למסעדה של שף ניר פרומר, שאמנם ממוקמת בתחנת דלק דור אלון בפרדס חנה – אך אינה עונה להגדרה הסטנדרטית של מסעדת תחנת דלק, וטוב שכך, קוראים תטה (בקמץ ופתח), מסיבות שבוודאי קשורות לאוכל: תטה זה אבא בפולנית, דודה במרוקאית, או סבא בספרדית. בכל מקרה מדובר בחום, אהבה, אוכל טוב ונחמה; מה שמתחבר ישירות לאוכל ביתי.

הגענו למסעדה בשעת ערב מוקדמת, התחלנו את הארוחה עם פוקצ'ה ביתית חמה לצד ארבעה סלטים – כרובית, כרוב, פלפלים וחצילים; הכל טרי בתיבולים טעימים, ושלושה מטבלים.
בהחלט מבוא נעים להקדמה של מנות הפתיחה: כבד קצוץ מעולה עם טיפת מתיקות וטעם שצועק "נגב אותי עם הפוקצ'ה". כך בדיוק זעק גם חציל תטה –
החציל עשוי טוב, בשרני ונטול מרירות, מוגש פרוס לרוחב קרש עץ, כשבנוסף לטחינה בשפע שהפכה כה מקובלת ואפילו נדושה במסעדותינו, מוגש כאן עם טוויסט של סילאן. אהבנו.

אחרי אתנחתא עם צלילי מוזיקה טובה ומבט בוחן על אחד מקירות המסעדה שכולו עטיפות תקליטים משנות ה-60 ו-70, שהופך למשחק מהנה של זיהוי הזמרים וזמזום להיטיהם, התפנינו למנות העיקריות: לזוגתי קבב ישראלי עם ירקות אפויים – מנה העונה לקריטריון המנחה של השף, להלן "מכאן לא יוצאים רעבים", ומוסיפה טאץ' מקצועי מעבר לקבב בנאלי במסעדות. קציצות הקבב מוגשות על טורטיה, והירקות האפויים מעטרים את הצלחת ומוסיפים טעם.
ההברקה באה במנה העיקרית שלי: שניצל. תשאלו, ובצדק, "משניצל הוא מתלהב?", ותשובתי היא שכשהשניצל עשוי מבשר עגל איכותי ולא מעוף, כמקובל בארצנו, והמנה לא פחות טעימה משניצל העגל שאכלתי במסעדת המוזיאון בוינה עליה המליצה נירה רוסו; אז תשובתי בהחלט חיובית.
נקודת התורפה הייתה בתוספת לצד שניצל העגל: אורז ארומטי, שהיה יבשושי ומשעמם למדי. שיר המלצרית החביב והקשובה נענתה לבקשתי והביאה רוטב כלשהו שלצערי לא הציל את האורז. כנראה שהייתי צריך לבחור בצ'יפס או תפוח אדמה אפוי.

על בטן מלאה, זה הזמן להכיר את ניר פרומר מי שחוגג עתה שלוש שנים להקמת מסעדתשף ניר פרומר, תטה תטה, וזאת לאחר שלמד בישול בתדמור ונכנס לעולם הבישול לצדם של השפים חיים כהן, רפי כהן וארז קומורובסקי, בין שאר תחנות, עד שלבסוף עשה את הצעד והגשים את חלום חייו: מסעדה משלו, יחד עם אברהם שחרון, חבר קרוב שלו.

ניר מסביר שכל חומרי הגלם אצלו טריים, ומגיעים מעשרות המגדלים שבאזור פרדס חנה-בנימינה-גבעת עדה, בו ניתן למצוא הכל. יש לכך גם סיבה פרקטית: "יש לי מטבח קטן ומקרר קטן עם חומרי גלם ל- 24 שעות בלבד, לכן אני צריך הכל טוב וקרוב".

כשעמד להקים את מסעדתו, רצה ניר מקום בגובה העיניים. הוא הבין שרוב הישראלים מחפשים פשטות עם נגיעות קטנות נוספות. גם רמת המחיר חשובה לניר, בדיוק כמו לסועד הטיפוסי. 
הסועדים מגיעים לתטה מסביבת המושבים באזור, גבעת עדה, זיכרון יעקב ובנימינה, וככל ששמעה של המסעדה יוצא למרחק, מתחילים להגיע גם מאזור השרון.

הלהיטים כאן הם שניצל העגל המעולה אותו אכלתי; ניוקי ממולא בקרם עגבניות מיובשות בבית ואנטריקוט ורוטב אסיאתי ורוטב ארוגולה – "זו מנת ההשתוללות", מעיד עליה ניר; וכבד עוף. עם כל ניסיונו הקולינרי, בתפריט של ניר פרומר יש אמנם ספיישלים, "אבל לא פיתחנו אותם יותר מדי", הוא אומר.

מבחינת אופי המטבח ומגבלותיו, הוא רצה להיפטר ממנה מוקפצת המופיעה בתפריט – "המחבת הלוהט" (רצועות עוף וירקות טריים מוקפצים ברוטב הבית מוגש עם טורטיות גואקמולי וסלסת עגבניות), כי במטבח לא עמדו בלחץ הכנתה, אבל הלקוחות לא נתנו לו לעשות זאת.
כמובן שהיו גם מנות שלא זכו להצלחה ונפלטו מהתפריט, כמו צ'וריסו, פאד תאי, פיצות, ובקינוחים לא הלכו עוגות גבינה ומוס פסיפלורה מפרי שגדל בחצר המסעדה.

ניר אומר: "אני מרגיש היום שאני סוף סוף מגשים את עצמי, וקם כל בוקר עם חיוך. בעתיד אני רואה עוד אחות למסעדת 'תטה' בקונספט מעט שונה, והעיקר שהסועדים נהנים וחוזרים שוב".
גם אנחנו נהנינו ונחזור.

תטה ביסטרו כפרי
פרדס חנה, דרך פיק"א (כביש 650)
טל. 04-6376401