יקב אדם – יקב של בני אדם

יקב אדם מייצר כ-3,000 בקבוקים בשנה מענבים הנבצרים בכרם משפחתי ששטחו 5 דונם ברמת צבאים מעל עמק יזרעאל. מגדלים שם שבעה זנים ים תיכוניים אופייניים: סירה, קריניאן, מלבק, גרנאש, ויונייה, רוסאן וקברנה פרנק

הרבה מועדוני יין יש לנו בארץ. חלקם מסחריים, חלקם חובבנים ללא מטרת רווח, עם מעט אירועים אך הרבה התכתבויות בווטסאפ. מועדון אחד בולט מעל כולם, והוא מועדון "יין ישמח לבב אנוש", שמנהלת ביד רמה ובכישרון רב, עורכת דין אורית גלעד, שבכתבה קודמת שלי כיניתי אותה 'אשת היין של 2020'. תוך קצת למעלה משנה היא צירפה כ- 500 אוהבי יין לקבוצה. יש בהם מומחי יין ויש מתחילים, והצד החברתי והאירועים בהם כל אחד מציג עצמו – אחרי הרבה יין זה די פשוט; מוסיפים נופך לטעימות היין.

צילום דוד סילברמן dpsimages

אין כמעט יום בשבוע בו אין אירוע ביקב כלשהו או אצל אחד החברים בקבוצה, והכל במגבלות של משרד הבריאות: עד 20 איש ובחוץ. בשישי התארחנו 20 איש בביתה של אורנה לב, הייננית ובעלת יקב אדם יחד עם בעלה רוני, בכוכב יאיר. חצר של בית מדהים, תחת עצים מצלים, עם גבינות טעימות ממחלבה סמוכה ויננית מלאה פלפל ודינמיות כמו הקברנה פרנק שלה – מה עוד צריך כדי להפוך את האירוע לשונה?

יקב אדם מיוחד במינו עוד לפני שנעסוק ביינות. נתחיל אולי בכך שהיקב אינו פועל בביתה של אורנה, אלא נמצא בתוך יקב שורק של ניר שחם בקיבוץ נחשון, בו למדה את רזי ייצור היין והייננות. "למה להתחיל להשקיע ביקב מתחת לבית? מה רע בלעשות יין בבית הספר בו למדו ולומדים כל כך הרבה ייננים, וכזה המשמש יקב שירות עבור עוד ייננים?", היא אומרת-שואלת. "שם גם יש לי הזדמנות לשמוע ולאתגר ייננים אחרים, לנסות כל מיני סוגים של חביות ושמרים מהמבחר הגדול במקום, ולהחליט מה הכי מתאים ליינות שאני עושה באהבה". אורנה ובעלה רוני הם לא רק מארחים למופת; הם מלח הארץ ובני דור ישראל היפה והוותיקה. היום זה לפעמים נשמע כמו מילת גנאי – פעם זו הייתה מחמאה.

אלוף יקותיאל אדם ז"ל. צילום מויקיפדיה

שורשי משפחתה של אורנה נטועים בקווקז. בשנת 1906, לאחר ביקורו של תיאודור הרצל במקום, החליט יקותיאל ראביוב, הסבא רבא של אורנה, לעלות ארצה. אלמן מטופל בתינוקת, הוא הצטרף לארגון "השומר", ונפל על משמרתו בפרדסי פתח תקוה. הוא הותיר אחרי מותו תינוקת יתומה מהוריה. בבית הקברות של פתח תקוה נקבר כבן בלי שם תחת מצבה עליה נכתב "כאן טמון שומר קווקזי אלמוני". רק 60 שנה לאחר מכן הצליחה אותה ילדה יתומה, סבתא אלישבע של אורנה, לפתור את תעלומת מקום קבורתו. הייחוס של אורנה אינו מסתיים עם הסבתא: היא בתו של האלוף יקותיאל אדם ז"ל – קותי, כפי שהוא מוכר לנו, שנהרג במלחמת לבנון הראשונה, ואחותו של האלוף (מיל.) אודי אדם. משפחה ששמות אחדים ממנה מככבים ביינות שהיא עושה מאז 2014.

הכרם ברמת צבאים. צילום אורנה לב

את היינות, כ- 3,000 בקבוקים בשנה, אורנה עושה החל מבציר 2017 מכרם משפחתי ששטחו 5 דונם בלבד ברמת צבאים מעל עמק יזרעאל, כשבצד השני רמת סירין. שם הם מגדלים שבעה זנים ים תיכוניים אופייניים. לא תמצאו שם קברנה סוביניון או מרלו, אבל כן גפני סירה, קריניאן, מלבק, גרנאש, ויונייה, רוסאן וקברנה פרנק. הכרם נטוע לא הרחק מגבעת המורה על קרקע פורייה עם מעט בזלת, על מדרון בשיפוע מתון, במסדרון אויר עם רוחות מערביות ומזרחיות לחילופין, והעיקר: התוצאות מוצלחות. יין של ייננית אינטואיטיבית שעושה יינות מיוחדים. הבציר מתבצע כולו באופן ידני כשכל בני המשפחה וחברים קרובים מסייעים בבציר. לא בכדי קנה לו יקב אדם אוהדים רבים מרחבי הארץ. אגב, גם התמחור של היינות סביר: הלבנים והרוזה 80 ₪, האדומים 90 ₪ – פרט לבלנד של קברנה פרנק שנמכר ב- 110 ₪.

צילום דוד סילברמן dpsimages

אלישבע 2019 – סבתא של אורנה בוודאי הייתה נהנית מהרוזה המיוחד שנקרא על שמה ופתח את הארוע. אודה, אינני מחסידי הרוזה,אבל נקשרתי בעבותות ליין המקסים הזה, בלנד של סירה, קריניאן, גרנאש, קברנה פרנק ומלבק. חוויה.

זהבה 2019 – זהבה על שום מה? על שם אמה של אורנה, וגם הודות לצבעו הזהוב של היין שעשוי מענבי סירה וויונייה. אורנה אומרת כי הויונייה הלבן והסירה האדום הם ענבים שאוהבים זה את זה. חרף אהבה זאת, זהו כנראה היין היחיד בעולם שעשוי משני זנים אלה כשהם מחוברים. התוצאה באמת מיוחדת: יין בצבע זהוב, קל ונעים, מתאים ליום קיץ חם, וקיץ הוא כנראה המצב הרגיל בארץ. טעמנו גם את הזהבה 2018 שהיה אף הוא מאוד מיוחד וטעים. אלה יינות "בהם הענבים מדברים ולא החבית", כפי שאורנה מסבירה.

קריניאן 2020 (יין בתהליך) – יין פרא, צעיר ובועט, שתסס תסיסה ספונטנית ללא שמרים מלאכותיים. עכשיו הוא רק תירוש שעבר גם תסיסה מלולקטית. יין שיש לו פוטנציאל עצום המורגש למרות שהוא כל כך צעיר, ושתייתו עתה היא בגדר פדופיליה.

קותי 2018 – היין הנקרא על שם אביה של אורנה עשוי מענבי סירה וקצת תוספת של ויונייה. שני הזנים תססו יחד בחבית ולא היו בלנד שנעשה משני יינות נפרדים. נהדר לראות ייננית שאינה מקפידה על אחוזי הבלנד. "היין מדבר בעד בעצמו", היא אומרת והיא צודקת. סירה מן הטובים ששתיתי בארץ.

צילום דוד סילברמן dpsimages

GSM 2018 – בלנד של גרנאש, סירה ומלבק. בלנד שמאפיין את אזור עמק הרון. בדרך כלל מוכר השילוב של גרנאש, סירה ומורבדר. כאן ה-M מציינת לא את המורבדר, אלא את המלבק. אם כבר יין אדום ביום חם, אז ה- GSM הוא אידיאלי. טעם עדין ולא כבד. תבלינים ים תיכוניים ומעט אקליפטוס, קסיס ופירות יער עדינים. כיף של יין.

קריניאן מלבק 2018 – הקריניאן מככב ביין, והמלבק מרים את הבלנד מדרגה אחת למעלה. אחד היינות הטובים בטעימה. לא מדויק, כי כל היינות בטעימה היו מוצלחים, בזכותם, בזכות הכיבוד, האווירה והחברה של חובבי יין, אבל הצירוף המעניין של שני זנים כל כך אופייניים לים התיכון, עושה נפלאות. שווה לרכוש.

קברנה פרנק ויותר 2018 – דווקא היין היחיד שמחירו מעל 100 ₪, לא עשה לי את זה. הבלנד מורכב בעיקר מקברנה פרנק הנותן טעם פילפלי ירקרק, בתוספת סירה, מורבדר, גרנאש ומעט קריניאן. בשלב זה כבר הייתי מלא אלכוהול והשעה הייתה רק שתיים בצהרים. ננסה פעם אחרת לטעום הכצעקתה.

עוד פרטים על יקב אדם כאן

זה מה שנשאר בסוף – לא נשאר. צילום אלה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר