תעשייה במערומיה: ברקן וכרמל – יין כחול לבן שמיוצר בחו"ל

אלון גונן: הכתבה 'צריך שקיפות – ויפה שעה אחת קודם', אותה פרסמנו ב- 14.10.22, על יינות מיובאים מחו"ל ונמכרים כמותר ישראלי, פתחה מבול של הודעות ותגובות שהגיעו אליי. התברר שחוסר התגובה של יקב ברקן כנראה לא היה בעלמא, וליקב ברקן בניהולו של ניר גל והיינן הראשי עידו לוינסון, יש כנראה הרבה דברים שהם לא רוצים לספר לקהל שלהם. היקב שמתפאר בהיותו "הכי מעוטר במדליות במדינה" היקב שזכה לא פעם בפרס צוות הייננים הטוב ביותר (ראו תמונה בהמשך המדור), היקב שמחזיק דובר ואיש יחסי ציבור מהממולחים בארץ ומהחזקים בענף, לא עושה את זה סתם. כנראה יש להם מה להסתיר, והם עושים את זה בגדול.

הם עושים את זה כי הם יודעים שאין עיתונות יין שתפקח ותשאל שאלות. הם עושים את זה כי הם קונצרן שבראש מעייניו הצורך להראות רווחים לבעלי המניות. הם עושים את זה כי היקב חושב שבזכות הכוח ויחסי ציבור והכסף שהם משקיעים בפרסומות, העיתונות לא תיגע בהם. הפעם הם הגדילו עשות, ואפילו היה שם מישהו שכנראה יש לו חוש הומור מאוד מפותח. יקב ברקן הוציא לשוק הישראלי את המותג 'בראשית'   – (GENESIS)יין לבן 2021, ויין אדום חצי יבש – שבאופן מוזר אין עליו שנת בציר. היין נמכר ב- 19.90 שקלים בכל רשתות השיווק, כשתווית היין מספרת את הסיפור הזה ומגלה טפח על העבודה של יקב ברקן והטיפול של הייננים ביינות יבוא. על התווית המידע מאוד ברור: תירוש מיובא עם כשרויות של הרב לנדא, הרב הראשי של מועצה אזורית גזר, בית יוסף, חוג חתם סופר. הבלנד האדום מורכב מענבי מרלו, ארגמן ופטיט סירה.

אז שאלנו את יקב ברקן מספר שאלות: האם אתם מחשיבים את היין הזה ליין ישראלי ?האם אתם שולחים נציג מכל הכשרויות שמופיעות על התווית ליקב בחו"ל בזמן הבציר ועד המשלוח לארץ – על פי המתחייב מחוק הכשרות.? מאוד מוזר למצוא את זן הארגמן בבלנד שאתם מייבאים מחו"ל, מאחר רק בישראל צומחת גפן זו. יש הסבר לכך? האם אתם משלמים מכס על הבאת מיץ הענבים, או שאתם נהנים מפטור על פי "חלוקת מכסות של מיץ ענבים מעל 75 ליטר, מיץ ענבים עד 3 ליטר. את המותג 'בראשית' ניתן למצוא ברחבי אירופה תחת המותג יין ישראלי כשר. האומנם? האם זה יין שמייצג יין ישראלי כאשר הענבים הובאו מאירופה?

שאלנו גם לגבי מותג  'פרמייר' – היין היחיד של יקב ברקן שעל המדבקה שלו לא מופיע מיקום הכרמים אלא רק המשפט: "סדרה חדשה של יין אדום ויין לבן שפונים לקהל שאינו מחפש "פוזה" אלא פשוט יין טוב – במחיר טוב". האם זה יין שמיובא מארגנטינה ונמכר כיין ישראלי? והאם בשנה שעברה הבאתם מעל מיליון בקבוקי יין מהמותג הזה ארצה? האם היינן עידו לוינסון חתום על היין הזה? האם נשלחו משגיחי כשרות ליקב בארגנטינה ושהו כל זמן הבציר, ועד הביקבוק ?

תגובת יקב ברקן באמצעות משרד 'רהב תקשורת': "יקב ברקן פועל רק על פי התקן הנדרש ועל פי חוקי הכשרות."

לצערי, יקב ברקן המנכ"ל והיינן לא טרחו לענות על השאלות, לא טרחו לתת הסברים ליין בראשית, ליין הפרמייר. התעלמות מוחלטת שטומנת בחובה חוסר הגינות, חוסר צדק וזלזול בקהל שלהם, בציבור חובבי יין גדול, יקב שמתפאר בכל כך הרבה מדליות ישראליות ומשקיע כל כך הרבה ביחצנות, ולבכיריו יש הרבה זמן כדי לעשות זאת, כי מישהו אחר כנראה מייצר עבורם את היין של ברקן.

 

תגובת דובר הרבנות הראשית: "הרבנות הראשית באמצעות הרב הראשי האזורי של מועצה אזורית גזר  הרב שלמה בן עזרה, שולחת משגיח ליקב בחו"ל ומעניקה כשרות על פי החוק. שאר הכשרויות שמופיעות על תווית הבקבוק לא קשורות לרבנות, ויש לפנות אליהם".

תגובת משרד הרב לנד"א: סרבו להגיב

תגובת בד"צ חוג חתם סופר: סרבו להגיב

בד"ץ בית יוסף: ביקשו לבדוק. עד לסגירת הכתבה לא חזרו עם תשובה.

יקב כרמל – כחול לבן ארגנטינאי

אני לא יודע כמה מציבור חובבי היין מודעים למקור של יין הדגל PC (פרייבט קולקשן)פרייבט קולקשן) של יקב כרמל. באתר היקב מופיעים הדברים הללו: "סדרת יינות איכותית, המיוצרת משנות ה- 80 וזוכה לפופולריות רבה בישראל. יינות הסדרה זוכים לשבחים רבים בזכות האיכות הגבוהה והתמורה למחיר שהיא מעניקה. זוכה סדרתית בתחרות BEST VALUE, והינה הסדרה המובילה בקטגוריית המחיר שלה. היינות מופקים ממגוון הכרמים של היקב מאזורים שונים בארץ. הסדרה מציעה מגוון יינות רחב במיטב המסורת של הברון אדמונד דה רוטשילד, המייסד של יקבי כרמל. התוויות נושאת את דיוקנו של הברון".

אז גם מותג Private Collectionמיובא מארגנטינה – מעל מיליון בקבוקים, והשאלות כאן מאוד פשוטות: מדוע כתוב שהיין הזה מופק מכרמים מאזורים שונים בארץ? במיתוג שעשיתם ליין הזה מופיע שמו של יפתח פרץ היינן החתום על היין , ותמונתו מעטרת את הפרסומת. ליין קראתם "בלנד היינן" – והשאלה מאוד פשוטה: מה האמת ?

תגובת יקב כרמל

"בשנת השמיטה החברה נערכה כנדרש ,ומייבאת יינות על מנת לתת מענה לציבור הצרכנים שלנו המבקש לצרוך יינות כרמל מבציר 'שישית' או מיבול חו"ל (שאינו 'שביעית'), וזאת בנוסף לייצור הרגיל בישראל מבציר 2022 המתאים לציבור הכללי. כל היינות ייוצרו בהתאם למתכונים ובהנחיה ובפיקוח צמוד של צוות הייננים שלנו. החברה מקפידה על ציון יבול חו"ל ו/או על מקור היין בהתאם לתקן. אנו ממשיכים לטעת כרמים בהיקף משמעותי ברחבי הארץ, כשעיקר הייצור שלנו ממשיך להיות מיבול מקומי".

לסיכום: קשה לסכם מידע כזה. אני חושף טפח מתעשיית היין הישראלית, של שני יקבים מהגדולים בארץ, ושני ייננים – עידו לוינסון מיקב ברקן, שעוסק בחודשים האחרונים במיתוג היקב ומתראיין בכל מקום, אבל אף אחד לא שואל אותו את השאלות הללו: מה אתה מבקבק לנו ביינות של יקב ברקן? ענבים מישראל או שמא מאיטליה או צרפת? ויפתח פרץ מיקב כרמל, שהשקיעו מאות אלפי שקלים על פרסומות עם היינן שמסביר וגאה בכרמים בישראל. העובדות לא ממש מסתדרות לי. כן, אני מניח שיהיו הסברים, והכל מבחינת החוק תקין אבל מריח לא טוב. מיץ ענבים שעולה לייבא 40 סנט לליטר, נמכר ברשתות ב- 20 שקלים וברקן גוזרים רווח מטורף. וכמובן יקב כרמל, שמשלם עבור ייצור היין מספר שקלים בארגנטינה, ומוכר אותו בסביבות 40 שקלים לבקבוק, תוך התפארות בכך שמדובר ביין ישראלי. איך כותבים החרדים בפַּשְׂקֶווילים על מנת להזהיר את הציבור מכל מיני מעשי הונאה, רמייה, התחזות ועוד: "ידע הציבור ויזהר".

ראיון עם לני רקנאטי – מה שעיתונאית ידיעות אחרונות לא שאלה

אלון גונן: בשישי 21.10.22 פורסם במוסף 'ממון' של ידיעות אחרונות, ראיון של העיתונאית ענת לב-אדלר עם לני רקנאטי ואורי שקד מיקב רקנאטי; זאת לרגל המעבר שלהם ליקב החדש שלהם באזור תעשייה דלתון בגליל העליון.

לפני הכול, ובלי טיפת ציניות, מגיע שאפו גדול לאורנה בן חיים – מנהלת משרד יחסי הציבור שמלווה את היקב שנים רבות. כפי שכתבתי לה אחרי קריאת הכתבה בידיעות, "את הדבר הכי משובח שהיקב הזה הוציא מתחת ידו". היא יודעת את העבודה בתחום היין יותר מכל איש או אשת יחסי ציבור בארץ, נקודה. היא מכירה כל עיתונאי, כל כתב, כל מבקר, ויודעת בדיוק אל מי לפנות כדי לקדם את היקב שלה.

הבחירה בענת לב-אדלר הייתה מבריקה. היא לא ביקשה שיראיינו את השניים כתב היין של ידיעות (טל חוטינר) או אתר וויינט (שי שגב), אחד מכתבי היין של מעריב (חבורת סנהדרינק), כלכליסט (חיליק גורפינקל), או הכתב של ישראל היום (רונן פרלמוטר). היא יודעת שזה קצת מסוכן, כי הם עלולים חלילה לשאול שאלות קשות ומביכות. אורנה פנתה לענת לב-אדלר מידיעות אחרונות, שמגדירה את עצמה באתר שלה כ"עיתונאית ועורכת לייף סטייל בידיעות אחרונות, מרצה מבוקשת ומנטורית לנשים באמצע החיים, ממובילות המאבק למניעת אלימות כלפי נשים יחד עם יעל אבקסיס ורונית לב-ארי, מפתחת עבור נשים מוצרי השראה בעולמות תוכן מגוונים, מובילת שיתופי הפעולה וקולקציות הקפסולה עם הרשתות גולף + גולף&קו, מחברת הרומן "כותבת ומוחקת אהבה" – שנמכר בלמעלה מ-50 אלף עותקים, נחשב תופעה תרבותית נדירה בשוק הישראלי והוליד סיבוב הרצאות בכל רחבי הארץ. מלווה נשים בתהליכי כתיבה ויזמות בתחום התוכן". אז היא הרבה דברים חשובים, אבל בטח לא כתבת יין.

לצערי אי אפשר היה שלא להרים גבה מול חוסר ההבנה של העיתונאית בתחום היין. אי אפשר שלא היה לגחך על רדידות  השאלות. ניצבו מולה שני כרישים בתחום היין, ולה לא היה מושג מה לשאול, או איך להתמודד עם התשובות שלהם. אז אנחנו החלטנו להרים את הכפפה, לשלוח את השאלות ללני רקנאטי באמצעות אורנה בן חיים, ולבקש תשובות.

בראייה כוללת, מה החזון עימו נכנסת ליקב, וכמה מתוכו הוא בר מימוש? האם המעבר ליקב החדש הוא חלק מהאזוריות שתרצו לקדם? אם כן איך יוגדר המראווי? יין מאזור היין שכם?

החזון המקורי בעת הקמת היקב, לפני 22 שנים, היה לייצר יינות איכותיים שיימכרו במחירים הוגנים ולקבל הכרה בינלאומית, לא רק בשוק הכשר, ובבוא הזמן להקים יקב בגליל עם מרכז מבקרים שיקדם את תרבות היין בארץ. לדעתי מימשנו את החזון, ואנחנו ממשיכים במאמצינו לחדור לשווקים חדשים בעולם, ולהרחיב את ההכרה ביינות ישראלים בכלל וביקב רקנאטי בפרט. זהו תהליך ארוך, אבל יש לנו בינתיים קבלות, ויינות היקב זוכים לציונים גבוהים בטעימות שמקיימים מגזיני יין נחשבים בעולם. מבחינת השוק הבינלאומי, אנו נמכרים בעשרות מדינות בעולם, עם חדירה יפה מאוד לשוק הלא יהודי. 80% מנקודות המכירה בארה"ב הן שוק לא כשר. בנוסף, אנו מוכרים בהרבה מדינות שאין בהן שוק יהודי בכלל, כמו פולין, יפן, סין, גרמניה ועוד.

בימים אלה אנחנו מבצעים את החלק המשמעותי בחזון שלנו – השלמת המעבר ליקב החדש, שמתוך התפיסה הכוללת ניצב באזור כפרי פסטורלי, משקיף לכרמים, עם מרכז מבקרים גדול ומעוצב שייפתח באביב הקרוב. המבנה החדש יאפשר הגדלת היקפי הייצור, הכנסת ציוד חדש מתקדם, מרתף חביות גדול ועוד. לגבי האזוריות – היא אכן מוטיב מרכזי בפילוסופיה הייננית של היקב, ואנחנו גם מגדילים את שטחי הכרמים שלנו בגליל עם נטיעות חדשות. אבל אנחנו לא זונחים את החיפוש המתמיד אחר איכויות, ובמידה ויש זנים ייחודיים שנמצאים באזורים אחרים בארץ אך נמצאו מתאימים לרוח היקב, לא נוותר עליהם. אגב, אין לנו ענבים מאזור שכם אלא מחברון.

ביקב רקנאטי השקתם את היין המראווי, זן מאכל פלסטינאי שורשי. האם היה נכון לנכס חזקה על יין בינוני שהביא יחסי ציבור בולטים?

זן המראווי שימש לייצור יינות בתעשיית היין הקדומה בארץ ישראל. ככל הנראה השימוש בו הופסק בתקופת העות'מנים, בגלל האיסור על שתיית יין באיסלם, ולכן גודל בעיקר כזן למאכל. אנחנו שמחים מאוד להחזיר עטרה ליושנה ולייצר יין איכותי מהזן הקדום המקומי הזה, כחלק ממגמה שלנו ליצור יינות מזנים מקומיים. לקרוא למראווי יין בינוני זהו שיפוט סובייקטיבי – ולראיה, יש לו ביקוש בארץ ובעולם וחוות דעת מעולות, והוא זכה לציונים גבוהים בתחרויות בחו"ל. לדוגמא: ציון 90 בטעימה בנובמבר האחרון של ה Wine Spectator -. לא ניכסנו חזקה על אף זן. זהו זן שמייצרים ממנו יין גם היסטורית וגם בעת החדשה.

לאן מועדות פני ענף היין בישראל? ומה תרומתכם בנושא?

אנו מקוים שהמודעות לשתיית יין תלך ותגבר. תרומתנו מתבטאת בייצור יין איכותי, בהדרכות ומפגשים מקצועיים וכדומה. גם הישגינו בעולם הם חלק מתרומתנו. זו השנה השישית שאנחנו משתתפים בתערוכת יין בינלאומית, תערוכת New York Wine Experience, המאורגנת על ידי מגזין היין האמריקאי המוביל Wine Spectator , בה יש מבקרים מכל העולם אשר נחשפים לראשונה ליין ישראלי, ובזאת אנו רואים עצמנו שגרירים.

מה דעתך על המיתוג של יין ישראלי בחו"ל חוץ מבשוק היהודי?

חשוב מאוד לשפר את המיתוג של יין ישראלי בעולם כיין איכותי במסגרת השוק הכללי, ולאו דווקא כיין כשר. אנו פועלים על פי פילוסופיה זו מול המפיצים שלנו בעולם, ויש מדינות בהן אנו ניצבים במדפים לצד יינות מכל העולם, ללא קשר לכשרות. עם זאת, הדרך עדיין ארוכה.

מדבריך בכתבה בידיעות אחרונות עולה כי רגולציה היא צעד הכרחי כדי למקד יותר את התעשייה בארץ. האם זה מה שבאמת דרוש?

כפי שציינתי, חשוב מאוד לפתח רגולציה מסודרת לענף. יש לעשות פיקוח הדוק על מקורות הענבים, לדרוש גילוי נאות מהיקבים במסגרת רגולציות מחייבות וכדומה.

מה דעתך על השימוש ביינות יקב רקנאטי במונח 'רזרב' ליינות שכמעט לא התיישנו?

ההחלטה על כך היא של היינן הראשי, אשר קובע את האיזון בין הפרי לעץ, בהתאם לאופי היין שאנו רוצים לייצר.

האם אתה רואה הבדל בין ניהול חברת כלכלית לניהול יקב?

אי אפשר לנהל בהצלחה שום עסק ללא הבנה וחשיבה כלכלית. לניהול יקב מתלווה גם האהבה האישית שלי לתחום, והיכולת שלי לייצר מוצר שיש בו ערכים נוספים של תרבות וקולינריה.

מה דעתך על המיזוג עם 'שקד'? כאשר בעצם משפחת שקד דומיננטית ולמעשה שומרת את כל הדאטה של הלקוחות הסופיים והמוסדיים. האם הניתוק מול הלקוחות נכון לטווח הארוך?

חברת שקד לא התמזגה עם יקב רקנאטי. אנחנו שותפים ומקבלים ביחד החלטות ניהוליות בהסכמה ובהרמוניה. יש שקיפות מלאה במסד הנתונים, וקשר ישיר של צוות המכירות של היקב עם הלקוחות הסופיים.

מה לדעתך צריך לעשות כדי להעלות את צריכת היין בישראל?

להמשיך לייצר יין טוב. לעודד את המסעדנים לייצר תפריטי יין איכותיים, וליצור שיתופי פעולה בענף.

מה דעתך על מחקר ופיתוח בתחום היין והגפן? מה החלק של יקב רקנאטי בנושא?

מחקר ופיתוח בתחום חשובים מאוד. אנו מקפידים על זה, והקמנו מחלקה חקלאית שזה תפקידה – לאתר, לפתח, לפקח ולשפר את איכות הכרמים.

אם הייתה לך בחירה להיות כורם או יינן, מה היית בוחר?

טוב לי במה שאני עושה.

לסיכום: ראשית אני מאוד מודה על התשובות הכנות והאמיצות של לני רקנאטי, זה לא מובן מאליו. אכן היקב עובר שינויים בשנים האחרונות, אי אפשר שלא להתפעם מהעבודה שהשקיע גיל שצברג – המשנה למנכ"ל ובעבר היינן הראשי, שהיה ממונה על הניהול ועל המעבר ליקב החדש, כשמדובר ביקב מרשים. מבחינתי, הדבר החשוב ביותר עליו דיבר לני רקנאטי, הינו עניין הרגולציה של ענף היין. הוא לא אמר את זה במילים מפורשות, אבל אי אפשר להתעלם מהברדק שיש בענף, חוסר שקיפות, הונאות, מחירים מופקעים, כשרויות הזויות, חומרי גלם ללא פיקוח, מרכזי מבקרים ללא רישיונות, יקבים ללא רישיונות, תוויות יין שמספרות קשקושים, ובעיקר הנוזל שמבוקבק ולא תמיד עולה בקנה אחד עם מה שיש בו. כל ניסיון בעבר לארגן ולאגד את היקבים, כדי להקים גוף אחד חזק שיכול להשפיע על מנת להציג ממלכתיות משותפת, פשוט לא צלח. כל גורם בענף מושך לכיוון אחר – הכורמים, הייננים, המועצה לגפן יין, איפה שלא תגעו יש ניגוד אינטרסים. יש חשדנות גדולה בין הכורמים, היצרנים והממשלה, וכמובן הציבור. אי אפשר ליצור שום מנגנון שיקדם את צריכת היין בישראל, בטח לא במחירים של היינות שנמכרים בארץ לעומת היבוא.

חוסר האמינות של היקבים מגיע לשמיים – ראו בכתבה על יקב ברקן ויקב כרמל, והם לא היחידים שעושים זאת. הבעיה היא שלני רקנאטי יודע שדיבורים ומילים לא יועילו בלא שתהיה פעולה מעשית. מוטב כי כבודו ירים את הכפפה שהוא זרק, ויזמן לפגישת עבודה את מנכ"לי היקבים הגדולים, וקודם כל שיסדירו את מיקומה ומעמדה של מועצת גפן יין – שייתנו למועצה שיניים, שלא יסרסו או ינסו לסרס את הפעילות של המועצה בנוגע לחקיקה או תקינה.

יישבו הגדולים ויקבלו החלטות משותפות בענייני פרסום ושיווק יין ישראלי, הורדת מחירים על ידי קניות משותפות, פיקוח על נטיעות ומחלות, הגדרת תוכניות לטווח ארוך, ואפילו הקמת גוף שיעסוק בקידום יין ישראלי בחו"ל ( גוף פרטי של היקבים). אני מניח שהרבה חיוכים, אם לא לומר כאב בטן מרוב צחוק, עולים עכשיו אצל הרבה אנשים, כי הם יודעים שהסיכויים קלושים. לצערי, גם הסיכויים של ענף היין הישראלי קלושים.

ד"ר ישי נצר על ההתמודדות עם משבר האקלים

קיץ אחרון בבורדו; מסביב יהום הסער… נהר הפו באיטליה מתייבש, ספרד מתמודדת עם גל שריפות. את נהר הלואר בצרפת אפשר כמעט לחצות ברגל, ורק בישראל נהנים מעונה נטולת דרמות. במרתף יין דמוי מקדש חיפשתי את אינדיאנה ג'ונס, ומצאתי את אריק קוהלר – היינן הראשי של יקב שאטו לאפיט. למרות מעמדו הנשגב בסצנת היין העולמית, הבחור מודה בפה מלא: 80 אחוז מאיכות היין נקבעים בכרם.

למעשה המידע הזה לא כל כך מפתיע. קשה להסביר לאנשים שאינם מכירים צמחים, עד כמה צמח הוא דבר דינמי המגיב לתנאי הסביבה. כניסה של ענן משנה את הקרינה שהצמח קולט, ומשנה תוך שניות את מפתח הפיוניות ואת אידוי המים מהצמח (דיות בשפה המקצועית) ואת קצב הפיכת הפחמן הדו חמצני לסוכר.

מלבד כל אלה תאי הצמח חיים ועובדים, וגם פעולה זו (נשימה תאית) צורכת אנרגיה ומשאבים. גפן שתמוקם באזור חם, תצרוך יותר אנרגיה ותשאיר לענבים פחות סוכרים וחומרי ארומה, לעומת גפן הממוקמת טופוגרפית גבוה ותהנה מאוויר הרים צלול וקר, מה שיאפשר ליינן לקבל ענב עתיר פוליפנולים ואנתוציאנים. באופן טבעי וקלאסי, תנאי הסביבה יקבעו במידה רבה את הפעילות הפיסיולוגית של הצמח ואת גובה היבול ואיכות היין. נשאלת השאלה, אם הכול תלוי ב"טרואר" הטבעי, מה תפקידו של הטרואר האנושי ?

מדרש מקסים בקהלת רבה מספר "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".

גם אם ניטש ויכוח לגבי הגורמים לשינויי האקלים, שינויי האקלים נמצאים כאן והם לא מתכוונים להעלם. השאלה היא ההתמודדות. לא עם הכול ניתן להתמודד, ובהחלט יש צפי של שינויים בסגנונות היין, אבל סגנונות היין משתנים גם בעקבות אופנות וטעמים של הצרכנים ושל היצרנים. ועם זאת, עדיין יישום של שיטות קלאסיות של השקיה, זמירת חורף, זמירת אביב, ניהולי שטח העלווה והחשיפה של האשכול, הם כלים רבי עוצמה שיכולים למתן חלק מתופעות האקלים, ולהקטין את השונות בין בציר אחד למשנהו.

הדבר מצריך מחקרי שדה סיזיפיים, שהולכים מרמת היישום בשטח דרך הפיזיולוגיה והאנטומיה של הצמח, לכיוון היבול ומרכיביו ואיכות היין. כלים מתחום מדעי הנתונים ולמידת מכונה, מעצימים את היכולת שלנו לנתח לאחור השפעות מרובות משתנים, ולעזור בשיפור ההבנה והיישום בחקלאות בכלל ובענף היין בפרט. אני אופטימי.

הכותב ד"ר ישי נצר הוא פיסיולוג וחוקר גפן ממו"פ אזורי מזרח ואוניברסיטת אריאל

יונתן לבני מבקר ביקב גלאי

לפני שנים, כשכתבתי על יין במקומון ירושלמי, ביקרתי ביקב גלאי בנגב הצפון מערבי, בישוב ניר עקיבא בואכה נתיבות, וכתבתי כתבה שכותרתה "גיליתי את יקב גלאי". עכשיו חזרתי שוב ליקב שנוסד על ידי סיגלית ואסף גלאי בשנת 2002, כשעולם היין החל להתפתח בארץ. אסף, הבעלים והיינן של היקב, הוא אוטודידקט והוכחה חיה לכך שאם אתה מוכשר ויש לך 'ניצוץ', ניתן לייצר יין מעולה גם אם לא למדת ייננות.

ביקב מייצרים כ-12,000 בקבוקים בשנה מענבים מחלקות כרם מובחרות שניטעו בשנת 2000, וחלקה נוספת ב- 2014 על אדמת לס עם מעט גיר. אקלים הנגב היבש והבדלי טמפרטורה הגדולים בין היום ללילה, יוצרים יחוד לענבים הגדלים שם. אני סבור כי אחת התרומות הגדולות של ישראל לעולם הייננות העולמי, הינה הייחודיות שלנו ביצור יינות מדבר, שאינם מאפיינים את רוב ארצות העולם.

אסף הוא איש גרפיקה לשעבר, ובאיור התוויות על הבקבוקים מופיעה דמות המציצה מבין אשכולות הענבים. זהו עיבוד גרפי לריקוע מתכת שיצר הסבא רבא שלו, שעלה ב- 1914 לארץ ישראל מרוסיה, שם יצר תכשיטים לבית המלוכה ולצאר ניקולאי השני ולאריסטוקרטיה הרוסית.

אם תגיעו ליקב, תוכלו להזמין במקום תמורת סכום כסף קטן גבינות ודברי מזון אחרים, ולשתות מיינות היקב לפני שתחליטו אם לקנות את היין שטעמתם. לא תוכלו למצוא את היינות בחנויות יין או במסעדות, אך תוכלו להזמין באתר האינטרנט של היקב, והיינות יישלחו אליכם תוך מספר ימים. אגב, יינות יקב גלאי זכו במדליות רבות בתחרויות טרה וינו, אשכול הזהב ודיקנטר – מגזין היין העולמי. אם כי איני מחסידי תחרויות היין למיניהן, אין ספק כי אני לא היחידי הנהנה מהיינות המעניינים והטעימים של גלאי.

קאזה בלאנקה 2022 – קאזה היא בית, ואכן יין זה כמו שאר היינות של גלאי, הוא אישי וביתי. יין לבן יבש מענבי קברנה סוביניון אדומים. היין מופק מהמיץ בלבד, תוך מגע מינימלי עם הקליפה. צבעו כמעט לבן, ואילו לא הייתי מקבל הסבר על עשייתו , כמעט ולא ניתן להבחין שמדובר בענב שחור המשמש כבסיסו. בעולם היננות היין נקראBlanc de Noir , שכן הוא עשוי מענבים אדומים. היין שהוכן מספר ימים לפני ביקורי, היה נהדר. מתיקות נעימה בסוף הטעימה, עם טעמי פטל, תות שדה ופירות טרופיים. יין עסיסי ונעים לשתייה. 11% אלכוהול. המחיר 120 ₪ –  VFM (תמורה למחיר) בהתחשב באיכות.

טעמנו גם את הקאזה בלאנקה 2021, ממנו לא נשארו בקבוקים רבים וטעמו דומה לזה של ה- 2022, אבל ניכר שהשנה הנוספת בבקבוק עשתה לו טוב.

קאזה רוזה 2021 – שוב יין הנוטה ללבן מענבים אדומים, הפעם מענבי מרלו ומרסלן אדומים. כיון שלא היו מספיק ענבי מרלו להכנת היין, עורבבו בתוכו ענבי מרסלאן. היין יושן ללא חביות במכלים גדולים ובתסיסה בטמפרטורות נמוכות. טעמנו גם את הרוזה 2020 העשוי מענבי מרלו בלבד. אין ספק שככל שהיין מתיישן הוא גם טעים יותר, ושההתפתחות בבקבוק משמעותית לגביו כמו לגבי קודמו. בעבר השתמשו בגלאי ליין זה גם בענבי רוסאן, אך אסף טוען כי הרוסאן שאצלו לא היה זן מוצלח, עקב רגישות יתרה של הענב. כמה ייננים אתם מכירים שיודו כי ענבים מגפן ששתלו אינם מוצלחים? הרוזה ששתינו, מצונן היטב, מעולה בטעמיו – בעיקר ביום חם בשעות מוקדמות. יין קל ועשיר בטעמי פרי רעננים.  שאפו. המחיר 110 ₪ בפחות מ-100 ₪ הוא יהיה יותר VFM.

קאזה נגב 2018 – יין אדום יבש, עשוי מ-70% מרלו ו-30% קברנה סוביניון, יושן שנתיים בחביות עץ אלון ולא סונן. מרלו של הנגב הוא זן חזק ודומיננטי עוד יותר מהקברנה. מהיינות הטעימים  והמיוחדים ביותר שטעמתי בטעימה, למרות שלכאורה אין משהו מיוחד בבלנד של קברנה סוביניון ומרלו, הנפוצים ביקבים בארץ ובעולם כולו. יין מתובלן עם ניחוחות המתפתחים בכוס ככל שהיין שוהה בב יותר זמן לאחר פתיחתו. טעמי פלפל שחור וקפה, עם מתיקות עדינה בסוף. יין מאוזן עם מעט טאנינים, שכאמור התיישן שנתיים בחביות נפרדות לפני הכנת הבלנד. גם החביות בהן התיישן היין אינן אחידות – חלקן חדשות חלקן בנות שנה. אסף אומר כי בדרך זו החביות אינן משתלטות על היין, ויוצרות בלנד מקסים. לטעמי זהו יין הדגל של גלאי, והוא אכן זכה ב-11 מדליות לאורך שנות הבציר בהן יוצר. המחיר 125 ₪. בהתחשב באיכות – ממשVFM .

מרסלאן 2019 – שהה שנה בחביות. יין מאוד שונה ממה שהיקב מייצר ומיינות המקובלים בארץ. הנגב כנראה עושה טוב לזן שנוצר בצרפת כהכלאה בין קברנה סוביניון וגרנאש.  יין אדום קליל וים תיכוני ביותר. טעמי תבלינים מקומיים, מאוד פלפלי ומלא טאנינים רכים ונעימים בפה. התיישן במשך שנתיים בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי, המוסיף לו טעם ונילי נעים. חזרתי אליו בתום הטעימה, לאחר שהתפתח בכוס וטעמיו נהיו עוד יותר בולטים ומיוחדים.  טעמנו גם מרסלאנים משנים קודמות, והיה ברור שככול שהיין מתיישן יותר בבקבוק, הוא משתבח עם הזמן. זכה במדליית זהב  כפול בתחרות אשכול הזהב 2022 ולא בכדי. הוא באמת ראוי לכול התשבחות, בהתחשב בטעמים ובשונות. המחיר 120 ₪. כמובן VFM.

פאפילון 2018 – (שיבוש של המילה 'פרפר' בצרפתית הנקראת 'פאפיון'). יין מורכב מ-  50% שיראז ו- % 50  קברנה סוביניון, לאחר יישון שנתיים בחביות. בלנד עשיר, שאסף צופה לו שנים רבות של איכות בהן יתפתח ויתעשר. טעמים וריח של קפה,  השיראז בולט מאוד. פחות התחברתי אליו, אולי כי שתיתי כל כך הרבה. המחיר 140 ₪ – יקר.

בכחוס 2016 – טעמנו את הבכחוס, בו עורבבו ענבי שיראז משתי שנות בציר באותו בקבוק. גם יינות אלה שהו שנתיים בחביות עץ אלון, חלקן ישנות. כ-10% של קברנה סוביניון נוספו ליין, ונתנו לו עוד יותר עומק. זה באמת יין שמיד כשאתה טועם ממנו, אתה מרגיש כי הוא חייב התיישנות בכוס, ועוד יותר בדיקנטר. גם הוא מסתיים במעט מתיקות, שאינה פוגמת בטעם המורכב של היין. אסף סבור שהוא היין הטוב שביקב – "ין הדגל" שלו, ומחירו בהתאם: 250 ₪. בוודאי לא VFM – אפילו ליין מיוחד ומורכב כמותו.

סוויטי – כמי שחזר לא מזמן מפורטו שבפורטוגל, שתיית יין "פורט" בארץ עלולה להיות מביכה. לא כך קרה כשסיימתי את הטעימה ביקב גלאי עם "פורט" שאסף גלאי מייצר מענבים שנבצרו ב- Late Harvest בשנת 2005, ושהתיישן במשך 10 שנים בחבית. יין מורכב, עמוק, טעים, ולדעתי יתיישן נהדר וישתפר עוד יותר עם השנים. יין איכותי שמביא כבוד לייצור "פורט" ישראלי. אין צורך לשמור אותו בקירור, והוא לא יפגע מאחסון בחדר. סיומת נהדרת. אלון גונן מציע להוסיף לו קוביית קרח לפני הטעימה – כך הוא עשה בהדגמה של היין לפני זמן מה, והוא צודק ביותר. "סוויטי גונן" קראתי לו כשטעמתי אותו שוב, עם קוביית הקרח. המחיר  340 ₪ – לא זול, אבל בהתחשב באיכות המיוחדת הוא שווה את המחיר.

יקב גלאי – להזמנות 054-2166321 ו- 08-9933713

 אלון גונן ביקורות יין: מציון 83 עד 91

יקב לוריא – יינן גידי סיידא

רוזה 2021 – בלנד מענבי ברברה, קברנה סוביניון ושיראז. תותי פרוטי. החמיצות והרעננות שהייתה בו לפני חצי שנה בטעימה הראשונה, נעלמה. מתיקות וריחות של מי ורדים. מחירו 95 ₪. ציון 83. תמורה למחיר – לא.

טרסה 2020 – בלנד מ- 65% ענבי קברנה סוביניון, 25% שיראז, 10% קברנה פרנק. צבע אדום עז. אף מאוד מתובל, מעקצץ, עם אדי אלכוהול שבועטים. פה עמוס פרי אדום בשל, מעיק לצערי. מחירו 85 ₪. ציון 83. תמורה למחיר – 60 ₪.

יקב האגם הצפוני – ייננים שרון ביטון ומרדכי נחמיאס

רוזה 2021 – מרלו, גרנאש, קברנה פרנק. מביך. ארומות וטעמים שלא מתחברים אחד עם השני. מלחמה שלמה בתוך בקבוק קטן של מרלו עמוס במתיקות, גרנאש בלי גוף, וקברנה פרנק שלא הצליח לשחרר עשבוניות כל שהיא. מחירו 127 ₪. ציון 83. תמורה למחיר – לא.

יקב אחת – ייננית ניצן סברסקי

אחת לבן 2019 – רוסאן ויונייה. ארומות של אגסים בשלים, אשכולית מתוקה, חמיצות מינורית ורעננות שלא ממש קיימת. כנראה שחלון השתייה עבר לפני שנה. מחירו 129 ₪. ציון 86. תמורה למחיר – לא.

יקב שאטו גולן – יינן אורי חץ

סירה 2018 – ארומות של קפה וסלמי, מדי פעם עולים אדי האלכוהול שקצת מפריעים. פה מאוד עשיר בטעמים. יין מאוזן, שהרעננות קצת זלגה לה לצערי. מחירו 159 שקלים. ציון 89. תמורה למחיר 110 ₪.

יקב מיה לוצ'ה – יינן קובי ארביב

סירה שזרות 2018  – אף ופה מאוד מתובלים, עוצמתי מאוד. רעננות יוצאת דופן בהתחשב בדחיסות הפרי. יין מרתק. מחירו 144 ₪. ציון 91. תמורה למחיר 110 ₪.

אז איך באמת היה בציר 2022?

אלון גונן ורני רוגל: מכל הכיוונים אנחנו שומעים ש- 2022 הייתה שנת בציר מוזרה ושונה. האמנם? האם זה כך? אם כן, מה היה שונה ומוזר בבציר זה? ואולי כל שנה היא מוזרה ושונה? ואיך יהיו יינות 2022? על שאלות אלה השיבו 22 ייננים.ות וכורמים.ות.

מיכל אקרמן – מנהלת ואגרונומית יקב תבור

עונת גידול 2022 החלה לאחר שלושה אירועים חריגים: פחת אדיר ביבול בעונת 2021 בעקבות חורף ללא מנות קור; חורף 22 עתיר במשקעים; וחורף משופע במנות קור – אולי הקר ביותר בעשור האחרון. נתוני הפתיחה האלו הביאו איתם בשורת יבול, אך עד לישורת האחרונה לא היה ברור לגמרי בכמה באמת גדל היבול, ובאיזה זנים ואזורים תחול העלייה הדרמטית ביותר. בנוסף לאלה, האביב היה מאוד נוח, והקיץ (למעט שבוע אחד באוגוסט) היה מתון עם משרעת יפה של טמפרטורות בין יום ללילה, במיוחד באזורים הגבוהים. יקב תבור מגדל מגוון גדול של זנים בשישה אזורי גידול גבוהים בכל הארץ – רמת הגולן, גליל עליון, רמת סירין, הרי המרכז, גוש עציון ומצפה רמון, כך שיש בידינו נתונים רבים לגבי השוואות בין זנים ובין אזורים.

אז איך באמת היה בציר 2022 : יבול גבוה, באופן יחסי, בשילוב עם מזג אוויר מתון מביאים איתם הבשלות ארוכות מהרגיל – באזורי גידול גבוהים זה אולי הנתון החשוב ביותר המעיד על איכות. הקושי האמיתי אצלנו היה לוגיסטי. הזנים הלבנים – שדווקא אצלם היבול עלה מאוד, הבשילו לאט, ובמקום לבצור אותם בשקט בסוף יולי ותחילת אוגוסט, הם נבצרו באמצע אוגוסט יחד עם האדומים. בכל יקב קיים צוואר בקבוק, והוא הפרסים (press) וכמות מכלי התסיסה – וגם אצלנו נוצר עומס על זה. אבל כשההבשלה הסוכרית ארוכה ואיטית, ההבשלה הפנולית מתפתחת איתה, ובמקרים מסוימים השנה אף הסתיימה כשהסוכר עדיין נמוך יחסית – וזו כבר נקודת התחלה לפוטנציאל יינות מורכבים ועשירים יותר, בסגנון שאנחנו אוהבים. קשה עדיין לדבר סופית על איכות בציר 2022. עבורנו, זה עוד לא זמן סיכומים. חלק מהיינות עוד לא סיימו תסיסה אלכוהולית, חלק באמצע מלו-לקטית, אבל הדברים נראים טוב מאוד, מריחים נפלא ועכשיו צריך סבלנות.

גולן פלם – יינן יקב פלם

החורף שקדם לבציר היה משופע במנות קור (נראה שבאזורים מסוימים נשברו שיאים של מנות קור מצטברות לעונה). צבירת מנות קור גבוהה תורמת ללבלוב אחיד ופוריות גבוהה, וצימוח טוב ומאוזן של הגפנים. העונה נמשכה עם אביב וקיץ מתונים ללא אירועי חום קיצוניים, אשר תרמו להבשלות אחידות ורציפות. היבולים היה גבוהים מהממוצע, ובאופן נדיר קיבלנו באותה נשימה גם יבולים איכותיים. הבציר החל אצלנו 10 ימים מאוחר יותר לעומת שנה שעברה, אולם ברגע שהתחיל עם ענבי הסוביניון בלאן בגבעת ישעיהו, קלטנו במשך 6 שבועות את כל הבצירים מגבעת ישעיהו, אבן ספיר, מטע, והחלקות הוותיקות בצפון. זו השנה הראשונה בה נבצרו החלקות בכרם אבן ספיר. היבולים (בניגוד למגמה הכללית) היו נמוכים מאוד, אולם סופר איכותיים. התנאים הייחודיים באבן ספיר ובשאר החלקות, בעיקר בהרי יהודה, יצרו תנאי הבשלה אופטימליים – הבשלה סוכרית מתונה בשילוב בשלות פנולית מלאה. בשלב זה היינות נראים עזי צבע, בבשלות טובה ומרקם עשיר ומאוזנים.

יפתח פרץ – יינן ראשי יקב כרמל

מבחינתנו היה בציר טוב ואיכותי. צריך להבין שזו אופרציה מאוד גדולה ומורכבת, ואת ההכנות לבציר התחלנו כבר במהלך החורף. ביקב גדול ישנם שותפים רבים לעשייה, ומומחים רבים שכל אחד מהם נותן את חלקו באירוע הגדול הזה המכונה בציר. כורמים, אגרונומים, אנשי אחזקה שמכינים את המכונות, עובדים ומנהלים, וכמובן אנשי רכש שקונים חביות ושמרים, ודואגים שלא יחסר דבר. אני רוצה להודות לכל אחד ואחת מהם, על העמל והשותפות.

את בציר 2022 פתחנו עם סוביניון בלאן וחלקות שרדונה, ולאט לאט, ככל שהתקדם הבציר, נכנסו לתמונה גם חלקות הפרנץ' קולומברד, הגוורץ, וטיפין טיפין התווספו גם האדומים. באמצע הבציר חווינו אירוע חמסין דרמטי וארוך שהשפיע על כמה מההחלטות שלנו להמשך הבציר. למזלנו, אנחנו משתמשים בשיטות הדלייה ועיצוב הגפן שלוקחות בחשבון אירועים כאלה, ומכוונות לכך שאשכולות הגפן לא יהיו חשופים לאור השמש הישיר, כך שגם את האירוע הזה עברנו בשלום. עם זאת, ראינו השנה עלייה בפעילות של מזיק הנקרא "עש האשכול", וחווינו אתגר גדול מאוד עם כל אנשי המקצוע, כיצד לבלום את השפעתו ואת התפשטותו. .

בסופו של דבר, תמיד ישנם אירועים שעלולים להשפיע על מהלך הבציר, ולכן אנו מתכוננים לכל התרחישים האפשריים. בנוסף, כל בציר הוא אירוע שיא מרגש, סוג של חגיגה ששותפים לה כל כך הרבה אנשים ומשפחות, שבסיומו גאווה משותפת לכולם, וזה פשוט משמח וממלא את הלב.

כל שנה בארץ היא מוזרה ושונה, שכן בשנים האחרונות ישנם הרבה אירועי קיצון, חלקם אקלימיים, חלקם בעקבות גורמים ביוטיים – מזיקים, מחלות וכדומה. השנה הזאת התאפיינה לאורך עונת הגידול בתנאים כמעט אירופאים (שזה נחשב לדבר טוב), משמע חורף עם הרבה מנות קור, טמפרטורות בעונת הגידול ממוצעות לעונה ואפילו נמוכות יחסית. התנאים הללו גרמו להבשלה ארוכה ואיטית, ולדחיית תחילת הבציר בשבוע-שבוע וחצי לעומת שנים עברו. אולם אם מסתכלים על התאריך העברי, רואים שבסופו של דבר כך קורה כל שנה, מה שמדהים שהתאריך העברי תמיד מדייק.

הייתה לנו שנת שרדונה יוצאת מן הכלל, גם בהרי ירושלים וגם בצפון רמת הגולן. הייתה לנו גם שנת קברנה סוביניון טובה עם איכויות מעולות בעיקר בגליל, וכאן אני רוצה לציין את חלקת יקינטון – חלקה מאוד מסקרנת שאני ממליץ לטעום ממנה. בנוסף יש לציין מספר חלקות של ארגמן, שמעבר לצבע טוב מפגינות גם גוף מלא ואיכויות גבוהות, ויעזרו לנו בהרכבת הבלנד שלFour 4Vats . השנה נוסף לנו כרם חדש במבוא ביתר, זן ממקור פורטוגלי שנקרא 'ורדלו' – הפתעה מאוד נעימה. שילוב של חמיצות, מינרליות ופירותיות; יין מקסים וזן שמתאים את עצמו בצורה נהדרת לאקלים הים תיכוני בישראל.

צור שיזף – כורם ויינן יקב שיזף במצפה רמון

חורף 2021-2022 היה קר ויבש יחסית. בהר הנגב הגבוה ירדו כ-60 מ"מ גשם, ועם זאת הוא התאפיין במנות קור קרות במיוחד עד לשבוע האחרון של מרץ 2022. הלבלוב הגיע כבשנים קרות – בסוף מרץ (לבנים) ושבוע מאוחר יותר לאדומים. בציר שרדונה החל בסוף יולי, וזמן קצר אחריו המוסקט והשנין בלאן. האדומים בתאריכים אופייניים – מלבק סביב 20.8, קברנה פרנק שבוע אחריו, והסירה בשבוע הראשון של ספטמבר. הבשלה טובה, חומציות מצוינת ויבול טוב – 20-30% יותר מאשר השנה הקודמת, שהייתה חמה יבשה, ועם לבלוב ובצירים מוקדמים בכשבועיים לעומת הנוכחית. לפחות אצלנו התסיסות מאוד איטיות השנה, וזה ההבדל הבולט לא רק לעומת השנה שעברה אלא לעומת שנים קודמות, אם כי אין לכך שום הסבר מניח את הדעת. יש זנים שבהם התסיסה הייתה מלאה וחזקה יחסית – סירה שרדונה ומוסקט, ולעומת זאת שנין בלאן וקברנה פרנק – תסיסה מאוד איטית שעדיין נמשכת בחביות. טעמי הענבים ומכאן יין, טובים וארומטיים. צריך כמובן לזכור כי אצלנו הכרם הוא מאוזן, והתסיסות הן של שמרי הבר – ספונטניות. ולגבי האיכות – נראה שטובה. שנה שעברה, החמה ופחותת היבול, הוציאה תוצאות טובות. המלבק פיתח טעמים ווניליים, וכך גם הסירה. את תוצאות האדומים נדע רק באביב.

אורנה לב – כורמת וייננית יקב אדם

כל בציר מאתגר ושונה מקודמו. בשנים האחרונות, בכל עונת בציר היו אירועי מזג אויר קיצוניים וארוכים – חמסינים לא נגמרים בעונת הבציר, סופות חול, אירועי חמסין בפריחה, חורפים לא חורפיים. השנה, לאחר חורף אמיתי, קיץ חם ללא אירועי קיצון בכרם שלנו, וממה ששמעתי מכורמים וייננית נוספים. שנה שונה – הענבים הבשילו לאט, הבשלה טעמית ופנולית הקדימה את ההבשלה הסוכרית. איך ישפיע על היין? נחכה ונראה. נכון לשלב זה היינות הלבנים שלנו סיימו תסיסה, ויבוקבקו בקרוב. היינות האדומים צלחו יפה מאוד את התסיסות הספונטניות, וחלקם הגדול סיימו גם תסיסה מלולקטית בחביות. בימים אלו עוברים שפייה וכניסה ליישון בחביות.

אורן קדם – יינן יקב אסף

וואוו 2022 – בציר עשרים ושניים שלנו. בציר מרגש ושונה בהחלט היה לנו ביקב אסף – קצר, דחוס, תוסס, ומלא אנרגיות של התחדשות טובה ודיוק של העשייה המשפחתית המשותפת. 2022 היא שנת העשור לפרויקט המשפחתי שקם סביב היקב, על האדמה הטובה בה בחרנו להקים את מפעל חיינו בעשייה משותפת כל בני משפחת קדם.

מתחילת האביב עד הבציר עצמו, הייתה  תחושה של עונה שלווה ונינוחה, אך מרגע הבשלת הכרמים הלבנים ועד אחרון האדומים, היה זה רצף מתמשך ללא הפוגה. היבולים השנה היו גבוהים מהמצופה וגדולים מההערכות שלנו. כמויות הענבים חייבו אותנו להוסיף מכלים ביקב על מנת לקלוט את היבול כולו, ולאפשר תסיסה נכונה וטובה לכולם. למרות העומס הרב, היבול היה פשוט נפלא, חלקה אחר חלקה ויום אחר יום. פרי יפהפה, טעים ביותר, צבע חזק, עושר בפה ומגוון איכויות, כולל זנים שחלקם חדשים לנו. הפתעות מעניינות שניתן יהיה לטעום ביקב בקרוב. בשבוע האחרון נבצרה החלקה שמסיימת את העונה, זו של הקברנה סוביניון  הנטוע באדמת צפון הגולן. בינתיים רוחות הבציר נרגעו, היינות האדומים, רובם, כבר בחביות, והלבנים בתהליכי רגיעה והצללה, מוכנים לחורף המתקרב. תודה לאדמה הטובה. .

בשנת העשור הזו החלטנו – אסף ואורן, להתחלף בתפקידים. מאז 2012 עבדנו יחד בניהול הפרויקט המשפחתי ובעשיית היין ביקב, כשניהול הפרויקט היה תחום האחריות של אורן, ועשיית היין הייתה תחומו של אסף. השנה החלפנו את תחומי העשייה: תחום ניהול הפרויקט – אסף, ותחום עשיית היין – אורן. העבודה המשותפת ביקב ממשיכה כרגיל עם שאר בני ובנות המשפחה, אך מדויקת ונכונה יותר עבורנו ועבור לקוחותינו הנאמנים. חורף נהדר בפתח, תכף הגולן ירוק, ויש יינות מרגשים ממש.

מאירם הראל – יינן יקב אמפורה

קשה לי להתייחס ספציפית לבציר הזה כבציר מוזר, כי באמת לכל בציר יש את השיגעונות שלו. הבציר על היבטיו השונים הוא תקופה מאתגרת, ואני אישית משתדל לזכור ולהזכיר שאנחנו כאן בשביל היין, ומתדלק את הצוות ברומנטיקה של "אנחנו חייבים את זה לגפן שבאמת השקיעה עבורנו כל העונה". בהקשר של הבציר הנוכחי, היו נקודות זמן בהן הייתה ציפייה שההבשלה הסוכרית תתקדם מהר יותר והתבדינו. היו חלקות בהן נשכנו שפתיים והמתנו עם הבציר. לא מתוך רציונל של סוכר בכל מחיר, פשוט לפעמים בבטן זה הרגיש כאילו אפשר להשיג יותר אם נהיה סבלניים. ברוב הזנים התארכות ההבשלה לא באה על חשבון החומצה, ורק זכינו להבשלות פנוליות ברורות ומוצלחות יותר, כך שאני חי עם זה ממש בשלום. בסך הכול בציר 2022 מרגיש כבציר מתגמל, שמוציא יינות עם פרופיל טעמים מלא ורחב.

ליאור לקסר – יינן ראשי ומנכ"ל יקב ירושלים

המאפיין הבולט ביותר של בציר 2022, היה החורף של שנת 2021/22 – חורף "אמיתי" עם מנות קור ומשקעים, ולאחריו אביב וקיץ כמעט ללא אירועי שרב משמעותיים. הבציר החל באיחור קל ביחס לשנים קודמות, והתקדם בצורה טובה ורציפה. הענבים הלבנים בעלי מאפיינים זנים בולטים, רמות חומצה יפות ויבולים מעט גבוהים מהממוצע. האדומים התאפיינו בצבעים עזים, רמות חומצה יפות, ובשלות פנולית מוקדמת במרבית הזנים. בסך הכול  אנחנו מאוד מרוצים מהבציר ומהתוצאות הראשוניות.

איתי בן-חיים – יינן יקב בן-חיים

בציר 2022 הוא שנת שמיטה. כיאה למחזוריות של שנת שמיטה כל שבע שנים, הבציר הזה הוא עם רגשות מעורבים. מצד אחד הייתה הבשלה מאוחרת בבציר – בתחילתו הכרם היה אחיד ונראה שיש בו יבולי פרי גבוהים, וככל שהתקרבנו למועד המתוכנן לבציר ראינו שיש עיכוב בהבשלה. הפרי היה נראה יפה אבל טרם פיתח את הטעמים המקסימליים שלו, מה שהביא לבציר סלקטיבי. בנוסף, תקופת החגים שהייתה בסופי שבוע, מאוד הפריעה לאופן קבלת הענבים והעבודה עליהם. מצד שני, בחלקה של סדרת הדגל שלנו, הכול עבד לפי התוכניות והזמנים. אני מרגיש שההתחממות הגלובלית מאוד משפיעה על רמות הענבים, הן בצורת ההבשלה שמשתנה והן בכמות היבולים שמשתנה לכאן ולכאן. הבציר שעשיתי לפני עשר שנים שונה לחלוטין מהבצירים של היום ושל הבצירים שיגיעו… אתה מצפה בתחילת העונה למשהו ומתכנן את הבציר, אבל בפועל חוקי המשחק משתנים ויש הפתעות בדרך הן מבחינת כמויות ומבחינת ההבשלה. מה שהפריע לי בזנים כמו פטיט סירה ושיראז, נראה כי איבדו מפיגמנט הצבע שלהם. מה שהיה זרחני ועמוק, פתאום נראה חיוור יותר. ולמרות כל האמור, הטכנולוגיה והחומרים הקיימים בעולם היין, וכמובן הידע היינני, נותנים כלים ויכולת לייצר יינות טובים ומעולים. ביקב שלנו מתוכננות שתיים-שלוש סדרות מבציר 2022, ונראה כי נייצר את סדרת הדגל בה היין יתיישן רק בחביות 500 ליטר חדשות.

שלומי צור – יינן יקב תל אפק

זו עונה שללא ספק לקחה את הזמן, כל זן עם הבשלה איטית אחרת, מנסה להגיע לאופטימום שלו ולרוב מצליח ובגדול. נתוני הבדיקות ביום הבציר מאוד מעודדות, רמות סוכר מצוינות לא גבוהות מדי, הבשלה פנולית בשיאה, ולרוב החומצה שמרה על עצמה ולא פחתה משמעותית עד מועד הבציר. תענוג !אלא שהקצב הרגוע בהבשלה היטיב פחות עם הגפנים שקשה להן יותר, אלו עם הנגיעות בווירוסLeafroll . אז למדנו לחיות לצד הווירוס, ניהול עקירות, תזמון שונה לבציר, התאמה של מצב הגפן לאופי היין שיתקבל וכדומה. בעונת הבציר הנוכחית לגפנים הנגועות בווירוס היה קשה במיוחד להגיע להבשלה, כי האיטיות לא משחקת לטובתן. כמובן כל גפן ורמת הנגיעות שלה, אולם אין לי ספק שזה היה אתגר משמעותי ליינן ולכורם כאחד להביא אותן לרמה מיטבית לבציר. תמיד מעניין בכרם, אין שנה הדומה לקודמתה, והיופי הוא לזהות את השונות הזאת וללמוד ממנה. אצלנו ביקב סיימנו 11 בצירים שהתחילו בסוף יולי והסתיימו לפני כשבוע, במספר כרמים בארץ, עם מגוון רחב ומעניין של זנים. אין לי ספק שזו שנה עם פוטנציאל ליין איכותי לצד עשייה מאתגרת.

