השבוע בענף היין 76: אינפלציה של ציוני 90 ומעלה

עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, קצת רכילות מעניינת: אינפלציית ציוני 90 ומעלה בטעימת Winet, משרד החקלאות והווירוס, אלעד מובשוביץ מדרימיה, יש משווק ליקב שטרן, גראפה כשרה, ותוויות יין של ילדי בית הגלגלים

היקבים התרגלו בשנים האחרונות לקבל ממבקרי יין ישראלים ציוני 90 פלוס
היקבים התרגלו בשנים האחרונות לקבל ממבקרי יין ישראלים ציוני 90 פלוס

1: עיקר החדשות – במיכל התסיסה

פסח בפתח, ועושה רושם שהשנה אליהו הנביא מהלך אימים על היקבים; אחרת אי אפשר להבין את מבול המבצעים ומחירי הרצפה שאנו זוכים לקבל. מה שעוד מפתיע זה שהיקבים עדיין משתפים פעולה עם טעימות שמציעים להם לפני החג, ועל אחת אתעכב השבוע. משרד החקלאות יצא סוף סוף עם המלצה מסודרת לגבי וירוס ליפרול 3. זו אמנם המלצה קצת מעורפלת, אבל כנראה שגם שם מבינים שלא תהיה ברירה בשנה הבאה, והם יצטרכו לעשות מעשה אקטיבי. ובעניין אליהו, החלטנו לכתוב על יינות לחג שגם הוא לא ממש מכיר, וננסה להפתיע אותו עם הכל – רק לא עם עוד קברנה סוביניון, מרלו ושרדונה. אז גם בשבוע הבא יהיה מה לקרוא. בחרנו לבדוק מה קורה עכשיו ביקבים מנקודת מבט של יינן צעיר עם יקב מתפתח – יקב דרימה והיינן אלעד מובשוביץ, ודרכו ננסה ללוות את הכרמים עד הבציר במהלך החודשים הבאים.

פאנל הטועמים של טעימת יינות ישראל 2017
פאנל הטועמים של טעימת יינות ישראל 2017, צילום מאתר Winet

2: טעימה מהסרטים – סוגת (ז’אנר) הקומדיות

אתר Winet – בפורמט הקודם שלו “מגזין יין גורמה ואלכוהול”, מקיים כבר 20 שנה את טעימת היינות שלו. יאיר היידו היה יו”ר טעימת יינות ישראל 2017 שהתקיימה במסעדת הטרקלין של יוסי בן אודיס, ובין הטועמים אפשר למצוא את יאיר קורן שכותב באופן סדיר באתר Winet, ארקדי פפיקיאן, ג’סי בודק, ואחרים.

לכאורה זאת עוד טעימה מני רבות לקראת חג הפסח, כשהיקבים מתבקשים לשלוח בקבוקי יין על מנת לקבל בסופו של דבר שילוב בכתבה באתר. אין לי בעיה עם זה ואני לא מלין על כך. יש לי בעיה עם זה שמקיימים  טעימת יינות עם פאנל טועמים מכובד, ומשהו יוצא משליטה. הפעם זו כמות ציוני ה-90 ו-90 פלוס שניתנו ליינות ישראלים. היקבים התרגלו בשנים האחרונות לקבל ממבקרי יין ישראלים ציוני 90 פלוס. כל ציון למטה מזה נחשב לעלבון, והעסק הופך למגוחך גם מנקודת המבט של ייננים. אבל הפעם כמות ציוני ה-90 ומעלה הפכה ממש לבדיחה כאשר אני רואה את הציון ותיאור היין לצדו, על מנת להסביר מדוע קיבל היין הזה את הציון המהולל. זה כשלעצמו מבזה לא מעט יינות שזכו לציון כלשהו.

אוהבים את ה-90
אוהבים את ה-90

אין לי ספק שהטועמים היו נאמנים לעצמם והטעימה התנהלה באופן מסודר, ואין לי חשד קל שבקלים שמישהו ניסה לסדר את הציונים, אבל – ותמיד יש אבל, משהו מריח לא טוב. האם זו יד המקרה שדווקא יינות קסטל שקיבלו מרוברט פרקר ציון לפני מספר חודשים, קיבלו אותו ציון בטעימה זו? אני מדבר על הגרנד וין 2014 שקיבל ציון של 93 מפרקר, והשרדונה של קסטל קיבל אף הוא 91 מפרקר (רוברט, לא ישראל). והפלא ופלא: שני היינות הללו קיבלו את אותם ציונים בטעימה עיוורת זו. כפי שאמרתי: יד המקרה.

