זינגר – משק אורגני שראשיתו בשיתוק מוחלט

משפחת זינגר הייתה משפחה עירונית לכל דבר מראשון לציון, שנסיבות החייםהביאו אותה ב- 1989 למושב צור משה בשרון, ובהמשך להקמת ותפעול משק אורגני.

אבי המשפחה, צבי זינגר, חלה בגיל צעיר בשחפת, ואז התחיל להתעניין בתזונה ובספורט. בגיל 40 השתנו חייו באופן משמעותי, כאשר עבד כחשמלאי וטכנאי קירור שכיר. נראה כי במעבדה בה עבד הותקף על ידי חיידקים, שכילו לו את הסחוס בעמוד השדרה. מצבו של צבי זינגר החמיר, עד שהפך משותק בכל הגוף. הרופאים לא ידעו מה לעשות בנושא הגב שלו, הציעו לו לנסות דרכים אלטרנטיביות – ובמידה ואלה לא יסייעו, יידרש ניתוח.

בבית החולים עבד אח שהציע לצבי עזרה, וקודם כל קבע כי עליו לצאת מבית החולים. הרופאים הוציאו אותו מגובס בכל הגוף. הוא הגיע הביתה, שכב במיטה והרגיש שהוא מתנוון. 

לפיכך ביקש צבי זינגר מאחיו לחתוך לו את הגבס, ובמקביל יצר קשר עם האח מבית החולים, ד"ר רזון, שקבע לו תפריטים, צומות וניקויים, בגישה האומרת שמול כל חיידק שיכנס לגוף, הרי לגוף יש מספיק אמצעים חזקים בתנאים הנכונים, כדי שהמערכת החיסונית תתנגד לחיידק ותחסל אותו. 

התהליך התנהל עם עליות וירידות. משיתוק מוחלט, צבי זינגר התחיל להזיזרגליים והתאושש, ואחרי שנתיים עמד על הרגליים וחזר לתפקוד מלא, כולל ריצות וספורט.
כאשר הבין שנושא התזונה כל כך משמעותי וחזק אפילו יותר מרפואה, החליט צבי זינגר כי רצונו להעניק למשפחתו איכות חיים, ולכן לגדל את ילדיו במושב בלי רעש, בלי פיח ובלי עשן – בדיוק ההיפך מכל מה שהיה להם בביתם בראשון לציון, שהיה צמוד ליקב כרמל (אז כרמל מזרחי).

כך הגיעו צבי, שלא תכנן להיות חקלאי, ובני משפחתו למושב צור משה. ומאחר שלא חשב להיות חקלאי, הוא מכר חממות שהיו בשטח המשק.
עוד כשגרו בראשון לציון, מדי שבוע סיפק להם מחסן אורגני במושב אביחיל את הירקות ועשבי התבלין שלהם – באותם ימים ללא פיקוח, חוק ותקן, ואז גם התחילו קורסים ראשונים של חקלאות אורגנית.

מפה לשם, ועם חממה קטנה שנשארה בשטח המשק, התחיל צבי זינגר לשתול ירקות לצריכה עצמית, ונתן גם לחברים ולשכנים שהתלהבו. הוא קיבל מחמאות גם מהחנות בה קנתה המשפחה, וביקשו לקנות מהם חסות.

במקביל החלו להיפתח בתי טבע וחנויות שמכרו ירקות אורגניים וגדלה המודעות והדרישה למזון בריא. הכמות גדלה אצל משפחת זינגר, וכך גם המגוון, ואבי המשפחה, צבי זינגר, שרצה להיות קרוב לאדמה ולחיות ולהתפרנס בכפר, הבין שאכן ניתן לעשות זאת. 

הבן אלון זינגר (בתמונות), איתו נפגשתי במשק המשפחתי, נכנס לעסק ב-2005, מיד אחרי השירות הצבאי. 

היום מגדלים הזינגרים מגוון גידולים על שטח של 50 דונם – מגידולים עונתיים (תות שדה, תירס, דלועים – אבטיחים, מלונים) והרבה עלים – חסות ותבלינים למיניהם, ומגדירים טריטוריה זאת כגן ירק של 50-100 גידולים. 

הם עבדו עם הרשתות האורגניות בשוק, וראו כי קשה להתנהל עם החזרות סחורה, פחת וענייני אשראי. אז היום הם אמנם משווקים גם לבתי טבע, אבל גילו את הצרכן הסופי.
אלון, שהפיץ בעצמו את תוצרת המשק לחנויות, נוכח בתופעה של אנשים העומדים ליד נקודות המכירה, ומחכים לחסה של זינגר – חסה טרייה, שנקטפה בבוקר, עם טעם שונה מחסות אחרות, ואמון רב במוצר ובאיכותו, שיחד עם הטריות הביאו לביקוש ספציפי רב של אנשים לחסת זינגר.

אלון הבין שאת הפרנסה, הכבוד וההערכה הכי גבוהים, ישיג משק זינגר אם יגיע ללקוח ישירות הביתה. הוא גם הבין שהעולם הולך למסחר וירטואלי, והוא בין הראשונים שמוכרים תוצרת טרייה באינטרנט, כשאלון גם מבין כי במסחר וירטואלי, אם אין מספיק ווליום, הדבר הופך לנטל, מאחר שצריך אדם שיבחר עבור הלקוח, ילקט, יביא ללקוח את התוצרת. 

לאחר שנתיים של פעילות באתר האינטרנט שגם שודרג והפך מאתר פשוט למורכב יותר, אלון כבר לא מספק את ההזמנות בעצמו, אלא מפעיל צוות.
לייעול הפעילות הגדירו אזורי וימי חלוקה. את ההזמנות מרכזים עד 14:00, ואז יוצאים לקטיף בין החלקות עד החושך, ומ- 14.00 גם מגיעים מלקטים שמכינים הזמנות עד שמסיימים, כדי שבבוקר ניתן יהיה לבצע את החלוקה. 

מדובר בעשרות הזמנות ביום, כאשר אזור תל אביב החזק ביותר מבחינתהזמנות ולקוחות – חלקם אפילו פעמיים בשבוע.
באתר משק זינגר מציעים ללקוחות שתי אופציות: לקהל שרוצה ארגז מגוון של ירקות העונה – סל פירות וירקות אורגניים קטן או סל גדול בהתאם למצאי (מ- בין 99 ₪ לסל קטן, עד 250 ₪ לסל גדול), מה שמתאים לאנשים מסוימים; או ליקוט לפי רצון הלקוח והעדפות הצריכה שלו, כשהוא בוחר לעצמו מהאתר כדי שלא יחליטו עבורו מה וכמה לאכול. 

האתר מתעדכן מדי יום במבצעים, ומוכר בנוסף לגידולים האורגניים גם תוצרת אורגנית הכוללת לחמים בריאים, ממרחים, שמנים כמו שמן זרעי דלעת ופשתן, ומיצים אורגניים.

כדי למנוע תלונות, אלון משתדל להקפיד בבחירת התוצרת. "הודות לכמויות הגדולות, יש לי ממה לבחור עבור הלקוחות הפרטיים, מתוך מגוון יותר רחב ואטרקטיבי", כאשר לגידול בצריכת תוצרת טרייה אורגנית, תורמות גישות כמו Raw Food (אכילת מזון חי לא מבושל) ו- 80/10/10 (תזונה המבוססת על מזון צמחי חי ודל שומן. עשירה בפירות וירקות טריים, עם כמות מוגבלת של אגוזים, זרעים ואבוקדו הנאכלים תמיד במצבם הטבעי. זכתה לשמה בשל יחס קלורי מומלץ: 10% שומנים, 10% חלבונים, ו- 80% פחמימות).

אלון מציין כי הגידול במספר הצמחונים והטבעונים מביא לצריכת תוצרת לא אורגנית, והתגלו בעיות בריאותיות עקב מה שמכניסים למזון – הרבה חומרים מזיקים בחקלאות קונבנציונלית, פוגעים בגוף ואף במערכת החיסונית. "צמחונים וטבעונים הם הראשונים שצריכים מזון אורגני – כי אוכלים כמויות גדולות ממנו", אומר אלון זינגר, ומצטט את מנכ"ל חברת אגריאור, המסמיכה יצרנים אורגניים: "המסר הגדול של מזון אורגני הוא מה אין באוכל, ולא מה מכניסים בו – שהאוכל יהיה נקי". 

כמי שמספק מזון אורגני טרי ליותר ויותר לקוחות, אלון עובד במקביל עם עמיתים חקלאים – פשוט כי אין חקלאי שיש לו הכל כל הזמן, ובעיקר בחקלאות אורגנית שהמסר שלה הוא "כל דבר בעונתו".
שת"פ זה מתנהל לאור ביקושים, תנאי מזג אויר, מזיקים לעתים, אזורי גידול – לדוגמא, אזור צור משה לח, ויש בו הרבה מזיקים, לכן לא יעיל לגדל כאן פלפלים ועגבניות, אלא עדיף לעשות זאת בדרום, שם חקלאים גם השקיעו בתוצרת איכותית.

אלון עובד עם מגדל מעין יהב, ועם מגדלים בצפון ובדרום, מה שמאפשר להגדיל את סל המוצרים מעבר לפירות וירקות, ולפתור את בעיית הזמינות, שאינה פשוטה לאור הצמצום מ- 70,000 דונם גידול אורגני ל- 30,000 בלבד, בגלל מגבלות משרד החקלאות, מה שהביא לפשיטות רגל או חזרה לחקלאות קונבנציונלית.

סוגיית שאריות חומרים אסורים בתוצרת אורגנית
נושא שעניין אותי, הוא הכתבה אותה פרסמנו לא מכבר תחת הכותרת: ב-2014 חלה עלייה דרמטית בשאריות חומרים אסורים בתוצרת אורגנית.
ביקשתי לשמוע מאלון זינגר את דעתו בנושא, וזו הייתה נחרצת: "אין תחום שיש בו כסף ואין בו רמאים. לדוגמא, חברה קיבלה אישור אורגני על לחם, אך באיזה שלב הוסיפו של ללחם חומר אסור לשימוש – עד שעלו על זה".

איך עולים על זה? יש חברת פיקוח שעושה מדגמים במפעלים ובבתי עסק. פעם בשנה בדיקה מעמיקה במשק, ובדיקות מעבדה.
אלון מסביר כי יש אחוז לא מבוטל שפונים למזון ארגוני בגלל אלרגיות. גם את זה אפשר לגלות כשמישהו שרגיש לחומר הדברה מסוים – ואם חוטפים אלרגיה ברור שהוא נמצא בירק/פרי האורגני לכאורה. 

עם כל זה, אלון זינגר מדגיש: "מה שמעניין זה שבחקלאות באורגנית יש פיקוח, לעומת חקלאות קונבנציונלית, בה ירקות תבלין, עלים וחסות – מרססים בלי חשבון.
למה זה קורה? לדבריו הסיבה היא שהחקלאים הגדולים כבולים להסכמים ולהתחייבויות לכמויות. גורם אחר שמשפיע לרעה נעוץ בנושא הכשרויות: "משגיחי כשרות לא מבינים את הנזק שהם גורמים כשאומרים לחקלאי עם מה וכמה לרסס – כולל חומרים אסורים למאכל, אלא מתאימים לפרחים ונוי, ועוד במינונים מטורפים – לא כשיש בעיה, אלא בשגרה", אומר אלון.

הפעילות של משק זינגר לא מצטמצמת ללקוחות פרטיים, ויש גם מסעדות שקונות מהם, כולל מלון בתל אביב. ולמי שמחפש חדשות: המשפחה עומדת לפתוח חנות במתחם שרונה בתל אביב. החנות כבר מוכנה, ומחכים לאישורים סופיים עבורה כחנות יחידה בנישה האורגנית, כחלק מהשוק שהולך להיפתח במקום – גם כתצוגת יכולת, מבחר ואיכות, וגם עבור מי שרוצים לא רק להזמין – אלא לקחת איתם הביתה מזון אורגני מהיצרן המגדל.

למרכז ההזמנות של משק זינגר

צילום חיים יוסף, פאפא רצי