1: חלוקת תקציבי מחקר ע"י וועדה סודית
מזה כמה חודשים אנו מבקשים להיות נוכחים ולסקר את פעילות וועדת חלוקת תקציבי המחקר אותם מעניק משרד החקלאות בנושא גפן יין. הבקשה שלנו באה אחרי שבשנים האחרונות אנו עוקבים אחרי המחקרים שנעשו ושתוקצבו על ידי כספי הציבור והיקבים. זאת בעיקר בגלל מחקרים שנכשלו ושנעשו בצורה חובבנית (בדיקת השקיית בגפן כאשר המקום שנבחר ישב על ערוץ נחל), ועוד דוגמאות שכתבתי עליהן בשנים האחרונות ופורסמו ב'אכול ושאטו'.
משום מה הוועדה סודית וסגורה לתקשורת. אף אחד לא יודע מי יושב שם, ולא יוצאים פרוטוקולים מסודרים. האנשים שנבחרים לוועדה מקבלים תקציר של מספר שורות על מהי מטרת מבקש המחקר, ותו לא.
אף אחד לא בודק האם אותו חוקר כבר קיבל תקציב, האם נעשה שימוש ראוי בכספי המחקר שניתנו לו, ובעצם – איך הפך המחקר שלו לאופרטיבי. לא ראיתי בחמש השנים האחרונות מחקר אחד שנתן איזשהן המלצות לכורמים או למישהו.
תקציב המחקר עומד על 3 מיליון שקל בשנה, חלקו מגיע ממועצת גפן יין (כספי היקבים עצמם), וחלקו ממשרד החקלאות (כספנו אנו). אם אין להם מה להסתיר, מדוע הוועדה סגורה לתקשורת? מדוע לא מפרסמים מי לוקח חלק בוועדה שמחלקת את הכספים, איזה אג'נדה הוא מייצג, וכמה לחץ פוליטי או אקדמי מופעל עליהם?
2: חלוקת תקציב מחקר 2017 בסך 5 מיליון שקלים
משרד החקלאות יצא גם בקול קורא של חלוקת 5 מיליון שקלים נוספים שלא קשורים ל- 3 מיליון הקודמים, ומבקש להעניק אותם גם לטובת מחקרים העוסקים ביין. ריחה של הפוליטיקה של שר החקלאות ופיתוח הכפר ח"כ אורי אריאל, פשוט נמצא בכל שקל בתקציב הזה, המיועד בעיקר למחקרים שיינתנו לחוקרים מאוניברסיטה באריאל או למו"פ שומרון. כל סעיף פשוט מעלה גיחוך, ואפילו לא מנסים להסתיר זאת.
יש שמונה נושאים לקבלת הכסף למחקר (כאשר לא פורסם כמה כסף מקבל כל מחקר, כשזה לכשעצמו שערורייתי). בואו נבדוק יחד כמה מהם פשוט מוגשים על מגש של כסף לאנשי שר החקלאות או הבית היהודי, בחותמת כשר למהדרין של המדען הראשי ד"ר אבי פרל.
1. הטמעת רובוטיקה ושימוש בחיישנים מתקדמים לאיסוף מידע ושכלול ייצור יין.
מדובר במכשיר רובוטי שקיים בכרם המחקרי של אוניברסיטת הראל בפיקוחו של ד'ר שיבי דרורי יחד עם חברה פרטית, ולא קיים כל פיתוח נוסף שעונה להגדרה זו. גם על סעיף זה הוגשה בקשה אחת, כמובן של אוניברסיטת אריאל.
2. פיתוח טכנולוגיות מתקדמות ליצור יין.
שוב אוניברסיטת אריאל והכרם המחקרי הגישו את בקשתם, והם היו היחידים.
3. חקר זנים וטכנולוגיות עתיקים ששימשו לייצור יין.
נחשו מי הגיש בקשה לקבלת תקציב המחקר הזה? אכן, אוניברסיטת אריאל.
4. פיתוח והטמעת זני יין חדשים המותאמים לתנאי הגידול בישראל.
נחשו מי הגיש בקשה לקבלת תקציב המחקר הזה? אכן, מו"פ שומרון.
