כשחושבים על יין מבורדו, או מאיטליה, או מספרד, חושבים על יקב הממוקם בלב הכרמים, כאשר במבנה היקב מבצעים היינן והצוות שאיתו את כל שלבי הסחיטה, תסיסה, יישון בחביות או במכלים, ביקבוק, יישון נוסף במחסני היקב, הדבקת תוויות, אריזה בקרטונים ושיגור לשרשרת ההפצה. חלק מהרומנטיקה של ענף היין קשורה לשרשרת עשייה זאת. נכון? אז לא בדיוק.
בתאריכים 21-22 בנובמבר 2016, התקיימה באמסטרדם המהדורה השמינית של תערוכת (WBWE) העולמית ליין בתפזורת (נמשיך לקרוא לו כך בכתבה) או אולי יין בכמויות גדולות – ניסיון למצוא תרגום עברי למונח Bulk. המארגנים, שמקיימים את התערוכה תחת הסלוגן "יינות אמיתיים, עסקים גלובליים" – ואולי כי ביקור בתערוכה יוצר רושם שיין הוא מוצר נזיל לא רק במצב בצבירה שלו אלא בקשר למקום בו יוצר ולסה בו בוקבק ושווק, התגאו בהשתתפות שיא של 220 מציגים (שלפי המארגנים מייצגים 85% של עסקי היין בתפזורת בעולם) וכ- 6000 מבקרים מקצועיים בלבד – זו לא תערוכה לחובבי יין. לתערוכה קדמה ביום התחרות הבינלאומית ליין בתפזורת (IBWC) – אליה נחזור בהמשך.
כדי להבין את המוצר, צריך להבין שחלק גדול של היין בעולם מיוצר במספר ארצות, נארז במגוון מארזים, החל משקיות פלסטיק ואלומיניום ועד למכליות ומכולות (לדוגמא: במכל ענקי של Infinity יש 24,000 ליטר של יין. מכל אחד כזה זוכה למכולה משלו העולה על אניה ומפליגה לארץ היעד),. מה משנעים כך? החל מיינות מזוהים ומוגנים ע"י סימון ארץ או אזור מקור, דרך משלוחי יין המזוהים על פי הזן, ועד ליינות גנריים המיועדים לבלנדים ונמכרים כ'יין שולחני' – vin de table, וגם הופכי בסוף המסע ליינות מוגזים או ארומטיים, וגם לא עלינו – רכזי ענבים המשונעים ברחבי העולם, נמהלים במים ונמכרים מבוקבקים עם תוויות כיד הדמיון והיצירתיות של "יצרניהם"– גם על זה תקראו בהמשך.
אז התערוכה מפיגה את הרומנטיקה ומציגה את העובדה שיין הוא ביזנס משונע ברחבי תבל, ובאמת מי שבאו לתערוכה עשו זאת במטרה ליצור הזדמנויות עסקיות.
היקף מכירות שוק היין העולמי ב- Bulk גדל בכ- 5% מאז שנת 2000, והיווה 38.6% מכלל יצוא העולמי בשנת 2015. מכאן ברורה חשיבותו והשפעתו על כלל התעשייה.
במהלך 2015 הגיע יצוא היין בתפזורת ל- 39.49 מיליון הקטוליטר (HL שווה ל- 100 ליטר) מתוך סך כל המכירות של 102.43 מיליון HL, בהשוואה ל -54.3% מכירות יין בבקבוקים ו -7.1% יינות מבעבעים. בארה"ב נמכרו ב- 2015 277 מיליון ליטרים של יין בתפזורת, בהיקף כספי של 250 מיליון דולר.
גם השווי הכספי של מכירות יינות בתפזורת עלה משמעותית, מכ-15,000 מיליון דולר בשנת 2000 לכ- 31,116 מיליון דולר ב- 2015, גידול של 107%, והם היוו 9.9% מסך המכירות בהשוואה ל- 9% ב-2000. יינות מבוקבקים היוו 71.8% מהכסף ב- 2015, בהשוואה ל-74% ב- 2000 – כלומר ירידה, ויינות מבעבעים עלו מ- 17% ל-18.3%.
אבל בואו נדבר על כסף, ואז אולי נבין מה באמת מחירו של יין – לא כמה אנו משלמים עבורו. ובכן, מחירו של יין סטנדרטי בתפזורת עלה ב- 16% בממוצע מ- 0.67 דולר לליטר בשנת 2000 ל- 0.78 דולר בשנת 2015 – כלומר כ- 3 שקלים לליטר יין, ותבינו שלא מדובר ביינות סוג ב', לפחות לא אלה שהעיתונאי וידען-היין יאיר קורן ואני טעמנו בתערוכה, שחלקם הגדול נמזגים מבקבוקים עם תוויות מזוהות במספרים או אותיות, אשר מולאו לצורך התערוכה.