האם יכול להיות שהרוסאן 2014 של רקנאטי מקבל ציון 90, כשנימוקי השופטים כפי שפורסמו בכתבה היו: “חמיצות לא הכי מאוזנת עם מרירות קלה” – אז על מה ניתן ציון ה- 90?, או רקנאטי ספיישל רזרב 2013 מקבל ציון 87, וההסבר שניתן הוא “בשל מדי אך שתי” – זה תיאור של יין שניתן על ידי אנשי מקצוע? ומה עם יקב בן חיים קברנה סובניון רזרב 2012 שקיבל ציון מכובד של 89, ושוב ההסבר לציון: “יין בסגנון אירופאי” – האם יש יין בסגנון עדות המזרח? כן, גם יקב רמת הגולן מככב עם הירדן בלאן דה בלאן 2009, שקיבל ציון 89 עם ההסבר “יין מבעבע פשוט”, ויש עוד עשרות דוגמאות.

אני באמת מנסה להבין איך יכול להיות שחבורת טועמים מכובדים מוציאה תחת ידה משפטים כאלה, והאם אין מקום לציין בכתבה גילוי נאות לפחות של כמה מהשופטים, כך שהציבור יידע שהם בעלי אינטרסים ומתפרנסים מענף היין, או שיעמוד בראש הטעימה רואה חשבון או עורך דין או מישהו נייטרלי על מנת לפקח עליה? צוות הטועמים המכובד שלא מקבל שקל עבור העבודה הזו יודע כי אתר Winet הוא מסחרי, ולפיכך הציונים שלהם מובנים מראש – אם הם ירצו או לא ירצו. מדובר ביין ישראלי לקראת פסח וצריך לפרגן לתעשייה הצעירה והשברירית. לכן האצבע שלהם קלה על ההדק. ציונים מביכים, הסברים מביכים. מבלי משים הם השתתפו בטעימה שפוגעת בתעשיית היין הישראלית, אף אחד כבר לא מאמין לציוניים הללו, הייננים עצמם לא מאמינים לכם.

סוף סוף מישהו חושב שליינות ישראלים לא מגיעים כל כך הרבה ציוני 90 פלוס
סוף סוף מישהו חושב שליינות ישראלים לא מגיעים כל כך הרבה ציוני 90 פלוס

מבט קצר על הציונים שניתנו על ידי יאיר גת וגל זהר מראה שהם עושים קצת סדר בענף. איפשהו צריך להתחיל לקבור את ציוני ה-90 והפלוס, ולהבין ש- 85 הוא ציון מעולה ליין ישראלי. אפשר לספור על יד אחת את ציוני ה- 90  שניתנו במדריך היינות הלבנים החדש שלהם. ב”המדריך המקיף ליינות ישראל”, אותו כתבו חיים גן, שגיא קופר ויאיר קורן  שסקרו  650 יינות, רק מעטים קיבלו 90, ועוד פחות מכך קיבלו 90 פלוס.

מי שאשמים בתוצאות Winet הם לא המארגן ולא הטועמים בפאנל הזה, שרק נקראו לדגל ולא הבינו כמה הם יצאו מגוחכים. מי שאשמים הם היקבים ומשרדי יחסי הציבור, שבעבור שורה וציון מגוחכים הם גורמים לציבור שלם להרים גבה ולהושיט יד ליינות היבוא. הגיע הזמן לביקורת אמיתית. הגיע הזמן שמי שמתפרנס מהעסק הזה של נתינת ציונים, יכתוב זאת בגדול כגילוי נאות. בדיוק כפי שחייבו את היקבים לכתוב על התווית שיין מסוכן וכו’ וכו’, כל אנשי העסקים בעלי האינטרסים צרכים להיות מחויבים לעשות ולציין גילוי נאות שהם בעלי אינטרס. דרך אגב, היחידי שמוציא כסף ולא מקבל שקל, הוא יוסי בן אודיס, שכל שנה נותן את המקום והאוכל במסעדת הטרקלין חינם למשתתפים. יש צדיק אחד בסדום.

ליפרול 3 - מסתמן כיוון לאיתור הבעיה?
ליפרול 3 – מסתמן כיוון לאיתור הבעיה?

3: סוף סוף הווירוס חלחל גם למדענים

שירות ההדרכה והמקצוע באגף הפירות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, יצא השבוע במכתב לכורמים שהגיע לידינו. במכתב הם מדברים סוף סוף על  הסיכונים בלקיחת חומר ריבוי לייצור שתילים מחלקות מסחריות, על פי צו שעה.

אתחיל דווקא בסייפא של המכתב שנשלח לכורמים, ובו יש המלצה מאוד ברורה של ערן הרכבי, אייל רבן, תרצה זהבי וראומה למבז, והיא בקצרה: “מוטב שלא לחזור על טעויות העבר, ולכן אנו ממליצים על הימנעות מנטיעת שתילים מחומר ריבוי זה. ולהמתין עד השנה הבאה, כיוון שמרבית הזנים שנפסלו חודשו ויספקו חומר ריבוי כבר בשנה הקרבה”.

