אחרי שביקרנו בסניף מקדונלד'ס בקניון רננים ברעננה
כדי לדגום את המנה המשודרגת של הרשת – ביג ניו יורק הכוללת המבורגר ריב-אנטרקוט במשקל 250 גרם בתוך לחמנייה עם חסה, עגבניות, חמוצים, בצל ורוטב רויאל; היה זה אך טבעי שננסה גם את התשובה כחול לבן (לא שבמנה של מקדונלדס יש משהו ניו יורקי פרט לשם) של רשת בוגראנץ': ארוחת ראנץ' סטייק אנטריקוט.
כדי לתת לארוחה נופך בינלאומי, או לפחות בינעירוני, טסנו עד אילת כדי לאכול אותה – טוב, האמת היא שנותרה לנו שעה עד טיסת ארקיע לשדה דב אחרי פגישות עבודה בעיר הדרומית, והחלטנו לתת איזה ביס במשהו, השלט של בורגראנץ' במתחם הקניות הלוהט בשעת צהרים משך את עינינו, והנה אנו ליד הדלפק, מזמינים ארוחת צהרים.
על הקיר וגם על הדלת של הסניף הממוזג היטב, ונקי מאוד – יש לומר, מתנוססים פוסטרים המכריזים על כך שמדובר בג'בטה המאכלסת סטייק אנטריקוט מיושן – לא מעובד, ושוב: 100% בשר בקר מובחר.
בהודעת הרשת מחודש יוני השנה נאמר כך: "מחיר מנת ראנץ' סטייק אנטריקוט הינו
34.90 ₪ למנת 240 גר' ו – 44.90 למנת 360 גר'. מחיר ארוחת הראנץ' סטייק אנטריקוט במשקל 240 גר' הכוללת גם צ'יפס ושתייה יעמוד על 49.90 ₪. ניתן יהיה להגדיל את הצ'יפס והשתייה בתוספת 5 ₪ ואת הכריך ל – 360 גר' בתוספת של 10 ₪ נוספים".
מבולבלים? אתם צודקים. לכו תבינו מזה משהו, בעיקר שעבור ארוחת סטייק אנטריקוט בג'בטה, קולה זירו גדול ו- 9 טבעות בצל (במקום צ'יפס) שילמתי 53.90 ₪, כלומר או שהמחירים עלו מיוני עד ספטמבר – בניגוד מושלם לגל המחאה החברתית שפקדה את ארצנו, או מאחר שבאילת אין מע"מ, המחירים כאן גבוהים יותר – במקום להיות נמוכים יותר.
הבנתם את זה שם בבורגראנץ'?
מכל מקום, הג'בטה הייתה טרייה, הרטבים טובים, והסך הכול טוב מאוד, בעיקר
שהמנה מגיעה חתוכה לשניים וקלה לתפעול לעומת העיגול הגדול המוגש במקדונלדס.
הבעיה טמונה בבשר – זה שזוכה לשבחים עצמיים כה רבים. הבשר אולי מיושן אבל בעייתי בנגיסה ולעיסה.
מצד שני, זה שהנהלת הרשת מעזה להגיש בשר בפורמט סטייק, ולא לטחון אותו ולהסוות אותו כקציצה, כפי שהיא עושה שנים עבור ההמבורגרים שלה, בהחלט ראוי להערכה.
טבעות הבצל הגיעו לוהטות וטעימות. סלט תירס (7 ₪) שהוזמן בגרגרנות רעב שלפני האכילה במסגרת מבצע "מה הפלוס שלך?" לתוספת או קינוח במחיר מוזל, הפתיע בגודלו – מספיק לשניים בקלות כתוספת. אני הייתי מפחית בכמות המיונז בסלט, אבל ממתי בורגראנץ' מתייעצים איתי?
הזירו היה קר ומגוזז כהלכה, כך שניתן היה להגדיר את ארוחת הפאסט פוד האילתית שלי כהצלחה, במיוחד אם הייתי בוחר בשניצלוני הראנצ'יקס אותם חמדתי מלכתחילה.
והפתעה: הבשר בחצי השני של הג'בטה היה רך וטוב יותר – או שאולי כבר התרגלתי והפכתי למיומן בלעיסתו.

תגובות
0