ארוחת טעימות באורי בורי – חוויה

אז הנה החדשות שלי להפעם ועיקרן תחילה: לא צריך לשבור תוכנית חיסכון במסעדת אורי בורי המזוהה עם הבעלים, אורי ירמיאס, בעל הזקן הלבן האדיר. לשם כך יש את "ארוחת הטעימות".

הרעיון בארוחת הטעימות הוא לאפשר לכם לנסות ולטעום יותר מנות, במקום שכל אחד ייקח מנה אישית לעצמו. זאת בעצם ארוחה משותפת שהסועדים חולקים: מנות ראשונות במרכז השולחן, אחר כך מרקים, בהמשך מנות עיקריות אותן מוציאים אחת אחרי השנייה למרכז השולחן, בדרך כלל שילוב של דגים ופירות ים בהתייעצות עם הסועדים: מה אוהבים ומה לא, ולפי זה בונים לכם תפריט מיוחד, מה שפוטר אתכם מהתעסקות עם הבחירה מהתפריט.
בכל שלב של הארוחה אפשר לעצור, כל מנה שלא אוהבים אפשר להחליף, אין לארוחה  מחיר קבוע מראש, זה תלוי אך ורק מה שאוכלים, כלומר המחיר הוא לפי המנות שבתפריט.

המלצרית החביבה התחילה בכמה שאלות: "כולם אוכלים דגים ופירות ים, יש בעיות עם תבלינים מסוימים כמו כוסברה, חלב קוקוס, שמנת, ג'ינג'ר?".
עד כאן הדיבורים, ועכשיו למעשים. למרכז השולחן הגיעו חמש מנות ראשונות: סביצ'ה – נתחי דג בלימון, שמן זית, צלפים ובצל אדום. שרימפס נא – פרוסות דקות של שרימפס אדום מוחמץ בלימון ופלפל חריף. סשימי סלמון – פרוסות סלמון טרי ברוטב סויה, מוגש עם סורבה וואסבי חריף. בייבי מושט – פילה בייבי מושט בקרמל, מוגש עם קוביות סלק ועירית. סלט תרד – עלי תרד ברוטב עם פירות יבשים.
את המנות ליוו שתי לחמניות מבצק מלא וצלוחית עם חמאה ירוקה. בין המנות הראשונות בלטה מנה ממכרת ביותר של בייבי מושט, כשאחרי הביס האחרון עלה בי דחף להזמין מנה נוספת. סלט התרד בולט בטעמו הייחודי. נדרשת משמעת של ברזל כדי לא לבקש תוספת על מנת לשמור מקום בבטן למנות הבאות בהמשך.

המרקים היו שניים: מרק דגים ומרק פירות ים. בשני המרקים אותו בסיס (חלב קוקוס, ג'ינג'ר, קארי, בזיליקום וכוסברה), רק התכולה שונה. במרק הדגים יש חתיכות של אינטיאס, ומרק פירות הים מכיל שרימפס, קלמארי ומולים.
המרקים נראים אותו דבר, וטעם פירות הים והדגים מעומעם קמעא ע"י חלב הקוקוס שנותן למרקים סמיכות וטעם שונה של מרק מוכר מהעבר. תבליני הבזיליקום והכוסברה מורגשים לטובה.

לפני המנות העיקריות קצת תחושות ממבנה המסעדה: התקרה הזכירה לנו פנים של צדפה. הרצפה, עם אריחים מצוירים בשני צבעים (כחול ולבן) כאילו לקוחה מגלוסקא ביפו, והקירות, מכוסות במחצלות, הזכירו לנו את חופי סיני. האם אנחנו על חוף ים בתוך צדפה?

את המנות העיקריות התחלנו עם שרימפס על אבוקדו – עם שמן זית וזיתים שחורים, מולים – בשמנת, יין לבן, בצל ושמיר, פילה ברמונדי – עם רוטב תרד, גבינת פטה וגבינת פיקורינו, גלילת טונה- צרובה על הפלנצ'ה (על הגריל) עם פלפל שחור ושמן זית. כל זה בתוספת צלוחית מג'אדרה.

דג הברמונדי התאפיין בעטיפה קריספית, מעניינת וטעימה. עוד מנה מומלצת שהגיעה עם עיצוב מיוחד ויוקרתיף נתחי טונה צרובה עם תפוחי אדמה מעושנים באמצע, התחושה שעברה בנו הייתה של מנת מדליוני פילה רכים ונימוחים.

עד כאן הגענו, וכמעט נפלנו מהכסא מרוב אוכל, שהרי אומרים כי בדרך כלל ארוחה במסעדת דגים היא ארוחה "קלה", אבל הפעם טעמנו הרבה מנות מיוחדות וטעימות, וזהו, אנחנו מלאים.

לא שכחנו לרגע שוויתרנו על שתי מנות עיקריות, מה שאומר כי אנחנו נבוא שוב למסעדה ונטעם את מה שלא יכולנו לאכול הפעם.

על הקינוחים בוודאי שלא ויתרנו, ובהמלצת המלצרית, מה שהתברר לכאורה כבחירה מצוינת, הזמנו אגס אפוי ממולא במרציפן עם גלידת קינמון וטרייפל של פירות קיץ – שכבות קרם שוקולד עם פסיפלורה, נקטרינות ושזיפים.
אני, כמי שלא יכול להפסיד מרציפן בשום מצב, נהניתי מאוד ממנת האגס האפוי. מנת הטרייפל הייתה טעימה להפליא, ונראית כאילו לקוחה מציור אקספרסיוניסטי של מירו.
לצד הקינוחים שתינו שתי כוסות קפה הפוך ושתי כוסות אספרסו כפול.

שרדונה c 2001 מיקב קסטל – היין שהבאתי איתי, היווה מסגרת נעימה לארוחה מיוחדת וטעימה. אף שהיינו ארבעה, הבקבוק חוסל תוך קריאות התפעלות ותשבחות רבות. וכידוע, אין כמו יין טוב להרים מורל, שגם ככה היה גבוה במיוחד.

על כל אלה, על כל אלה, על הדג ועל המול, שילמנו כ- 400 ש"ח לזוג, כולל טיפ ו"דמי חליצה" של בקבוק היין  בסך 35 ש"ח, מחיר שהתכוננו אליו.

לסיום: מה צריך הבן אדם בימי סתיו טרופים אלה לנפשו היגעה? בעצם יספיקו ים, דגים ויין – ארוחה של שעה וחצי עם אושר ים תיכוני בנמל עתיק מוקף חומות, כמו בעכו.

באורי בורי תמצאו את עצמכם נהנים ממגוון מנות שישביעו את רצונכם ואהבתכם לדגים ופירות ים. בקיצור חוויה.

צילומים: Rest