כששמעתי בשבת האחרונה על הפיגוע ברחוב איסתיקלל באיסטנבול, בו נהרגו ונפצעו ישראלים שהיו בסיור קולינרי של חבורת בייגלה, חלפה במוחי רק מחשבה אחת: מה קרה לדודי כליפא ולנעמה פלד (בתמונה); זוג שהכרתי לפני מספר חודשים בטיול זהה לחלוטין לזה שנקטע עתה.

אהבה ממבט ראשון – במקרה שלי הביטוי מתאר את האהבה שניצתה בליבי לזוג כליפא ופלד המקסימים, ולעיר שלמדתי לאהוב דרך עיניהם: איסטנבול.
"המסעדה הגדולה בעולם", כך תיארו בני הזוג את העיר ואת החוויה הקולינרית שהובטחה למשתתפים בסיורים. בשנה האחרונה הם הובילו שישה סיורים זהים לזה בו השתתפתי. כמי שהיה ברוב העולם וחווה אין סוף חוויות קולינריות, סברתי כי זו הייתה הטובה מכולן.

בזכות כליפא ובייגלה, נגלה לי עולם שלם של טעמים, ריחות וחוויות בלתי נשכחות. הגענו בסיור למקומות שאין כל דרך להגיע אליהן אם אינך מכיר כל פינה וכל סדק בבתים שבעיר. כך למשל, בבזאר של איסטנבול – הגרנד בזאר – הובלנו למין חנות קטנה בגודל מיקרון, ובה השווארמה הנהדרת ביותר בעולם. זו אינה גוזמה. אין מי שביקר בחור שבקיר, שלא יצא מהופנט ממנה פשוטה של שווארמה כבש, עם כוס יוגורט איירן להרוות את הצימאון.
כך גם הביקור אצל אחמט בשוק הדגים, שמכין לקרדה מעולם אחר. ההיכרות של כליפא ובת זוגו נעמה – צלמת מוכשרת מאין כמותה, שעדשת מצלמתה קולטת כל ניואנס ממכמני העיר; היא יסודית ומעמיקה, ומראה כמה הם מאוהבים באיסטנבול.

שכשפגשתי זוג תורכים מעשירי העיר באירוע שנתי של אבירי מסדר הגריל בירושלים, הם סירבו להאמין לי שיש ישראלי שמכיר את שכיות החמד הקולינריים של עירם בצורה כה יסודית. חרשנו איתם את העיר לאורכה ולרוחבה, ובכל בסטה או מסעדה אליה הם הובילו, היה משהו מיוחד לאכול, ובכולם הייתה איכות בלתי מתפשרת.
לדוגמא, מסעדת זובייר – המקום האולטימטיבי באיסטנבול, לא רק איסטנבול – בעולם כולו, לקבבים ולצלעות טלה.
רעייתי שהצטרפה אלי לסיור, אינה אוכלת בשר כבש או טלה. באיסטנבול היא שוכנעה סופית שאין קשר בין הבשר מסוג זה בארץ, לזה שבאיסטנבול, והיא הפכה באחת לחובבת בשר כבש תורכי.

ועוד משהו מאפיין את טיולי האוכל של בייגלה: לאיכות ולכמות מתווספת היד הרחבה בה כליפא ופלד מצ'פרים את 12 האנשים שמצטרפים לכל טיול קולינרי.
ארוחת בוקר הופכת לארוחות בוקר במסעדות שונות. עד אחת עשרה בבוקר היינו אוכלים שלוש ארוחות במקומות שונים בעיר, ובשעה אחת 00 בצהרים, כשאתה כבר מפוצץ מאוכל, אי אפשר ללא ארוחת צהרים במסעדה שרק תושבי העיר "המבינים עניין" מכירים. 

באחת מהן פנה אלי עיתונאי ידוע בעיתון "הורייט" התורכי, בשאלה: "מורה הדרך שלכם תורכי? איך הוא מכיר את המסעדה הזאת?".
משם, למשל, המשכנו למסעדה קטנה שמכינה רק מנה אחת: קופטה קבב, שטעמו עדיין לא מש מפי. פיצוץ שאירע בבניין לפני חודשים מעטים, הרס את המסעדה. כליפא גילה את המקום החדש אליו נדדה, על מנת שלא נפסיד את הקבב האולטימטיבי.
הכל נעשה ברוחב לב. אין חיסכון – לא על מספר המסעדות, לא על מספר המנות, ולא על האיכות.

אם התאהבנו בעיר, בה ביקרנו לא אחת, היה זה בזכות הסיור הקולינרי במסעדה הגדולה בעולם. כששמענו בשבת על הפיגוע, ידעתי בדיוק מאיזה מסעדה יצאה הקבוצה, והיכן הם עמדו בזמן הפיצוץ, שכן טיולי הקולינריה של בייגלה הפכו לשם דבר – בדיוק אותה תכנית שחווינו אנו.

מזלי שפר לי. כמעט והצטרפתי בעצמי לסיור שנפגע. כל כך נדלקתי על העיר הקולינרית. ואז הודיע כליפא כי בחודש הבא יצא לאיסטנבול סיור למתקדמים, אליו נרשמתי מיד בהרשמה מוקדמת. נצטרך למצוא אתר אחר לסיור, ועד אז נאחל החלמה מהירה לכל הפצועים ולכליפא ופלד, שכפסע היה בינם לבין אסון נוראי עוד יותר.

מוקדש לנרצחים ולפצועים בהתקפת הטרור הרצחנית בסיור של בייגלה באיסטנבול, ובאהבה ובדאגה לדודי כליפא ולנעמה פלד שנפצעו גם הם.