בימים חמישי ושישי, 29 ו- 30 באפריל, התקיימה בחנות רשת דרך היין שברחוב 
החשמונאים שבתל-אביב, טעימה שנועדה לקבוע מהו היין האדום של ישראל. דגלי המדינה שהתנוססו בגאון בחזית החנות, שיוו למעמד הדרת חשיבות, רשמיות וחגיגיות, מתוך כוונה טובה עם קריצה וגימיק שיווקי, וברצינות ראויה.
טעימה זו הנה חלק מתחרות הבוחנת יינות אדומים ישראלים, הנערכת ביוזמת רשת "דרך היין" והעיתון "כלכליסט", ונערכת בפיקוח חברת "TNS" טלסקר למחקר סנסורי.
רשימת היינות הורכבה לפי בחירתם של ייננים ומבקרי יין ששמותיהם לא 
נמסרו, ומתוך 25 יינות נבחרו עשרה היינות שהשתתפו בטעימה בפועל: ירדן קברנה סוביניון 2006, יקבי רמת הגולן; מדיטרניאן 2007, יקבי כרמל; ספיישל רזרב 2006, יקב רקנאטי; דומיין דו קסטל גרנד וין 2007, יקב קסטל; יראון 2006, יקב הרי גליל; אבני החושן, יהלום 2007, יקבי בנימינה; קברנה סוביניון רזרב 2006, יקב פלם; יער יתיר 2006, יקב יתיר; מיסטי הילס 2006, יקב צרעה; סיקרא, סירה 2006, יקב קלו דה גת.
לרגעים, בעת שטעמתי גם אני מהיינות, היה נדמה לי שבתחושותיי, או בזיכרון של חושי הטעם על הפאלט, אני מזהה אחדים מהיינות.
המטרה של המיזם היא לבדוק מה עם ישראל אוהב. וכשמדברים על 'עם ישראל' 
מדברים על הצרכן הנאיבי, לפיכך לא תמצאו בין הטועמים בשלב זה של המחקר, לא ייננים, לא מבקרי יין, או כאלו שיש להם זיקה כלשהי לתחום,
ליבנת שיינקר היא מנהלת החטיבה הסנסורית בחברת הסקרים TNS. פגשתי בה לשיחה קצרה, והיא אומרת : "יש לנו חטיבה שיווקית וחטיבה סנסורית. מחלקה זו עוסקת במחקרי טעם וריח וכל מה שקשור לחושים. גם בתחומי ה-FOOD וגם בתחומי ה-NON-FOOD, נוכחותי ונוכחות ואנשי צוותי בטעימה, היא בעצם השלב הסופי של התהליך. הפיקוח לא מסתכם בזה שאנחנו "סתם יושבים פה", אלא בכך שכל המערך המחקרי נבנה על ידינו.
מראש ביקשנו שבימי הטעימות יהיה בחנות דרך היין תגבור של כוח אדם, שיגיש, ימזוג, יכין, יוודא ניקיון הכוסות, ייפנה, ויבקר וינטר את הנכנסים באופן מבוקר ונשלט".
ליבנת מעידה על עצמה שהיא מאוד סקרנית מה ייצא בסוף ואילו יינות יזכו. היא אומרת שישנם מחקרים בהם יודעים, או לפחות מעריכים בתחושת הבטן מה תהיה התוצאה הסופית, אך פה הם בגדר תעלומה.
חברת TNS גם שומרת בסודי סודות את הקביעה המקדימה של הטועמים המקצועיים של אותם יינות, ומי מהם זכה אצלם במקום הראשון והבאים – אותה טעימה שיצרה את רשימת עשרה היינות בטעימת הציבור.
כל מערך הטעימה נבנה מהתחלה עם כתיבת פרוטוקול מובנה, עמדות הטעימה שורטטו בפועל עם היינות ועם הקודים על הבקבוקים ועל הכוסות, נבנה שאלון מאוזן מבחינת סדרי הטעימה, כשאת עשרת היינות כל משתתף טעם בסדר טעימה אחר, על מנת שהמערך המחקרי יהיה מאוזן,
הניתוח של השאלונים ייעשה במתקני חברת TNS, וכל התוצאות יתקבלו שם ללא יכולת של השפעה חיצונית מצדו של אף גורם.
כבר בשעות הצהרים של יום חמישי, ידעו אנשי דרך היין שלא כל מי שנרשם יגיע, ולא כל מי שנרשם לשעה יעודה אכן הגיע בשעה שנקבעה לו. 
