הצימאון לבירה, טובה, קרה ואיכותית גבר בשנים האחרונות. בעבר מצאנו רק 
מבחר זעום של בירות בתפריטי הברים והמסעדות, אולם כיום, המגוון רחב ומסועף. החל מבירות לאגר פשוטות יותר ועד לבירות סטאוט, בירות חיטה ובירות אחרות מסוג אייל אשר מגיעות מכל רחבי העולם. הבירה הפכה בשנים האחרונות להרבה מעבר למשקה הקייצי התוסס והמר, ומגיעה בשלל צבעים וניחוחות, ובאינסוף טעמים.
בירות בוטיק
בדומה לתעשיית היין אשר התפתחה בארץ והפכה למעצמה של ממש, הפכה הבירה לכוכבת הבאה בתור. ולמרות המבחר הרב המגיע אלינו ממעבר לים, החלו לצוץ ברחבי הארץ מבשלות בירות בוטיק תוצרת ישראל. תמשיכו לקרוא, יש רשימה שלמה… במידה והחלטתם שאתם מעדיפים לשתות בירה ולא לשקוד על הכנתה, זה הזמן לציין כי מרבית בירות הבוטיק הישראליות הן מסוג אייל ומיוצרות בתסיסה כפולה. כלומר, פעם ראשונה במיכל ופעם שנייה בבקבוק. הבירות שעוברות תסיסה נוספת בבקבוק יהיו "מעוננות" בדרך כלל, והן נחשבות לעשירות יותר בטעמים.איפה תוכלו למצוא אותן?
מבשלות בוטיק בישראל
דנסינג קאמל – מבשלת הבוטיק הראשונה שנפתחה בארץ, בבעלותו של דיוויד כהן, יהודי-אמריקאי אשר חלם לעלות לא"י ולהקים את מבשלת בירת הבוטיק הישראלית הראשונה. וכך היה. משנת 2006 שוכנת לה בדרום תל-אביב מבשלה אשר מייצרת ארבע בירות קבועות ומספר בירות עונתיות. המבשלה פועלת גם כפאב בערבים וכל המעוניין יקבל סיור והסבר נרחב על אופן הכנת הבירה.
מבשלת ג'מס בר – מבשלת בירה מצוינת הממוקמת בפתח תקווה (כן, כן), אשר 
גם היא בבעלות של יוצאי ארה"ב, אפשר לשבת על הבר, לראות הופעה טובה כשברקע מיכלי בירה המכילים חמש בירות שונות פרי תוצרתו של הברומאסטר ג'רמי וולפלד (פילס, אמבר אייל, לאגר כהה, סטאוט וספיישל – בירה מיוחדת מתחלפת).
מבשלת גולדה – מבשלה ביתית עם מבחר בירות מיוחדות. בירת הרויאל אוק
, שמתובלת בשבבי עץ אלון, מומלצת במיוחד. השם "גולדה" ניתן כהשראה מהבירה – ישראלית חזקה. המבשלה נולדה כתחביב של השף ניר דגן, המתמחה בבישול לטיני, ובבשר בפרט, ואכן הקשר בין בשר ובירה מורגש. הבירות חזקות ועסיסיות ומותאמות לצד התפריט אותו מציע השף לאירועים בהם הוא מבשל. כיום הדרך היחידה להשיג את הבירה היא ע"י יצירת קשר ישיר עם ניר.
הארט בר – בעין-הוד, כפר האמנים שבכרמל, שוכן לו הארט-בר, בבעלותו של דני שלייפסטון הידוע בכינויו "דני בירה"- בחור תוסס וצבעוני, וכמוהו כך גם הבירות אותן הוא מגיש. הבירות של דני זכו כבר במספר פרסים בתחרויות שונות. היתרון בפאב של בירות ביתיות הוא המגוון המתחלף (אל דאגה, כל בירה ניתן להכין שוב).
מבשלת הדובים – מבשלה ביתית ברעננה התופסת משמעות סימבולית, כאשר את הבירה מכינים ממש בחצר הבית. בעל המבשלה הוא דגן בר אילן, המסתייע באחיו רותם. המבשלה יחסית חדשה ונושאת בחובה שש בירות מסוג אייל עם שמות ססגוניים כמו יונק הדבש או המכה הראשונה.
בירה מלכה – אסף לביא עבר עם משפחתו מהעיר הגדולה אל מושב כליל שבגליל המערבי, והחל בהכנת הבירות, שלוש במספר (בהירה, אדמונית וכהה). המבשלה עצמה ממוקמת למרגלות מבצר יחיעם וזוכה לנוף מרהיב. את הבירות ניתן להשיג במספר חנויות יין, מסעדות ופאבים. אפילו בתל-אביב.
מבשלת נגב – מבשלת בוטיק שעשתה עלייה (יחסית) למרכז הארץ. המבשלה בבעלותם של יוחאי קודלר וחיים בן עשור. המבשלה, שהחלה את דרכה בקיבוץ אורים וכיום ממוקמת בקרית גת, מתמקדת בבירות מסוג אייל, ביניהן בירת פסיפלורה עדינה ומתקתקה. מבשלה זו עטורת פרסים מתחרויות שונות, והיא המבשלה היחידה בארץ אשר בבעלותה קו מילוי בקבוקים אוטומטי.
מבשלת אסיף – ממוקמת במושב רמות נפתלי שבאצבע הגליל, בבעלותו של שמעון אושר, מייצרת ארבע בירות קבועות – בלונדה פרועה, ברונטית לוהטת, אדמונית מסקרנת ושחרחורת מפתיעה. השמות מרמזים על כך שכל אחד יכול למצוא את הסגנון שהוא אוהב. אם בכל זאת תרצו עוד, המבשלה מייצרת גם מספר בירות עונתיות.
מבשלת הגולן – הבירות שלה ידועות גם בתור בירות בזלת. אחת מהבירות אותן מייצרת המבשלה נקראת בזלת דאבל בוק. זהו סגנון שמקורו בגרמניה והוא נחשב כמתאים לימי החורף. כיום כמעט שלא מייצרים את סגנון הדאבל בוק. בזלת דאבל בוק מתאפיינת בארומה כשותית והיא מכילה חמישה סוגי לתת שונים. המבשלה ותיקה יחסית (2007) אבל לאחר שנקנתה לפני כשנה ע"י יקבי רמת הגולן עברה מיתוג מחדש וכיום ניתן למצוא אותה גם מחוץ למבשלה, בחנויות היין השונות. עדיין אין אתר אינטרנט רשמי למבשלה.
בירות בוטיק ישראליות נוספות שכדאי לטעום: בירת החיטה קמומיל של הלאפינג 
בודהה (ת"א), הטריפל הבלגית של מבשלת פיסטה (רמת גן), הבוק קקאו וצ'ילי של מבשלת ריפטינ'ס (כפר ויתקין), הביטר האנגלית של מבשלת ליבירה (חיפה), הקלוולבסקה המעושנת של מבשלת גופר'ס (כפר סבא), הסטאוט של מבשלת איסיס (מושב דקל שבנגב המערבי), הבלגית הבהירה של מבשלת בירה'לה (פרדסיה), הסטאוט המעושנת של מבשלת סלארה (קיבוץ גניגר), האמבר אייל של מבשלת חיפא (חיפה) ובירת הבלק אייס של מבשלת אביר האלה (מושב צפרירים).
רשימת מבשלות הבוטיק בארץ ארוכה מאוד. יתרה מכך, ידן עוד נטויהן. זוהי לא רק הפטריוטיות שהופכת את הבירות הללו למבוקשות יותר ויותר. אלה האיכות, הייחודיות והקסם שלהן ושל היצרנים שלהן.
אז מהי למעשה הבירה?
לבירה ארבעה מרכיבים עיקריים:
לתת – שעורה, חיטה או כל דגן אחר אשר עוברים תהליך ההופך את הסוכרים שבהם לנגישים יותר.
שמרים – שמרי הבירה, כמו שמרים רגילים, ניזונים מסוכר. בזמן אכילת סוכר הם פולטים פחמן דו-חמצני ואלכוהול.
שמרי הבירה מתחלקים לשני סוגים עיקריים – שמרי לאגר התוססים בתסיסה תחתית, ושמרי אייל התוססים בתסיסה עילית. רבים מחלקים את הבירות לסגנונות רבים, כשלמעשה החלוקה הנכונה היא לבירות לאגר ולבירות אייל בלבד, כאשר לבירות האייל משתייכים תתי סגנונות כמו סטאוט, חיטה וכדומה. בירות הלאגר יהיו בדרך כלל צלולות, מוגזות ובעלות מרירות עדינה בסיומת. בירות האייל, לעומת זאת, יותר מורכבות ומגוונות, ואת טעמיהן קשה להגדיר אפילו בתוך תתי המשפחות שלהן עצמן.
כשות – צמח הכשות הינו חומר משמר טבעי ומעניק לבירה את טעמה המר. הצמח הוא קרוב משפחה של הקנביס, כשהמשותף היחיד להם הוא הרעב שהם מעוררים.
מים – כ-90% מהבירה.
כל מרכיב נוסף שנכנס לבישול הבירה נחשב כתבלין לבירה, וכאן מתחיל לעבוד הדמיון (משוקולד, ציפורן או ג'ינג'ר, עד כוסברה ומלפפונים).
חולמים לעשות זאת בעצמכם?
מתברר שבכדי להיות בעל מבשלת בירה, לא צריך להיות רק חובב בירה ובשלן דקדקן, וזאת מאחר ואת מרבית מרכיבי הבירה לא ניתן להשיג בארץ, וגם בשל העובדה המצערת כי מדובר בחומרי גלם מיוחדים ובציוד יקר. עדין אוחזים בחלום ליצור בירה ביתית ובעלת ארומה ייחודית וטעם שמזוהה אתכם? לצורך העניין, תזדקקו למלתתה (כפפה רבותיי…), בה מכינים את הלתת.
מבולבלים? המלתתה מהווה תעשייה שלמה בחו"ל ולמרות פריחת תעשיית הבירות בארץ, לא תוכלו לרכוש אותה בישראל, וכמו כל שאר מבשלי הבירה בארץ, תצטרכו לרכוש אותה ואת שאר הציוד היקר מעבר לים. מה כן תמצאו בארץ? מים.
תודה מיוחדת לשחר הרץ אשר סייע בהכנת הכתבה
