תמרים – טעימים ובריאים. עסק כלכלי? תלוי את מי שואלים

הכול התחיל עם צילום של משאית עטופה על ידי 'שלטי כנען', שהינה בעצם שלט פרסום כתום למשלוחי תמרים שמגיעים הביתה עם הנהג קובי, תחת המותג 'התמרים של שרית' – מפעל חקלאי של משפחה אחת ממושב ורד יריחו שבצפון ים המלח, שמגדלת כבר 40 שנה תמרי מג'הול במטע שבצומת אלמוג, אותו נטע ומטפח מאז אבי המשפחה החקלאי עמוס עמירה, כשבני המשפחה עושים כן הכול בעצמם: מגדלים, גודדים ומפיצים – אין חברת שליחויות.

"האדמה כאן מלוחה, ונותנת תמרים לחים עסיסיים ומתוקים במיוחד, שונים מאלה של אזורי הערבה והכינרת", אומרת הבת שרית שמובילה את הפעילות השיווקית של המשק המשפחתי; מובילה תרתי משמע, כפי שהיא כתבה: "האוטו שלנו גדול וכתום, האוטו שלנו בא מצפון ים המלח. בבוקר נוסע בערב הוא שב, מביא לכל בית מג'הול שנאהב. פעם היינו מחלקים תמרים ברכב הפרטי  שלנו, אחר כך השתדרגנו לברלינגו. בשנים האחרונות הבנו שהגודל כן קובע ואנחנו חייבים משאית. כחלק מתהליך המיתוג היה לי ברור שאני רוצה משאית שניתן לזהות מרחוק. חלמתי על מטע נוסע, אז שיגעתי את השכל לאילה המעצבת, שהפכה את הרכב התמים שלנו למטע נייד".

המשאית מחלקת תמרים בשמונה אזורי חלוקה מבאר שבע עד לקריות שליד חיפה, ופעם בשבועיים בימי רביעי מגיעה לתל אביב – כמות מינימום להזמנה 5 קילו ב- 210 ₪ (נכון למרץ 2022), ומסתבר שיש לקוחות נאמנים שכבר שמונה שנים מחכים למשלוחים של שרית. "יש קהילות שלמות שזה המתוק שלה. אנשים קונים הרבה מתוך מודעות לבריאות, לאכילה לפני ספורט, וגם מתוך הערכה לחקלאות ולאיכות". וכדי לא להטעות, שרית והמשאית שמשכו את העין, אינם היחידים שמשווקים ישירות תמרים לצרכנים. מסתבר שככה, מתחת לעינינו, צמחה כלכלת שיווק ישיר של תמרים מאזורי הגידול לרחבי הארץ.

שבחי התמר

התמר נחשב למזון-על בזכות עושרו התזונתי – עשיר באשלגן, ברזל וסידן, מספק אנרגיה באופן מידי, במיוחד לספורטאים, רוכבי אופניים ולכל המרבה בפעילות פיזית. במחקר שנעשה בפקולטה לרפואה בטכניון בנושא השפעת אכילת זני תמרים שונים על האינדקס הגליקמי, על כמות שומנים בדם ורמת חמצון בנבדקים בריאים בישראל, נמצאו יתרונות ברורים לאכילת תמרים בבחינת תגובת האינסולין המתונה, ירידה בריכוז טריגליצרידים והעדר עלייה במדדי החמצון השונים לעומת התגובה להעמסת סוכר. התמר מקובל כבריא וממתיק טבעי, וברפואה העממית כתרופה לאין אונות, אנמיה, מחלות קיבה, ללוקים בבולמוס אכילה רגשית, למחלות מין, למחלות לב, לפצעים, לדיכאון וכסגולה לפוריות, ונאמר אמן.

תמונת מצב בענף

בישראל נטועים כ- 68,000 דונם מטעי תמר מזנים שונים, מתוכם 80% מטעי מג'הול, על ידי למעלה מ-500 מגדלי תמרים, כשהיבול הארצי עמד בעונה שעברה על כ- 50,000 טון. ישראל נחשבת ליצרנית המג'הול הגדולה בעולם, וגם ליצואנית הגדולה ביותר שמספקת כיום לשוק העולמי כ-50% מצריכת התמרים.

מעל 85% מהיצוא הישראלי הוא של תמרי מג'הול, והיתר בעיקר תמרים מזן נור. בשנת 2020 עמד הייצוא על 25,000 טון, ונתוני 2021 הם כ- 30,000 טון. להשוואה, ארה"ב מייצאת כ- 15,000 בשנה וירדן כ-10,000 טון.

