השבוע בענף היין 82: מגרדים בפצעים – כנס היין שיעסוק בווירוס וכנס החירום של יקבי הבוטיק

לומר על הווירוס את כל מה שכולם כבר יודעים אבל מפחדים להאמין בו
עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, וגם רכילות. השבוע: האם משרד החקלאות יודה באחריותו לווירוס? כנס יקבי הבוטיק – להיות או לחדול, איך ביקב רמת הגולן כל שנה היא יוצאת דופן, יקב שאטו גולן מתקרב לעם

1: כנס היין הישראלי השמיני במכללת אוהלו בקצרין: חומר ריבוי וניהול וירוס בכרמים בישראל, פנינו לאן?

סוף סוף, אחרי שנים רבות, החליט משרד החקלאות לקחת אחריות, ואולי להודות בפומבי שהוא זה שאחראי לקטסטרופת מצב גפני היין בישראל, ולשים על השולחן ציבורית את הבעיה האמתית  של הענף. הכנס יתקיים ביום חמישי 1 ביוני 2017 מ- 9.00 בבוקר במכללת אוהלו בקצרין. ד"ר תרצה זהבי, מדריכת גפנים מחוזית ורפרנטית בכירה, שה"מ. תרצה על "גפנים ווירוסים בישראל, עבר, הווה ומי יודע מה יהיה?". זו תהיה הפעם הראשונה שנציגה בכירה, שמכירה הכי טוב את וירוס הליפרול, תוכל – אם יהיה לה האומץ הראוי, לומר את כל מה שכולם כבר יודעים אבל מפחדים להאמין בו. ואם לא יהיה לה האומץ, אז יאיר גת – עיתונאי היין של ישראל היום, ינהל את הפנל "התמודדות ענף היין עם המצב, ופתרונות מעשיים לטווח הקצר והארוך". יהיה מרתק.

עוד בכנס הזה, ואל מול כל נושאי התפקידים בענף היין, יוכרז בפעם הראשונה על הקמת תא עיתונאי היין, המסועף לארגון העיתונאים הארצי. מקימי תא עיתונאות היין עמלו בשנה האחרונה על כתיבת קוד אתי הקשור לענף היין, וקוד זה קיבל את אישור המועצה. במעמד זה יוכרז על נשיא הכבוד של עיתונאי היין, וכן הכרזה על היו"ר הראשון של איגוד העיתונאים. מדובר בצעד משמעותי אשר נועד בראש ובראשונה לקדם את תעשיית היין הישראלית, ובמקביל לקבוע קוד אתי ברור ונוקשה לכל העוסקים במלאכת הכתיבה. בכנס זה יוצגו לראשונה עיקרי האתיקה שנכתבו עבור ענף היין, ודרכים לאכוף אותם.

יקבי בוטיק/גראז'/בית - קחו את גורלכם לידיכם. האחריות גדולה וכבדה
יקבי בוטיק/גראז'/בית – קחו את גורלכם לידיכם. האחריות גדולה וכבדה

2: ביום ראשון 21.5 כנס חרום של יקבי הבוטיק – להיות או לחדול

ביום ראשון 21 במאי יתקיים כנס חרום של יקבי הבוטיק, גראז' ובית (להלן: יקבי הבוטיק – שכל אחד ימצא ההגדרה המתאימה לו ויזיז את עצמו) הפזורים בארץ, אותו מארגנת יועצת השיווק ליקבים אילנית צמח. זאת כחלק מהניסיון להגיש למשרד החקלאות ולמשרד הבריאות השגות לגבי התקנות החדשותיקבים אלה יכולים להגיש את השגותיהם עד 24 במאי השנה, ואם לא יעשו כך, לא יהיה באפשרותם לחלוק או לתבוע בעתיד מבית המשפט לבטל או לשנות את התקנות החריפות מאוד, שנחתו עליהם ביום בהיר ובהפתעה גמורה. יקבי הבוטיק חייבים קודם כל להבין את התקנות, וצריכים להתחיל לגבש לעצמם יחד סוג של וועד שיוכל להתמודד מול הבירוקרטיה ומול העובדה שהם לא מיוצגים מול אותם גורמים שהחליטו מה שהחליטו.

