הגלגול הראשון של "אצל פיני בחצר" היה בחצר פיינגולד בנחלת שבעה במרכז ירושלים.
אחר כך באה מעדנייה ברמת אביב החדשה, ובהמשך "אצל פיני בחצר" בין מנטה ריי ליפו.
לאחר הפרידה משותפיו שם – פתק בכניסה למסעדה במיקומה החדש מציין כי אין כל קשר בין שתי המסעדות, וכי פיני לוי יש רק אחד – חזרו פיני והמסעדה לירושלים, והיום הם ממוקמים בחצר רחבת ידיים עם פוטנציאל נדל"ניסטי מבטיח: חצר מתחם הרכבת הממוקם בין דרך חברון לדרך בית לחם (כניסה מדרך בית לחם 7).

מבנה המסעדה משונה למדי: מיכלי בטון אפורים, שמסתבר כי שימשו בשנים עברו לאכסון המים והדלק עבור הרכבות. בתוך כך הצליחו מי שעיצבו את המסעדה לתת לה מראה נעים וחמים, כאשר הצבע האפור שולט אמנם בקירות, אך הריהוט החום והמוזיקה הנעימה המתנגנת לה ברקע בווליום הנכון, עושים את העבודה.

מי שמכיר את הבישול של פיני יודע שמדובר באוכל ביתי בסיסי וטוב, אפילו מצוין, שנעשה בדיוק רב ובאהבה. נראה כי בירושלים חזר עתה אל פניו של פיני ואל הבישול שלו גם החיוך שנעלם בתל-אביב.

ארוחת שישי בצהריים במסעדה מכונה "בואי כלה" – והיא אכן עושה את הכניסה אל השבת למענגת ביותר ומומלצת.
מוטי, מנהל המסעדה, אומר כי לא ברור אם ארוחת הצהריים של יום שישי תוגש גם בעיצומו של החורף עקב שעת כניסת השבת – המסעדה כשרה בגלגולה הנוכחי; ולכן המלצה נוספת: נא להזדרז ולהגיע לפיני בחצר בשישי בצהריים.

עסקת "בואי כלה" אטרקטיבית ביותר, ותמורת 75 ₪ לסועד זכינו לכל השפע הבא:
חלה של שבת ומאזטים – צלוחיות שניתן לחדש את תכולתן: קובוית קישוא מטוגן עם טחינה, סלט ירקות שורש, סלק עם בצל ושמיר, זיתים מתובלים, חצילים עם טחינה, פלפלים חריפים (בהחלט), ליבת קישואים, מטבל עגבניות, חציל עם עגבניות ובצל, פטרוזיליה עם לימון כבוש עגבניות ובצל, ועדשים. כאמור, את החלה והמאזטים יחדשו לכן המלצריות החביבות: נילי, סמדר ושירן, ברצון רב ובלבביות.

מכאן עוברים לפתיחות: נתחי דג בורי ודג מרמור מטוגנים בשמן עמוק, קציצות דגים מטוגנות, וחציל בלאדי קלוי עם טחינה ועגבנות.
הקציצות טובות, הדגים המטוגנים מצוינים, והחציל עם הטחינה – אגדה. האמת שעד כאן – ואתם כבר שבעים.

אבל מצעד המנות נמשך עם קציצות בקר ומנגולד ברוטב אפונה, סלרי ולימון כבוש – מנה עדינה; טאג'ין עוף בשומר ופירות יבשים – בהחלט מתיקות נעימה.
את אלה ניתן לצקת על אורז לבן, וללוות בסלט ירוק מעלי חסה טריים עם טחינה גולמית, שומשום קלוי וגרגרי רימון – מרענן ביותר.

בשולחן לידנו חבורה גדולה הנהנית מהמאזטים ומפרוסות החלה הגדולות. גברת אחת אומרת: "חלה, אתם יודעים כמה זמן לא אכלתי חלה? מי אוכל חלה?" ובצעה לה בהנאה גלויה עוד פרוסה.

שני ספיישלים שהגיעו אלינו עם מוטי היו הטחול הממולא המפורסם של פיני – מנה שאסור לוותר עליה (42 ₪ בתפריט). הטחול ממולא בשקדי עגל וכבד בציר זנב שור. מנה פיקנטית. לא מנה בעצם, מעדן.
טעמנו גם חוט שדרה מטוגן (35 ₪) – מנה עדינה שלימון סחוט עליה מוסיף המון.

את הארוחה ליווינו בבקבוק קטן (500 מ"ל) של קברנה סוביניון הרי גליל, המוגש אצל פיני במחיר הוגן ביותר של 43 ₪, וזאת בהמלצת המלצרית סמדר אחרי שביקשנו שתי כוסות יין והיא הציעה לנו לקבל עם הבקבוק יותר (יין) בפחות (כסף) מאשר שתי כוסות.

האמת שאל הקינוחים הגענו מובסים למדי – אבל קשה היה לעמוד בפיתוי.
כאן קבלו המלצה נוספת: אל תוותרו על גלידה וניל עם דבש ענבים, טחינה גולמית, סיבי חלבה ופיסטוק (29 שח) – קינוח שף ברמה של המסעדות הטובות בעולם, ועסקה מצוינת: אם בפריז ברוב המסעדות הטובות תשלמו עבור קינוח החל מ- 12 יורו (יותר מ- 60 ₪) וצפונה, כאן תקבלו את כל התענוג הזה תמורת פחות מחצי המחיר.

תמורת ארוחה מדהימה זאת לשניים ובתוספת שני קינוחים, בקבוק גליל קברנה קטן, סן פלגרינו גדול, אספרסו קצר ותה נענע, שילמנו בהנאה רבה 292 ₪. שמחנו להוסיף 50 ₪ תשר למלצרית – הגיע לה.

בכלל ארוחת הצהרים של יום שישי היא דיל בלתי רגיל. מעדות ממקור ראשון של אורחי לארוחה, מסתבר כי גם תפריט הארוחה העסקית המוגשת בימים א'-ה' (78 ₪ לפלטת מאזטים, לחם הבית וכבושי הבית מנה ראשונה ומנה עיקרית) – שווה ביותר.

"אצל פיני בחצר" – מומלצת "אכול ושאטו" בירושלים.


אצל פיני בחצר
מסעדת שף
דרך בית לחם 7
מתחם הרכבת, ירושלים
טל. 02-6719922