אחרי הפרק הראשון ביומנו של שף שחר דבח שעבר למצפה רמון כשף התפעולי של מסעדת השף CHEZ EUGENE,  שחר ממשיך לשתף את קוראי אכול ושאטו בחוויותיו הרחק מהעיר הגדולה.

קר לי… קר לי מאוד, וזה לא מפני שאיני לבוש כהלכה. להיפך, אני ישן עם שלוש שף שחר דבחשמיכות, גטקס – כן, גטקס, אז מה; תנור חימום וכובע צמר, ועדיין אני רועד מקור.
הלילות במצפה רמון הם מהקרים במדינתנו הקטנה. אבל אחרי הכול, אולי אני
מגזים קצת, נכון, קר בחוץ, אבל אצלי בלב חם – אפילו חם מאוד.
המלון בתפוסה מלאה, העבודה עלתה, והמטבח מקבל צורה לאט לאט..כול הדברים הללו גורמים לי להרגיש חמימות פנימית מלטפת.

המטבח האנושי
בימים אלה אנחנו בתהליכי שינוי של התפריט: שינויים של מנות עיקריות וקינוחים.
למה, אתם שואלים? פשוט כדי לגוון. החומרים הקיימים מעולים. גיוון וצבע יכולים רק להוסיף, ולא להיפך.

אחרי הסילבסטר הנהדר, קביעת צוות המטבח ברורה יותר. זה שלא רצה להישאר – נשאר. זו שחושבת א' התחילה לחשוב גם ב', והאחרון שלא ידע קצת שקט, נרגע לאט לאט ומקבל כוחות חדשים.
אנחנו קיבוץ גלויות בארצנו הקטנה. אל תחשבו שבמטבח זה שונה.

מנות חדשות או Special?
לפני כול תחילת סרוויס ישנו דבר שנקרא בריף – תהליך קצר אשר מפרט בכל יום מה קורה במטבח (מנות ראשונות, עיקרית וקינוחים), מה חשוב יותר למכור, מה פחות חשוב, ואיזה ספיישלים יש היום.
שמו של מנהל המסעדה התותח הוא דניאל שליט. בכל פעם שאנחנו עורכים בריף, ואני אומר ספיישל, ישר העיניים שלו נפתחות, הפה נפתח גדול יותר ושאגה יוצאת מפיו: בבקשה אל תגידו ספיישלים; אימרו מנות חדשות.
כשאני חושב על זה, אין שום בעיה להגיד אפילו NEW DISHES. יותר חשוב זה שהאוכל יהיה טעים, איכותי ומוקפד.
אל תבינו אותי לא נכון. אני אוהב ומעריך מאוד את דניאל, אבל בואו נתמקד בעיקר ולא בטפל. ולכן אסיים פרק קטן זה באות תודה למר דניאל "קור" שליט.

מהיכן הם באים?
לא שאני מתלונן חלילה, אבל אתם לא תאמינו לי בכלל. בפרק הראשון של יומן המסע שלי כתבתי שמצפה רמון רחוקה שנות אור מכל מקום אחר.
אבל גם עם נתון זה, ללקוחות זה ממש לא משנה, והם פוקדים את המסעדה כול הזמן.
יש ימים של שקט, ושיש ימים של רעש, ואיזה רעש!!

שתי אפשרויות יש לתרחיש הזה: או שצוות המסעדה, המטבח, הבעלים וכל שאר הנוגעים בדבר, עושים עבודה מצויינת על מנת שמטבח זה יהיה בטופ, או שהגענו לשנת 2057 ולכולם יש חלליות שבעזרתן הם יכולים להגיע למצפה רמון.

התשובה האמיתית היא האפשרות הראשונה. למה? כי אנחנו באמת עובדים קשה להצלחת המסעדה, וגם כי בפעם האחרונה שביררתי את התאריך הייתי עדין בשנת 2011, "והחללית" שלי הייתה רנו מגאן שנת 2000.

לכן סעו בזהירות למצפה רמון. מסעדת chez eugene – המסעדה הכי טובה בדרום מחכה לכם.
יומני היקר, אני חייב לעוף. יש לי הזמנות להכין. נתראה בפעם הבאה.

שף שחר דבח