דוד בר-אילן – יינן יקב טוליפ ויקב מאיה

לכל יקב ויינן יש את נקודת המבט שלו וזו שלנו, ביקב טוליפ בציר 2022 היה הגדול ביותר עד היום, כמעט 25% יותר מהבציר הכי גדול שלנו עד עתה. הגדילה ביקב טוליפ וביקב מאיה הייתה מתוכננת, בעקבות עליה גדולה בצריכה של יינותינו בשוק, אבל לא בסדר גודל כזה. בחלק גדול מהחלקות היו יבולים גבוהים מהממוצע, עד כמעט 20% יותר. דבר זה דרש התמודדות לוגיסטית שונה, רכש לא מתוכנן של ציוד באמצע הבציר, והתארגנות אחרת במערך הייצור של היקב. לשמחתנו הרבה האיכויות טובות, ודבר זה מאפשר לנו יכולת תמרון וגמישות רבה, אשר דרושות בבציר שמציב אתגרים אחרים. מנקודת מבט זו בציר 2022 היה מוזר ושונה, כמובן, אבל בבציר 2021 היו יבולים נמוכים ב- 20% מהממוצע, ובציר 2020 היה חם מהממוצע, ובציר 2019 היה שונה ומיוחד באופן שלו. אז כן, כל בציר/שנה מוזרים ושונים בצורה שלהם, ומאתגרים בצורה שלהם, ואם זה לא היה ככה אז יין לא היה מה שהוא….

לגבי השאלה איך יהיו יינות 2022, האיכויות נראות טובות מאוד. אלכוהולים לא גבוהים והבשלה פנולית טובה, מאפיינים את החלקות שנבצרו. דבר זה מצביע על פוטנציאל טוב ליינות הבציר;  לא כבדים ועם זאת מאוד עשירים בטעמים וריחות. אז בנקודת זמן זו הפוטנציאל נראה טוב, כרגיל לנו נשאר רק ליהנות מהדרך ולראות את היינות גדלים ומתפתחים.

איגי אלוני – מנהל תפעול יקב ברבדו

בניגוד לחורף הקודם שהיה חמים, החורף הנוכחי היה קר, ובעונת החורף צברנו מספר רב של מנות קור, מה שהוביל לבציר שונה לגמרי מהעונה הקודמת. כתוצאה ממנות הקור המספקות, נצפה לבלוב אחיד ופוריות גבוהה מאוד של הגפנים. עקב כך, בשלבים הראשונים של הגידול (שלב הפריחה) ביצענו דילול ירוק בשלב המוקדם של האשכולות בחלק מהחלקות. האביב שהגיע התאפיין גם הוא בטמפרטורות נמוכות, מה שעיכב את גידול השריגים, וגרם לעיכוב הבשלת האשכולות בחלק מהזנים. שינויי האקלים מהווים אתגר לחקלאים בכל העולם. כל עונה אנו לומדים את תנאי הטמפרטורה והמשקעים, על מנת להטיב בטיפול בחלקות שלנו ולהפיק מהן יין מצוין.

אהרון ג'לאח – יינן יקב אפק

בשנת 2022 החלה עונת הבציר בחורף גשום וקר, ומשקעים מעל לממוצע. לאורך הגידול הטמפרטורה הייתה קרירה, ללא אירועי קיצון, מה שאפשר הבשלה אחידה ואיכותית. ברוב הכרמים שבצרתי השנה היו ענבים איכותיים ונתוני מעבדה מצוינים. ואכן, לכל שנה יש את המורכבות שלה, והייחוד של 2022 ברוב הכרמים הוא שנתוני המעבדה היו טובים, ובמיוחד ה P.H -של הענבים היה מצוין, והרבה ייננים לא הצטרכו לעשות תיקוני חומצה. לגבי האיכות של היינות (עכשיו במלולקטית), אני סבור ש- 2022 היא שנה מוצלחת, עם יינות מאוד מורכבים וצבעים מעולים!

אמיר ארגוב – כורם ויינן יקב ארגוב

לאחר חורף קר היה שפע של יבול בכרמים. חלקות שלא דוללו והיו עמוסות בפרי התקשו להגיע להבשלה מלאה, וחלקות שדיללו את הפרי ובוצע בהן חילון הבשילו יפה. תופעה נוספת שהייתה השנה היא ריקבון עלים, שבימים ספורים השמיד את כל החלקה, ולא מעט חלקות לא הגיעו לבציר. בנוסף, הבציר היה בשנת שמיטה, וכורמים שלא סגורים בחוזה ארוך טווח עם היקבים התקשו לשווק את הענבים. לגבי איכות היינות מבציר 2022, אני חושב שלא תהיה אחידות. יכולים לצאת יינות נפלאים ומנגד יינות פחות מוצלחים.

עידו לוינסון – יינן ראשי יקב ברקן-סגל

בציר 22 היה מוצלח מאוד, למרות שהיבול היה גבוה משנים קודמות. חורף קר, התעוררות אחידה של הגפנים באביב וקיץ מתון, הובילו לענבים עם אופי "קריר" יותר שאני אישית אוהב. מאמין שהיינות יהיו טובים מאוד.

ד"ר שיבי דרורי – יינן יקב גבעות

ובכן, אכן ניתן לטעון שכל שנה שונה מחברתה. אבל אין ספק ש- 2022 לא הייתה משנות הבציר הטובות. הסיבות לכך הן בעיקר שתיים – גשמי חורף ניכרים וטמפרטורות חורף נמוכות, שהביאו לצימוח נמרץ מאוד ופוריות גבוהה בגפנים. היבולים אצלנו היו בכרמים מסוימים כ- 150% משנה רגילה, וזה אחרי שבוצעו דילולים. מה שהוסיף לקושי לשלוט במצב הייתה שנת השמיטה והמגבלות ההלכתיות הנוהגות בה, בעיקר ההכרח לבצע בציר מכני בחלקות בהן אנו רגילים לבצע בציר ידני בשנים רגילות. כמו כן, חלק ניכר מחלקות הפרמיום שלנו הופקרו לחלוטין והושבתו, כך שתמהיל היינות יהיה שונה. עם כל זאת, אני סמוך ובטוח שנשכיל ליצור יינות מעולים גם בשנה זו, האתגר פשוט קצת יותר גדול מהרגיל!

מלכיאל הדרי – כורם ויינן יקב גיתו

עונת בציר 2022 הייתה גשומה מהממוצע באזור המרכז והצפון, וברוכת מנות קור. רצף של ארבע שנים שרובן היו גשומות – ביניהן אחת קרובה לממוצע, תופעה יוצאת דופן בהיבט רב שנתי. ינואר ומרץ היו קרים וגשומים יחסית, כך ש-2022 לא הייתה חמה במיוחד, פרט לאוגוסט שהיה חם מן הרגיל. עקב כך היו השנה יבולי פרי בוהים, וגם תקופת ההבשלה הייתה ארוכה יותר. הפרי שהתקבל השנה היה באיכות טובה מאוד. היינות השנה יהיו לדעתי ברמת איכות גבוהה עם אפשרות יפה לאלכוהול יחסית נמוך. לסיכום, שנה ברוכה ופרי איכותי. מאחל לכולנו שהשנים הבאות ימשיכו כך. ועוד משהו: השנה עשינו בציר לא רק בארץ ליקב שלנו, אלא גם ביקב בהונגריה לו אני מייעץ, ומשמש כיינן בקו הכשר שלו.

עמיחי לוריא – יינן יקב שילה

זה הבציר הכי קצר שהיה לנו – חודש ויום מתחילת הבציר ועד סופו. 20 שנה אני מכין יין, ולא זוכר מזג אוויר כל כך נוח. רוב הענבים נבצרו באחוזי סוכר נמוכים מהרגיל, וצפויים יינות עם אחוזי כהל נמוכים ממה שאנחנו רגילים ביקב שילה. כל שנה, ענבי מרלו הם מהטובים ביותר שמגיעים ליקב, השנה ללא ספק שענבי קברנה סוביניון הם הכוכבים הגדולים!. הרבה כבוד והערכה לחקלאים, שאת המקצוענות שלהם טועמים ביין. זכיתי לצוות מדהים ומגובש ביקב, אריות ממש. לא להאמין מה הם הספיקו לעשות בחודש אחד של בציר, שכולו נפל על עונת החגים.

