השוק 34 בעפולה – עבר הווה עתיד

היום יש בעפולה שוק צבעוני ביופיו משולב בקולינריה טובה ואותנטית, עם המון בלוני חלומות ויד אחת משותפת שאוחזת אותם. צילום כפיר גליקו
בחלוף 15 שנים לפעילות השוק הישן בעפולה החלה דעיכה קודרת ששמה את השוק על הגרדום עם כרטיס פתוח לגזר דין מוות. שנייה לפני זה הגיעה לפתחו קבוצת צעירים יזמים עם רוח טובה בידם ובגבם, שהחליטו להציל את המקום ולהאיר את דרכו החדשה לעולם חדש לגמרי

המרחק מרמלה לעפולה צרוב נופים מרתקים וזמן לא ידוע בהתאם לתנועה, ובהתאם כמובן להחלפה של 3 רכבות – כן 3 רכבות הביאו אותי משם לעמק יזרעאל, לביתי בקריית טבעון. מרווח של שעה אחת העניק לי את האפשרות לקצת כושר, מקלחת טובה, קצת מארק אליהו ברקע, ובעיקר לפתח רעב לא מוסבר.

רבות סיפרתי ועדיין מספר על עמק יזרעאל, העמק שאני כל כך אוהב, זה שמעניק לי השראה והתפתחות אין סופית, זה שגורם לי לחיות בשלום, זה שגורם לי כל פעם מחדש לסקרנות צרופה, ולגעגוע לריחות ולטעמים ולרעשים של מסעדת 'שלו ביער' שהייתה לי בטבעון.

רגע לפני הפסטיבל יצאנו לעמק יזרעאל הירוק כדי לפגוש את האנשים שחיים בעמק, לחוות חלק מהאטרקציות המתוכננות וכמובן לטעום ולהכיר יותר לעומק. צילום איריס לוי
עמק יזרעאל הירוק. צילום איריס לוי

ולכן… אספתי את מיס ליפסטיק, הפעלנו את ה waze – – עפולה חוף מבטחים. מי שלא מכיר, חשוב שיכיר – עפולה על המפה.  זה לא שהיא לא הייתה, אני חייב לציין, אך היום יותר מתמיד חומותיה הוסרו, ושפע קולינריה והשראה צובע את מרחבי העיר.

בחלוף 15 שנים לפעילות השוק הישן בעפולה החלה דעיכה קודרת ששמה את השוק על הגרדום עם כרטיס פתוח לגזר דין מוות. שנייה לפני זה הגיעה לפתחו קבוצת צעירים יזמים עם רוח טובה בידם ובגבם, שהחליטו להציל את המקום ולהאיר את דרכו החדשה לעולם חדש לגמרי

צילום כפיר גליקו

היום יש בעפולה שוק צבעוני ביופיו, משולב בקולינריה טובה ואותנטית, עם המון בלוני חלומות ויד אחת משותפת שאוחזת אותם. באוקטובר 2018 נפתח 'השוק 34', מתוך רצון לפתוח עסק קטן במינימום, עם מקסימום חלום ומקסימום השראה.

צילום כפיר גליקו

עכשיו פגשתי כאן את ניר, אחד השותפים, איש מטבחים ועבודת ידיים שרכש ורכש ורכש ידע והבנה מכול קצוות הארץ, התחבר עם עוד שותפים, ורקם את שמיכת החלום למציאות.

מה יש כאן? ישיבה בפנים וישיבה בחוץ, בר ארוך ותוסס עם צנצנות חמוצים ביתיים על הדלפק, מתחם המאגד בתוכו מספר חנויות כמו 'האשכנזי' (דוכן בשרים ומעשנה), 'סטלה' (מטבח איטלקי – פסטות,פיצות ומאפים), והשוק 34.

קוקטייל לפתיחה. צילום כפיר גליקו

הקונספט גאוני. ישבנו היא ואני באמצע המתחם, מוזיקה טובה ברקע, עיצוב עדכני ומשוגע, והמנות מתחילות להגיע מכול עבר.

התחלנו עם שני קוקטיילים, שכל אחד מהם "זרק" אותנו לממד אחר – מתוק, חמוץ, מריר, ובעיקר טעים.

ארנצ'יני. צילום כפיר גליקו

עם צלצולי הפעמונים והvibe –  שברקע, הגיעו אל השולחן ארנצ'יני – כדורי ריזוטו על מצע רוטב שרי צהוב ושמן זית. מנה מהמטבח האיטלקי, אך חשוב לומר עליה כמה מילים. אני מבקר בהמון מסעדות בארץ ובעולם, ובארץ אנו הישראלים אוהבים לרוב להתחכם, "לשדרג" ולשפר טעמים וטכניקות. כך לוקחים במקומות רבים מנה שכזו, ומטפטפים עליה תערובות גבינות ביחס קטן לכמויות האורז במעטפת, שהורסות את החוויה, אך לא כך כאן: מנה ביחס 80/20 מדהים. 80 אחוז גבינת מוצרלה משובחת, ו- 20 אחוז מעטפת דקיקה של אורז ארבוריו, הביאו אותה לביצוע מרהיב עם כיס פנימי מאוורר, מה שהביא את הגבינה לרמת התכה נכונה, ולא אפשר לטיגון העמוק לחדור אליה. פשוט חוויה (56 ₪).

הפיצה של הבית. צילום כפיר גליקו

פיצה ביתית זוקיני בלסמיקו פלפל צ'ילי – שוב ביצוע מנצח. מרוב שהיה מדויק, היה קשה להאמין שפיצה זו נאפתה בתנור ולא בטאבון. גובה בצק אחיד, מרקם קריספי ומאוזן של שימוש בקמח דורום וגבינה שהשתלבה להצגת שוק אמיתית.

לחמניות באן עם הבשר של 'האשכנזי'. צילום כפיר גליקו

צמד לחמניות באן – תערובת הבשר הגיעה מ'האשכנזי'  במרקם מפורק ועדין, מידת צלייה נכונה, בשילוב איולי צ'יפוטלה. שילוב של שני מטבחים-שני מקומות במנה אחת, שמחזקת את נכונות הקונספט של מספר מטבחים במתחם אחד (64 ₪). ניר מספר על היופי שבדבר, ואני חושב שזה גאוני ביותר; מעבר זורם ממטבח למטבח למטבח, כאילו מסאז' בשלושה זוגות ידיים. הלחמנייה מכאן, הבשר משם, הרוטב מכאן, והצלחת למרכז שולחן 1 – הרכבת על המסילה טו טו טו…

הקוקטייל שמשדר ניחוחות. צילום כפיר גליקו

תחנת עצירה – אלכוהול באוויר, וריח הליצ'י תופס את הכוס הראשונה. שילוב מתקתק חמצמץ של ליצ'י ולדעתי ג'ין. השנייה הגיעה עם כוכבי אניס ומקלות קינמון; הכי מחתרתי שיש ביום כל כך קריר בשוק כל כך חם.

במהלך האירוח יצא לי להחליף מספר מילים עם מנהל המטבח – בחור צעיר עם בוסטר של אנרגיה והשראה. נראה שהחבר'ה שם הם צוות של שחקני נשמה שנבחרים אחד אחד, לאו דווקא בגלל הכישורים, אלא דווקא למען החירות, היצירתיות, שכל אחד ואחד מביא לצלחת מהבית, מטיול שעשה, ממקום שנחשף לו (לא לקורונה).

דג מוסר על הלחוח של אביבה – טעם גן עדן. צילום כפיר גליקו

כמו המנה הזו ,שהפגישה אותנו עם בית וארמון של אותנטיות: מעורב דג מוסר ים (מצרי) על הלחוח של אהובה – האמא של…, סלסלת עגבניות וטחינעמבה – שילוב מסקרן עם אהובה הנדירה שהכינה את הלחוח בצורה מושלמת, גרם לתחושה כאילו היא מנסה להעביר בו את ילדותה, את הטעם והריח של הבית. המרקם האוורירי גרם לטחינה לנוח בתוך הבועות שנוצרו, ולעמבה טיפה לצוף למעלה – ניתן היה לקרוע את הלחוח ביד, ופשוט לאכול בפראות. הדג היה עסיסי, ומה שיפה במוסר ים זה שאת טעמו לא ניתן לפספס – טעם ים עדין וטרי, שניווט אותי למחוזות פנימיים ואת גברת ליפסטיק היישר לתימן (62 ₪).

פבלובה תותים בכבודה ובעצמה. צילום כפיר גליקו

אחרי הים , הגלים והנוף המרהיב של המסע הזה, עצרנו בתחנה המרכזית והאחרונה: פבלובה תותים – מרנג אפוי, פטיסייר תות ונענע. המרנג היה במרקם נכון, לא אפוי מדי – מה שהיה מקרמל מעבר למידה את הסוכרים האגורים בו, ולא פחות מדי – מה שהיה גורם לו לקרוס לתוך עצמו. כמה פשוט כך מורכב. להבנתי, קונדיטורית אחת שהגיעה מאוקראינה ונקלטה שם באהבה, אחראית על כו ההצגה הזו, ובכלל על כל הקינוחים שמייצרים במקום. אחד אחד – יד ביד – חלום חלום – שאפו גדול.

חייב לומר: "הסיכון הגדול ביותר הוא לקחת סיכונים בעולם שמשתנה כל הזמן. האסטרטגיה היחידה שבטוח תיכשל בכל פעם, היא אסטרטגיה של אי לקיחת סיכונים" (מארק צוקרברג)

לקחתם מקום שדינו נחרץ , פתחתם רגע לפני תקופה כל כך מאתגרת, כאשר גברת קורונה מנווטת לכולנו את החיים כל פעם מחדש. כנגד כל הסיכויים ובעד כל הסיכונים, כבשתם –  כבשתם אותנו ביעדים ובפסגות חדשות.

אני מאחל לכם שתיהנו מהעשייה ולא רק מהפסגה, שתיהנו מהנוף שבדרך, מהאנשים, מהצלילים, מהריחות, מהתשוקה, אחווה, יצירתיות, מהסיפורים. כל אלו יהוו עבורכם עונג צרוף ומשמעות לבאות.

השוק 34 עפולה מסעדה ישראלית – כשרה, 072-3386906. ראשון סגורה. שני-רביעי 12:00-23:00, חמישי 12:00-0:00, שישי 12:00-17:30, שבת 20:00-23:00

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר