הסושי הוא חלק בלתי נפרד מהחיים הקולינריים שלנו, ממש כאילו היינו יפנים. אולי ביום מן הימים מישהו יצליח לפענח איך התאהבנו באוכל הקר, המבוסס על הרבה דגים מתים ונאים של היפנים, והתרחקנו מהאוכל החם, הצבעוני הססגוני של המקסיקנים. עד אז נמשיך לאכול סושי.

אחת הנציגות של אהבה הישראלית לאוכל היפני/אסייאתי היא רשת סושה, שקמה באזור שפלה והגיעה לאחרונה גם לתל אביב. זו התחנה הנוכחית שלה בדרך להמשך ההתרחבות הצפויה במקומות שונים בארץ, והיא עושה את זה באחד הצמתים הקולינריים של העיר: רחוב הרצל, בסמוך למפגש עם שדרות רוטשילד.
הרבה בתי אוכל קמו ונפלו כאן, מעטים מחזיקים מעמד. האם סושה תצליח היכן שאחרים נכשלו?

התפריט של סושה כולל, כמובן, הרבה סושי לסוגיו ומיניו, אבל לא רק. יש כאן כמה וכמה מנות פתיחה, דים-סאם ונודלס. ארגון המקום משלב בין ישיבה על כסאות בר לבין מספר שולחנות מצומצם, והכל בעיצוב צעיר, מודרני ואורבני. בקיצור, בדיוק מה שצריכים צעירים רעבים באמצע הלילה או אנשי עסקים לחוצים באמצע היום.

מה אכלנו? טטאקי טונה כלל 6 חתיכות של טונה טריה וצרובה קלות עם ציפוי שומשום, והכל על סלט אצות עם איולי יוזו בכמות קטנה ומדויקת (29 ₪), בצד 5 שרימפס גדולים עסיסיים בטמפורה לא עבה מדי עם רוטב צ'ילי מצוין (29 ₪).

המשכנו לביף רד קארי, מנה המשלבת אורז מוקץ, נתחוני בשר בקר, ביצה, כרוב, גזר, בצל סגול, בצל ירוק וג'ינג'ר (56 ₪). מנה חריפה למדי, עובדה המצוינת בתפריט, עם כמות בשר סבירה והרבה אורז. בסך הכל טוב.

קומבינציית הסלמון כללה 4 יחידות של הוסומאקי סאקה, 4 יחידות של אורומאקי סלמון סקין, 6 יחידות של פוטוקאלי רוסט, ו-2 יחידות של ניגירי סלמון (68 ₪). הדגים היו טריים, האורז עשוי כהלכה, והמינונים של הרכיבים השונים היו יפוים

סושה עושה בדיוק את מה שמוסד אוכל זה אמור לעשות: לספק גרסה טעימה וטרייה של האוכל האסייאתי לקהל העובד או מבקר באזור, מבלי להציע מנות מושקעות במיוחד במחירים גבוהים. אם ינהלו את זה נכון, זה יכול רק להצליח.

סושה
רח' הרצל 12 תל אביב
טל. 1-700-55-10-20
כל השבוע 11:00-2:00

צילום שי בן אפרים