תנובה משיקה 'חלב משק', המבוסס על שיפור הזנת פרות בתוסף תזונה שמבוסס על זרעי פשתן ומכיל אומגה 3. לפי החברה, זהו מהלך ראשון מסוגו בישראל לקידום תזונה בת קיימא לטובת בריאות הפרה ושיפור איכות הסביבה, בשל הפחתת פליטות גז מתאן ממערכת העיכול של הפרות. הצרכן ימקבל חלב בעל ערכים תזונתיים משופרים באופן טבעי, ללא תלות בתוספות והעשרות חיצוניות.
חלב משק יימכר במחיר מרבי לצרכן של 6.20 שקלים, וזאת לאחר פניית תנובה לממונה על ההגבלים העסקיים בבקשה לקבוע מחיר מרבי לצרכן, כדי לוודא שמחיר חלב משק לצרכן יהיה קרוב למוצרי החלב המפוקחים.
בשלב זה שותפות לפרויקט שתי רפתות ישראליות: רפת הרדוף ורפת הבונים, שנרתמו להוספת התוסף למזון הפרות. תקדים מוצלח של הזנת הפרות בתוסף מבוסס פשתן ויצירת שרשרת ייצור בת קיימא היה בצרפת, שם למדה תנובה את התחום מקרוב.
ממחקר שנערך בארץ על ידי מכון וולקני ברפת דרום שבקיבוץ גת במשך כשנה וחצי, עולה כי הוספת תוסף המזון הובילה באופן ישיר לשיפור בריאות הפרה. היתרון הסביבתי מתקבל כתוצאה מהעובדה שמערכות העיכול של הפרות מפיקות כ-15% פחות גז מתאן בזכות התזונה המשופרת.
סקר TGI 2014 עולמי שנערך בקרב 48 מדינות, מצא כי ישראל מדורגת במקום השלישי בנכונות צרכניה לרכוש מוצרים ידידותיים לסביבה. כמו כן, מחקר טלסקר, מספטמבר 2015 קובע כי 40% מהישראלים מעוניינים לרכוש מוצרי מזון של חברות שמוצריהם ידידותיים יותר לסביבה. לפי תנובה, השקת 'חלב משק' הינה מענה משמעותי לדרישה זו.
תגובה אחת
כמה תשובות/הערות
24 מ"ג אומגה 3 לכל 100 מ"ל בחלב הזה לעומת 12 ברגיל (זה כתוב על הקרטון גם), וזה משפר את היחס בין אומגה 3 לאומגה 6 (לטובת אומגה 3 – פשתן במקור מכיל יותר אומגה 3 מאשר 6) שזה דבר חיובי לבריאותנו על פי לא מעט מחקרים – למי ששאל למה זה טוב לנו.
אבל פה היתרונות נגמרים.
ורק כדי להשוות – אם היינו אוכלים בעצמנו את הפשתן שנותנים לפרות האלה – בגרם אחד של פשתן יש 22.8 מ"ג של אומגה 3. בערך כמו ה100 מ"ל של החלב. גרם אחד. אחד!
ואגב, אומגה 3 היא קבוצת חומצות שומן ולא רק אחת ספציפית. אחת מהן היא ה-ALA שקיימת בפשתן, בחלב ובכל מיני מוצרים מן החי ומן הצומח. אבל רוב המחקרים שמדברים על יתרונות בריאותיים לאומגה 3 מדברים בעיקר על חומצות ה-EPA וDHA (במיוחד DHA). אין DHA בחלב פרה (יש בחלב אם). די בטוח שגם במוצר החדש אין DHA – אם איכשהו משהו היה משתנה לגבי זה, היו כנראה מספרים כי יש לזה ערך שיווקי להגדלת מכירות. הגוף שלנו אגב יודע להמיר ALA לEPA/DHA וכד', אבל ביעילות די נמוכה. בגלל זה ממליצים לאכול דגי מים קרים כמו סלמון (שיש בהן כמות DHA נאה), למרות שבדגים יש סיכון לזיהומים כמו כספית ואחרים.
