אוח, אין כמו המרינה בהרצליה, כל פעם אני נאנח מחדש. הגעתי לשם בפעם האחרונה אתמול עם בת זוגתי בשעות שמסתיים אחר הצהריים ומתחיל הערב, השעות הטובות ביותר, חלק מאיתנו קוראים להם פשוט 'זמן השקיעה'.

גילינו בקומה השניה של קניון הארנה את מסעדת "ביסטרו 56" , אשר מגדירה עצמה כמסעדת בשרים צרפתית עם נגיעות ים-תיכוניות. זו הייתה חוויה של פעם בעולם של היום. המסעדה אשר מעוצבת בפשטות של בית הצליחה לשלב בתוכה חדשנות אשר מתאפיינת באבזור בכל אמצעי המולטימדיה והתקשורת ומאפשרת תכנון אירועים מגוונים ביותר, ובנוסף להכל- תפסה את הנוף המוצלח ביותר, מהנקודה הטובה ביותר.

המסעדה נחלקת לשלושה חלקים מרכזיים; המרפסת המשקיפה על המרינה ממעל, פנים המסעדה למעדיפי המיזוג והצל וחדר VIP אשר מיועד לאירועים פרטיים, כנסים, ישיבות או פרזנטציות ואשר מצויד במכשור טכנולוגי מרשים בהחלט.

כמו בתמונה של רנואר, ישבנו על מרפסת המסעדה כשלרגלינו פרוסה כל המרינה, היאכטות, הדגלים המתנופפים, האנשים הצבעוניים והצלחות של היושבים מטה ממבט מלמעלה.

בין המנות הראשונות אשר טעמנו היו שתי מנות אשר התרשמנו מהן באופן מיוחד, האחת, לחובבי הפטריות, הייתה מנת פטריית פורטובלו ממולאת בבשר בקר עם רוטב פטריות ויין אדום, והשניה פחות חדשנית אולם מפתיעה גם היא בהתחשב בהיותה כשרה הייתה מנת פטה כבד העוף בליווי ריבת הבית וצנימים.

אוהבי היין גם הם לא יישארו מקופחים, שהרי ככל מסעדה המכבדת עצמה, ביסטרו 56 מחזיקה ביינות ישראלים מובחרים, ביניהם תשבי, דלתון, וקסטל, מכוסות יין דרך חצאי בקבוקים ועד בקבוק.
בת זוגתי ואני בקלות התמסרנו לדרך הביסטרו תוך לגימות ארוכות בין טעימה לטעימה ומהר מאוד שכחנו את יום העבודה שעבר והתמכרנו לשעת הדמדומים הנהדרת בניחוח פרובאנס.

המנות העיקריות לא אוששו לבוא והראויה ביותר לציון מביניהן הייתה מנת פילה הסלמון אשר הוגש על ניוקי ברוטב חלב קוקוס וקארי הודי, תענוג לחיך, ללא ספק.

אוהבי הבשר היו נהנים ביותר, לפחות כמוני, ממנת פילה הבקר עם שורשים עטופים בציר עגל ורוטב יין אדום / ממנת האנטריקוט "56" המוגש עם תפו"א קייג'ן, ברוטב פורט. במסעדה מנות בשר ודגים מגוונות ושמנו לב כי גם מנות צמחוניות מופיעות בתפריט.

וכשממש ממש כבר השתוקקנו למתוק שאחרי, הגיעה מנה מעודנת במיוחד של מוס שוקולד צ'ילי ויסקי על מצע קראנצ' נוגט שהפתיעה לטובה את בת זוגתי ש'לא מאמינה במנות אחרונות כשרות' ואשר מוכנה בכל עת לוותר על מנה עיקרית כדי להתענג על עוד כמה כפיות של המנות האחרונות.

ככה, אחרי שלגמנו לרוב, אכלנו, שבענו וקינחנו, חזרנו הביתה שבעי חיך, קיבה ורצון אחרי שגילינו מקום פשוט, פסטורלי, רומנטי וחדשני שסביר להניח כי קיבתינו ורגלינו עוד יחזרו לדרוך בו שוב ושוב.