לגבי היקבים העירוניים זוהי מכת מוות, ואין אפשרות חוקית לעזור להם. יש אומנם כמה פתרונות יצירתיים, ולכן גם הם חייבים לבוא לכנס על מנת לשמוע מה אפשר לעשות. לגבי יקבי הבוטיק שכן תינתן להם אפשרות להמשיך לפעול; הם חייבים להבין את העלויות שיצטרכו להשקיע, והאם יש בכלל הגיון להשקיע את הסכומים הללו. בכנס יוצגו ההשלכות המשפטיות והדרך המשפטית לתקוף את הנושא (עורך הדין אלי בן חיים, שמוכר לרבים גם כבעלים של יקב בן חיים), וכן ההשלכות האדריכליות שיקבים יצטרכו להתמודד איתן (מוטי בודק, אדריכל ומרצה בבצלאל).

חברים, הפעם אסור להירדם בשמירה. מי שלא יגיע לכנס, שלא יתלונן אחר כך על מר גורלו, והגורל כרגע עוד ניתן לשינוי. מי שלא ייאבק,  שלא יבוא אחר כך בטענות לאף גורם, גם לא למשרד הבריאות, משרד החקלאות והמועצה לגפן יין. זה הזמן למעשים. אתם חייבים להגיש נייר עמדה והסתייגויות עד 24 ביוני. שימו לב לכך שכל הכנסים שהובטחו לכם במחוזות על ידי נציגי משרד הבריאות והחקלאות על מנת להסביר לכם על התקנות, נקבעו לאחרי תאריך זה. גם אם לא בטוח שזה לא תוכנן במכוון כך, זה לא הזמן לתמימות, וזה לא הזמן להאמין לשלטון כרגע. קחו את גורלכם לידיכם. האחריות גדולה וכבדה, אבל אתם עלולים לגלות בעוד שנה-שנתיים שכבר אין לכם יקב. המפגש יתקיים במסעדת הטרקלין בתל אביב ביום ראשון הקרוב, 21 במאי 2017, בשעה 12:00.

אלי שירן (בעל יקב, יינן ועורך דין) הגיב

אלון, ראשית ישר כוח על דחיפתך את הנושא. בכל הכבוד (ויש הרבה כבוד) הגישה האומרת "לגבי היקבים העירוניים זוהי מכת מוות, ואין אפשרות חוקית לעזור להם. יש אומנם כמה פתרונות יצירתיים, ולכן גם הם חייבים לבוא לכנס על מנת לשמוע מה אפשר לעשות", שגויה לעניות דעתי ומרימה ידיים מראש.

מבדיקה ראשונית של פסיקות בג"ץ מדובר כאן בפגיעה בזכויות יסוד של היקבים הקיימים. וניתן יהיה לתקוף את התקנות על רקע כך (הדבר נכון כמובן גם באשר ליקבים המצויים בנחלות). במקרים אחרים כאשר נדרש רישיון מבעל מקצוע אשר לא נדרש לכך עד כה , קבע בית המשפט כי ניתן יהיה להנחיל את דרישת הרישיון רק על בעלי מקצוע חדשים ולא על העוסקים בכך בזמן תיקון התקנות. לא אכנס כאן לדיון משפטי, כי יש להיכנס לעומקם של דברים ואז לגבש עמדה. אם מראש נניח כי זה סופנו (למעט פתרונות יצירתיים אלו ואחרים), אזי אכן יקיץ הקץ על התבלינים של התעשייה.

רמי נעמן הגיב

לגבי העברת האחריות ליקבים הקטנים ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות: מלכתחילה לא היה הנושא צריך להגיע למשרד הכלכלה, ובטח לא למשרד הבריאות – מקומו הטבעי הוא במשרד החקלאות, כמו בתי בד לשמן וכל עיבוד ראשוני של מוצר חקלאי. לצערנו הרב, כבר כמה שנים שאין שר חקלאות ואף לא מנכ"ל של משרד החקלאות שיש להם איזה שהוא עניין בחקלאות. השר הנוכחי ממשיך בדרכו הנלוזה להעביר את כספי משרד החקלאות ליצירת גרעינים פוליטיים בערים ובהתנחלויות – כפי שעשה בתפקידו הקודם, ועל כך ננזף על ידי מבקר המדינה. למשרד הבריאות אין כל ידע ו/או עניין לקדם יקבים קטנים בישראל. אנו חיים בארץ בה פרחו בעבר הרחוק עשרות אלפי יקבים קטנים, ומפה יצאו ספינות עמוסות יין לכל רחבי הים התיכון. ככל שאנשי משרד הבריאות יודעים פחות על נושא מסוים – כך הם מכבידים בדרישות על גבי דרישות בכדי להגן על עצמם מן הלא ידוע.

אז מה יש ומה אין בתקנות:

א. יש החלה של התקנות אך ורק על מושבים, קיבוצים ואזורי תעשייה – מה שפוסל כל אפשרות ליקב ביתי בעיר. תקנות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מאפשרות בתנאים מסוימים הקמת יקב בחלקה א' במושב, וכן בשטחים מתאימים בקיבוץ, וכן חנות ממכר ליין. עדיין, אחרי שנים של דיונים, לא הגיעו להסכמות לגבי הקמת יקבים בשטחי הכרמים – כפי שמקובל בכל ארץ אחרת.

ב. הוכרזה תקופת ביניים של שנת התארגנות ושנתיים לקבלת האישורים – בה יוכל יקב ותיק (מה זה ותיק?) להמשיך לייצר – בתנאי שקיבל ממשרד החקלאות אישור שהוא יקב ותיק ועומד ב"תנאים לעיבוד ראשוני של התוצרת החקלאית ביקב הקטן…"

ג. עד תום תקופת הביניים יש להציג רישיון עסק (אותו לא ניתן לקבל בלי רישיון יצרן…) או חוות דעת של מהנדס המועצה שהיקב עומד בדרישות התכנון והבנייה (מי המהנדס שיחתום על אישור כזה ללא מעבר חוזר של כל הליכי הרישוי?)

ד. חובת בדיקות של היינות המיוצרים על ידי מעבדה מאושרת.

ועכשיו למה שאין:

א. אין הגדרה של מהו יקב קטן, מהו יקב ותיק, או מהו יקב בכלל.

ב. אין פתרון ליקבים קטנים בערים.

ג. אין הגדרה של דרישות בסיסיות מיקב בשום תחום שהוא: החשש הוא שאם משרד הבריאות יהיה קובע התקן – לא יהיה יקב אחד המסוגל לעמוד בדרישות כפי שהם דורשים ממפעלי מזון – החל בכיסוי קרמיקה וכלה בכיורי נירוסטה ומקלחות לעובדים…. ועוד לא דיברנו על כיבוי אש והמשרד לאיכות הסביבה….

ד. אין מעבדות מורשות, למעט מכון התקנים – ששוחט במחירים עקב היעדר תחרות.

ה. אין רשימת בדיקות הכרחיות – וגם כאן יש חשש שהכסת"ח יביא לריבוי בדיקות מיותרות.

איסור הייצור והמכירה למי שלא ממלא אחר התנאים, כרוך בקנסות גבוהים למוכרים וליקב. גם כיום קשה מאד ליקבים קטנים למכור בחנויות ובמסעדות. רוב היקבים הקטנים אינם כשרים עקב תקנות הרבנות, ותקנות הכשרות מונעות מכירה בסופרמרקטים, מלונות ומסעדות כשרות. בנוסף, היקבים הגדולים והיבואנים הגדולים עושים ככל יכולתם כדי למנוע כניסת יקבי בוטיק לחנויות היין והמסעדות שאינן כשרות.

כבר ידוע שהיזם בישראל, למרות שהוא מנוע הצמיחה היחיד של המשק, הוא שק חבטות לכל פקיד ופוליטיקאי. הגיע הזמן שהיזמים ואלו שנהנים ממעשה ידינו, יתאחדו לשינוי התנאים.

רמי נעמן הוא בעלים ויינן של יקב נעמן ברמות נפתלי, ויוזם "יין נטו" – קבוצת יקבים שהחילו על עצמם תקן מחמיר שעיקרו "פחות תוספים ויותר שקיפות".

אורי חץ, היינן של יקב שאטו גולן. האצילות מחייבת להגיע לאירוע ביקב ב- 1 ביוני

אורי חץ, היינן של יקב שאטו גולן. האצילות מחייבת להגיע לאירוע ביקב ב- 1 ביוני. צילום דוד סילברמן dpsimages

3: שאטו גולן: הטירה נפתחת

יקב שאטו גולן נתפס בעיניי במשך שנים כיקב צפוני, מרוחק, בלתי נגיש, ועטוף בסוג של אליטיסטיות, כזה שכשנכנסים אליו מפריעים את מנוחת העוסקים במלאכה. ביקורות היין היו מפרגנות, והיקב נמדד על פי הנוזל בלבד ולא על פי התקפות של משרדי יחסי ציבור שמבקשים לקדם יקבים ויינניים בדרכים שונות ומשונות, ובלבד שהיין לא יהיה בפרונט של הכתבה.

