השבוע בענף היין 61: מהפך היינן הראשי של ברקן, אני חרדי אתה חילוני והקשר ליין

עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, קצת רכילות מעניינת. השבוע: ההחלטה של יקב ברקן, קמפיין אני חרדי אתה חילוני מרגיז את אלון גונן, ואריזות ליין ואלכוהול

עידו לוינסון, יינן ראשי יקב ברקן
עידו לוינסון, יינן ראשי יקב ברקן

1: מהפך היינן הראשי של יקב ברקן

ההודעה לעיתונות הייתה תמימה, ונראה כי הופצה בחופזה אחרי שהעיתונאי איתי גלייטמן (גלריה/הארץ) העלה פוסט פייסבוק של שורה אחת: עידו לוינסון כבר לא ברקנאטי.

וכך נכתב בהודעה לעיתונות: מנכ"ל יקבי ברקן, ג׳יל אסולין, הודיע היום כי היינן הראשי של היקב, אד זלצברג, יסיים את תפקידו בקרוב ויפרוש לגמלאות. ציטוט של אסולין: ״אד היה מעמודי התווך של היקב וחלק משמעותי בהצלחתו של היקב ומיצובו כמוביל בישראל". עידו לוינסון, מבכירי הייננים בישראל, נבחר לכהן כיינן הראשי של היקב. עירית בוקסר-שנק תמשיך בתפקידה כייננית בכירה ביקב.

בואו נחזיר את גלגלי הזמן רק מעט לאחור: שבוע קודם הוזמנו העיתונאים להשקת היינות החדשים של יקב ברקן ופרידה רשמית מהמנכ"ל שמואל בוקסר שפינה את מקומו לג'יל אסולין. בדברי אסולין הורעפו מחמאות חמות לעבר בוקסר, והוא אף אמר בסוג של צניעות כי הוא לא מכיר את הענף, הוא לומד וממשיך ללמוד מבוקסר איך צריך להתנהל בעולם הזה.

עירית בוקסר שהציגה את היינות החדשים, סקרה את פעילות היקב  בשנים האחרונות, בו היא ואד זלצברג היינן הראשי מייצרים כ-7 מיליון בקבוקי יין בשנה, והמגמה היא יינות איכות מכרמים ייחודיים. בערב זה גם נרמז לנו כי אד זלצברג יוצא לפנסיה ועירית מחליפה אותו כייננית ראשית, דבר שלא הוכחש על ידי המנכ"ל החדש אסולין.

רק פורסמה הכתבה על הפרידה וההשקה, והתבשרנו כי עידו לווינסון, יינן ראשי ברקנאטי לצדו של גיל שצברג, מחליף את זלצברג. בירור קטן העלה כי המהלך בוצע מאחורי גבו של שמואל בוקסר, ששהה בחו"ל כחלק מפעילותו כמנהל היצוא. כל המשא ומתן עם לוינסון התנהל בחשאיות בחודש האחרון עם מידור הבכירים ביקב ברקן, כשפרט לבוקסר, גם היינן הראשי אד זלצברג, 20 שנים ביקב, לא עודכן ולא נשאל לדעתו בנושא. יציאתו לפנסיה גם היא נפלה על אוזניו כרעם ביום בהיר.

עדי רוזנטל הגיב:

האם ראוי לנו במדינתנו הזעירה, לפאר ולהלל ולשבח ולקלס השכם והערב אותם ״ייננים״ ולשכוח לחלוטין את הכורמים, אותם אלה העמלים יום ולילה על איכות הכרמים, הגפנים והענבים, המהווים חומר גלם לייצור היין. האם לא הגיע הזמן שנפנה זרקורים לאותם אלה שמשכימים קום כל בוקר לכרם, ונעמעם קצת אורות זרקורים מאלה שמגיעים פעם בשבוע לכרם?

זאב דוניה מיקב סוסון ים הגיב:

בימים אלו, אנשים צעירים לא נשארים במקום עבודה אחד. משעמם… הם עוזבים, קופצים ממקום למקום. זה נכון לכל תחום. ושלא יבינו אותי לא נכון: זאת לא ביקורת. ככה זה. אני, אפילו מאוטו משומש קשה לי להיפרד… עולם ישן…

 

ג'יל אסולין (משמאל), שף ויקטור גלוגר - קלואליס, שמואל בוקסר
ג'יל אסולין (משמאל), שף ויקטור גלוגר – קלואליס, שמואל בוקסר. צילום ישראל פרקר

2: בואו נכיר את ג'יל אסולין

באוגוסט 2016 התמנה ג'יל אסולין למנכ"ל יקב ברקן וסגל. בשנת 2013 הוא הצטרף לקבוצת טמפו ישראל, בה כיהן כחבר הנהלה ומנהל מפעל טמפו. בטרם הצטרף לקבוצת טמפו, כיהן אסולין כמנכ"ל מפעל בחברת הקוסמטיקה הגדולה L'Oreal, בה עבד כעשור שנים במגוון תפקידים ניהוליים בכירים בארץ ובחו"ל. לפני כניסתו ל- L'Oreal, עסק בייעוץ ארגוני ואסטרטגיה בחברת Deloitte Consulting בפריז. לאסולין מומחיות וניסיון רב בתחום שרשרת האספקה והבראה ארגונית, והוא מהנדס בעל תואר שני באלקטרוניקה ותקשורת מ- SUPELEC בצרפת.

במסיבת העיתונאים הוא חייך בארשת תמימה, שפע מחמאות ופירגון, ואמירות כמו "אני לא מבין ביין ואני צריך ללמוד" וכו' וכו'. לכאורה, ורק לכאורה כפי שמרבים לומר אצלנו בימים אלה, נראה כי לצורך חילופי היינן הראשי הוא חיכה לכך ששמואל בוקסר לא יהיה בארץ.

ג'יל אסולין הגיע מענף הקוסמטיקה, ונראה כי הוא מביא את המייקאפ לענף היין. ולא שיש לנו השגה כלשהי על מינויו הראוי של עידו לווינסון, אבל אופן ביצוע המהלך לא מריח טוב – לכאורה, לכאורה. יש לו מומחיות בהבראה ארגונית, אבל כאן נראה שנעשה שימוש באזמל מנתחים.

סביר להניח שהיקב אכן זקוק לארגון מחדש, וצריך להתרענן ולחדש ולחפש לקוחות חדשים. בטוח שמינוי יינן כמו עידו לוינסון לתפקיד יינן ראשי, יכול להביא לשינויים. עידו לוינסון הוא יינן מוכשר, כריזמטי ובעל יכולות מוכחות בעשיית עד כמיליון בקבוקים בערך, ורק טבעי מבחינתו להצטרף ליקב שיכול לאפשר לו לעשות יין בכמויות של יקב מסחרי ענק.

יקב ברקן למוד ייננים שהגיעו לרגע כמטאורים ולא הצליחו להחזיק מעמד עם השליטה הטוטאלית של שמואל בוקסר (לטוב ולרע), אבל נכון להיום, לא בטוח אם קל יותר לשרוד עם איש טוטאלי או עם איש שאתה לא יודע מה הוא מבשל לך. מזכיר לי מאוד את האמירה של  בוגי יעלון, שכשסיים את תפקיד הרמטכ"ל המליץ למחליפו בתפקיד ללכת בקריה רק עם נעליים גבוהות בגלל הנחשים.

שנינו חסידים של יין טוב?
שנינו חסידים של יין טוב?

