יין הוא מוצר מותרות; זה ברור לכולם, ותעשיית היין, או כלכלת היין ליתר דיוק,שוקי ישוב, יקב עגור מושבתת יחד עם עוד עשרות תעשיות קטנות וגדולות, בגלל מצב המלחמה שאנו נמצאים בו.

התפוסה ברשת בתי המלון קראון פלזה ירדה ל- 20%. התפוסה במלון ממילא בירושלים ירדה ל- 8%. המסעדות ברחבי הארץ מגרדות בציפורניים את חשבון הבנק, על מנת לשלם שכירות ומשכורות לעובדים שלא יצאו לחופשה מאולצת.

יידרש זמן רב עד שהתעשיות הללו יתאוששו. בציר 2014 החל, ובמקביל אליו יבקבקו אוטוטו ביקבים את הבצירים של 2012-2013. זה זמן התשלום של היקבים לבוצרים, לחקלאים, לעובדי היקב, וכמובן לרשויות המס.

 

היקבים הגדולים יכולים לשרוד ולצוף מעל המים, עד יעבור זעם. הם יכולים לקבל אשראי מהבנק. לאותם יקבי בוטיק שמייצרים מעשרת עד עשרות אלפי בקבוקים ואולי קצת יותר, הסיפור שונה לחלוטין. הסיכוי שהם יקבלו אשראי הוא אפסי. הסיכוי שהמדינה תעניק להם מענק או גרייס בתשלומים – חלומי. רק יקב שבעליו לא מתפרנס מהיין שהוא מייצר, יכול לשרוד את 2014.

אני יכול לכתוב באופן כללי על יקבי בוטיק שעומדים לפשוט את הרגל ולהיקלע לחובות כספיים כבדים בגלל המצב הביטחוני, אבל דרך יקב אחד אנסה להעביר את המסר הקשה.

יקב עגור – על שם מושב עגור, שוכן באזור התנ"כי של עמק האלה, בין גבעות הרי יהודה הפוריות. עוד בימי קדם נהגו לגדל גפנים ולייצר יין איכות בחבל ארץ עתיק זה, ועד היום ניתן להבחין כאן בשרידים של בתי בד וגתות עוד מתקופות טרום בית ראשון ושני.

באזור הכרמים של יקב עגור בירך יעקב אבינו את בנו יהודה בענבים לרוב, ושוקי ישוב – בעלים, מנהל ויין עגור, מאמין שהוא ממשיך ליהנות מאותה ברכה. היקב אמנם לא מתוארך מהתקופה הרומית, אך במונחים ישראליים היקב בוגר למדי: 15 שנות ייצור יין, שהתחילו מכרם בודד ו- 1,000 בקבוקים בשנה. כיום יקב עגור מפיק כ-30,000 בקבוקים ומציע ארבעה סוגי יינות.

עגור, ובעצם שוקי ישוב בעליו, הוא יקב בעל דעה, אשר מסרב ללכת בעיניים עצומות אחרי אופנות מתחלפות. בחירה זו מסתמנת כמוערכת על ידי אוהבי יין, ושוקי מתמיד בה. בכל הזדמנות מקפיד שוקי לומר למבקרים אצלו ביקב, שהעונג הגדול הזה מגיע מענב קטן שצמח על האדמה, ובעבודה קשה של צוות מסור ואוהב.

שוקי ישוב מתפרנס אך ורק ממכירת יין שהוא מייצר. בעבודה קשה הוא עושה את מה שהוא הכי אוהב ויודע לעשות. היקב לא הוקם סתם בגלל גחמה או עושר גדול. להיפך; היקב הוקם כחלק ממלחמה שניהל שוקי עם השדים שבתוכו. מלחמת יום הכיפורים הרגה לו את כל החברים והחיילים, ושוקי נשאר פצוע ומיוסר עד היום.
רק היקב משמש לו נחמה קטנה במלחמה שלו בשדים של המלחמה ההיא.
אני לא יכול לחשוב אפילו על מצב שבגלל עוד מלחמה יאבד שוקי את היקב שלו. וזה עלול לקרות.

בחודש האחרון ראינו את עם ישראל היפה, עשרות אלפי אנשים נרתמו לעזור לכל מי שביקש. אני לא מדבר על חבילות לחיילים; אני מדבר על עזרה ברכישת מוצרים ממקומות שספגו הפסדים ונקלעו למצב כלכלי קשה. עם ישראל התאחד על מנת לעזור כדי לנצח את המלחמה הזו.

יקב עגור זקוק גם הוא לעזרה, וכל מה ששוקי מבקש זה לרכוש ממנו בקבוקי יין, על מנת שאתם תוכלו להרים כוס לחיים עם סיום המלחמה, והוא יוכל להגיד "לחיים", תרתי משמע.

חובבי היין יכולים לעשות זאת בשני דרכים: האחת היא להגיע ליקב עגור, לבקר את שוקי ביקב, לשתות אתו כוס יין, להקשיב לו, לחייך ולתת חיבוק חזק. השנייה היא להזמין את יינותיו הביתה, והיקב ידאג לשלוח את היין לביתכם.

היינות של שוקי ישוב:
רוסה 2013 – אחד יינות רוזה הטובים שטעמתי. צבע סלמון יפה, בעל גוף קל בינוני, ריחות קלילים של דבש וניחוחות עשבוניים, בפה יש חבילת טעם מורכבת של תות שדה, פירות יער חמצמצים, רימון בשל, המון מינרליות, יין חסון ומאוזן להפליא. יופי של יין, שמתאים אפילו לתבשילים.
קסם 2011  – ריחות פרחוניים ושל עשבי תיבול, טעמי פרי אדום חמצמץ. גוף בינוני-מלא עם אפטר טייסט ארוך. יין מקסים למנות עיקריות מתובלות.
לים 2012 – צבע ארגמן עמוק. יין עוצמתי מאוד בריח סיגליות, פרי אדום, תבלינים, פרי עסיסי ועשבי תיבול. מליחות באפטר טייסט הופכת את היין הזה למקסים, שגורם לחייך בלי סיבה.
שמירה מיוחדת 2011 –ריחות מתובלים, טעמי פרי שחור, עשבי תיבול, גוף מלא וחסון. יין עשיר מאוד ומיוחד.

דברו עם חן, 052-4444402, היא תשמח לתת לכם מחירים ולקבל את הזמנתכם. שיהיה לחיים.


צילומים: אייל גוטמן, פאפא רצי