בשנת 1921 נפתחה בפריז ברובע ה- 15 של העיר, ברחוב ששמו קשור למתרחש ב ו-  רחוב המסחר (Commerce), מסעדה שנועדה לשרת את הסוחרים ועובדיהם בצהרים, ואת אורחיהם ושאר תושבי פריז בערב – Le Café du Commerce – מסעדה-בראסרי החיה ופועלת עד היום, ולא עושה רושם שיש לה כוונה לשנות זאת לרעה בשנים הבאות.

המסעדה אמנם החליפה ידיים במהלך השנים, ואני אכלתי בה עם הורי ואחי בשנות ה- 60 של המאה ה- 20 (כן, הייתה תקופה זאת), כשהמלצרים רשמו את ההזמנה על גיליון נייר לבן שהגן על השולחנות כמפה.

בביקור הנוכחי בפריז, עם בני, ומאחר שהמלון שלנו שכן פחות מחמש דקות הליכה מקפה די קומרס, הזמנתי שולחן לשעת ערב מוקדמת, והרגשתי כי יש כאן מעין סגירת מעגל משפחתי מרגשת.

האוכל צרפתי מסורתי, בלי מהפכות וחידושים – וזה מה שטוב במסעדה כזאת, כשהמנות לא בהכרח עצומות כמו שאנו מכירים מהמסעדות הישראליות, שלא לדבר על האמריקאיות, אבל הרכב של מנה ראשונה, מנה עיקרית, קינוח וקצת באגט עם חרדל לפני המנה הראשונה ואיתה, יוצר את אפקט השובע ושביעות הרצון המתבקש.

התפריט קצת מבלבל, כי אחרי שרואים את מגוון המנות הלא גדול ביותר, שמים לב שבצד יש כל מיני תפריטי יום, מיוחדים, בשרים – בקיצור, מה שיכול לשנות החלטה, אבל תגיעו לסוף הטוב, בעיקר אם אתם דוברי וקוראי צרפתית – שפת המסעדה, מה לעשות, למרות שלא היינו הלא-צרפתים היחידים במסעדה ששתיים משלוש קומותיה חצרות והארוכות התמלאו חיש מהר בסועדים. 

בני הזמין קאסולט של שרימפס – תבשילון (בגלל הגודל) של שרימפס וירקות, שלדבריו היו בו יותר קישואים משרימפס, אך הטעם היה טוב, בוודאי עם הבאגט.
אני נהניתי ממרק בצל עם שכבת גבינה צהובה שהתקשתה בתנור, הרבה קרוטוני באגט בפנים, וחמצמצות שבאה מהיין הלבן שהשתתף בצד הנוזלי של המרק.

המנה העיקרית בהחלט שימחה את בני – שוק ברווז צלוי ברוטב תפוזים, מעולה, עם גרטן תפוחי אדמה שהוא כבר אכל טובים ממנו.
אני התמוגגתי ממנה שנדמה לי שאני מהיחידים שבוחר בה בכל פעם שהדבר אפשרי – כליות עגל צעיר ברוטב יין, עם פירה תפוחי אדמה שלא תובל, אך נטבל ברוטב, מה שעשה לו רק טוב.

לקינוח בחר בני בדאם בלנש – גלידה וניל משובחת ועליה רוטב שוקולד פושר (ככתוב בתפריט, לא בשגגה מקצועית), והרבה קצפת משמנת צרפתית. מושחתת וטעימה הגברת הלבנה הזאת.
אני, צנוע שכמותי, הזמנתי קרם וניל ברולה – שהיה בדיוק קרם ברולה וניל.

למרות שעם אבא שלי שתינו כאן לפני הרבה שנים יין קוט דו רון (איך אני זוכר? כי זה היין ששתינו בפריז, תמיד), הסתפקנו בבקבוק פרייה גדול שהרווה את צמאוננו.

לא ארוחה גדולה, אבל ארוחת ביסטרו-בראסרי צרפתית לא אמורה להיות גדולה, אלא כזאת שיוצאים ממנה מרוצים. ממש כמונו.

64 יורו עלתה לנו הארוחה. דרך אגב, המע"מ על אוכל במסעדות, הכלול במחיר, הוא רק 7 אחוזים, והשירות כלול.
ולקבלת מושג על מחירים במסעדות בעיר האורות: במסעדה תאילנדית שכנה שילמנו בערב אחר 59 יורו (שוב בלי יין), במסעדת "ל'אמבסד ד'אוברנייה, המצוינת שילמנו בצהרים 68 יורו (בילי יין) – מה שאומר שבטווח 60-70 יורו זוג יכול ליהנות (אתם כבר יודעים: בלי יין).
ומה עם יין? אצל פרננד ברובע הלטיני שילמנו 110 יורו, אבל כאן עם כבד אווז (פואה גרא), אנטריקוט 300 גרם, ובקבוק יין. אבל זה כבר סיפור אחר.

Café du Commerce
51 Rue du Commerce
Paris 15
Tel. 01-45-75-03-27
(קרוב מאוד לתחנת המטרו La-Motte-Picket-Grenelle)