ערב יולו ה-205 במספר (קראו בסוף מה זה יולו – YOLO), הפגיש אותנו עם סדרת יינות קוט רוטי מבית היוצר של יקב גיגל (Guigal). אטיין גיגל ייסד את היקב בשנת 1946 בעיירה Ampuis (אמפויי), הממוקמת בלב אזור קוט רוטי (Côte-Rôtie) . כיום היקב מנוהל על ידי הדור השלישי. כתזכורת בלבד, מאחר וכבר פורסמו בעבר באתר 'אכול ושאטו' כתבות אודות טעימות  של יינות קוט רוטי במועדוננו – האזור נחלק בגדול לאזור קוט ברון (הצלע החומה – Côte Brune), ואזור קוט בלונד (הצלע הבלונדינית – Côte Blonde). הזן השולט כמעט בלעדית הוא סירה, אם כי בחלק מהיינות המיוצרים יופיע גם ויונייה באחוזים נמוכים.

המיוחד בטעימה הפעם: לגיגל יש מסורתית שלושה יינות צמרת ששמותיהם מתחילים ב-לה (ה הידיעה בצרפתית) ולכן הם נקראים לה לה לה – לה מולין (La Mouline), לה טורק (La Turque) ו-לה לנדון (La Landonne), מכרמים יחידניים, חלקות קטנות ותפוקה מאוד מצומצמת, איכותית ביותר, ובהתאם גם עדיף כיס עמוק כדי לרכוש אותם. החל מבציר 2022 נוסף יין La Reynarde, שעדיין צעיר מדי לשתייה. היין נקרא על שמו של נחל Reynard המפריד בין קוט ברון וקוט בלונד (ביקב התאימו  את השם לנקבה, כדי שישתלב יפה בסדרה).

הטעימה שלנו כללה אם כן חמישה יינות מסידרה זאת, בתוספת שני יינות Chateau d’Aampuis, גם הם יינות קוט רוטי של היקב שמייצר בנוסף יינות שונים מהאפלסיונים הנכבדים של עמק הרון, כמו סן ג'וזף, הרמיטאז' ואחרים. המנות המושקעות שהוגשו לנו עם היינות השלימו את החוויה באופן מיטבי. אני נמנע מלציין בכתבה את מחירי היינות, מאחר שהגיעו מהאוסף פרטי של המארח ולא ידועים לי מחיריהם.

Guigal, Cote-Rotie, Chateau d’Ampuis 2003

צילום יגאל ברנע

93% ענבי סירה ממגוון חלקות איכותיות של היקב, ו-7% ויונייה. ג'נסיס רובינסון נתנה לו אורך חיים איכותי שמגיע לשנת 2023. אכן מתחילים לראות את תהליך ההזדקנות של היין, אבל עדיין הוא היסב לנו הנאה רבה.

רשמי טעימה – צבע אדום כהה, מעוטר בטבעת חומה שמעידה על גילו. אף פירותי המזכיר פירות שחורים ופטל, אדמתי, מתובל ובשילוב ריח אקליפטוס. בפה – יופי של יין. חמיצות מצוינת, טעמי פירות שחורים, קצת מליחות נעימה, הטאנינים עדיין מפגינים נוכחות. היין הולך ומתפתח בכל חלל הפה. הסיומת ארוכה ונעימה. ציון יולו   16.3 (93).

Guigal, Cote-Rotie, Chateau d’Ampuis 2009

צילום יגאל ברנע

הרכבו דומה לקודמו מ-2003. מעניין שג'נסיס רובינסון המליצה לא לחכות מעבר לשנת 2025, בעוד שבאתר של פארקר רואים לו עתיד גם למשך כמעט עוד 20 שנה מהיום (אבל בכל זאת המבקר מסייג ואומר שלא היה מחכה כל כך הרבה). בינינו – היין אמנם מרגיש יחסית צעיר, אבל אעדיף לא לחכות 20 שנה ולהסתפק למשל ב-5 שנים, ואז לשתות אותו שוב״.

רשמי טעימה – צבע ארגמן נאה וצלול, נטייה לכיוון הסגול. אף פירותי של פירות שחורים, מפולפל ובתוספת שוקולד-קפה. בפה – גוף בינוני, פרי שחור, חמיצות מאוד נעימה. היין אמנם חלק ועגול, אבל בהחלט מרגיש צעיר ולטאנינים נוכחות חזקה. הסיומת ארוכה וממלאת את הפה בטעמים. קלאסה של קוט רוטי. ציון יולו 16.8 (94).

Guigal, Cote-Rotie, La Mouline 2004

צילום יגאל ברנע

חלקה של 10 דונם בצד של הצלע הבלונדינית (cote blonde). גפנים בנות מעל 70 שנה. ההרכב האופייני של לה מולין הוא 89% סירה והשאר ויונייה. המבקרים המקצועיים הבטיחו עשרות שנים של התפתחות והנאה מירבית. שמחנו מאוד לפגוש בו כיום, וכמובן נשמח גם בעתיד.

