עולם הטעמים והריחות בוויסקי הוא מורכב ומגוון. זו גם אחת הסיבות לכך שמעמדו של הוויסקי כה יציב ואיתן בעולם האלכוהול התחרותי והמשתנה.

מבין כל סוגי המשקאות האלכוהוליים, וויסקי היא המשקה המספק לנו את המגוון הרחב ביותר. קחו לדוגמא קוניאק, אז נכון שניתן למצוא הבדלים בין המותגים השונים והחברות השונות המייצרות קוניאק, אך הסכימו איתי כי לא מדובר בהבדלים דרמטיים ומהותיים.
העמידו לטעימה וויסקי אמריקאי, אירי וסקוטי מעושן, והרי לכם הבדלים אמיתיים. בטעימות רבות שאנו עורכים בקרב קהלים אשר אינם מכירים את עולם הוויסקי, מדהים לראות כי רובם המכריע של המשתתפים מופתעים לגלות את השוני הרב הקיים בין הוויסקים השונים.

נסו לערוך טעימה עיוורת של ארבע וודקות איכותיות – אמנם יהיו הבדלים – אך ללא ספק מדובר בהבדלים קטנים וקשים לאבחנה. מגוון אדיר זה בעולם הוויסקי מאפשר לכל אחד מאיתנו למצוא את הוויסקי האהוב עליו. אם יש משפט המוכיח זאת יותר מכל, הוא המשפט הידוע האומר כי אין אדם שלא אוהב וויסקי – הוא פשוט עדיין לא מצא את הוויסקי המתאים לו.
המגוון הוא כמעט אין סופי, אך אם בכל זאת נרצה לפשט את העניין עד כמה שניתן, אפשר לומר בזהירות כי החלוקה הראשונה והבסיסית בהקשר לאופיו של הוויסקי מחלקת את כל הוויסקים שבעולם לשתי קטגוריות עיקריות (שבתוכן כמובן ישנן תתי קבוצות רבות) – וויסקים פירותיים מול הוויסקים המעושנים.

הקבוצה הראשונה כוללת בתוכה את כל אותם וויסקים המתאימים להגדרה של וויסקים פירותיים. מדובר בקבוצה רחבה מאוד, שבתוכה מגוון רב של וויסקים שונים עם טעמים וריחות רבים. ניתן לומר כי מדובר בקבוצה הכוללת את כל אותם הוויסקים בעלי טעמי פירות, וניל או כל דבר המזכיר מתיקות מסוימת (למרות שרבים מחובבי הוויסקי אינם אוהבים את המילה מתוק, ומעדיפים להשתמש במילה פירותי).

מולה עומדת קבוצה קטנה יחסית, אשר בשנים האחרונות תופסת תאוצה – הוויסקים המעושנים. אכן, למי שלא מכיר נשמע העניין מוזר משהו – מה זאת אומרת וויסקים מעושנים.
ובכן, לכל אלו שעדיין אינם מכירים, מדובר בוויסקים בעלי ריחות וטעמים של עשן. זהו טעם שלא ניתן לטעות בו. רבים מחובבי הוויסקי הטועמים בפעם הראשונה וויסקים מעושנים, מופתעים לגלות את העולם המעושן.

זהו עולם שקשה להישאר אדיש כלפיו – או שאוהבים או ששונאים – כמו כוסברה. כאשר חובב וויסקי מבקש שאמליץ לו על וויסקי, השאלה הראשונה הנשאלת היא האם הוא חובב וויסקים מעושנים או לאו. הסחף לכיוון הוויסקים המעושנים בולט לעין מאוד בשנים האחרונות. בתחילת המאה ה- 20, וגם הרבה לפני כן כמובן, ניתן לומר כי הוויסקים הסקוטים ברובם היו מעושנים. זאת מהסיבה הפשוטה כי חומר הבערה באותם ימים היה בעיקר כבול – מה שהעניק את האופי המעושן לוויסקים.
במהלך המאה ה- 20 הלך השימוש בכבול, כמו בפחם, והצטמצם כתוצאה ממקורות חדשים של חומרי בעירה – כמו גז לדוגמא. וכך, עם התקדמות המאה ה- 20, אנו עדים לתהליך מעניין של הפיכת הוויסקים לפחות ופחות מעושנים.
אך בסוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21, הוויסקים המעושנים חוזרים למרכז הבמה. אם עד לפני מספר שנים הוויסקים המעושנים היו נחלת חובבי וויסקי ותיקים ומנוסים, כיום ניתן לראות יותר ויותר חובבי וויסקי בתחילת דרכם נהנים מוויסקי מעושן.

הוויסקים המעושנים מורכבים מאוד, ומספקים לחובבי הוויסקי עניין ואתגר. מעניין לראות כי למרות שניתן למצוא כיום וויסקים מעושנים ברמות שונות, הקהל מעדיף כמה שיותר עשן. הערכה היא שכיום המאלטים המעושנים מהווים כחמישים אחוז מכלל שוק הפרימיום של המאלטים. מסך כל 100 מזקקות המאלט הפעילות כיום בסקוטלנד, לא יותר מעשר מזקקות מייצרות וויסקים מעושנים. אז אמנם נכון לומר כי תחילת המאה ה- 21 זו תקופת הזוהר של הוויסקים המעושנים, אך חשוב לזכור כי עדיין מדובר בטעמים מורכבים ועוצמתיים אשר אינם מתאימים לכל אחד.
זו גם הסיבה אשר בגללה הוויסקים המעושנים, לדעת רוב המומחים, לעולם לא יהיו וויסקים להמונים, אלא יותר וויסקי למשוגעים.


פורסם במגזין הישראלי לוויסקי – גיליון אלול תשס"ז

מועדון הוויסקי הישראלי
www.iws.co.il