ענף גפן היין בארץ סובל בשנים האחרונות מבעיות שונות בהספקת חומר ריבוי לייצור שתילי גפן, ויש כשלים בייצור שתילים במשתלות המאושרות. המחקר שעוסק בווירוס ליפרול 3 (סלסול/קיפול/קימוט העלים – תמצאו אותו במגוון שמות אלה) נמצא בשנתו השנייה, ומסתמן כיוון לאיתור הבעיה. מאידך, מגוון חומר הריבוי העומד לרשות הענף מאוד מוגבל, ומדי שנה אף מצטמצם עוד יותר בעקבות פסילת זנים בחלקות האם לחומר הריבוי. יתר על כן, יבוא חומר ריבוי לייצור שתילים לא הותר גם בשנה הנוכחית, ובענף הגפן נדרשו המגדלים להסתדר עם חומר הריבוי הקיים בחלקות האם המאושרות.

החוקרים כותבים כי “הסיכונים שיש בשימוש בחומר ריבוי זה עלול להביא לנגיעות מלאה של החלקה תוך פחות מ-10 שנים; וזאת מניסיוננו בשנת 2009, שבה סומנו ונבדקו חלקות מסחריות לחומר ריבוי”. האם אפשר להתחיל להריח את השינוי במדיניות המשרד לנוכח מינוי המנהל החדש של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, פרופסור עבד גרא, שכבר כתבנו עליו שרק איש עם חזון ואומץ יכול להציל את ענף גפן היין?

אלעד מובשוביץ - הולך בכרם לבדוק האם כבר התחיל הלבלוב
אלעד מובשוביץ – הולך בכרם לבדוק האם כבר התחיל הלבלוב

4: אלעד מובשוביץ מיקב דרימיה – ואני כבר הייתי משוכנע שאין יותר רומנטיקה בכרמים

עונת הלבלוב בעיצומה, ועוד מספר שבועות הגפנים ילבשו ירוק ויתחילו להוציא פירות. הפעם החלטתי ללוות את הכרם מנקודת מבט של היינן אלעד מובשוביץ מיקב דרימיה (DRIMIA). וכך כתב לי אלעד השבוע: “הולך בכרם לבדוק האם כבר התחיל הלבלוב. בשיראז כן, בשאר זה עניין של כמה ימים. הכל מסביב מתעורר ופורח. מכינים את ההשקיה ומכסחים את העשב. מתכוננים לעונת גידול חדשה. עברה קצת יותר משנה מאז שיצאנו עם המיתוג החדש של היקב, וקרו כל כך הרבה דברים: שלושה פרסים באשכול הזהב ובטרה וינו, תערוכות, תחילת ייצוא לארה”ב, הרחבת הייצור והמכירות, לבן ראשון – סוביניון בלאן (קראו עליו בהמשך), ועוד. מתקדמים צעד צעד, ובעיקר נהנים מחיבור לעוד ועוד אנשים יקרים“.

מורשת חקלאית של שלושה דורות
מורשת חקלאית של שלושה דורות

היקב הוקם בשנת 2007 בישוב סוסיא תחת השם ‘שוקק’  על ידי אלעד ונאוה מובשוביץ, והוא משלב מורשת חקלאית של שלושה דורות, עם חשיבה יצירתית וגישה חדשנית. כרמי היקב ממוקמים בחבל יתיר שבאזור ספר המדבר – בדומה לכרמי יקב יתיר, בתנאי אקלים אופטימליים בגבהים של 800 מטרים ומעלה, מה שתורם לאיכות הפירות ולטעמם. הענבים נבצרים ומטופלים ביקב תוך שמירה על איכות הסביבה, ומהווים חומר גלם ליצירת היינות, ביניהם קברנה סוביניון, שיראז, מרלו ופטי וורדו. בכל שנה מייצרים בדרימיה כ-12,000 בקבוקים המשווקים בארץ וגם יש יצוא, בשתי סדרות – בסיס ופרימיום. יינות היקב  כשרים.

סוביניון בלאן 2016 – יין מתובל שנפתח עם ניחוחות עזים של עגבניות ירוקות, דומדמניות וחציר. החך מספק שכבות של אפרסק לבן עסיסי, מלון מתקתק, קליפת לימון ורמז של ג’ינג’ר, לצד חומציות מאוד נעימה. יין מאוד פריך. האביב במלוא הדרו. יופי של יין. מחירו 90 ₪ –  VFM (תל”כ – תמורה לכסף) לחלוטין.

