האם עידו לוינסון, יינן ביקבי רקנאטי, הקים עם אביו אמנון את יקב הגראז' שלהם 
– שאכן ממוקם במוסך הביתי בהוד השרון, כדי למצוא לאבא תעסוקה עם צאתו לפנסיה?
לא בטוח, אך מה שבטוח זה שאמנון מקבל את ההוקרה במיתוג החדש של יינות היקב הצעיר כ- GARAGE DE PAPA , וציוד היקב מאוחסן בחצר שהופכת לגראז' של המכונית שהודחה ממקומה ע"י החביות והבקבוקים.
האבא אמנון הוא התלמיד של עידו בתחום היין. מהנדס שיצא לפנסיה מוקדמת ומתעסק עם ציוד היקב ומתקניו, ומייצר את היין, אם כי כפי שהוא אומר: "היין נעשה מעצמו, אנחנו רק מכוונים". בכל מקרה, אמנון עושה את כל עבודות היקב. וגם את ההובלות של היינות.
יש להם בחצר מלגזת מזלג גבוהה לפריקה של הענבים ולביצוע מטלות 
נוספות. הם בנו ציוד מיוחד כי עובדים בגרוויטציה, וכן מכונה מיוחדת המהווה הכלאה של שתי מכונות שהורכבו יחד, כדי לבצע קודם כל הפרדה של שדרות ואחר כך מעיכה של הענבים, בשונה מהמקובל ביקבים, כאשר קודם מרסקים עם השדרות והקליפות ואז מפרידים. בהזמנה מיוחדת הם בנו צ'ילר אצל מומחה לנושא בחדרה, עבור ממדי המיקרו של יקב לוינסון.
הלוינסונים התחילו ב- 2007 עם ייצור 2000 בקבוקים, ב- 2008 הגיעו לכמעט 5,000, וב- 2009 יופקו 6,000 בקבוקים מהיין המתפתח לו בחביות באולם החביות והמיכלים הקטן. יכולת הייצור הנוכחית תגיע עד לקרבת 10,000 הבקבוקים – לא רוצים לגדול יותר.
ב- 2007 ייצרו ביקב לוינסון יינות שרדונה, קברנה ומרלו זניים, ומ- 2008 מייצרים ביקב שני יינות: לבן – GARAGE DE PAPA BLANC – בשלב זה שרדונה, אך אין התחיבות לזן זה או אחר בהמשך; ו- GARAGE DE PAPA ROUGE – בלנד של מספר זנים ואזורים, מכל מה שמוצא חן בעיני עידו בסיוריו בכרמים במהלך השנה.
בלנד הרמוני וסינרגטי
מטרת הבלנד להגיע להרמוניה וסינרגיה בין המרכיבים, וזאת למרות שהכמויות קטנות, מאות קילוגרמים מזנים ואזורים שונים. השנה יהיו אלה קברנה סוביניון, קריניאן, מרלו, מלבק, ופטיט סירה; שלכל אחד מהם יש מטרה מסוימת בבלנד: הפטיט סירה תורם צבע, המרלו חומצה וטעמי פירות יער, הקריניאן טאנינים וטעמים בשרניים, המלבק נותן פרי אדום, דובדבן ושזיף..
איסוף הענבים נמשך חודשיים בהפרדה מלאה של הטיפול ביקב וחלוקה לחביות. עידו אומר כי המרלו החומצי מקדיתא – צפוני וקר, יכול להיות יחד עם הקריניאן שמגיע מאזור חם יותר – פחות חומצה ויותר פרי, והשניים מאזנים זה את זה בחבית.
אחרי בציר הזנים השונים מחליטים הלוינסונים מה הם רוצים לקבל, מתחילים לשלב עם עוד זנים ולייצר את הבלנד.
"אנחנו מקצינים את השיטה. לא רק שבוצרים סלקטיבית ממה שעידו מוצא בסיוריו ברחבי הארץ, אלא שהוא מקצין את הרכיבים ואת השימוש בהם: רוצים צבע? בציר מאוחר. רוצים חומצה? בציר מוקדם. ואז, אחרי התיישנות נפרדת בחביות יוצרים את הבלנד", מסביר אמנון לוינסון. "זה שונה מהותית מהמקובל, כאשר בונים את היין בהתאם לזן ברמה נורמטיבית ולא מוקצנת מבחינת בריקס, הבשלה ובציר".