בשנתיים האחרונות שאטו גולן עובר שינוי תדמיתי קליל, ומיקב נוקשה הופך להיות לכזה שיש בו אנשים, יש בו יוצרים ואומנים, ואנשים אלה רוצים לגלות ולהכיר את הקהל שאוהב את היינות שלהם, וככה לאט לאט נפתחים שערי השאטו למבקרים. העיתונאים מקבלים יותר חומר ומעדכנים אותנו מדי פעם מה קורה ביקב ובכרם, משתפים בתכניות העתידיות, ויש תחושה שהיקב הגיע למעמד בו הוא מודע לטיב היין, ואין צורך להוכיח לכל העולם כל הזמן. תחושת הרגיעה הזו מראה על התבגרות היקב והרצון לתפוס מקום חוץ מאשר בחך של אנשים אלה, גם בליבם. ביום חמישי 1 ביוני, החל מהשעה 18:00, יקב שאטו גולן יארח יקבים מהאזור לחגיגת יין ביקב ובחצר. האצילות מחייבת להגיע.

בשנתיים האחרונות שאטו גולן עובר שינוי תדמיתי קליל
בשנתיים האחרונות שאטו גולן עובר שינוי תדמיתי קליל. צילום דוד סילברמן dpsimages

מרלו 2014: תוספת של 10% קברנה סוביניון. 14.5% אלכוהול. ריחות דובדבן שחור וטארט שזיפים חמאתי. בקצוות צצים להם ציפורן וריח עשיר ומתוק של סיגר. לאחר כמה דקות עולים ריחות של עשב מיובש ומעט ווניל. בפה טעמים עשירים ועסיסיים שנתמכים נפלא עם טאנינים בשלים ושמנים. רכות ומתינות של חומציות מרגיעות את אופיו הגס של המרלו הצפוני. יופי של יין. מחירו 142 ₪ – VFM (תל"כ – תמורה לכסף) לחלוטין.

קברנה סוביניון 2014: תוספת של 6% סירה, 1% טוריגה נסיונל ו- 1% פטי וורדו. 15% אלכוהול. באף המון פרי שחור, שוקולד, עור ועלי טבק. בפה טאנינים מעורבבים בטעמי פלפל שחור מרוסק שממלאים את החך, לצד נדיבות של דובדבנים בשלים, פטל שחור, זפת וחופן של עץ אלון. מינרליות גבוהה שמתחננת לעוד זמן בבקבוק. יין שמפוצץ את הראש במחשבות. מחירו 129 ₪ –  VFM. זה יין שאמור לעלות יותר.

 לטעום את היינות במסעדה שמגישה אוכל חדשני עם טעמי אביב
לטעום את היינות במסעדה שמגישה אוכל חדשני עם טעמי אביב. צילום דוד סילברמן dpsimages

לצד הטעימה שנעשתה בתנאים של יין נטו, היה לי חשוב לטעום את היינות במסעדה שמגישה אוכל חדשני עם טעמי אביב. ולבדוק את מורכבות טעמי היין עם האוכל. מסעדת דוד ויוסף התל אביבית, שהכי נחשבת היום למסעדה שמכירה את הלקוחות שלה ומעניקה להם כל הזמן ריגושים חדשים, יצאה עם תפריט אוכל מעודכן לאביב 2017, כשלצד המנות החדשות והמפתיעות נבנה תפריט יין ישראלי מאוד מרתק ובמחירים שפויים לחלוטין, בו אפשר למצוא גם את יינות יקב שאטו גולן בכוסות. זאת במסגרת המגמה להנגיש גם יינות יקרים לקהל לקוחות המסעדה שבאים לחוות עושר קולינרי, ובתוך זה חייבים להגיש להם את המיטב שביינות הישראליים.הכוונה של המסעדה לפתוח תפריט כוסות יינות מתיישנים בחצאי כוסות מדהימה בעיניי, ומראה על הבנה ואהבה ללקוחות המסעדה. לצד שאטו גולן מככבים יקב פלם, קסטל, קלו דה גת וצרעה. כפי שכתבתי, האצילות מחייבת. מסעדת דוד ויוסף – מונטיפיורי 21 תל אביב, 03-6040036

יין הדגל של יקב רמת הגולן הושק השבוע במסגרת מיזם בר יין בנמל תל אביב
יין הדגל של יקב רמת הגולן הושק השבוע במסגרת מיזם בר יין בנמל תל אביב. צילום דוד סילברמן dpsimages

4: יקב רמת הגולן – קצרין 2013 –  Copy Paste

יין הדגל של יקב רמת הגולן הושק השבוע במסגרת מיזם בר יין בנמל תל אביב. ביקב אומרים כי קצרין זה יין  שמיוצר רק בשנות בציר מעולות, כאשר היינן החליט כי חומר הגלם משובח ויכול לשרוד שנים בבקבוק. מחירי קצרינים בהשקה עומדים על 450-550 שקלים. יינות קצרין בהשקה אינם מוכנים לשתייה, והם מאוד צעירים. גם כשטועמים את קצרין 2011 וקצרין 2012 מבינים שהם עדיין לא הגיעו לשיאם, וכאן מתחילה הבעיה. שלוש שנים ברציפות להוציא קצרין לשוק, זה כבר איפשהו מעייף ולא מובן, בעיקר אם הפילוסופיה של היקב היא שרק בשנים יוצאות דופן מייצרים קצרין. גם מבחינה שיווקית זו החלטה תמוהה, כי הקצרינים מ- 2011 ו- 2012 עדיין על המדפים ובתפריטי המסעדות. אז מה בעל מסעדה עושה עם עוד קצרין בתפריט? לא פעם אני כותב על שיטת ה- Copy Paste שעיתונאים עושים על רשמי טעימה של יינות. הפעם אני רוצה לכתוב על ה- Copy Paste שיקב עושה ליינות שלו.

הפילוסופיה של היקב היא שרק בשנים יוצאות דופן מייצרים קצרין
הפילוסופיה של היקב היא שרק בשנים יוצאות דופן מייצרים קצרי. צילום דוד סילברמן dpsimages

מתוך דף היינן: קצרין 2012 ממשיך את המסורת ארוכת השנים שלנו בייצור יינות קצרין בשנים יוצאות דופן בלבד. היין חושף ניחוחות עוצמתיים ומורכבים של פירות אדומים ושחורים בשלים, יחד עם רמזים לתה שחור, זרעי אניס, קקאו, אדמה, קליפת תפוז ועשבי תיבול טריים. זהו יין מיוחד לאירועים מיוחדים, אשר מצטיין בגוף מלא, ריכוז טעמים וסיומת נהדרת.

מתוך דף היינן: קצרין 2011 חושף ניחוחות של פירות אדומים ושחורים, המשולבים בעושר מרשים של מאפיינים ארומטיים, ביניהם תבלינים טריים, קפה קלוי, זרעי אניס ואדמה. יין עשיר ומורכב זה, מצטיין בצבע עמוק, גוף מלא וסיומת נהדרת. ותנחשו מה כתב היינן על קצרין 2013? בדיוק אותו Copy Paste. באמת שאין לי כוח לשטויות כאלה.

קצרין 2013 רשמי טעימה שלי: מתיקות, עץ ואלכוהול. יין בומבסטי. לא מוכן לשתייה. מחירו 450 ₪. VFM? בגלל המיתוג, בגלל יחסי הציבור, לא בגלל היין. בטעימה עיוורת חובבי היין היו אומרים שזה עוד קברנה טוב שצריך לעלות גג 160 ₪.

כרמי לבנשטיין הגיבה

אהבתי שבדקת והשוות את דפי היין. וכן, זה לא פשוט לכתוב על יינות מאוד דומים משנות בציר שונות. וכן, יש שנות בציר גרועות ואז לא ניתן להפיק יינות יוצאי דופן. ומצד שני, זה מצוין ליקב. במחירים כאלה ממילא אי אפשר למכור הרבה. ונושא המחיר: יש לא מעט אנשים שנהנים לעשות רושם. נוסעים במכוניות מפוארות, לובשים מותגים, ושותים יינות יקרים. אז אם זה מפצה אותם על חסכים – יופי שיש יקבים שיודעים לנצל את זה ולעשות קופה. ״אדם באמונתו יחיה״.

מאיר קינן הגיב

אהבתי את הביקורת על קצרין 2013. גם בטעימה לא עיוורת הייתה לי ביקורת…לזכותו של היקב, שרבים מהיינות מגיעים לשיאם לאחר 15-20 שנה ויותר. לטעמי, הקברנה סוביניון 2001 מגנום היה הכוכב בימי ההשקה בנמל תל אביב.

 

4 תגובות

  1. המפגש חירום של יקבי הבוטיק במסעדת הטרקלין הוא ב21 למאי או ליוני?… (בכותרת רשום יוני, בכתבה מאי…)

  2. קצרין אדום, 2013: באירוע של יקבי רמת הגולן "בר מארץ היין" לא ראינו את נציגי אכול ושאטו. בשמם דש חמה ממשרד יחסי הציבור וממנכלית היקב

  3. איתן לוי, אלון גונן – מבקר היין של אכול ושאטו, קנה כרטיס, היה במקום, טעם ונפגש בשמחה עם אנשי היקב שהיו במקום. ענת המנכ"לית לא הייתה. לגבי משרד יחסי הציבור שלא מכיר באכול ושאטו – כפי שאתה מבין, אנחנו מסתדרים היטב בלעדיכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר