זמן רב עבר מאז סעדנו לאחרונה בטאבולה. הפעם, קיווינו לטוב – יש החושבים שזו מסעדה מצוינת, ואחרים חושבים בדיוק להיפך. החלטנו לבדוק.
ובכן, בואו נקדים ונאמר: אם איכות הריזוטו היא אחד מהקריטריונים החשובים לבדיקת רמתה של מסעדה איטלקית, הרי שאת טאבולה חייבים לסגור מייד. ככה לא עושים ריזוטו. ועוד יותר מכך – כזה ריזוטו לא היינו מגישים גם לשונאים הגדולים ביותר שלנו.

בצלחת עמוקה, מקושטת בפירות ים, בפטרוזיליה ובמולים קיבלנו את מנת הריזוטו האיומה ביותר שאכלנו אי פעם. הריזוטו שאמור להיות מוגש אל-דנטה (בדיוק כמו פסטה) היה עשוי יתר על המידה, ובצלחת הונחה מעין דייסת קורנפלור עם חתיכות שרימפס ופירות ים. רק מלחשוב על זה עולה לי הראש לדם.
אך למה להקדים את המאוחר. פתחנו בכמה מתוך המבחר הבלתי מרשים של המנות הראשונות, כך הם קוראים להן כאן, אולי כדי להבדיל אותן ממה שנקרא בארץ אנטיפסטי, שהם הירקות האפויים המוגשים בחומץ בלזמי.

קיבלנו לשולחן פטה כבד עוף עם השילוב הבנאלי של ריבת בצל וטוסטונים קטנים – שהיה טעים למדי, המשכנו בקרפצ'ו סלמון טעים אך חסר מעט תיבול, ואחריהם גלילות פלפלים מצוינות במילוי גבינת פטה ומטוגנות בבצק פריך.
לשולחן הגיע גם סלט ירוק מעלי רוקט, עגבניות שרי ובצל ועליו ערימה של מעין טוגני בטטה (לא לטעמי בדיוק). הסלט היה סביר למדי, למרות שתובל בקמצנות יתר. מעט יותר מהרוטב היה עושה לו אך טוב.

למנות עיקריות לקחנו עבור רעייתי חזה עוף צעיר (כך בתפריט) בכיסוי שמנת, ציר בקר ופטריות שמפיניון; גם הם עם טוגני הבטטה המוזרים. הציר ופטריות השמפיניון היו טעימים למדי. העוף שכח כבר את ימי צעירותו והיה יבש וסולייתי.
עבורי הזמנתי ריזוטו פירות ים. ריזוטו פירות ים ובעצם כל ריזוטו שהוא, הם לדעתי המנה האולטימטיבית במטבח האיטלקי. בטאבולה חושבים אחרת. שתי טעימות קטנות הספיקו לי לגלות שהריזוטו של טאבולה חומם, או בושל פרק זמן כפול מהרצוי, או במילים אחרות, בלתי אכיל.
ביקשתי להחליף את מנת הריזוטו במנה אחרת, ובחרתי בשרימפס ברוטב שמנת, שום ופרמיג'אנו על מצע טוסטונים (כן, אותם טוסטונים מפטה הכבד). מנה טעימה ומכובדת למדי מבחינת מספרם של השרימפס, דבר שאינו מקובל כל כך במחוזותינו, אך כבדה מדי, וכובדם של השמנת והפרמיג'אנו,כמעט "חנק" את השרימפס. גם הטוסטונים הספוגים ברוטב בתחתית הצלחת לא הוסיפו את הקלילות הנדרשת ממנת שרימפס. רק הסיבה שאלה שרימפס, גרמה לי לסיים את המנה עד סופה. שרימפס, הייתה אמי נוהגת לומר, לא משאירים בצלחת.

סיימנו במנת סמיפרדו עבורי, טעים למדי אך מתוק בצורה מוגזמת, וטירמיסו מעולה עבור רעייתי.
גם השירות לא היה דבר שכדאי להרחיב עליו את הדיבור, וכל המוסיף גורע.
כעת, כשאני קורא את הדברים שכתבתי בביקורי האחרון במסעדה ב-2006, אני נאלץ להסכים לכל הכתוב שם. הרומן שלי עם טאבולה הסתיים.
הציון שלי 6 מתוך 10
3 לריזוטו

טאבולה
שד' הנשיא 75, הרצליה
טל. 09-9573818

מיהו ג'אקומו?
ג'אקומו – יעקב פיאלקוב, עוסק שנים רבות בבישול, ובבישול איטלקי בפרט.
הוא השתלם בבישול איטלקי אצל השף רוברטו פפי ברומא, אצל מרצ'לה חזן, ואצל כמה וכמה מאמהותיהם האיטלקיות של חבריו ברומא, בויצ'נצה ובנאפולי.
ג'אקומו עבד תקופת מה במסעדה ברומא, והייתה בבעלותו מסעדה, מעדניה, מפעל לייצור פסטה בשם "ג'אקומו".
כיום הוא מעביר קורסים בבישול איטלקי, עורך סעודות לקבוצות של עד 40 אנשים בבית הסועד, ומספק שירותי קייטרינג גורמה לקבוצות של עד 100 משתתפים.
כמו כן הוא כתב שני ספרי בישול תחת השם ג'אקומו ויולה/יעקב פיאלקוב.

ג'אקומו
רח' אצ"ג 10א' כפר סבא
טל. 052-6662124, 09-7410862
www.giacommo.net