"המטרה שלנו היא לעשות כל שנה יין מעולה, ואין לנו יומרה לדבר על מאפייני טרואר של כרם – כי אין לנו כרם שלנו. הכוונה היא שניתן יהיה לזהות יין של לוינסון, כי מעבר לשיטת ההכנה המבוססת על הקצנת המרכיבים, יש מאפיינים מאוד מובהקים ושונים ללוינסון", אומר עידו. "פה מייצרים יין עם חומצה מאוד גבוהה, יין אלגנטי המיועד לאוכל. אלה יינות שונים מהותית באחוזי אלכוהול נמוכים מהמקובל בארץ: לבן – 12%, אדום – 13% וקצת. זו ההחלטה שלנו מהשנה הראשונה".
בנושא זה מוסיף עידו: "הטענה מכל מה שאני מכיר מהשנים בחו"ל ובארץ, היא שבישראל אי אפשר לייצר יינות עם אלכוהול יותר נמוך. האמת היא שאף אחד לא ניסה את זה. באמצעות הקצנת המרכיבים וייננות פשוטה. אנחנו עושים יינות עם אלכוהול נמוך. אלה יינות אלגנטיים ראשונים בישראל – יותר חומצה פחות עץ, שימוש בעץ ישן, מלחמה בכל טיפת סוכר שיכולה להיות ביין".
למסעדות שהולכות עם הקונספט
עידו לוינסון מודה כי זה מוביל ליין שקהל ממוצע לא יתחבר אליו, וגם לא תחרויות יין. "היינות בארץ נעשים לקהל לא מתוחכם ולשופטים בתחרויות, ולא לאוכל", אומר עידו לוינסון , שבדלת אמות היקב הביתי מתגלה כהרבה יותר חד לשון וחד משמעי מהדמות המצטיירת במפגשים איתו בפורומים רחבים יותר. "היינות שלנו משדרגים את האוכל. כשפותחים אותם במסעדות, אין בקבוק שלא נגמר. זאת לעומת יינות ה- 15% אלכוהול, שנתיים בחבית, וקהל שאומר WOW אבל לא גומר את כל הבקבוק – או גומר כי שילם הרבה כסף. אלה יינות אנטי אוכל, אנטי גסטרונומיה ואנטי טרואר. שלנו יותר טרואריסטים מיינות SINGLE VINEYARD של יקבים אחרים. אנחנו בורגוניסטים, ומסעדות רודפות אחרי היינות: הסלון, הבסטה, רוקח 73, קלואליס, כתית, מסה, מחניודה, מול ים, על המים – גילו יין ישראלי לא מתוק. אלה מסעדות שמתאימות קונספטואלית ללוינסון".
ביקב לוינסון כמעט לא מוסיפים ליין חומצה, ונהנים מחומצה טבעת כי בוצרים מוקדם, וארומות חומציות ורעננות כי לא נותנים לפרי להתבשל.
ה- GARAGE DE PAPA ROUGE לא מסונן בכלל, ואת ה- GARAGE DE PAPA BLANC מסננים כי היין לא עובר תסיסה מלולקטית – נדיר ליין שנמצא בחבית; שוב כדי לשמור על חומציות וקריספיות, ולהימנע מווניל וחמאה של חבית, שאינם טובים ליין המיועד לאוכל.
ה- GARAGE DE PAPA ROUGE של בציר 2008 מחכה ב- 3,000 בקבוקים, בהם ישהה עד החורף הבא ורק אז ייצא לשוק. וזאת כלקח מיין 2007 שיצא מוקדם מדי. 
GARAGE DE PAPA BLANC מבציר 2008 נעלם מהשוק כבר לפני חצי שנה, למעט ארגזים ספורים השייכים למסעדות ונשמרים ביקב עד לצורך מיידי בהם, במטרה להבטיח את אחסונם הנאות.
מחירי היינות במסעדות:
GARAGE DE PAPA BLANC כ-: 200-250 ₪
GARAGE DE PAPA ROUGE: בסביבות 250 ₪
שלב הוול דאן של היין הישראלי
לעידו לוינסון יש אמירות נוספות, שלא רק אינן במיינסטרים של ייננות והיקבים, אלא נשמעות כמשנות סדרי עולם: "עבדתי אצל הרבה בוסים, וכאן רציתי לעשות מה שבא לי במקביל לעבודה כשכיר, ולעשות משהו שאומרים שאי אפשר לעשות – ויכול להיות שישפיע ביקבים נוספים, כמו ברקנאטי בו אני עובד, וגם רואה ביקבים אחרים.
אנחנו בארץ בשלב הוול דאן של היין, כמו שפעם היינו וול דאן בבשר, ועברנו למדיום ומדיום רייר. ביין זה עדיין לא קרה ואנחנו ביין בומבסטי ואלכוהולי. בתחילת מהפכה. בעתיד יהיה חיבור בין עולם האוכל ועולם היין שכרגע מנותקים.
ליין שלנו מהתחלה אין תווית אחורית. האדום החדש המבוקבק הוא בורדולזי באופיו אך בבקבוק בורגון. על התוויות לא יהיו רשומים הזנים, כי זה לא מעניין אותי, ואני לא מקבל את הסטנדרט של מה שקורה בארץ כמובן מאליו".
טעימות חבית
מאחר שה- GARAGE DE PAPA האדום מבציר 2008 צפוי לצאת בחורף הבא, והלבן של 2009 ייצא לשוק בפסח השנה. טעמנו את רכיביהם מהחביות.
טעימת GARAGE DE PAPA BLANC 2009
היין יהיה בלנד חביות של 100% שרדונה. טעמנו מתוך החבית הראשונה, הצעירה. היא נועדה לתת חומציות גבוהה ביין, בניגוד לחבית השנייה, שנועדה לתת חומציות נמוכהויותר מינרליות. קיבלנו אכן יין שבעצם ניתן כבר לשתות אותו. בעל חומציות גבוהה אבל נעימה ולא תוקפנית, טעמיים לימונייים, שמנוניות ואורך מדהים, ותהליך התפתחות טעמים ארוך ומעניין בחך.
עידו גם הדגים בפנינו את הבאטונאז', תהליך בחישת היין המתבצע לעיתים תכופות, ונועד להגביר פירוק השמרים, העשרת היין והגברת תחושת החמאתיות.
החבית המכילה את הרכיב השני של היין היא חבית בת 5 שנים. הענבים מגיעים מכרם הממוקם באזור ירושלים ונבצר בבציר מאוחר, ואכן נותן את הצד השני של המטבע – יין בעל חומציות נמוכה, מינרליוות, פירותיות וטעמי הדר. זה הרכיב שייתן את האלכוהול ואת הארומות הנדרשות ליין לבן אלגנטי. אכן ניתן לצפות לשילוב מענייין של שני הרכיבים וליין איכותי, מאוזן ומעניין.
טעימת GARAGE DE PAPAROUGE 2008
שילוב של מרלו, קברנה סוביניון, פטיט סירה וקריניאן. המרלו שטעמנו מאוד חומצי. מתקרב לטעמי יינות סט אמיליון איכותיים, בעל טאנינים חזקים וטעמי פרי אדום חזקים. טעמי הפרי אף מאפילים על טעם העץ, שלא מגיע לידי ביטוי למרות שהוא מכיל את היין מזה ארבעה חודשים. הקברנה סוביניון נותן טעמי שוקולד ופרי אדום. טאנינים חזקים אבל לא מייצרים תחושת יין אגרסיבי, וגם ללא תחושת עפיצות בפה. הפטיט סירה עם הקריניאן יעניקו בעיקר את הפרק הבושמתי של היין.
גם במקרה זה, הזנים השונים בשלבי התפתחותם השונים מבטיחים, ושילובם הטוב צפוי להעניק לנו חוויית יין איכותית, עם יין שניתן יהיה לשמור אותו לאורך שנים ולבחון את המשך התפתחותו בבקבוק.