ג'וני שטרן הוא ג'ינג'י גדול שיודע לעשות יינות טובים
ג’וני שטרן הוא ג’ינג’י גדול שיודע לעשות יינות טובים

5: יקב שטרן מצטרף לנבחרת היקבים של גרפאס

גרפאס שיווק משקאות, משווקת את היינות של יקב אייל ויקב צ’ילאג, ולארסנל הצטרף עכשיו יקב הבוטיק שטרן, שהוקם ב- 2004 על ידי ג’וני שטרן ורן בגם בקיבוץ תובל בגליל העליון. ג’וני שטרן הוא ג’ינג’י גדול שיודע לעשות יינות טובים. אין הרבה פילוסופיה והתחכמות ייתרה ביינות שלו. הם עשויים מחומרי גלם משובחים, עם מינימום התערבות. יינות יקב שטרן מיועדים לשתייה עם אוכל. הפרי מדבר, האלכוהול מתמזג נפלא עם החמיצות ומתיקות הפרי, ובכל בקבוק יש חוויה.

הצטרפות יקב שטרן לחברת שיווק קטנה ואיכותית כמו גרפאס, שמלווה כבר שנים את היקבים צ’ילאג ואייל, מוכיחה שוב שרק חיבור בין אנשים טובים ומקצועיים יקדם את תעשיית יקבי הבוטיק למקום ראוי.

גראפה עם ריחות מאוד עדינים
גראפה עם ריחות מאוד עדינים

6: הגראפה הכשרה של פולי

עוד קצת גרפאס שיווק משקאות, שמשווקים עכשיו בארץ את הגראפה הכשרה של בית פולי מאיטליה. בארץ התחיל טרנד של ייצור גראפות כעוד מוצר שעושים ביקבים. מדובר בזיקוק אחד או שניים של כוהל ענבים, ומתקבל משקה אלכוהולי שיכול להיות מאוד מהנה, אך גם עלול להיות קטסטרופלי ובעל טעם של כוהל רפואי. בכל מקרה, הדרך עוד ארוכה כדי להגיע למוצר איכותי אצלנו.

מזקקת פולי הוקמה בשנת 1898 ע״י ג׳יובאטה פולי, שהחל לזקק עם דוד זיקוק נייד. במשך השנים המזקקה גדלה והתרחבה. ההמלצה היא לשתות את הגראפה בטמפרטורת החדר, כי קירור יסגור ויחליש את הניחוח. המלצה נוספת: הגראפה עדינה ומרעננת לשתייה גם בימים חמים – כלומר רוב השנה אצלנו.

הגראפה הכשרה של פולי “Eve” היא גראפה עם ריחות מאוד עדינים, המון זסט של לימון, הדרים, מעט דבש ונענע קצוצה. בפה מתיקות מינורית. מורגשים טעמי התפוז, ובעיקר קליפות תפוז מסוכרות. טעמי קרירות בפה מושכים לכיוון לימוני מרענן, ועם זאת חמאתי מאוד. מחירה 289 ₪. חובבי הגראפות טוענים שזה מחיר מגוחך לאיכות, אז מי אני שאתווכח.

מנהל השיווק אבי בהר מטעים בשמחה גם את היינות וגם את הגראפות. 054-6462620

17 ציורים של חניכים המתמודדים עם מוגבלויות פיזיות קשות, יופיעו על תוויות היין של היקב
17 ציורים של חניכים המתמודדים עם מוגבלויות פיזיות קשות, יופיעו על תוויות היין של היקב

7: צל”ש לחניכי עמותת בית הגלגלים ויקב יפו – יין עם תוויות מיוחדות לחג הפסח

עמותת “בית הגלגלים” יזמה בשיתוף פעולה עם יקב יפו פרויקט מיוחד ומרגש לקראת חג הפסח, כאשר 17 ציורים של חניכים המתמודדים עם מוגבלויות פיזיות קשות, יופיעו על תוויות היין של היקב לצורך תרומה לעמותה שפועלת למען ילדים, נוער ובוגרים המתמודדים עם מוגבלות מוטורית, וממוקמת בשישה מוקדים ברחבי הארץ.

התוויות המיוחדות מתנוססות על יינות סירה וקברנה סוביניון 2015 של יקב יפו
התוויות על סירה וקברנה סוביניון 2015 של יקב יפו

החניכים ציירו את הציורים במסגרת שיעורי האומנות שלהם, והתוויות המיוחדות מתנוססות על יינות סירה וקברנה סוביניון 2015 של יקב יפו. מחיר בקבוק הוא 100 ₪ – תרומה לעמותה. ברכישה של מעל 12 בקבוקים יישלחו היינות ללא עלות נוספת לבית הלקוח.

.

 

 

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה