"בטבעת זו…" – מה קורה בענף האירועים?

כ- 40,000 החלטות על חתונה מתקבלות בארץ מדי שנה, ובעקבותיהן מתחיל המסע המפרך של הזוגות למצוא גן אירועים או אולם, קייטרינג, תקליטן, צלם, שמלת כלה, ועוד פרטים רבים, שיחד ירכיבו את האירוע המיוחל

הרבה לפני שהחתן הנרגש מגמגם את "אם אשכחך ירושלים…" ושובר במהירות את הכוס, תוך ניסיון נואש להימלט מהתנפלות הדודות והנשיקות הרטובות; הרבה לפני הדיונים המרתוניים עם האמהות על הרוסט ביף שעל המזנון ואם להזמין או לא את דודה שושנה שבכלל לא הזמינה אותנו למסיבת בר המצווה של בנה; הרבה לפני ההתרגשות הגדולה, המוסיקה מחרישת האוזניים, ההשתכרות ההמונית וספירת הצ'קים; הרבה לפני כל אלו, כל זוג מתחיל יודע שהדרך הארוכה לחיים משותפים מתחילה בהחלטה למסד את הקשר ולערוך חתונה.

כ- 40,000 החלטות כאלו מתקבלות בארץ מדי שנה, ובעקבותיהן מתחיל המסע המפרך של הזוגות למצוא גן אירועים או אולם, קייטרינג, תקליטן, צלם, שמלת כלה, ועוד פרטים רבים, שיחד ירכיבו את האירוע המיוחל.

ענף האירועים נמצא בשנתיים האחרונות באחד הצמתים המכריעים שלו, ועומד כפי הנראה בפני תהפוכות גדולות בעתיד הקרוב.

ארבעה גורמים מרכזיים הם המשפיעים העיקריים על חוסר השקט ועל השינויים בענף:
· הצפת הענף בספקים: החל מגני אירועים וחברות קייטרינג, ועד לספקי מוצרים משלימים כחברות לשירותי בר, קפה, מעצבים ועוד.
· שחיקת הרווחיות שנגרמה עקב המיתון הכבד ועקב מלחמת המחירים המתחוללת בין הספקים השונים. גני אירועים, לדוגמא, נכנסו בשנים האחרונות להשקעות בקירוי גנים פתוחים, על מנת לפעול במשך כל ימות השנה, אך התחרות אינה מאפשרת להם להעלות את המחירים על מנת להחזיר השקעות אלו.
· פעילותם של חלק גדול מגני האירועים מתנהלת על
קרקעות חקלאיות מחוץ לערים. הרשויות המקומיות והארציות הגבירו לאחרונה את הפיקוח על אתרי אירועים הפועלים ללא רישיון, וקיבלו שורה של החלטות שמשמעותן לא לאפשר את המשך פעילויות אלו מבלי הסדרת הטיפול בקרקעות. מכיוון שחלק גדול מהגנים לא יוכלן לקבל מהרשויות שינוי ייעוד לקרקע, ולכן גם לא יקבלו רישיון עסק, הרי שאנו עתידים לראות סגירתם של גנים שאינם עומדים בדרישות אלו.
באולמות האירועים הבעיה היא שונה. רבים מהם קפאו על השמרים במשך שנים ולא התחדשו בעקבות המגמות החדשות שחדרו לענף. העיצובים נותרו כבעבר, התפריטים מיושנים וגם שיטות העבודה כבר אינן מתאימות בחלקן להתנהלות הענף. אצל אותם אולמות שהתאימו את עצמם לשינויים, בנו גנים לקבלות פנים, חידשו את התפריטים ואת שיטות המכירה, נצפתה שמירה ואף עלייה ברמת הרווחיות.
· הגורם האחרון קשור לתחושות המלוות רבים מהעוסקים בענף ואף רבים מהלקוחות. התחושה היא כי המתכונת הסטנדרטית מיצתה את עצמה. עם כל החידושים הקולינאריים והעיצוביים, עם מסכי הפלזמות סביב רחבת הריקודים והלימוזינות הצמודות – הענף יהיה חייב לעבור שינוי ולהביא בשורה חדשה לצרכנים.