3: אני חרדי – אתה חילוני

מאז שאני זוכר את עצמי כחילוני אני שומע כמה שאני חסר אמונה, רדוד, תינוק שבוי, בלי ערכים, עם מוסר מפוקפק, שכל מה שעניין אותי בחיי זה סקס, סמים ומוזיקה משחיתה. בבית שלי עשו קידוש אבל היו פירות ים על השולחן, בבית שלי שרו את שירי ארץ ישראל של נעמי שמר ורחל, אבל גם היו מזמורי תהילים. פסח היה חצי כשר, אבל סבי הקריא את ההגדה וידענו שאנו עם שסבל כל החיים, ולא סתם יש לנו זכות קיום במדינה הזו שקמה שוב בזכות העליות הציוניות שהקימו וחרשו וביססו את המדינה.

אתם החרדים, במה אתם יותר טובים ממני בדיוק? אתם שכל מה ששונה מכם לא קיים, ובמחי יד או פה מדברים בשם האלוהים שצריך לסקול ולהרוג. אתם שונאים: להטב"ים, ערבים, שירת נשים, עובדי אלילים.

והנה בחוצות העיר שלטים ענקיים של ניסיון לאחווה, לגישור, מתק שפתיים: " אני חרדי ואתה חילוני. שנינו חסידים של יין טוב". במשפט אחד כל כך הרבה גזענות, כל כך הרבה שקרים.אתה אולי חרדי אני אבל לא חילוני, אני קודם כל בן אדם, אזרח שומר חוק, אוהב את השונה ממני ומוכן להילחם בשביל השונה ממני. אתה רק חרדי, חרד לעולם שלך, לאמונה שלך ורק שלך. אתה מצפה שיתחשבו רק ברגשות שלך, שאני לא אפגע בציפור הנפש שלך, שאתן לך לחיות על פי דין תורה; הכל במתק שפתיים ובניסיון לייפות דברים. הכל בשקר אחד גדול, ולשקר מותר. עובדה.

"שנינו חסידים של יין טוב" זועקת הכרזה לשמיים. והנה שוב שקר אחד גדול. הונאה. יין טוב חייב להיות רק על פי הפרמטרים שאתה כחרדי חושב שהוא ראוי. רק אדם חובש כיפה ושומר שבת חייב להכין אותו, רק חותמות כשרות מסוימות חייבות להיות עבור היין הטוב הזה שאתה מציע לשנינו, רק חובש כיפה ושומר מצוות רשאי למזוג ממנו, חלילה גוי, חלילה אישה, חלילה חילוני. רק חובש כיפה יכול להכין את היין הטוב החסידי הזה. רק מי שמשלם אגרות. נשתה אותו רק במסעדה כשרה, רק באולם חתונות שיש בו משגיח, רק במקומות שאתם קבעתם.

השלטים הללו הם רמאות, אחיזת עיניים, משחק, אין פה שום אהבת האחר, השונה, אין ערכים של קרוב לבבות וניסיון להכיר את השונה. יש פה בדיוק אותו דבר שחברי הכנסת שמייצגים אתכם עושים כל הזמן.  אחד מציע דחפור, השני מציע את מצעד החמורים, השלישי אנס והרביעי לא הבין שזה אונס, והרבנים שלכם כל שני וחמישי מחרחרים ריב ומדון בין אחים. ואין מגנה ואין פוצה פה מהמגזר שלכם. הכל מותר.

"שנינו חסידים של יין טוב" – לא, צר לי. אני לא מצטרף לדמגוגיה הזולה הזו. יין טוב לא קשור לפוליטיקה או לשטח כזה או אחר, יין טוב הוא כזה שמקרב בין אנשים, שאין עליו מלחמה, שלא מפתחים תעשיה שלמה של כשרות שעולה לכולנו מיליוני שקלים.היין לא שלכם. העלייה של הציונים לארץ ישראל הביאה אותו. האיכרים, עובדי האדמה, הם אלה שגידלו את הגפן. אותם ישראלים חלוצים הם אלו שעמלו והפיקו יין. אתם באתם  והפכתם אותו לתעשייה ששואבת כסף ומפלגת בין אנשים.

אלי שניר הגיב:

כיהודי שומר מצוות מסכים עם כל מילה. פרסומת מיותרת. מצד שני, עלות הייצור של יין כשר היא בוודאי לא מיליונים ואף רחוקה מכך, מאשר יין לא כשר. כשרות יכולה להקשות על הייצור במוגבלות בהעסקת עובדים (שגם כך מועסקים בתנאים מינימליים) ובשימוש בחלק מחומרי הגלם, בעיקר התוספים. ההיבט הנוסף של עלות הכשרות בנושא אגרות, וכן ההשלכות בשנת שמיטה – זה עניין של קידום מכירות נטו. כך שמי שמשלם אגרות מנופחות יודע שזה משתלם לו. מי שרוצה לחסוך, שיסתפק בחותמת רבנות מינימלית.

דגם צריכת יין מיוחד במגזר החרדי
דגם צריכת יין מיוחד במגזר החרדי

4: חרדים ליין בבקבוקי 5 ליטר

רני רוגל מדווח: גם אני נתקלתי בשלטי החוצות "אני חרדי  – אתה חילוני. הקידוש מאחד. שישי ישראלי". אני דווקא אהבתי את ההכרזה "שנינו חסידים של יין טוב". אין מי מתאים לספר על חרדים ויין טוב מאשר דודי פרי, שותף ומנהל Wine & Friends – מועדון חברים שמטרתו, כפי שהוא אומר 'להכיר את החך של הלקוחות'. יש להם קהל קבוע ומגיעים אליהם לקוחות חדשים מפה לאוזן. הייחוד שלהם: מייצרים מותגים עצמאיים ביקבים משתנים, בעיקר פסגות וגוש עציון.

"לאחרונה העברתי הרצאה במכון 'לומדה', שמלמד חרדים הארדקור לעשות יין, וגיליתי שההשקעה שלהם ביין לשבת יכולה לנוע בין 200-300 שקל לבקבוק. תופעה שהולכת וגדלה", מספר דודי. מסתבר שזה קורס שלישי לעשיית יין במכון לומדה, והביקוש הולך וגובר מתוך הקהילה החרדית נטו. רוצים ללמוד, להכיר, להקים יקבים, לייצר, למכור. יש להם כשרות בד"צ עדה חרדית – יתרון בשוק בעולם ובארץ, ויש אצלם יותר רצון להבין בזנים, טעמים, רעיונות ושיטות שיווק, זנים ורעיונות. "לפי הרצון שלהם ללמוד ניתן לומר שהם כמו ילדים בחנות צעצועים".

דודי פרי אומר כי נתוני הצריכה במגזר זה אולי לא גדולים מאוד, אבל לא מעניין אותם לקנות יינות 4 ב- 100 אלא יינות איכות, והצריכה בעיקר בשבתות וחגים. "יש לי לקוח שגר במאה שערים בבית בתקופת היציאה מהחומות. הוא הפך את בור המים המקורי של הבית למרתף יין, וקונה יינות שלא מביישים את מיטב המסעדות".

וכאן מספר דודי על דגם צריכת יין מיוחד במגזר החרדי: "לאירועים המשפחתיים, בחגים ולחתונות הם קונים מגנומים ובקבוקי 5 ליטר (בוקס). נחשפתי לכך בחודשים האחרונים וזה מעניין, כי אין הרבה יקבים שמייצרים בבקבוקים בנפח זה, ביניהם קסטל, דלתון ושילה. רמת הגולן , הרי גליל ופסגות מייצרים בקבוקי 3 ליטר (מגנום כפול/טרגנום) ומעלה. לגבי פסגות, מבציר 2016 היקב הופך לבעל הכשר בד"צ עדה חרדית, והביקוש ליינותיו יגדל. מי שיודע לנצל הפוטנציאל הדתי חרדי ייהנה מקהל שמחפש VFM (תל"כ – תמורה לכסף) באיכויות. כל מי שמייצר  יין ויידע לפנות אליהם, ייהנה מקהל מיוחד שמתעניין בבקבוקים  בנפח גדול".

 

מארז של פולק שרותי הפקה

מארז של פולק שרותי הפקה

5: היין, הבקבוק והמארז

רני רוגל מדווח: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", נו טוב, ביין ואלכוהול זה לא ממש עובד, ולבקבוק, התווית והמארז העוטף יש חשיבות רבה ותרומה משמעותית לנראות המשקה בנקודות המכירה והשתייה.

"פולק שרותי הפקה – פתרונות דפוס מתקדמים" מכפר הרא"ה, הוקמה לפני 20 שנה ע"י בועז פולק – בעל רקע בהפקות דפוס, המשמש כמפיק הדפוס ומוביל טכנולוגיות מוצרים חדשים, ואביבה רעייתו מנהלת את החברה והשיווק. אין להם בית דפוס משלהם, ולכל פרויקט הם בוחרים את שותפי ההפקה והדפוס המתאימים. פעילותם כוללת ליווי הפרויקטים משלב העיצוב, בחירת חומרים, קדם דפוס, פיקוח בדפוס, בקרת איכות – בקיצור, הכל.

מה שעניין אותנו זה מה הם עושים בתחום היין, אליו הגיעו בשיטת חבר מביא חבר לאחר פעילות רבה בתחום בתי מלון והמסעדות שלהם. שם הם נכנסו לתחום המארזים המיוחדים למוצרים כמו עוגות – קופסאות ושקיות. קשר עם יבואני וודקה ואן גוך הביא אותם לאלכוהול ויין, כשנדרשו לחשוב על מארזים מיוחדים מעץ, פרספקס ומתכת, שקיות נייר, בד וקטיפה – הכל כדי שהמארזים יבלטו בייחודם על המדפים, וגם לדוגמיות לברמנים ופעילויות קידום מכירות. מכאן הדרך ליקבים הייתה קצרה – כולל מרכזי מבקרים בהם צריך שילוט למדפים, מדבקות, פוסטרים, וגם תפריטי יין עם כריכות מיוחדות מעור או בד. בין הלקוחות בתחום זה: יקב נטופה, יקב טורה, קבוצת רותד"ש – יבואני ואן גוך ויינות. כאנשי כפר הרא"ה, הם משתתפים עם משק יעקבס יצרני הגבינות מהמקום, בתערוכות יין, וכך מגיעים ללקוחות חדשים. מה מיוחד אצלם? למשל, מארזים לדוגמיות יינות וליקרים, קופסאות עם ריפוד קטיפה או מגירת עץ עם מכסה פרספקס, או מארזים משעם.

לקשר עם אביבה פולק: 052-7730949, www.pollak-ltd.co.il

מנחם צוקר הגיב:

מניסיון: השילוב בין הראש היצירתי תפעולי והשירותיות של בועז ובין ראש השיווקי ניהולי של אביבה, מביא הרבה פתרונות מעניינים לשולחן הלקוח.

דיויד סלע הגיב:

הרעיון של מארז בקבוקי יין שונים הוא מעולה, שכן הוא מאפשר למתעניין בביקור ביקב ו/או בחנות היין, להיחשף לסוגים שונים של יין המיוצרים על ידי אותו מותג. לא מבין למה זה לא נכנס עדיין ליקבים, לפחות לאלה שיש להם מרכזי מבקרים. במרכזי המבקרים של כמה מבתי הבד הטובים יותר יש כבר מארזי מיני שמן זית עם מספר זני שמן

 






תגובה אחת

  1. יקבי רמת הגולן השיקו יינות חדשים בסין וגם באירוע בארץ. היינות מגיעים מכרם בראון. והם נחשבים דור "4.0" של יינות ישראל. האם מר רוגל ומר גונן היו באירועים ומה דעתם על היין?

כתבו תגובה