OPA – טבעונית מסוג אחר

הסבא של שרונה ושיראל ברגר, תאומות מיוחדות במינן, היה בעל מסעדה בקליפורניה. כזיכרון לסבא שלהן הן פתחו מסעדה טבעונית בחלוצים 8, לא הרחוב הכי מדליק בעיר, ושמה OPA – סבא בגרמנית

השפית שיראל ברגר למדה ב-‎The Culinary Institute of America‎‏. צילום ליאור ספרנדאו מדף הפייסבוק
השפית שיראל ברגר למדה ב-‎The Culinary Institute of America‎‏. צילום ליאור ספרנדאו מדף הפייסבוק

למי שכמוני הוא בן הפזורה היקית, השם OPA מעורר נוסטלגיה. את ה- OPA שלי, סבא בגרמנית, לא זכיתי להכיר, אבל המושג חרות ב- DNA שלי. והנה, שתי נשים הקימו לפני כחודשיים מסעדה שהיא שיחת היום בעולם המסעדנות בתל אביב. המקום מפוצץ, גם אם אינו מזכיר אוכל של סבא וסבתא יקים. ה- OPA של שרונה ושיראל ברגר, תאומות מיוחדות במינן, היה בעל מסעדה בקליפורניה, וכזכרון לסבא שלהן הן קוראות למסעדה שהוקמה בחלוצים 8, לא הרחוב הכי מדליק בעיר, OPA. במסעדה יש גם צלע שלישית: יעל גל שהקימה איתן את המסעדה, והיא שותפה מלאה בה.

התאומות שרונה ושיראל ברגר בניו יורק. צילום מדף הפייסבוק
התאומות שרונה ושיראל ברגר בניו יורק. צילום מדף הפייסבוק

ועוד משהו שקשור בי: ארוחה שאין בה בשר, דגים או פירות ים אלא רק ירקות ופירות, אינה ארוחה – היא מזון בלבד. "בוא תראה משהו שונה", אמרו לי בנות ברגר כשנפגשנו בחנות היין האהובה עלי, ג'יאקונדה ברחוב פרישמן. אגב רוב היינות המיוחדים בתפריט היין של OPA מגיעות למסעדה משם. "באתי, ראיתי, נוצחתי" – זו המסעדה הטבעונית הטובה ביותר בה אכלתי אי פעם, ואיני נוטה להגזמות. המקום עצמו עשוי בטוב טעם מינימליסטי, שפשוט שובה את העין. כך גם מנות האוכל, שהן לא רק טעימות לעילא ולעילא אלא מוקפדות ויפהפיות. התפריט ב- OPA כולל שש מנות ועוד שלושה קינוחים לבחירה שמחירן, נע בין 42 ש"ח ל- 67 ש"ח. אבל ההצעה הטובה ביותר היא להזמין ארוחת טעימות שמחירה לזוג הוא 320 ש"ח.

שם המנה 'שזיף' לא עושה חסד עם המוצר המוגמר. צילום יונתן לבני
שם המנה 'שזיף' לא עושה חסד עם המוצר המוגמר. צילום יונתן לבני

פתחנו במנה הקרויה 'שזיף'; שם שלא עושה חסד עם המוצר המוגמר: המנה מורכבת מזר פלחי שזיף בצבע אדום בהיר, שהותססו לטעם מופלא, עם ריבת חרדל שחור וג'ינג'ר כבוש. פלחי השזיף יושבים על קרם בצל לבן, ומקושטים בעלעלי שמיר. בפה מתערבבים טעמים של חמוץ ומתוק, קצת חריף ומעט מריר. קשה להאמין כמה רבדי טעם אפשר לקבל במנה אחת, בלי שיהיה עומס בצלחת או בטעמים.