רשמי טעימה – צבע ארגמן יפה. אף פירותי מלא פרי שחור ואדום, בתוספת ניחוח סיגליות, פלפל לבן וקפה קלוי. בפה – קוט רוטי מעולה, שממש מרגישים בו את השמש הצולה את המדרון של הכרם. חמיצות עדינה ונהדרת. היין מרענן, עדיין תוקף קצת את הלשון ואת החך בצידי הפה. גוף מלא, מעט מרירות שרק משלימה את התמונה. הסיומת ארוכה, מצוינת, אלגנטית. לחלקנו היו קצת משקעים בכוס, לא לכולם זה הפריע. ציון יולו 17.1 (94).

Guigal, Cote-Rotie, La Mouline 2010

צילום יגאל ברנע

2010 מוגדרת שנה גדולה בקוט רוטי. גם ליין הזה צפו יכולת התפתחות והנאה לאורך מספר עשורים, אכן היין הזה מאוד הרשים אותנו.

רשמי טעימה – צבע יפהפה ועמוק, כמעט שחור. אף עשיר מלא פירות שחורים, סיגליות ושאר פרחים, פלפל לבן, אספרסו וגוון של מנטה. בפה פגשנו יין  צעיר ואלגנטי, טאנינים בעלי נוכחות ועם זאת מעודנים, גוף מלא, עשיר אבל לא בומבסטי, מבושם. כבר כיום הוא מצוין, אבל אין ספק שעוד כמה שנים טובות יובילו להנאה רבה יותר. יין נהדר. ציון יולו 17.7 (95).

Guigal, Cote-Rotie, La Landonne 2010

צילום יגאל ברנע

20 דונם כרמים של סירה באזור ה-Côte Brune, דהיינו החומה. היין הוא 100% סירה. יין אייקוני בעל יכולת השתמרות של 40-50 שנה.

רשמי טעימה – צבע כהה כמעט שחור. אף מלא פרי בשל, פירות שחורים,שזיפים שחורים וגרגירי יער, מלא שוקולד, קפה ופלפל שחור וניחוח קלוי. בפה – גוף מלא, אלגנטי, לפירות השחורים מצטרפים בפה טעמי פירות יבשים. הוא מרובה שכבות של טעם. גם היין הזה עדיין מרגיש מאוד צעיר, אבל אם נותנים לו זמן בכוס הטנינים הולכים ומתרככים עוד ועוד. סיומת נהדרת. ציון יולו 17.9(96).

Guigal, Cote-Rotie, La Turque 2010

צילום יגאל ברנע

הנציג השלישי של סדרת לה לה לה 2010 בערב זה. 97% ענבי סירה, השאר כמובן ויונייה. גם כאן הסירה מאזור הצלע החומה,  ולשמחתנו ככל שאנחנו מתקדמים בטעימה אנחנו נהנים יותר ויותר.

רשמי טעימה – צבע מקסים, גם הוא כחבריו כמעט שחור. אף מלא דובדבנים וקסיס, פרחוני ומבושם, אדמתי. בפה – חמיצות מצוינת, מרירות עדינה, גוף מלא, עגול ומאוזן להפליא. ממלא את החך במיגוון טעמים. היין עדיין צעיר מדי ואפילו אגרסיבי. הסיומת ארוכה ומאוד מרשימה. ציון יולו 18.1 (96). מעניין שבמקרה הנוכחי היה מנעד ציונים רחב שניתן לו על ידי  החברים, ועדיין הממוצע נותר מרשים. אני מעריך שאם נצליח לטעום בקבוק כזה בעוד 5-10 שנים, הוא כבר יתקרב לשלמות מבחינתנו.

Guigal, Cote-Rotie, La Turque 2005

צילום יגאל ברנע

93% סירה, 7% ויונייה. ה-Wine Advocate של רוברט פארקר נתן לו בעבר ציון 100. ביין שביעי בערב כבר קצת קשה יותר לנתח את הטעמים, אבל השתדלנו.

רשמי טעימה – הצבע קצת פחות עמוק מקודמיו. הוא כבר מפגין יותר בגרות. האף מלא פירות שחורים ודובדבנים אדומים, ריח אורנים, תבלינים וקפה. בפה – גוף מלא, איזון מרשים, עגול, רענן, ועדיין שומר על נעורים. יין מאוד אלגנטי, עם סיומת ארוכה ומפנקת. נהדר. ציון יולו 18.3 (97).

Chateau d’Yquem, Sauternes 1988

לא נכון להתעלם מהיין הזה שקיבלנו כקינוח לסגירת הערב. שתיתי מהיין הזה אולי שלוש פעמים בחיי, וזה מהטעמים שנשארים אצלי לתמיד. צבע זהב. מלא פירות טרופיים, יערת דבש, ארומות נהדרות. סיומת שלא נגמרת, וטוב שכך. ציון יולו 18.7 (97). ערב עשיר ומרשים. כן ירבו.

מה זה YOLO?

YOLO – you only live once הוא מועדון חברים חובבי יין, אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף. אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה’ האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תוכנית שנתית קבועה מראש, בכ-10 מפגשים שנתיים. המארח קובע את תכנית הערב ורוכש היינות. נוהגים לטעום עד 7 יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון על בסיס 20. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.

המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון על ידי שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות. אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כל לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחוויה הכוללת של שתיית יין בחברותא ובלוויית אוכל מתאים, שגם כן זוכה לתשומת לב במפגשים.