איציק כהן – יינן יקב רמות נפתלי

בציר 22 מבחינתנו היה באופן כללי די בינוני. יבולים גבוהים יחסית, ובכמה זנים אדומים ההבשלות לא היו אחידות, במיוחד בקברנה סוביניון ובמרלו. יתר הזנים היו במיטבם. בזנים הלבנים – הגוורץ הבשיל מאוחר מאוד וקיבל טעמים מיוחדים. זן חדש נבצר לראשונה בנטיעה שלנו – נביולו עם אשכולות ענקיים בצבע מקסים. אולי יהיה ברולו .סך הכול שנה מעניינת. את חלק מהיינות שסיימו ונרגעו ניתן לטעום ולהעריך את הפוטנציאל שלהם, ונראה שיש כיוון ליינות טובים. ליתר נצטרך להמתין. לחיים.

ד"ר דני יניב – מייסד ויינן יקב בן נון

מאפייני הבציר: היבול היה גבוה יותר, החמיצות הייתה גבוה מאוד, הטאנינים היו גבוהים, הבריקס היה מצוין, ההבשלה הייתה נכונה –  מה שיאפשר יין ליישון ממושך. אבל מרבית הזנים הבשילו כמעט יחד, מה שאתגר מאוד את היקב מבחינת מכלי תסיסה. נאלצנו לרכוש מכלים נוספים במהירות רק כדי שלא ייזרק פרי, כי הכול הגיע בבת אחת כמעט. יהיו יינות גדולים השנה, יינות ליישון ממושך ולאeasy drinking .  האתגר יהיה מקום פיזי לכמויות הגדולות יחסית לאחסון ממושך. היין יהיה עם גוף גדול יותר משנה קודמת, חמיצות טובה יותר, אבל ה"מחיר" יהיה בארומה קצת פחות פירותית ויותר עשבונית, תבלינים, אדמה, קפה, היות והתסיסות היו חמות יותר ומהירות יותר השנה. בכל מקרה השנה יהיה יין מצוין ונדיר, יין ליישון ושמירה. זה יין שיקבל מדליות רבות בתחרויות בעוד 6 שנים, ואספנים ייהנו להכניס בקבוק כזה, למספר אותו, ולשמור במקרר היין לכמה שנים טובות.

ד"ר שראל מוניץ – יינן יקב מוניץ

החורף שקדם לבציר 22 היה ממוצע מבחינת כמות המשקעים, אבל מבחינת שעות קור היה הרבה מעל הממוצע, שנמשכו לתוך מרץ. האביב היה יחסית מתון, הגפנים התעוררו מעט מאוחר, ולא היו ימי חמסין או חום חריג במהלך האביב. חודשי יוני -אוגוסט היו חמים אבל נוחים, וסך הכול היו תנאי גידול טובים. הבציר עצמו החל מעט מוקדם השנה. באופן כללי אפשר להגיד שהבציר התאפיין בענבים ברמה גבוהה עם הרבה צבע והרבה טעמי פרי, חומצה טובה, ואיכויות שלא נתקלנו בהן בשנים האחרונות. בלטו לטובה הענבים מהרי יהודה והרי ירושלים. לסיכום – אחת השנים הטובות מבחינתנו, ובהחלט יש למה לצפות.

אבי רוזנברג – כורם ויינן יקב אדיר

בציר 2022 התאפיין בקיץ מתון בטמפרטורות והבשלה אחידה, מה שאפשר להבשלות הפנוליות להסתיים בשלב מוקדם מהרגיל, ואפשר בציר מוקדם בבריקסים מתאימים לסגנון החדש של היקב – יינות עם אחוזי אלכוהול נמוכים, אך מספיק מלאים ומסקרנים עם חומצות מעולות. כל שנה היא שונה, מיוחדת ומאתגרת בפני עצמה וזה מה שמייחד את הענף שלנו, גידול כרם יין.

אביטל שחר – כורמת וייננית יקב כרם תשע

כמו כל שנה, יושבים החקלאים בתום עונה ודנים בשאלות קיומיות של איך היה היבול השנה ולמה. תמיד ימצא משהו שהוא האשם שהשנה היה ככה וככה… לרוב, החקלאים מתנהגים בדפוס מסוים של השקיות, טיפול בצמח, טיפולי מניעת נביטת עשבים, ריסוסים מניעתיים וטיפוליים, ובכל זאת, כל שנה שונה מקודמותיה. כך גם 2022, שלא הייתה בה אף תופעה לא ממש מוכרת מן העבר. היו לה מאפיינים ייחודיים, כי לעולם הטבע, לצורך דיוננו הטרואר, לא זהה לשנה אחרת. בציר 2022 התאפיין בגליל התחתון בהתחלה וסיום מאוחרים בחודש בערך. סדר ההבשלה נשמר; הראשון ראשון ואחרון אחרון. כמות היבול הייתה כמצופה. טובה. . האחרונים, המבשילים מאוחר תמיד, הושפעו ממזג האויר באופן בו רמת הסוכר לא עלתה באופן לינארי. גם העלייה הייתה איטית, וגם בשלב מסיים נשמרה אותה רמת סוכר. בשלב מסוים, ההחלטה על נקודת האופטימום לקחה בחשבון את רמת הסוכר הנמוכה יחסית, רמת החומצה הנמוכה יחסית, ההבשלה הטובה ותחילת תהליך הצטמקות. כאמור, זה לא קרה לכל הזנים. רובם התנהגו בדומה לשנים קודמות (להוציא את שנת הבציר 2021 שהייתה חריגה בכל פרמטר). יינות 22 מראים פוטנציאל טוב. אותם יינות אדומים מאחרים יהיו מאתגרים ומעניינים.

לאחר שקראנו את התשובות הנה הסיכום שלנו

אלון גונן: ראשית נזכיר לכולם שזו שנת שמיטה ואי אפשר לייצא יין, מה שאומר שנחזור לימים בהם יש עודפי יין גדולים מאוד, בעיקר אצל היקבים הגדולים והבינוניים – היינות הזולים שנמכרים כ- 3 ב- 100 שקלים, נוכל לשים בעגלת הסופר 5 או 6 בקבוקים באותו מחיר.

אני לא יודע האם יש יקב שמנתח את " שוק הקורונה" – זו הייתה תקופה נפלאה ליקבים בארץ. תקופה זו עברה, והאופוריה שעדיין קיימת, שהציבור ירכוש באותן כמויות כמו בתקופת הקורונה, הולכת כנראה להתפוצץ לכולם בפנים. אנשים כבר לא יושבים בבית – הם עובדים, מטיילים, נוסעים לחו"ל, מבזבזים כסף. גם הכסף מתייקר, וללא ספק זה יביא להתמתנות גם בשוק היין. תיירות יין שהייתה ערוץ מכירה ישיר וחשוב עבור יקבים  רבים, תיפגע גם בגלל זה. המצב הפוליטי בארץ לא ברור, ונראה כי החלטות לגבי ענף החקלאות ותקציבים יוקפאו.

בתוך כל זה כל היקבים נוטעים כרמים כאילו אין מחר. אני מנסה עדיין לנתח את הסיבה: האם זה בגלל וירוס ליפרול 3, או תגובה ללחץ חיצוני בעיקר מדרישות השוק וטרנדים עכשוויים. שתילה בעקבות חשש משינוי אקלים עולמי, מעניינת את הכורמים בארץ כקליפת השום. מספיק לקרוא את תגובת איתי בן-חיים מיקב בן-חיים, שאכן מזהה אצלו בכרמים שינויים כאלה ואחרים, ומנתח זאת כחלק מהשינויים הגלובליים. אבל מה עם משהו יותר פשוט – הגפן הזדקנה, חלתה, קלון לא נכון, השקיה לא נכונה ועוד פרמטרים שעלולים להשפיע? אבל באותה נשימה ראוי לציין את יושרו של איתי, שלא מתרגש יתר על המידה וידע לתקן באמצעים העומדים לרשותו את החוסרים.

מה שמעניין זה לראות את היקבים של החרדים שנוטעים כרמים, והם בונים על מכירת יינות פרמיום לציבור שלהם – מתחרים ישירים ביקב רמת הגולן,  שממשיך להפציץ בקצרינים וסינגלים במחירים הזויים, ולא בטוח שהם מבינים את המהלכים של המתחרים. רק השבוע פורסם מבצע של גמלא קברנה סוביניון במחיר של 40 שקלים, וזה עוד לפני המשבר של המיתון, והשמיטה וכמויות היין הגדולות שנבצרו השנה. הנה הוכחה נוספת למה שעומד לקרות פה. יקב רמת הגולן התחיל להציף את השוק, חגיגה מטורפת של מנכ"ל חדש. מעניין מה יהיה מחירו של הר חרמון.

מבחינת היבוא סביר להניח שיגדל, כי מחירי היינות באירופה מאוד מאוד נמוכים. השנה היה יבול שיא בכרמים של גרמניה, ספרד ואיטליה. אפילו מרוקו על המפה, ויש יבוא יין משם. מבחינת עיתונות היין, לא שומעים מהיקבים הגדולים כמו כרמל, רמת הגולן וטפרברג, כבר חודשים או יותר. רק ברקן עושה מזמין מדי פעם את כל הכתבים שכותבים על לייף סטייל לאירוע יחצני מתוקשר. גם היקבים המשפחתיים הוותיקים הפסיקו לעבוד עם יח"צ, כמו דלתון, טוליפ, ויתקין  ועוד. כך שאם הבעלים או היינן לא יוצר קשר, אז אין ממש תקשורת (אצלנו העורך מטרחן בקביעות לייננים). אני מניח שהם מרוצים מכמות האינסטגרמריות שבאות אליהם, כך שהם לא צריכים עיתונות. סיכום לא ממש מעודד, אבל זה מה שיש.