לגבי טוב לסביבה או שהן פולטות פחות גזים מזיקים – נשמע כמו קשקוש שיווקי, או – תוצר לוואי של הפשתן. בפשתן יש גם סיבים וכל מיני מרכיבים, יכול להיות שעל הדרך בניסיון להעשיר את החלב באומגה 3, יצא שעשו קצת טוב למערכת העיכול של הפרות. אבל אי אפשר לדעת בדיוק – אלא אם גורם בלתי תלוי יעשה את הבדיקה. גם בפרסומים שונים ראיתי שנוקבים באחוזי שיפור שונים לגבי הגזים, אז הייתי לוקח את כל הנקודה הזאת בערבון מוגבל.
לגבי "קיימות" ויתרונות נוספים לסביבה שנטענים בכל מיני פרסומים – קשקוש. זה ששמים פשתן בתערובת שמאכילים איתה את הפרות לא הופך את זה לטבעי יותר. עדיין מאכילים אותן תזונה נחותה לפרות בטבע שרועות על כרי דשא (שאין בארץ לצערנו).
הטריק של תוספת פשתן בתזונה זה בדיוק מה שעושים בשביל כל אותן ביצים מועשרות באומגה 3 – מוסיפים לתרנגולות פשתן לאוכל כדי להעלות את כמות האומגה. אגב, בביצים התרנגולות כן ממירות חלק מהALA ל-EPA ו-DHA.
רוב מוצרי החלב של תנובה (ושל אחרים) מעבר לחלב הרגיל נועדו לאפשר מכירה במחיר גבוה יותר מהמחיר המפוקח של חלב. פעלול שיווקי. אז נכון, כרגע מוכרים במחיר קרוב לזה של חלב בפיקוח, אבל אם יהיה ביקוש, סביר שהמחיר יעלה..
ואגב למי ששאל למה אחוז השומן גבוה יותר – זה אחוז השומן בחלב המקורי לפני שמשחקים איתו. בגלל זה הוא גם רשום כטווח בין 3.5 ל3.8 ולא ערך מדוייק – כי השומן לא אחיד, ומשתנה למשל בין הקיץ לחורף. החלב שהתרגלנו לראות בארץ של 3 אחוז הוא חלב שבאמצעים מלאכותיים הופרד כך שיהיו בו בדיוק 3 אחוז שומן (אותו דבר לגבי ה1 אחוז או 2 אחוז וכד'). זה אגב יתרון קטן בפני עצמו – התעסקו עם החלב הזה טיפ טיפה פחות מה3 אחוז.
שורה תחתונה – כן, אם זה היה עולה אותו דבר, זה כנראה מוצר עדיף על החלב הרגיל. אבל זה לא יעלה אותו דבר.. וכל אחד יחליט בשביל עצמו אם היתרונות שווים את הכסף.
בכל מקרה, כל הכבוד לאנשי השיווק של תנובה – זה טריק שיווקי לא רע בכלל. נראה אם יעבוד להם. אני אישית הייתי שמח יותר אם היו מוכרים חלב ש"טבעי" יותר בזה שהוא פשוט לא "מהומגן" (זוכרים שחלב פעם היה נפרד עם הזמן? ההימגון אמור לפתור את זה על ידי ריסוק מכני של השומנים – שזה מונע את ההיפרדות ויותר אסטטי אולי, אבל אני מעדיף את החלב כמו שהוא היה בטבע). אה כן, ואני בכלל קצת טבעוני אז אני בכלל רק אזכיר שיונקים בטבע לא צורכות חלב בכלל אחרי גיל הינקות – אנחנו יכולים להסתדר יופי בלי לשתות חלב בכלל, וגם כל התרוצים של "סידן סידן סידן" לא עומדים במבחן של מחקרים כל כך (רמז: טבעוניים מצליחים לצרוך מספיק סידן גם בלי חלב). אבל אין ספק שזה טעים 🙂