ארק או עראק, המשקה האניסי הפופולארי בעל הריח והטעם הייחודי שכבש את המזרח התיכון, כבר מזמן אינו המשקה של זקני השבט. לכבוד האביב אספנו כמה עובדות מעניינות על המשקה האהוב על צעירים ומבוגרים, וגם מתכון אח
קצת היסטוריה
מבחינה היסטורית, מקור משקה הארק במזרח התיכון, כאשר הדעות די חלוקות לגבי ארץ המוצא המקורית שלו – מצרים או לבנון. את הפופולאריות שלו בישראל צבר הארק בתחילת תקופת הצנע, בה משקה אלכוהולי נחשב למותרות. במשך הזמן, עקב מחירו הזול יחסית למשקאות אלכוהוליים אחרים, אימצו אותו גם צעירים ושמרו על הפופולאריות שלו עד היום.
עובדות מעניינות
לאחר שהעשרנו אתכם בנגיעה של היסטוריה ובזיקה של המשקה לישראל, הרשו לנו לצייד אתכם גם בכמה עובדות מעניינות:
פירוש השם ארק – הפירוש בעברית למילה הערבית ארק, הוא 'זיעה', בשל תהליך ייצורו המאופיין בזיקוק על ידי אידוי וטפטוף. מקווים שלא הרסנו לכם את הטעם.
תהליך הייצור – הזכרנו אידוי וטפטוף, אך איך התהליך באמת עובד? באמצעות תהליך התססה – מערבים במיכל שמרים וענבים או תמרים, והשמרים אוכלים את הסוכר הנמצא בפירות. מה שנשאר לאחר 'אכילה' זו, אלה אלכוהול ופחמן דו חמצני. לאחר התסיסה מזקקים את הנוזל כדי להעלות את ריכוז האלכוהול שבו. מספר שלבי הזיקוק ישפיע על סוג וטעם הארק השונים. לאחר מכן מערים את הנוזל באיטיות על זרעי אניס, וכך מתקבל הטעם הייחודי.
חלב האריות – כן, כן, לארק יש שם שני, שניתן לו בגלל העובדה שכשמערבבים את הארק עם מים, הגוון שלו משתנה לצבע לבן, עקב ירידת ריכוז האלכוהול ויכולת המסת השמנים האתריים הנמצאים באניס.
למה דווקא אניס? – צמח האניס משולב במשקאות רבים – אוזו, פסטיס, אניסאדו ועוד. חלק מהסיבות הרבות לפופולאריות הגדולה שבשילוב הצמח על אלכוהול, טמונה בכך שהוא משפיע בצורה מרגיעה על מערכת העיכול, ואף נחשב כמעורר חשק מיני.
ויש גם מתכון
אז כפי שהבטחנו, ארגנו לכם גם מתכון ביתי:
12 ק"ג של ענבים או תמרים בשלים
3 כוסות סוכר
10 גרם שמרים
600 גרם זרעי אניס
בשלב הראשון יש להוציא את הגלעינים ולהשרות את הענבים או התמרים במים עם 3 כוסות סוכר, ולכסות בבד למשך כיומיים. לאחר שהפירות הפכו לעיסתיים, יש לטחון אותם טוב- טוב עם מטחנה.
לעיסה שהתקבלה, מוסיפים חמצן ושמרים (ניתן להאיץ תהליך באמצעות הוספת לתת שעורה). עכשיו, מתחיל שלב התסיסה, בו הקליפות יצופו למעלה, ויש לערבב אותן עם הנוזל עד לתסיסה מלאה הנמשכת כשבועיים.
את תהליך הזיקוק ניתן לבצע במכשירים מיוחדים, או על הכיריים – פעם אחת או פעמיים, ולא לשכוח לדלל במים. את האלכוהול יש להשרות עם זרעי האניס במשך כיומיים. לאחר מכן מבצעים זיקוק נוסף ודילול במים, עד לרמת בטיחות וטעם איכותי.