5. פיתוח טכנולוגיות יישומיות לחישה מרחוק בכרם יין.
שוב הוגשה בקשה רק על ידי מו"פ שומרון.
6. שיפור האגרוטכניקה בכרם היין להגברת האיכות וכלכליות הגידול.
שוב הוגשה בקשה רק על ידי מו"פ שומרון.
3: שאלות שרצינו להפנות למדען הראשי של משרד החקלאות
רצינו לראיין את המדען הראשי, ופנינו לדוברת המשרד דפנה יוריסטה, שמנהלת את אגף הדוברות, תקשורת והסברה. היא סירבה לאפשר לנו לראיין אותו. השאלות אכן היו מעמידות את המדען הראשי במבוכה.
האם יכול להיות מצב שמדובר בסוג של מכרז מוטה או תפור מראש?
מדוע אין אפשרות לקבל ממשרד החקלאות ומהמדען הראשי תשובות הכי פשוטות, כמו מי יושב בוועדת האיתור? מי קבע בכלל את הנושאים למחקר? כמה כסף מקבל כל מחקר?
האם יכול להיות שחלוקת התקציב תתבצע אחרי שיפורסם מי זכה במחקר? האם זה בכלל חוקי?
ידוע כי מבקר המדינה קיבל קובלנה בנושא. האם בעקבות כך ישונו הקריטריונים לקבלת הכסף? האם ישונו המחקרים על מנת שיהיו יותר רלוונטיים לענף, ואולי יאוחדו מספר מחקרים שעל פניו נראים דומים?
4: הסיפור המוזר של חברת סטריסנט ובדיקת של המדען הראשי
לפני כשנה הגיע למשרד המדען הראשי מטעם חברת סטריסנט (Sterisent) בקבוק של חומצת היפוכלוריט – חומר סינטטי הנוצר בתהליך אלקטרוליטי ע"י העברת זרם חשמלי בתמלחת של מלח בישול במי ברז, בתהליך המוגן ע"י פטנט. כך נוצר הנוזל שהוא חומר חיטוי חומצי, אנטי מיקרוביאלי, הקוטל 99% של חיידקים, נגיפים, פטריות ופתוגניים המוכרים בעולם.
החומר הנ"ל מאושר בעולם כבר שנים – מיפן במזרח עד ארה"ב במערב. גם מינהל המזון והתרופות האמריקאי – ה- FDA העניק לו אישור. בניסויים רבים שנערכו בשנתיים האחרונות בארץ, במעבדות ובשטח, הוכחו יכולות הנוזל במגוון תחומים, כאשר בין היתר החומר פעל היטב בהדברת מחלות עלים שונות ובגידולים שונים: קימחון וקימחונית, בוטריטיס וכנימות עלה שונות, ועוד ועוד. לא נפרט את כל סגולותיו.
עד כאן הכל די רוטיני ואין סיפור שמסתתר מאחור. אז זהו, שיש.
ד"ר אבי פרל – המדען הראשי של משרד החקלאות, וחנן בזק – מנהל שירות ההדרכה והמקצוע במשרד (וגם כורם ומייצר יין), קיבלו את החומר לידיהם כדי לערוך בו ניסוי. לא ידוע לי אם נעשה ניסוי רשמי על פי הקריטריונים של מחקר, אבל על פי גורמי יודעי דבר במשרד החקלאות, הניסוי התבצע בכרם הענבים של חנן בזק – כרם שסבל מכנימה קמחית שגורמת לאשכול הענבים להיות שחור. המחלה נקראת "פייחת" (סוג של פטריה). לאחר הטיפול בחומצת היפוכלוריט של סטריסנט, הפטריה נעלמה מהגפנים הנגועות.
משום מה, בקבוקי השמפניה לא נפתחו, ואף לא יצאה ידיעה מסודרת בעניין. לא נקבע המשך לניסוי, והכל נעשה בסודי סודות. אף אחד גם לא ביקש לבדוק את פוטנציאל הריפוי של הנוזל החדש במחלות נוספות בגפן. בעיקר למחלות שאין להן פתרונות – כדוגמת הליפרול 3. לאחר מספר שבועות נמסר למפתחים של החומר שבשלב זה אין עניין למשרד החקלאות לבדוק את העניין.
