אם יש מקום שלא מדברים איתי בו על יין, זה כשאני במילואים. פעם בחודש קוראים לי ליומיים שלושה.שף אלון גונן
וככה כבר שנים עם אותם אנשים שותקים וזעופי פנים; ככה כולם על ג'ינס ונעלי הרים אנחנו מבזבזים את כספי משלם המיסים.
אז בפעם האחרונה הוחלף המפקד, ואנחנו התבקשנו להגיע להרמת כוסית, וגם ביקשו מאיתנו להביא יין. עני הצבא הזה.
אני אמרתי שיין אני לא מביא. גבינות של משק יעקבס עלי, היין עליכם.
וככה בשבע בערב הגעתי לחדר המפקד, ועל השולחן הונחו הגבינות, הירקות, הפירות, וכוסות היין (כן כן, אני הבאתי. רצו להביא כטסות פלסטיק, המופרעים).
כעבור כמה דקות נכנס הראשון והוציא בקבוק יין. על התווית זיהיתי את הפרפר של פלטר. בקבוק ארוך, יין צלול ושקוף. הסוביניון בלאן, אני ממלמל לעצמי. נגיעה בבקבוק, פשש, הוא אפילו הביא אותו קר. נכנס השני והוציא בקבוק, ושוב הפרפר. בזווית העין טריו 2010, והשלישי נכנס ומוציא, כן כן, עוד טריו.
"מה נסגר אחים שלי, יש גזלן בכניסה של משפחת פלטר?". הם לא הבינו את הבדיחה. והשלישי נכנס ומוציא יין מהתיק. אני מחייך: ברקן אלטיטיוד 720. אני לא מספיק לומר מילה, והוא אומר 'התלבטתי בין זה לבין קברנה פרנק 2008 של פלטר. אז הבאתי את שניהם'.
טוב, תפתחו את הבקבוקים. בואו נשתה ונאכל משהו. יאללה המפקד, לך לקבל את האל"מ שלך. נתראה כשנתראה, או לפני זה. לחיים ובהצלחה.

קברנה שיראז 2009 סדרת פלטר
בלנד של 50% ענבי קברנה סוביניון ו-50% ענבי שיראז, הענבים נבצרו ברמת הגולן ובהרי יהודה. 18 חודשים בחביות אמריקאיות וצרפתיות.
צבע היין סגול בוהק ומרשים. ריחות של פרי בשל, בעיקר דובדבן ופירות יער מוצקים מעט. שוקולד מריר בקצוות.
שוקולד מריר ונגיעות פלפל שחור מאפיינים את ענב השיראז. צבעו וטעמיו העוצמתיים והבולטים הופכים את השיראז לדומיננטי בכל בלנד, גם בריכוזים נמוכים יחסית.
בטעימה היין יותר מאופיין מבחינת זן השיראז. ירקרקות ופלפל שחור, המון פירות יער, וכל הזמן מקבלים נגיעות עץ קצת ונילי קצת קלוי. אספרסו מרוכז ועוד ועוד שוקלד. היין מאוד חמאתי ובעל אפטר טייסט ארוך ומורכב.
היין טופל בעדינות מירבית והוא מפתיע אותי. הפתיע אותי גם שהוא בסדרת "פלטר". מקומו ללא ספק ביינות הפרימיום.

שאנין בלאן 2011 סדרת טי סלקשייןטל פלטר
הענבים נבצרו במצפה רמון, הותססו ושהו 8 חודשים בחבית.
צבע היין בהיר וצלול, ריחות פרחוניים נקיים וחדים. היין מאוזן באופן מושלם ועשיר בטעמי פרי.
השאנין בלאן של פלטר מזכיר לי את יינות השאנין מקליפורניה, ואני שמח שלא לקחו אותו לכיוון המתקתקות הצרפתית.
יופי של יין.

פינו נואר 2008 סדרת טי סלקשיין
הענבים נבצרו ברמת הגולן ושהו 14 חודשים בחביות. 14% אלכוהול.
ההתעקשות הזו לעשות פינו נואר בארץ, מרתקת. בדרך כלל כשאני טועם פינו בהשקות של יקבים, אני שומע את היינן אומר לי "קח בחשבון שזה לא פינו שאתה רגיל לשתות".
פינו פלטר הוא יין מאוד מאוזן, המון גודגדנים ועשבי תיבול טריים, בעיקר רוזמרין עם מעט טימין בקצוות. פה ושם מורגש ריח התה וקצת טבק. העץ לא מוותר, ונמצא גם באף וגם בפה עם חומציות טובה. יופי של טאנינים.
לא יין עם עוצמה גדולה, אבל מאוד אלגנטי וסוחף.