על מנת להבין את המתחולל בענף, יש צורך לחזור לשנות השמונים של המילניום הקודם ולראות מה היו הגורמים שהקפיצו את ענף האירועים מרבע עוף ובורקס לאחד התחומים החדשניים והמקצועיים ביותר במשק כיום.
היו אלה דווקא בתי המלון שהחלו לנגוס באולמות האירועים המיתולוגיים כשיצרו קונספט של אירוע עם תפריטים מגוונים שנשענו על המטבחים המקומיים. בריכות השחייה והמדשאות שמשו לקבלות פנים והאולמות החדשים שנבנו נתנו מענה לחגיגות עצמן מבלי להפריע עם רעש המוסיקה לאורחי המלון.
בשנות התשעים, עם פריחת ההיי-טק, גדל באופן משמעותי גם תחום האירועים העסקיים החל בימי עיון וכנסים, וכלה במסיבות חברה עתירות תקציב.
פריחתם של גני האירועים החלה גם היא בתקופה זו: קיבוצים, מושבים ויזמים פרטיים שגילו את הפוטנציאל הגדול הגלום בענף, החלו לפתח ולהציע אירועים באווירה כפרית מחוץ למרכזי הערים הגדולות.
עם השקעה קטנה יחסית, ללא מבנים סגורים וללא שרותי מזון צמודים, החלו גני האירועים להציע אתרים עם הרבה ירק ונוף לחוגגים, כאשר לכל ארוע שכרו החוגגים שירותי קייטרינג חיצוניים.
מכיוון שהדבר הראשון על מנת לקיים אירוע הוא לקבוע תאריך ולשם כך יש לשריין את מקום האירוע לפני כל דבר אחר, ניתן בידי גני האירועים כוח אדיר להשפיע על הענף כולו. גני האירועים הנהיגו סטנדרטים של עבודה שכל מי שלא עמד בהם לא שווק על ידם ללקוחותיהם. הם הנהיגו תשלומי עמלות לגן האירועים מהספקים השונים, הכניסו מערכות הגברה ותאורה לגנים וחייבו כל ספק ולקוח לעבוד עם מערכות אלו.
מדיניות זו גרמה לזינוק בסטנדרטים של האירועים כאשר הספקים השונים ביקשו לרצות בנוסף ללקוחות גם את גני האירועים שהפכו לספקי עבודה משמעותיים עבורם.
באותה תקופה החל להתערער המצב הביטחוני באזור, דבר שהחליש משמעותית את ענף התיירות. בתי המלון שהיו שחקנים משמעותיים בענף האירועים, היו גם הנפגעים העיקריים מהירידה בתיירות הנכנסת, ולכן לא יכלו להשקיע, להתחדש ולהישאר כשחקנים מובילים בענף.
בעקבות דרישות השוק החלו בשנים האחרונות גני אירועים רבים להשקיע בבנייה בשטחי הגנים על מנת להגדיל את ימי פעילותם למשך כל ימות השנה. מיזוג אויר בקיץ הישראלי כבר מזמן אינו מותרות והלקוחות ברובם אינם רוצים לבלות את ערב חתונתם בלחות הכבדה בלילות הקיץ.
מהלכים אלו של הקמת מבנים כרוכים בהשקעות כספיות גדולות, והם הולידו שיתופי פעולה בין הגנים לבין ספקים אחרים בענף. במסגרת שיתוף הפעולה הובטחה לא פעם לספק בלעדיות בתחומו תמורת מימון ההשקעה הנדרשת, צעד שגרם לסגירת אותם גני אירועים בפני ספקים מתחרים.

אותו גלגל מסתובב שהעביר את הבכורה מאולמות האירועים אל בתי המלון, ולאחר מכן לגני האירועים, מאיים עכשיו על חלק נכבד מהגנים הפועלים בענף. יכולתם לשרוד מותנית קודם כל בקבלת היתרים מהרשויות והתנהלות עם רישיון עסק כמתחייב בחוק. ללא תנאי זה, ספק אם יוכל גן כלשהו לשרוד בשנים הקרובות.
אך לא זו בלבד. התייצבותו של המצב הביטחוני באזור והגידול בתיירות הנכנסת מציב שוב את בתי המלון כשחקנים משמעותיים. יכולתם להחזיר לעצמם את הלקוחות תחייב אותם להיות ערים ולהתאים את עצמם לשינויים הגדולים שעברו על הענף.
סימן השאלה הגדול ביותר הוא אולמות האירועים. המבנים קיימים, המטבחים פועלים, משרדים וחדרי אירוח לזוגות ישנם. אפילו מגמת הרטרו חוזרת לחיינו ואנו נהנים לצרוך את הישן, המוכר והטוב. האולמות יידרשו להשקעות גדולות על מנת לחזור להיות שחקני מפתח בענף האירועים. מעטים מהם השכילו להשתנות בהתאם לרוח התקופה ודרישות הקהל. רוב האחרים עדיין בתרדמת החורף. כדאי שמישהו יעיר אותם לפני שהרכבת תעבור…


זיו אייל שימש בעבר כמנהל ומקים גני אירועים, ומייעץ כיום לעסקים בתחומי המזון והאירוח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר