מזה מספר שנים מקנן בי חיידק הכתיבה המחבר אותי בעבותות חזקות מאוד לאהבתי ליין. מסיבות שונות, בחודשים האחרונים  לא בדיוק מצאתי את הזמן הנכון לכתיבה. הבוקר, יום שישי, החלטתי לקפוץ אל שכני מוטי גולדמן ורעייתו הנפלאה גילי, ביקב וילה וילהלמה שבמושב בני עטרות.

לא פעם ולא פעמיים בקרתי ביקב, והיום הסיבה למסיבה הייתה כפולה ומכופלה ומצב רוחם של העושים בחגיגה היה מרומם עד מאוד.
החנות היפהפייה והמזמינה בקומת הכניסה, או אם תרצו לכנותה מרכז המבקרים של היקב, הפעילה רק בימי שישי, הייתה עמוסה בגבינות איכות (של באשר ממחנה יהודה), ושלל היינות של היקב ורבות מהגבינות הוצעו לטעימה לצד לחמים טריים ואיכותיים וירקות טריים וצבעוניים מגרים עין וחך.

הכותרת לאירוע הייתה "חוויות חבויות בחביות", ובמשחק המילים הזה טמונה הפילוסופיה של היקב וגם של היינן עמרם סורסקי שאני סבור שהוא היום זקן הייננים הפעילים בארץ. אחד ששייך לדור הנפילים, שהיה רוצה בחזונו שיום אחד שנים רבות מאוד אחרי שיגיע ל- 120, היין שהוא עושה עוד ידבר.
מצדו אין לו כל בעיה שאת יינותיו ישוו גם ליינות בני מאות בשנים שנמצאו בתוך אמפורות חתומות בספינות טרופות בלב ים, והכילו יין שניתן היה לשתותו – משהו שיוצר מן הסתם ביקבים של האלים בכחוס ודיוניסוס.

את קירותיו של חדר הטעימה מעטרת תערוכת צילומים צבעוניים תחת הכותרת SKYELEVATOR תשע היציאות הקרובות (כל תמונה נושאת את הכיתוב GATE ומספר השער) של האמן אלדד מאסטרו בן המושב בני עטרות.

ארבעה קראפים של יין משנות הבציר 2006,2007,2008,2009 הוצעו לטעימה בחדר זה, כאשר כל היינות נמצאים בחביות.
ה- 2009 נמצא חודש ימים בחבית. ה-2008, 11 חודשי חבית. ה-2007, 24 חודשי חבית, ה- 2006, 36 חודשי חבית.
האתגר המוצע לטועמים הינו טעימה השוואתית על ציר זמן היישון, והתנסות כיצד הגורמים כמו זמן וחבית משפיעים על היין, איכותו וטעמיו.

יין 2009 שנכנס לחביות ממש בימים אלה, הנו יין צעיר לחלוטין. בקושי מרגישים בו משהו. עמרם מכנה אותו "ג'חש", וכוונתו ליין שמתנהג בצורה בלתי ניתנת לצפייה, ללא כיוון עכשיו, אבל בהחלט עם פרי המסמן פוטנציאל, ודרכו ניתן לראות את המסתמן לבוא.
היין עבר טיפול של זיכוך, והשנים שהוא הולך לבלות בחביות מן הסתם ישוו אותו לאחיו הבוגרים. אילו הייתם מנסים לשתות את היין ככה בפני עצמו, הייתם אולי יכולים לנסות לעשות זאת ליד אוכל של מדורה, אבל היין כל כך צעיר שכרגע אין מקום להרחיב עליו את הדיבור, והוא כאן בכדי להציג מאיפה הכול מתחיל, משלב העובר אל שלב הבגרות.

ה- 2008 כבר שהה בחביות קרוב לשנה, ובהחלט ניתן לומר עליו כי זהו יין שתי עמרם סורסקיוטוב. לדידי, אפילו מצאתי ביין בטעימה איזו שהיא חנפנות מסוימת, שלא בהכרח מסתדרת לי עם המאפיינים היייחודיים של יינות וילה וילהלמה, ואני מציין זאת לחיוב.
אומר לי עמרם סורסקי, יינן היקב : "אני שייך לאסכולה של עולם ישן, ואם אני עושה יין כמו שרוטשילד עושה, אני מנסה לעשות יין בלי להסתכל על הכסף, בלי להסתכל ולהתחשב במה שיגיד לי הגזבר או מנהל השיווק, ואני רוצה לעשות את היין הכי טוב שאני יודע לעשות,
אני מאמין שיין טוב צריך לפחות שנתיים עד ארבע שנים. נכון שזה תלוי בפרי – בענב, בחבית, בשנת הבציר, ובעוד כמה פרמטרים והם לא בהכרח רבים, ואז אתה מקבל את היין הכי טוב שאתה יכול לעשות"ץ

ה-2007 כבר שוהה בחביות 24 חודש, או בשפת היקב משהו כמו כמה מאות ימים. היין לקראת מילוי "קטן", או בעצם רוצה לומר שלושה מילויים – משהו בדומה למילויים שנעשו עם ה- 2005. מוטי גולדמן
המילוי הראשון של ה-2007, כך מספר עמרם "הוא טוב, טעים ויש הרבה שיאהבו אותו, אך ישנם גם כאלו שמבקשים אותו עם גיל של עץ מבוגר יותר, ולכן נעשה עם ה- 2007 גם שני מילויים מאוחרים יותר, כאשר זה בדיוק אותו יין אבל עם משחק של זמן חבית מעט ממושך יותר".

אישית, אני חייב לציין שבהשוואה ל- 2008 ה- 2007 פחות דיבר אלי. לטעמי הוא נמצא באיזה שהוא שלב של מעבר ביניים. כזה שהיין לטעמי בעצמו עוד לא החליט לאן הוא הולך. שכן ה- 2006 שטעמתי מיד אחריו היה פשוט מצוין.
חשוב לציין שמשחק הרכבי הזנים בין שנות הבציר אינו מאוד משמעותי, אם כי יש לו תפקיד כלשהו במרכיב הכולל של התוצאה שמקבלים באף ובפה.

ענבי הקברנה סוביניון ליין נבצרים בכרם בן זימרה משתי חלקות – האחת עם אדמה בזלתית ואילו האחרת עם אדמת גיר, ולפיכך יש שונות יחסית בין הענבים.

מבין ארבעת היינות בטעימת החביות על ציר הזמן, ה- 2006 הוא הפייבוריט שלי והוא פשוט חגיגה. נוכחות העץ מורגשת ברקע, אך בפירוש אינה דומיננטית או כזו המאפילה על העץ; ומסתבר כי הזמן עושה ליין רק טוב.

אומר עמרם סורסקי: "מהו בעצם הסוד ליישון יין לזמן ארוך, שכן לא כל יין מתאים לכך. אז זה מתחיל בזן ובאיזה אזור גידלת אותו, אך המרכיב הכי חשוב, וזה המייחד אותנו בוילה וילהלמה, אלו הם הכרמים שלנו עם הענבים הקטנים ביותר, ענבים ממש בקוטר זעיר, באשכול מסיבי ומאוד מרוכז בפרי, כך שמכל טון ענבים אנחנו מפיקים כ-550-560 ליטר -לא יותר. זאת לעומת יקב אחר בו יש פרי עם ענבים גדולים כמו שהגזבר או מנהל השיווק רוצה, וניתן להפיק מטון של פרי משהו כמו 600-900 בקבוקים. זהו הבדל עצום בשביל הגזבר או מנהל השיווק, או כל אחד מאיתנו שחושב על כסף ועל יקב כביזנס, אבל אני לא רוצה להיות שם".
 
וסורסקי מוסיף: "אני מאמין שככל שיהיה פחות יין, הווה אומר יש פחות מיץ ויותר קליפות, והמיץ מוציא את כל הצבע, את כל הטאנינים, את חומרי הטעם ובשומת הפרי; המיצוי הזה נותן יין יותר אדום, יותר ריחני, יותר טאניני, יותר מלא, והעיקר: היין מתיישן ובעל יכולות להתבגר הרבה יותר טוב. כעובדה, רק פרי בעל עוצמות שכאלה יכול להתמודד מול דרגות קלייה ונוכחות של עץ חבית לאורך זמן, מבלי שהעץ ומרכיביו ישפיעו על היין וישתלטו על מרכיביו ותכונותיו".

בחדר השני טעמתי את הקברנה סוביניון 2005 של היקב – יין שבנקל ניתן להתחבר אליו; ואת היינות מסדרת ה- TIMELESS – אלו המציגים בשמם את תקופות ההשתבחות (כך מכנים זאת ביקב). ה- 633 ימים, ה- 917 ימים וה- 1243 ימים היו בהחלט אף הם יינות מהנים, והכי חשוב: מעניינים לטעימה.
בנוסף מוטעמים יינות אדומים, לבנים וקינוח מבוקבקים מהשנים 2004 ו- 2005.

בטרם נפרדתי לשלום ממארחיי אנשי היקב, רכשתי שלושה בקבוקים של יין הקינוח מוסקט אלכסנדרוני 2004. משהו ביין מוטי גולדמןהמתוק והטעים הזה, שבה בליל הסדר בשנה שעברה את ליבה וטעמה של חמותי; סבתא לילי, אישה יקרה לליבי בת כמעט 78 שנים, שאני מאוד אוהב. ולפיכך, עבורי לרכוש את היין הזה בשבילה עבור ליל הסדר הקרוב, הופך את היין הזה אפילו לעוד יותר מתוק.

יקב וילה וילהלמה
בני עטרות
טל. 039721988 או 0544564526

צילומים: דני רובין