ואלו השאלות שרצינו להפנות למדען הראשי, הד"ר אבי פרל, שכזכור הוא עובד מדינה ומחויב על פי הכללים להנגיש את המידע למי שמבקש זאת. גם כאן דוברת המשרד דפנה יוריסטה לא אפשרה לראיין אותו.
האם המדען הראשי מכיר את שיטת הטיפול בחומר המדובר, ואם כן מה דעתו המקצועית?
האם נעשה הניסוי המדובר בכרם הענבים ואכן הפטריה הושמדה?
מדוע נעשה הניסוי בכרם פרטי של מנהל שה"מ חנן בזק?
האם יש רישום לניסוי שנעשה?
האם הניסוי תועד, כפי שאמור להיות מתועד ניסוי בחומר חדש?
מה דעתך על החומר הזה, והאם הוא אכן מהווה פריצת דרך בטיפול במחלות?
האם עלה לדיון בפורום מקבלי החלטות כל הנושא של חומר זה בעקבות הניסוי שנעשה?
מדוע החליט המדען הראשי להפסיק את הבדיקות בחומר הזה?
האם מישהו מיצרני/יבואני חומרי ההדברה הקיימים בשוק, היה נוכח במחקר או היה שותף סוד?
5: תגובת משרד החקלאות
משרד החקלאות ופיתוח הכפר דוחה את הטענות והטיעונים בכתבה. מדובר ברצף של אי דיוקים וטעויות.
לגופו של עניין, התנהלות תהליך הקול הקורא למחקרי יין הייתה שקופה ופתוחה, ובהתאם לחוק חובת המכרזים. כל הנהלים, אופן השיפוט והמידע מפורסמים באתר ייעודי של המשרד לטובת הנושא באופן שקוף וברור.
בדיקת החומר נעשתה בכרם ההשבחה של ד"ר אבי פרל בוולקני, בכובעו כחוקר ענבי מאכל ומטפח זנים בוולקני, ללא קשר להיותו מדען ראשי של המשרד. החומר לא עמד בציפיות, ולכן לא נרכש. כאמור, כל זאת ללא כל קשר למחקרי המדען הראשי. החומר מעולם לא נבדק בכרמים של חנן בזק. לא היה ולא נברא.
6: תגובה לתגובה של משרד החקלאות
אם למשרד החקלאות ולמדען אין מה להסתיר, כפי שעולה מרוח הדברים בתגובה שקיבלנו, לא הייתם מתנגדים לקיים איתנו ראיון. הדוברת ענתה רק על השאלות שהיה לה נוח לענות עליהן, והתעלמה מכל השאר. אם היה ניסוי בכרם המחקרי כביכול של המדען הראשי, היה תיעוד והניסוי היה מתפרסם. ריח רע עולה מקביעת המדען כי החומר לא עשה את עבודתו, כאשר החומר נוסה בעשרות כרמים בעולם והצלחתו הייתה גדולה. מעניין שרק אצל המדען הראשי הייתה בעיה.
לגבי מענקי המחקרים, רב הנסתר על הגלוי, וההיתממות שהכל נעשה זה על פי החוק, פשוט מעוותת את המציאות, ולראיה הזוכים. משרד החקלאות נשלט על ידי שר שהאג'נדה שלו ברורה. ריח רע עולה מכל החלטה שלו, ובעיקר מאופי חלוקת התקציב. אני לא אומר שלא מגיע למי שזכה לזכות, אבל הכל נעשה במחשכים תוך עיוות החוק לצרכים פוליטיים.
תגובה אחת
כנסו לסטריסנט בפייסבוק ותגלו עולם ומלואו של יכולות הריפוי, החיטוי, הניקוי וההדברה של הנוזל המופלא הזה. אין ירוק ממנו,אין ידידותי ממנו,אין זול ממנו,אין ורסטילי ממנו-מוכר ומופעל בהצלחה בכל העולם. חברת סטריסנט. ובאשר לתגובת המשרד לסעיף 4 בכתבה אין לנו אלא לקבוע שהנייר סובל הכל וגם לנו יש ניירת.