האפשרות להרשמה באתר כלכליסט הלכה והצטמצמה ככל שההיענות גדלה והגיעה לכ- 280 איש, כאשר ליום שישי בלבד מנתה הרשימה למעלה מ- 100 איש.
בכניסה לחדר הטעימות הוצב סלקטור שברשותו רשימה מוסדרת של מי שנרשם, ותפקידו גם להזרים את הטועמים לחדר הטעימות בכמות שלא תעלה על הקיבולת של עמדות הטעימה בצורה נשלטת ומבוקרת.
במידה ובפרק זמן מסוים חדר הטעימות לא היה מלא, והגיע אדם שלא הספיק להירשם ובאתר כלכליסט נמסר לו כי הרשימה כבר נסגרה, עדיין התאפשר לו להשתלב בטעימה.
אנשי דרך היין לוודא שבין טעימה לטעימה ישתו הטועמים מים ויאכלו פיסת לחם טרי שהונחו על השולחן, בכדי להעניק לטועמים מקסימום אפשרות של אתנחתא בין טעימה אחת לרעותה.
טל שקד, איש דרך היין, ערך תדרוך לצוות הטעימה כשהוא מנחה ומבהיר ומזהיר באשר לאיסורים, שנועדו להבטיח כי הטעימה תהיה מדויקת ונכונה, ללא כל 
הפרעות או השפעות מצד הסביבה או מי מהטועמים בעמדות הסמוכות.
כל בקבוק נעטף בחדר אחורי בשקית בד מסומנת ואטומה לחלוטין, ועל כל בקבוק סומן קוד. גם כוסות הטעימה סומנו במספרי קוד, והן הובאו אל שולחן הטעימה לפי הסדר שמופיע בדף השאלון. נאסר על הצוות לגעת בשאלונים. ניתנה הנחיה ברורה להיות ערים ליינות שעלה חשש לדידם שימצאו או נמצאו מקולקלים, או כאלו ששהו יתר על המידה בכוסות. אלו הוחלפו מיידית ללא היסוס, וללא חסכנות מיותרת או התלבטות.
עשר כוסות הטעימה שהונחו בעמדת הטעימה האישית של כל משתתף, היו מדגם "דונה" 250 CC.
כמו כן הייתה הקפדה יתרה על מניעת כניסתם לטעימה של צעירים מתחת לגיל ,
ועל הצוות היה לוודא על איסור שיחות בין טועמים ולדווח על קיומן, כמו לדוגמא שיחה שניהלו זוג טועמים בצרפתית על תחושות הטעם של היין אותן הם חוו, או גבר שהסביר לרעייתו ברוסית בקולי קולות מה נרשם על דף ההסבר, בצורה שהפריעה למשתתפים האחרים או עשויה הייתה להשפיע על שיקול דעתם. הכול התבצע בנועם הליכות, בסדר ובשקט מופתיים, כיאות לרצינות ולמקצועיות המתבקשת מהמעמד.
עם סיום הטעימה של כל אחד מהטועמים, הסתער הצוות על השולחן, דאג לפנותו מכוסות הטעימה, לנקותו מפירורי לחם או לכלוך אחר. הכוסות הוכנסו למדיח, עם תשומת לב לכך שהכוסות המוגשות אל עמדות הטעימה לא יהיו חלילה חמות כתוצאה מהיציאה מהמדיח, אלא תוך שמירה על מחזוריות עם מרווח עודף של כוסות נקיות ופנויות ערוכות לקראת הטעימות הבאות.
כאמור, השאלונים שהוגשו לטועמים בין העמדות השונות היו במכוון לא זהים, בכדי לנטרל אפשרות של תיאום ציפיות או השוואה והעתקה מהאחר.
בשאלון התבקש כל טועם להעריך מ-0 עד 10 כל אחד מהיינות, תוך הקפדה על
טעימת היינות לפי הסדר שבשאלון.
לסיום היו מספר שאלות דמוגרפיות וכאלה שמטרתן לאפיין את משתתפי הטעימה: גיל, מין, כל כמה זמן אם בכלל הם נוהג לשתות יין אדום, מידת אהבת שתיית יין אדום, ושאלה משמעותית לאנשי דרך היין: איזה סכום משקיע הטועם ביין אדום.
ועכשיו כל שנותר לכולנו זה להמתין להכרזה על הזוכה ועל התוצאות בגיליון ערב חג השבועות של כלכליסט.
לחיים, ובהצלחה.
צילומים: דני רובין