ה'גויאבה' של השפית שיראל היא משהו אחר. צילום יונתן לבני

ה'גויאבה' של השפית שיראל היא משהו אחר. צילום יונתן לבני

המשכנו עם 'גויאבה' שבושלה שלוש שעות בתנור, וישבה על מצע של עירית, עלי שיסו וקרם אגוזי מקדמיה מותסס ומוקצף, עם פירורי לחם מחמצת ומעט שמן פטרוזיליה. איני נוהג לאכול גויאבה. אני אוהב את הפרי, אך הוא לא אוהב אותי. הוא מזכיר לי חזור והזכר משך יום שלם, שאכלתי אותו. אבל הגויאבה של השפית שיראל היא משהו אחר. פשוט חגיגה של טעמים עדינים ולא תוקפניים. בכלל, האוכל כאן, כמו גם האוירה הנינוחה והשקטה של המסעדה, שיש בה שולחן בר בצורת חית ועוד כמה שולחנות נוספים, מרגיעים ומרגשים כאחד.

'ארינג'י' – משהו לא התחבר בטעמים. צילום יונתן לבני
'ארינג'י' – משהו לא התחבר בטעמים. צילום יונתן לבני

המנה היחידה שלא עשתה לי את זה, הייתה מנת פטריות שנקראת 'ארינג'י' שמכילה פטריות שימג'י מוחמצות, פטריות ירדן מעושנות, ופטריות יער צלויות עם צ'יפס טפיוקה. כולן יושבות על מצע קרם שטאקי ומרווה. משהו לא התחבר לי בטעמים, אם כי איני יכול להצביע מדוע.

'שומר' - איזו מנה מופלאה. צילום יונתן לבני
'שומר' – איזו מנה מופלאה. צילום יונתן לבני

המנה הבאה: 'שומר'. איזו מנה מופלאה. השומר בושל בחומץ תפוחים מיושן ובמיץ עלי שומר, וכן – ניחשתם נכון, הכל על קרם שומר עם זרעי שומר וטרגון. וואו, חגיגה לחך. המשכנו עם מנת 'חציל'. תמיד סברתי שחציל הוא אחד הירקות המיוחדים ביותר שיש לנו בארץ, שניתן לעשות ממנו הכל, אפילו בטעם כבד קצוץ. אבל כאן מגיעה שיראל לשיא: החציל מאודה במשך שעות בסיר כפול, ומעליו קרם צנובר מעושן. הוא מונח על מצע עגבניות שרי תמר, ארוגולה, צלפים מבושלים ביין לבן ועלי צלפים. מנה מהממת וכל כך מיוחדת, שמראה איזה דמיון ואיזו יד מדהימה יש לשפית המבריקה.

'ארטישוק ירושלמי' – מנה מיוחדת כל כך. צילום יונתן לבני
'ארטישוק ירושלמי' – מנה מיוחדת כל כך. צילום יונתן לבני

מנת הירקות האחרונה היא 'ארטישוק ירושלמי'. לירק זה יש הרבה ידידים, אבל גם אויבים רבים. הוא טעים להפליא, אבל כפי שיודעים רבים, הוא מזכיר לנו שבא אל קירבנו בדרכים רבות במשך היום, והמבין יבין. המנה כאן עשויה ביד אומן, עם חרדל דיז'ון מיובש, נענע וגרידת לימון. הוא מבושל, כך הסביר לי הברמן הצעיר והמבין אשר על הבר, במיץ ארטישוק עם מי חלב של אגוזי מקדמיה שעברו התססה. נוספו למנה חתיכות קרנצ'יות של ארטישוק ירושלמי מיובש, שהוסיפו מימד רביעי למוצר הסופי המיוחד כל כך.

סיימנו את הערב הנהדר עם סורבה קלמנטינה, פלחי תפוז ובזיל לימוני. את בקבוק היין שהבאתי מהבית, אפסנתי במקרר היינות של OPA. רשימת היינות כל כך מיוחדת ומתומחרת נכון, שבחרתי לטעום מהיינות הנהדרים של המסעדה. איך מסכמים חוויה כזאת? אין לי מילים מתאימות, ואני כידוע לא מאלה שלא יודעים להתבטא. אסור להחמיץ כזו חוויה. היא חד פעמית, ואצלי תהיה רב פעמית.

OPA – החלוצים 8 תל אביב. 052-5838245. כל יום מ- 19:00






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה