בחודש אוגוסט 2006 נפגשתי לראשונה עם עידו לוינסון; עלם חמודות צעיר מהוד השרון שסיים לימודי ייננות באוניברסיטת מילנו, ותוך כדי תקופת לימודיו עשה שלוש תקופות של סטאג'. הראשונה ב-2002 בצרפת, השניה ב-2003 ב"יקב מרגלית", השלישית ב- 2004 ב"סאסיקאייה".
עם סיום לימודיו קיבל עידו הצעת עבודה ב"קיאנטי", אך בסופו של דבר העדיף הצעה מיקב בדרום צרפת, אשר קסמה לו יותר על שום היותה מאתגרת שבעתיים. את רשמי מהמפגש דאז, שכלל טעימה ראשונה מיינותיו של עידו והבטחה שלו לאפשר לי לטעום בעתיד מיין דגל שנמצא עדיין בחביות, העליתי על הכתב ב"אכול ושאטו", וסיכמתי את הכתבה במילים האלה: "לעידו לוינסון הדרך כבר מבטיחה, והוא רק נמצא בראשיתה".
עידו קיבל על עצמו לשקם יקב שפשט רגל בשם MAS DU NOTAIRE, "בית הנוטריון", הממוקם סמוך לעיר נים בצרפת. זהו היקב הממוקם אחרון בעמק הרון, בתווך שבין מחוז פרובנס לבין לנגדוק. יין הדגל אותו הבטיח לי עידו לטעום עשוי מבלנד של ענבי מורבדר, סירה וגרנאש, והוא פרי יצירתו של עידו שהבטיח אז כי "היין הולך להיות טוב מאד".
מאסטר 2005
ובכן, מסתבר שההבטחה התממשה לה – ובענק. עידו יצר שני יינות אותם הביא עימו עכשיו לישראל לטעימה. הראשון נקרא 2005 MAITRE, ובעברית: מאסטר 2005, מתוך קונוטציה הבאה משם היקב – בית הנוטריון, ובאה לידי ביטוי גם בתווית שעל הבקבוק בכיתוב ובסימול של חותמת נוטריונית טבועה.
זהו יין מתובלן וספייסי, קליל המזכיר בטעמיו פירות יבשים, חומציות באף, מורכב מ- 60% ענבי מורבדר, 30% ענבי גרנאש ו- 10% ענבי סירה. בטעימה ניתן לחוש שענבי הגרנאש והמורבדר בולטים ומודגשים. העץ עדיין לא השתלב באופן מלא עם טעמי היין. זהו יין שיתאים היטב למגוון רחב של מאכלים, שילך נפלא עם פסטה ועגבניות, וגם מאכלי בשר. ליין ארומה של צמחייה מאזור פרובאנס עם טימין ורוזמרין, המזכירה בנוסף גם יינות של עמק הרון עם פרופיל טאנינים מעניין.
זהו בהחלט יין אלגנטי, בעל צבע צלול ובהיר של אדום בוהק, וברקע טעמי פלפל שחור וזיתים, בזיליקום ועגבניות מיובשות – איזון נפלא בין טאנינים וחומציות. בפה קצת יובש, אבל עם טעם של עוד. היין התיישן 10 -11 חודש בחביות, חלקן חדשות וחלקן משומשות. מהיין יוצרו כ- 8,000-9,000 בקבוקים. מחירו בצרפת 10 יורו, והוא נמכר היטב בחנויות היין.
מעשה נוטריוני
היין השני הוא ההבטחה שהתממשה. זהו יין הדגל נקרא MON ACTE 2005 – ובעברית: "מעשה נוטריוני". חלק מהיין היה בחביות, חלק במיכלים, ומכאן נוצר יין אותו מכנה עידו 'יין משוגע', שממנו יוצרו 3,000 בקבוקים. היין זכה במדליית זהב בתחרות היין Vinalies בפריס, כאשר בתחרות היו רק שלושה זוכים מכל המחוז, והיין הזה ביניהם.
מדליית הזהב השנייה לזוכה היחידי במדליית זהב הייתה בתחרות היין בבריסל Concours Mondial de Bruxelles. היין מורכב מ- 60% ענבי סירה, 30% ענבי גרנאש, 10% ענבי מורבדר. היין יושן בשילוב חביות של יצרנים מוכרים כסגין מורו, ראדו, סורי, חביות אמריקאיות, וגם חביות מעניינות שמקורן בחבר המדינות, ת שאינן בנמצא בארץ, והן מגיעות מהרי הקווקז.
התוצאה שהתקבלה היא יין מאוזן ועגול שמלטף את החך בהרמוניות. ארומת פלפל לבן ואף עוצמתי. ענבי הגרנאש מגיעים מגפנים זקנות, ומכאן מקבל היין שמנוניות וסמיכות, וקטיפתיות מלטפת.
באף שלל ריחות וטעמים של שוקולד, פרי יער אדום, אדמה ועץ חבית לא משתלט. ברקע, קפה ופטריית יער. היין עצמו מזכיר יינות בורדולזים של עולם חדש, אך טעמי העולם הישן, מופיעים בו רבדים רבדים.
ליין פוטנציאל התיישנות גבוה, ובתנאים אופטימליים הוא ייטב וישתבח בין 5-8 שנים. מחירו בצרפת 22 יורו, המעמיד אותו ברף מעט גבוה לרשתות שיווק, ולפיכך היין מבוקש ונמכר היטב בחנויות יין מובחרות, בתי מלון ומסעדות, והוא נמצא בין היינות היקרים הנמכרים ביותר באזור נים.
מספר עידו: "שני היינות הנם כרגע בצרפת יינות "בלוק באסטר" – הם מבוקשים מאד ונמכרים היטב. הם מוכנים וראויים עתה לשתייה. אבל אם תשאל אותי, שניהם יכולים עדיין לשהות בבקבוקים ולהמשיך ולהשתבח, מאחר ומבחינת ההרמוניה הסופית ההשתלבות בין הפרי לעץ עדיין לא שם.
בתחרות וינאליס היו מכל האפלסיון הענק של ניס רק שלושה זוכים במדליית הזהב, והיין שלי אחד מהם. בתחרות בבריסל היה רק זוכה אחד במדליית הזהב, וזה היין שלי. לא יכולתי לבקש יותר מזה, אבל אני עדיין סבור שהיין המוצלח והמצליח הזה צריך עוד כמה שנים טובות כדי להתאזן ולהגיע למיטבו, מאחר ובין יין שתי ומוכן לבין יין אידיאלי יש הפרש".
היין נגיש, עם הרבה פרי, חבית טובה, וברקע קלייה המזכירה שוקולד וקפה, פרי בשל, קסיס, המון שזיף, ווניל, אישית אני מזהה כי זן ענבי המורבדר מביא עימו גם דבר מה נוסף, ואלו טעמים מתובלנים של זיתים, פלפל שחור וקירש.
עידו חוזר הביתה
עידו לוינסון חזר עתה סופית ממסעותיו ולימודיו לישראל, גאה ועטור מדליות זהב על מנת להשתקע. לדבריו הוא מיצה את צרפת.
מסתבר כי כבר בימים אלו מתנהל משא ומתן מתקדם בין שני יקבים מקומיים לבין עידו, על מנת שזה יצטרף אליהם כיינן. לשאלתי מדוע דווקא בחר באותם יקבים בכדי לנהל עמם משא ומתן ולעבוד אצלם, מספר עידו כי הוא מתחבר ליינות שלהם ואל אנשי היקב עמם הוא מוצא דברים ושפה משותפים.
מטרתו של עידו בחיבור עם יקב ישראלי הינה להתנסות לראשונה לעבוד ביקב מסחרי בכדי לבדוק מה זה יכול להציע לו.
שאלתי את עידו: מה אתה אוהב ביין ואילו יינות הם המועדפים עליך?
תשובתו: "אני אוהב יינות של דרום צרפת. יינות בלנד. אישית אני מאמין בסינרגיה ביין. אף אחד ממרכיבי היין בפני עצמם לא שווים את התוצאה הסופית. לכל מרכיב בבלנד יש ההשפעה שלו, ואני מחפש ואוהב השפעה צרפתית ואיטלקית. אני מחפש ביין המון אלגנטיות שעומדת בסתירה, למשל, ליינות מסחריים שטעמתי רק לאחרונה באוסטרליה, והנם חסרי ייחודיות או אפיון, ועתירי אלכוהול. אני מבקש לקבל ביינות שאני מתחבר אליהם אחוזי אלכוהול יותר נמוכים, עם בלנדים שיאזנו את זה. אני מחפש עידון עם הרבה פרי ופחות עץ – שהטרואר יעלה על הפרי".
בפאנל טעימה מצומצם בו השתתפתי, הוגשו לשולחן גבינות חריפות מצרפת, נקניקים שמנים ומעושנים, ממרח זיתים בזיליקום ועגבניות, קופסות שימורי ממרח דגים דליקטס, לחם כפרי משובץ אגוזים, פרוסות ברוסקטה בתנור שעליהן גבינת עיזים ריחנית. וסלט עגבניות ושום ריחני ומתאים.
איתנו ישבו אביו, אחיו ואימו של עידו, לצד חברו ללימודים יפתח פרץ – איש יקבי כרמל, וחבר המשפחה דארן – איש חברת היבוא קבוצת צרפת ישראל ליינות איכות.
כולנו התמוגגנו מהנאה, חיבקנו ופירגנו.
ולפיכך, כשפוטנציאל מתממש, זה תמיד מרגש.