תרכיז יין עם מים של ג'ון סאלבי Master of Wine
בחדר ה- VIP של התערוכה הכיר לי יאיר קורן את ג'ון סאלבי, Master of Wine מזה 40 שנה, אנגלי שמזה שנים רבות חי ופועל בבורדו. בסוף נובמבר הוא ישפוט בתערוכת טרהוינו שהשנה מתקיימת באשדוד.
סאלבי הוא יינן, רוב השנים היה נגוסיאן של יין, ובפנסיה הפך לעיתונאי. למה אתה כאן? שאלנו את סאלבי, שתחיל ענה "אני חבר של המארגן ולכן הוזמנתי", אבל אז סיפר שיש לו עניין עסקי בתערוכה. מסתבר כי הוא עוקב אחרי שוק רכזי היין הנמכרים ב- Bulk, קונה רכזים ומייצר יין בקואלה לומפור ע"י הוספת מים וגם צמח מרפא, שלדבריו תורם לכוח הגברא – במלזיה אין חוקים.
"יין בתפזורת הופך לתעשייה עצומה", אומר סאלבי, "ואנגליה היא אחת היבואניות הגדולות. הרבה יותר זול להוביל יין ב- Bulk".מול תאוריית הקונספירציה שלי על כך שיין בתפזורת פותח שער רחב להונאות ורמאויות, הוא טוען שזה לא כך, והנושא נמצא תחת שליטה רחבה.
לדבריו, המובילות בסחר ושינוע עולמי של יין בתפזורת, הן איטליה, ספרד, צ'ילי וצרפת – שהיא גם יצרנית גדולה של יין Bulk ובמפתיע גם יבואנית ענקית. שם נמכר יין בתפזורת כיין שולחני חסר זיהוי, ולדבריו קסטל הצרפתי (לא של אלי בן זקן ומשפחתו) עוסק בכך בגדול.
ואיך הפך יקב ברקן ליצרן Bulk
כאמור, יום לפני פתיחת התערוכה התקיימה באמסטרדם ההתחרות הבינלאומית ליין בתפזורת (IBWC) – התחרות היחידה בעולם ליינות בתפזורת שנועדה לתת ביטוי לאיכותם וגם להגדיל המודעות אליהם בקרב צרכנים ומפיצים בינלאומיים, ובסופו של דבר לתגמל אותם טוב יותר.
לתחרות יש פאנל שופטים הכולל 22 טועמי יין מומחים, כמו ג'ון סאלבי הצרפתי/בריטי, סובאש אורורה ההודי/קוסמופוליטי ואחרים המוכרים היטב ליאיר קורן מתחרויות יין בינלאומיות שגם הוא שפט בהן. שנינו הופתענו מאוד כשמנהלת יחסי הציבור של התערוכה סיפרה לנו ששני יינות מישראל זכו במדליית כסף בתחרות. אכן משמח, אבל איזה יקב ישראלי מייצר ומשנע בעולם יין בתפזורת?
התעלומה נפתרה בחלקה כשהגענו לתצוגת היינות הזוכים, וגילינו בה שני בקבוקים של יקב ברקן: ברקן סופרייר קברנה סוביניון 2011, וקברנה סוביניון אלטיטיוד 720 אף הוא מבציר 2011. נפתרה בחלקה, כי מה ליינות כאלה בתחרות כזאת? (רוב היינות באולם הטעימות היו מבציר 2014, בבקבוקים נטולי הדר ובוודאי ללא קפסולה בראש הבקבוק כמו אלה של ברקן) – Bulk מישראל?
מסתבר כי כמי שמגדיר עצמו כ"היקב הישראלי המעוטר ביותר", לא החמיץ ברקן גם תחרות זאת, שעל פי התקנון יכולים לקחת בה חלק יקבים מרחבי העולם המייצרים כמות מינימלית של 10,000 ליטר – מה שממש לא מהווה בעיה ליקב ברקן. נושא התפזורת נפתר מעצם התקנון הקובע כי למרות שהיינות בהם מדובר משונעים בדרך כלל בכמויות גדולות ובתפזורת, יש להגיש אותם לתחרות בבקבוקי 750 מיליליטר, וכל יין נשפט בטעימה עיוורת ע"י פנל של 4-5 שופטים.
אז האם יקב ברקן צריך להשתתף בכל תחרות בעולם במסע לאיסוף מדליות? ביציאה מהתערוכה נזכרתי במה שאמרו הגששים במערכון האלמותי שלהם: " אני אפילו זרקתי לקוסיגין את המדליות".
