תעשיית היין הישראלית אינה עתירת כוח אדם בדרגי ייצור היין ביקבים, אך עם המעגלים 
השני והשלישי, של כורמים ושל אנשי שיווק ומכירות, גדל מספר העוסקים בתחום ומגיע כבר לאלפים, בוודאי אם מוסיפים לכך את אנשי רכש ותפעול היין ברשתות השיווק ובחנויות המתמחות.
המשבר הפוקד את תעשיית היין בישראל בא לאחרונה לביטוי במכירות שירדו בתקופת הפסח, וממשיכות לרדת עתה, כשיחלפו מספר חודשים עד המכירות הגדולות, לפחות יחסית, של ראש השנה.
לקראת חג השבועות מקדמים היקבים את היינות הלבנים שלהם, שכל כך מתאימים לאקלים הישראלי ולקיץ החם והמתמשך; אך כשיין לבן מהווה מקסימום 20% מצריכת היין בארץ, הסיכויים לפריצת דרך עסקית במכירות יין בישראל, נמוכים באופן מצער.
המצב בשוק היין מגיע עתה גם למרכיב האנושי של העוסקים בו. העיתונאי שגיא קופר חשף באתר "המרקקה היומית שלו" את פרישתו של אילן חסון מתפקיד מנכ"ל יקבי בנימינה,
אחרי שנים ארוכות ביקב.
כפי שניתן להבין מהדברים, בעלי היקב, שהנם גם בעלי רשת "חצי חינם" ומפעל הירקות המעורר רעש משלו "פרי הגליל", החליטו לאחד מערכי ניהול והפצה, ולחסל את מערך ההפצה העצמאי בו היה חסון גאה ואותו הוא הוביל, הן בהקמה והן בתפעול.
עם הרכישה היה עסוק חסון בהדיפת שמועות על כך שהבעלים קנו את היקב כדי לחסלו ולנצל את הערך הנדל"ני של שטחיו בבנימינה, אז מסתבר שלפחות נכון לעכשיו היו להם תוכניות אחרות, וחסון לא כלול בהן יותר.
סנונית ראשונה לשינוי הפרסונלי ביקב, הופרחה לאוויר בעת אירוע השקת יינות של היקב לפני מספר חודשים, בו הודיע חסון על מינויו של ששון בן אהרון, היינן הראשי המוערך של יקבי בנימינה, למנהל היקב.
גבות רבות התרוממו מתוך מחשבה על כך שצמרת הניהול של היקב נעשית צפופה עם מנכ"ל שאליו נוסף מנהל יקב, אבל דיווחו של קופר שם קץ להרמת הגבות שהפכה לסימן קריאה והערכה כי ליקב לא ימונה מנכ"ל, ובן אהרון יהיה הפונקציונר הבכיר בו, כשלצדו אסף פז, בשנים האחרונות יינן, שישודרג ליינן ראשי.
דיווח שני בכיוון צמצום כוח אדם בענף, בא עם הודעתו של יותם שרון, יינן ותיק ומוערך ביותר ביקבי ברקן, על סיום תפקידו בחברה.
שרון היה חלק מטריאומווירט ייננים, עם אד זלצברג כיינן ראשי – שהולך ומתקרב לגיל הפרישה, ואירית בוקסר-שנק – ייננית צעירה ובתו של שמואל בוקסר, מנכ"ל היקב ובעבר אחד מבעליו עד המכירה לטמפו.
יש לזכור שבאותו אתר יקב בקבוץ חולדה פועל יינן נוסף, אבי פלדשטיין, האחראי ליינות מותג סגל של יקבי ברקן.
הערכה אחת היא כי פלדשטיין ימונה ליינן ראשי של יקבי ברקן/סגל, עם אירית בוקסר-שנק לצדו, וחסכון בעלויות של שכר שני ייננים: זלצברג ושרון.
מכל מקום נראה כי בחודשים הקרובים נשמע על צעדי חסכון נוספים ביקבים בהיבט המרכיב האנושי. בהחלט מצער.
עידו גלאון, בעל אתר התוסס, מגיב:
יש תחלופה של אנשים לאורך השנים בכל הענפים.דווקא ציפינו שהמשבר יחל מהבוטיקים לא מהגדולים. נחיה ונראה, נכון שכרגע על פני השטח זה לא נראה משהו, יכול להיות שזאת גם מקריות. ברקן דווקא קלטו שני ייננים חדשים וצעירים בשנה האחרונה, וזה לא צוין בכתבה.
בכל מקרה הענף צריך להתייצב עם מחירים נמוכים מהיום, יעילות רבה יותר, וכן גם סבסוד ממשלתי כדומה בעולם.
יש מצב שנתחיל לראות יינות זולים בשוק והקפאה של סדרות יקרות בשנות המשבר. בכל מקרה זה בא והולך לאורך השנים, אין תעשייה שלא נכנסת למשבר מתישהו.
שף אלון גונן מגיב:
המשבר הוא לא בירידת מכירת היין השנה. המשבר האמיתי הוא בחוסר יכולתם של יקבים לשלם לכורמים עבור ענבים שהם קונים, המשבר הוא בריבוי היקבים שמייצרים יינות גרועים, המשבר הוא שישראל מייבאת מיליוני בקבוקי יין זולים מאוד ולא תומכת ביינות הזולים בארץ. המשבר הוא בזה שלא מקבלים החלטה לייצר בארץ רק יינות פרימיום ולהפסיק לעשות יינות זולים – זה לא משתלם לאף אחד.
המשבר הוא גם אצלנו המבקרים והעיתונאים, שרובם לא כותבים את מה שהם חושבים באמת. צריך להפסיק לכתוב ולפרגן ליינות ולייננים שעושים יינות לא ראויים לשתיה. ולראייה הארוע של יקבי הגארג' ביקב שורק. מהבוקר אני רואה רק פירגונים של קולגות שלי. הרי 80 אחוז מהיינות היו גרועים. הרי אם לא נגיד את האמת בפנים, הם יעשו אותם יינות גם בשנה הבאה. אז מה אנחנו מעוללים לענף בגין זאת? יש עוד הרבה, אבל זה לכתבה נפרדת .
יוסי פוזניאק מגיב:
המשבר נובע בראש ובראשונה מהצפת השוק הישראלי בתוצרת זולה מכל העולם, וביטוי לכך מצאנו בתחום היין כאשר עלות הייבוא מגיעה לשקלים בודדים עבור בקבוק יין ממדינות בהן השכר הממוצע מגיע לחמישה דולר ליום עבודה.
זהו ביטוי לכך שממשלת ישראל פותחת ומעודדת ייבוא גבינות זול מחו"ל במקום לעודד מחלבות קטנות בישראל. זה טוב לפוליטיקאים ונוח להם להראות לציבור שהם "דואגים" להוזלת מוצרים, ורע למשק הישראלי . אבל חיי המדף של פוליטיקאי ממוצע קצרים מחיי המדף של חלב במקרר, אז למי איכפת.
תגובה מיקב אור הגנוז תחת הכותרת "אימות המידע":
סליחה על ההערה אבל בכל הכתבה לא מצאתי קשר בין החלפת צוות אינושי לבין משבר בענף היין .
לא נראה לי שענף היין נשען על מנהל זה אחר, ואף לא על יקב אחד או שניים.
לעניות דעתי ענף היין הישראלי נשען על הצרכן היהודי בכלל והישראלי בפרט, והצרכן לא מפסיק לפרגן ליינות הישראלים ומוכיח זאת ברכישת יינות במחירים ובאיכות גבוהה מן העבר. לא צריך להזכיר, אבל עד לא מזמן שוק היין היהודי היה מורכב בעיקר מיינות פשוטים וזולים כאחד, כך שאם תבדקו את הנתונים תגלו שענף היין גדל בשנים האחרונות בהיקף הפדיון בעשרות אחוזים.
קיים עניין אחר של השקעות לא מחושבות ולא מוסיפות כהוא זה לאיכות היין ביקבים מסוימים, בהם הבעלים ראו לנכון להשקיע בחזות היקב בתקווה שזה יועיל למיתוג היינות.
תגובתו של ישראל פרקר בעל האתר wines-israel:
בכתבה ה"קודרת" מודגשת התופעה של הירידה במכירות יינות ישראל לאחרונה, והיקבים מוצגים כחלק מ"אשמים" בתהליך. אבל אני ממשיך וטוען שעד שלא יקומו אלה שידאגו בצורה מתוחכמת ומסיבית שהקהל הפוטנציאלי הגדול יכיר יותר לעומק יינות ויקבים, לא תהיה עליה בצריכה. בדיוק כמו שהשפה העברית המהוקצעת והמדויקת הולכת ומדרדרת בפי העם מפני שלא ניתן מספיק דגש ללימוד והשימוש הנכון בה, ושפת הרחוב הפשוטה הולכת ומתעצמת בפי העם (סבבה, אחלה, כאילו, חבל על הזמן), כך גם יהיה עם צריכת היינות. אגב, הערב אמר מאיר שליו בתכניתו של ירון לונדון שבעתיד כנראה לא יהיה חשוב להבחין בין זכר ונקבה כשמבטאים מספרים ואפשר יהיה להגיד שתי שקל מפני שאת חלק גדול מהציבור לא מעניין לדקדק בדיבורו, כך גם בעתיד יעדיפו רבים להמשיך ללגום לימונדה וקולה מפני שלא טורחים להסביר להם מהו יין טוב וכמה הוא מהנה, ומרבים להציג להם יינות זולים ודוחים, המרחיקים אותם מהאמת הצפונה בעולמו של היין, וחבל.
תגובתו של דרור שלומי:
צריך לנסות ולמכור בזול. אני מאשים גם את המסעדות שבדרך כלל מוכרות בזול יינות מאוד פשוטים, ויינות סבירים ומעלה נמכרים ביוקר.
תמונת היין המתערסל בכוס עם דגל כחול לבן: מתוך הבלוג "יין אלכוהול ועוד דברים טובים"
תגובות
0