אפרים קישון כתב בשנת 1974 מחזה הומוריסטי בשם "הו, הו יוליה", בו הוא מדמיין מה היה קורה לרומיאו ויוליה, אם לא היו מתאבדים כפי שכתב אחד בשם שייקספיר. 

אז המחזה שלנו מתקיים בשעת צהרים, במרפסת של מסעדת יוליה במתחם נמל תל אביב, המציינת עשור שנים לפעילותה, עם הרוח הנושבת, אוויר צלול, ומראה הים הכחול והשקט ממול, ועם מבחר מנות ספיישל ימיות בנוסף לתפריט הקבוע, שגם הוא משתנה מעת לעת.

דניאל המלצרית החיננית מביאה בקבוק מים צוננים כבר בעת כניסתנו, והמסך נפתח עם סביצ'ה מוסר ים (57 ₪, מהספיישלים) – עם כוסברה, אבוקדו, בצל סגול וצ'ילי, לצד ברוסקטה.
מסתבר כי הסביצ'ה מלוח מדי לטעמו של אורחי לארוחה, שחזר מחמישה ימים ביוון ההררית, מלא חוויות נוף ואוכל. דניאל המלצרית החזירה את המנה למטבח, ואני המשכתי לנשנש במנת איקרה לבנה עם שמן זית ובצל – טעימה אם כי מעט דלילה במרקם (כלולה במחיר המנה העיקרית בתפריט העסקיות, בו יש מספר מסלולי מחיר מנה עיקרית).
מבלי משים יצרתי שימוש חדש ומפתיע לסלט ירקות קצוץ גדול ממנו נהנינו שנינו, כשהוספתי ממנו לאיקרה – אני לא מאמין שיש רומני שחשב על שילוב שכזה, אבל נהניתי. 

חלפו מספר דקות, ולפנינו ניצב רומן, השף של יוליה, עם מנה חדשה של סביצ'ה עבור חברי – מעט פחות מלוחה, עתירת לימון ומהנה ביותר. אכן, מקצה שיפורים מוצלח מאוד. שאפו לשף ולמסעדה, וכך, מה שהיה יכול להיות "אוי, יוליה" הפך ל"הו, יוליה".

למנה עיקרית בחרנו שנינו מתפריט העסקית היקרה ביותר (110 ₪), את הפרוטה דל מר (פירות ים) ברוטב רוזה צ'יפוטלה עם מולים, קלמרי ושרימפס. 

ההתלבטות הייתה מול מנת ספיישל בשם כאוס פירות ים (167 ₪) – 750 גרם של מולים, סרטנים כחולים, שרימפס וקלמרי באותו רוטב רוזה צ'יפוטלה.

 

לא שאלתי את דניאל מהי בדיוק מנת הפרוטה דל מר – חשבתי שרק פירות ים, אך אלה הופיעו יחד עם פסטה ברוטב מעולה וכמות גדולה של פירות ים – מה ששימח אותי, כמי שלא אוכל פסטה. בכל זאת טעמתי גם מהפסטה האיכותית, ונהניתי. זו בהחלט מנה השווה "הו, יוליה", ממנה נהנה מאוד גם חברי הכמעט יווני אחרי חמישה ימים שם. 

כנאמנים ל"אם נוהגים לא שותים", לא הזמנו יין – לבן בהחלט היה הולם את הארוחה שלנו, אך כרטיס קטן על השולחן הציג לנו את יין החודש – ביוני יינות יקב רקנאטי: בלנד 3# , שהנו יין לבן מיוחד של היקב למסעדות – 95% קולומבר, 5% שרדונה (41 ₪ כוס, 78 ₪ קראף, 150 ₪ בקבוק – לא זול), שרדונה גליל עליון – 36 ₪, 70 ₪, 135 ₪ – בהתאמה), ורוזה (41 ₪, 78 ₪, 150 ₪ – בהתאמה).

וכראוי להצגה טובה, ליד אחד השולחנות בקרבתנו התחוללה סצנה של כמעט "אוי יוליה", כאשר מלצרית שמטה כוס שתייה על אחד השולחנות, אך מכיוון שהסועד ניצל מפגיעה – נשארנו ב"הו, יוליה".

אמנם ויתרנו על קינוח, אך נשארנו לשבת כדי לקלוט עוד קצת מהבריזה, ושמנו לב לכך, שגם בשעת צהרים ניתן לבוא וליהנות במסעדה ובמרפסת המקסימה שלה מארוחת הבוקר של יוליה, ששמה יצא למרחקים, כך שתוכלו לבחור כאן כל כיוון וסגנון.

יוליה
האנגר 2 נמל תל אביב
טל. 03-5469777