החידוש האחרון בעולם היין הישראלי אינו יין משובח חדש של אחד מ- 300 היקבים בישראל, אלא מילון היין העברי.
במילון, בהובלת עיתונאי היין שי שגב, ובהוצאת האקדמיה ללשון העברית, יש כ-220 מונחים במגוון תחומי היין, כגון גידול כרמים, ייננות, טעימת יין, תהליכי הייצור.
יוזמי המילון הקטן, אומרים כי הוא נועד לקרב את תחום היין לציבור הישראלי, ולתת כלי ביטוי בידי העוסקים בתחום – ייננים, מבקרים וצרכנים. 
.
לתחום היין שורשים עמוקים בהיסטוריה של העברית; בימי התנ"ך, בספרות חז"ל ואף בימי הביניים. היין מוכר מפתגמים כגון "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" (תהלים קד, טו), "יש קנקן חדש מלא יין ישן, וישן שאפילו חדש אין בו" (משנה אבות ד, כ).
חוקרים סבורים שרש"י – בן המאה האחת-עשרה, גדול פרשני התנ"ך והתלמוד,  התפרנס מגידול כרמים או שעסק במסחר יין. זאת מאחר שבחידושי המילים שלו יש גם חידושים בתחום היין.

מילון היין הוא מילון תלת-לשוני: עברי–אנגלי–צרפתי. יש בו מונחים עבריים מוכרים וידועים לצד מילים וצירופים חדשים, פרי עמלם של חברי הוועדה למונחי היין של האקדמיה ללשון העברית.
מן החידושים במילון: גְּדוּרָה (קלו), אוֹצֵר יַיִן (sommelier), בְּשוֹמֶת (ארומה), מַשְׁפֶּה (דקנטר), מִמְזָג (קוקטייל) ואֶקְדָּם (אפריטיף).

במילון כלולות מילים שנשאבו מן המקורות, כמו תירוש, סמדר (anthesis), חַכְלִיל (reddish), זַג (קליפת העֵנב) ולָגִין (קרף). לצדן גם מילים לועזיות שחדרו אל העברית מלשונות אירופה ולא נקבעו להן חלופות עבריות, כמו ליקר (liqueur) ובוֹמֶה (baume).

נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר-אשר, אומר כי מילון היין החדש משקף שפה עברית חיה ותוססת, היונקת מרבדיה ההיסטוריים, ועם זאת סופגת השפעות מן התרבות הלועזית. 

אירוע לציון צאתו לאור של המילון התקיים במכון הצרפתי בתל-אביב ,במעמד שגריר צרפת בישראל כריסטוף בגו, נשיא האקדמיה ללשון פרופ' משה בר-אשר, ומנכ"ל המועצה לגפן היין בישראל צחי דותן.