עקב המשבר החמור בענף התמרים תיתכן ירידה בכמות מטעי התמרים והיבול השנה, במידה והגידול לא יהיה כלכלי. זו תהיה מכה קשה לעמק הירדן, הבקעה וכלל אזור הערבה. אין ספק שהמדינה חייבת להתעורר. הבעיה שבמצב הפוליטי הנוכחי גם החלטות טובות שמתקבלות מתקשות להתבצע.

תמונת מצב – הערבה התיכונה

כיום מגדלים 168 משקים בערבה התיכונה מטעי תמרים איכותיים על פני 9,000 דונם, יבול 2021: 5,700 טון תמרי מג'הול – הנחשב לזן התמרים המתוק, הטעים, היוקרתי והמבוקש בעולם. כ- 90% מהיבול מיוצא לאירופה, ארה"ב, אוסטרליה, רוסיה (כעת צפויה בעיה בשיווק לארץ זאת), הודו ותאילנד.

תמונת מצב – הערבה הדרומית

ביישובי המועצה האזורית חבל אילות שבערבה הדרומית, ענף התמרים הוא עודנו ענף החקלאות הגדול והמניב ביותר. יותר מ-50% מהכנסות הקיבוצים הן מחקלאות, וכ-50% מההכנסות מחקלאות הן מתמרים. כל עשרה הקיבוצים שבמועצה – שיתופיים ומתחדשים כאחד, מגדלים תמרים בשטח כולל של כ- 116,000 דונם, כשבכ-90% מהשטח מגדלים תמרי מג'הול. בשנת 2019 עמדו הכנסות הקיבוצים מתמרים על יותר מ- 300 מיליון שקלים.

בערבה הדרומית אומרים כי ענף התמרים נמצא במשבר בשל גידול התחרות העולמית והתחזקות השקל, ומצב זה מקשה להרוויח במבנה העלויות הקיים. בערבה הדרומית בוחנים בימים אלה את הדרכים להתייעל בענף התמרים.

זרקור על גידול תמרים – נאות סמדר

לקיבוץ נאות סמדר יש שתי חוות גידול תמרים בשטח כולל של 576 דונם, אחת ליד צומת קטורה והשנייה מול קיבוץ אליפז על כביש 90. רונן זוהר, מנהל החווה הדרומית מול אליפז, אומר: "לנו ולקיבוץ סמר יש מטעים אורגניים, וזה מייחד אותנו. אנחנו מהמשקים הקטנים יחסית, עם פחות דונמים של תמרים לעומת  700-1,000 דונם שיש לקיבוצי הערבה הדרומית".

מה עם שיווק? אנחנו גודדים כמעט 400 טון בשנה, ומשתייכים ל"ארגון הדקלאים' שמשווקים אותנו – קואופרטיב שיווק והפצה של המועצה האזורית ערבה דרומית, כינרת ובית שאן, כאשר אנחנו ועמק בית שאן העיקריים. הרוב מיועד ליצוא למרות שהשוק המקומי גדל, בערך חצי לאירופה. שער החליפין של הדולר והאירו מאוד נמוך, מה שפוגע בהכנסות שלנו ומביא אותנו לגבוליות רווחיות בענף. יש האומרים שאנחנו כבר שם, ומאוד מרגישים את זה".

כמה עובדים אצלכם בתחום? "גידול תמרים הינו ענף עתיר עבודה, שעובדים בו כל השנה. אצלנו יש כ- 20 עובדים קיבוצניקים ומתנדבים, ועוד 15-20 פועלים זרים בהתאם לעונה.. אם יש הפסקות במהלך השנה, הן קצרות מאוד ואז עושים מה שלא מספיקים בנושאי פיתוח ותשתיות".

ולסיום משהו אקטואלי ממש לימים אלה: נעמה ויהל אבני, מעין יהב שבערבה התיכונה, תרמו 1 טון תמרי מג'הול משובחים ממטע התמרים בעין יהב, לטובת הפליטים באוקראינה. זאת בסיוע שותפות "ישראל אוסטרליה" בסוכנות היהודית. נעמה אבני אבני:"תרמנו ברצון טון תמרים ממטע התמרים שלנו המיועדים לפליטים באוקראינה. שתמיד נהיה בצד הנותן, ובתקווה שהשקט יחזור לחייהם במהרה".