האם ישראל תלמד את וייטנאם לשתות חלב? ישראלי ממוצע שותה כ- 900 כוסות חלב בשנה. מקבילו הווייטנאמי שותה לעומתו 70 כוסות בלבד.
על שאלה זו צפויה לענות רפת חלב כחול–לבן המוקמת בהו-צ'י מין סיטי, כאחת מתוצאותיו של תהליך בן 5 שנים, אשר מגיע כעת להבשלה. 

הגברת הפעילות הכלכלית בווייטנאם, עליית ההכנסות לנפש וגידול האוכלוסין, הובילו לביקוש הולך וגובר למוצרי חלב. עד כה, ערכו התזונתי של החלב נעדר כמעט לחלוטין מהתפריט היומי של הווייטנאמי, וכעת המצב עומד להשתנות.

הרפת הישראלית המוקמת בהו-צ'י מין הנה רפת הדגמה, רפת שבאמצעותה ילמדו מומחים ממשרד החקלאות הישראלי את הווייטנאמיים כיצד לייצר לעצמם חלב. הפרויקט המיוחד יכלול טכנולוגיות חדשניות שיוצרו בישראל ומשמשות את ענף החלב הישראלי, ציוד חליבה ומערכות תומכות אחרות – כולן כחול-לבן.

הדרכת הווייטנאמיים תבוצע על ידי מומחים ישראלים, בהם מומחה שישהה במדינה במשך תקופת ההרצה הראשונה של הרפת. בראשית התקופה יוכשרו צוותים מקומיים אשר יהוו את אנשי המקצוע המקומיים להעברת הידע לחקלאים והמדריכים המקומיים. הפעלת רפת ההדגמה תתבצע על פי סטנדרטי העבודה הישראלים. שיטות הניהול, החליבה, ממשק ההזנה והפיקוח הווטרינרי המוגבר יהיו כולם על סמך הידע הנצבר בענף החלב הישראלי, ולפיכך צופים במשרד החקלאות כי בסיוע רפת ההדגמה הישראלית יצליחו הווייטנאמיים לייצר חלב באיכות גבוהה. נכון להיום, הצריכה בווייטנאם לנפש עומדת על כ- 14 ליטר בלבד, או כ- 70 כוסות חלב בלבד.

עופר זקס, מנהל סינדקו – המרכז לשיתוף חקלאי בינלאומי במשרד החקלאות, אומר: "הרפת נבנית על ידי משרד החקלאות של העיר הו-צ'י מין. ציוד החליבה כמו גם מערכות התמך יהיו ישראליות. הרפת צפויה לכלול עדר של 100 פרות חולבות ו- 80 עגלות. כל הפעילות תבוצע בהדרכתם של מומחים ישראלים, וההפעלה של הרפת תהיה בהתאם לסטנדרטי העבודה הישראליים, כולל שיטות ניהול, שיטות חליבה, ממשק הזנה, פיקוח וטרינרי מוגבר וטיפול מונע. המטרה- לסייע בהשגת רמות ייצור חלב גבוהות ואיכותיות בדומה למקובל אצלנו. אנו מקווים שמרכז ההדרכה יהפוך למוקד עלייה לרגל לעוסקים בתחום בווייטנאם ובמדינות השכנות".

צילום עופר זקס