בחג האהבה, ולנטיינ'ס דיי, מצאתי השנה את עצמי ללא בת זוג, זה קורה לפעמים, אבל זכיתי בהזדמנות לשדך שתי אהבות שלי: אוכל ויין, במסגרת ערב נפלא שהציג את יינות יקב הר אודם והמטבח של מסעדת "הקומה ה-11" במלון קראון פלאזה סיטי סנטר (עזריאלי) בתל אביב, בהובלת שף המלון – אסף מישקובסקי. מימין לשמאל: מיכאל פלסז - מנהל המלון, שף אסף מישקובסקי, מיכאל אלפסי, רון יריב - מנכ
אתר אוכל ויין יוקרתי זה, שימש כמיקום הולם להטעמת יינות היקב הצפוני ביותר והגבוה ביותר בישראל, שכרמיו ממוקמים בגובה 1,100 מטרים ברמת הגולן.

אבא מיכאל אלפסי הגיע עם בניו הייננים אדם וישי, שהיו המארחים החביבים שלנו במהלך הערב, עברו משולחן לשולחן, והסבירו על היינות שלהם כאשר כל מנה הוגשה עם יין המתאים. אדם וישי, שניהם בתחילת שנות ה- 30 שלהם, נמנים על הייננים הצעירים בישראל, ושניהם התקדמו יפה מאז נפתח היקב בשנת 2003.

את הערב פתח וולקניק שרדונה 2010, יין לבן יבש יחיד מתוך שמונה יינות יבשים של האחים אדם וישי אלפסיהיקב. כאשר טועמים יינות, הסדר המסורתי הוא לטעום מיבש למתוק, מלבן לאדום, מפשוט למורכב, ומקל לכבד. אם חושבים על זה, כך גם מתקדמות רוב הארוחות, בבית או במסעדה. כאן הוגש השרדונה עם טריו דגים – סביצ'ה סלמון, סשימי טונה אדומה ובורי בסומק.

שרדונה זה שהה בחבית אלון במשך 5 חודשים sur lies – על שרידי שמרים שנותרו לאחר התסיסה. ה- sur lie הוסיף גוף ומרקם ליין, תוך שמירה על ניחוחות וטעמים של פירות כמו תפוח ירוק, אגס, פרי הדר, עם רמזים ללחם, אולי מה- sur lie, ורמזים לשקדים מעושנים, אולי בהשפעת השהייה בחביות אלון צרפתי. 
הענבים ליין הגיעו משני כרמים ניכרת בו מורכבות ראויה להערכה, והתיישנות sur lie הועדפה על ידי הייננים על פני תסיסה מאלולקטית משנית הנפוצה ביינות שרדונה רבים בסגנון העולם החדש. זאת בדומה לשרדונה בוטיק ישראלים איכותיים אחרים כגון צובה ולוינסון. החומציות הפריכה של שרדונה הר אודם התאימה נהדר עם שלושת הדגים, מאחר שיין חומצי יכול להחליף את נטיית המטבח להגיש פלח לימון על הצלחת.

אמנם לא כחלק מתוכנית הערב, בשלב זה נמזג רוזה הר אודם 2011 שישוחרר לשוק בקרוב. זהו יין רוזה יבש שנוצר מענבי קברנה סוביניון וסירה ענבים (70% ו- 30% אדם אלפסי, צילם תמר מצפיבהתאמה), ויהיה מהדורת רוזה הראשונה של היקב, שתתאים היטב לצד עופות, דגים וסלטים. הרוזה יוסיף עוד יין קיץ ידידותי לקו של יקב הר אודם הממוקד באדום.

היין הבא היה וולקניק קברנה סוביניון 2008. בעוד שרדונה הר אודם היה מחווה לשרדונה העולם הישן, הרי הקברנה שלהם מכריז בקול רם על היותו יין עולם חדש, עם גרגרי יער בשלים (יש אמיתיים כאלה בקרבת מושב אודם בצפון רמת הגולן) ודומדמניות שחורות, שזיפים כהים, מנטה עם רמז לאספרסו. אלה מותנו על ידי 12 חודשי התיישנות בעץ אלון צרפתי. היין ליווה היטב מנת ביניים של ניוקי נימוח ונתחוני פילה בקר בציר בורגיניון.
"האדומים הוולקניים" של יקב הר אודם כוללים גם מרלו ושיראז זניים, שהוכחו כיינות בעלי ערך טובי, שלעתים גוברים על יינות יקרים יותר מיקבים מקומיים מתחרים.

המנה העיקרית הטעימה של הארוחה הורכבה מדואט נתח קצבים וצלע טלה ברוטב ערמונים על מצע של פירה שורשים, אשר הוגשה עם יין סירה 2009 רזרב מסדרת הר אודם – זוכה מדליית זהב בתחרות טרהוינו 2011.
זהו יין רזרב זן-יחיד הנדרש ביותר מבין יינות משפחת אלפסי, ודוגמא טובה לכך שרבים מאנשי היין בארץ תומכים בסירה/שיראז כזן טוב עבור יותר כרמים ישראלים מאשר קברנה סוביניון.
ביין מגלים אוכמניות בהירות ופטל שחור, עם סיומת ארוכה המודגשת על ידי רמזים זניים אופייניים של פלפל שחור. נראה כי 18 חודשים התבגרות בחבית אלון צרפתית השביחו יין עמוק ורב שכבתי זה, שיוצא לשוק עם כמות חומציות, פירותיות וכן טאנינים המאפשרים לו להוסיף ולהתיישן במקרר היינות, אך הוא בהחלט נגיש כעת לשתייה, עם מעט חדרור בדקנטר או היישר מהבקבוק.
הדבר נכון גם ליינות הזניים האחרים של היקב, מרלו או קברנה סוביניון, שלא לדבר על יין הדגל אלפסי, אותו קשה למצוא.

כדי להשלים ערב ולנטיין זה, הוגשה לסועדים ממגדניית השף מישקובסקי שלישיית קינוחי פרווה מעוטרי שוקולד, לצד יין קינוח אדום בסגנון פורט "שני 2007".
ענבי הקברנה סוביניון, מרלו וסירה של השני, נקטפו בבציר מאוחר ביותר, עד שהם יותר דומים לצימוקים ונותנים שפע טעמים מרוכזים של גרגרי יער שחורים, אדומים וכחולים, עם "בעיטה" נוספת לה ניתן לצפות מיין מחוזק עם 18% אלכוהול.
יין זה היה יכול ללוות באותה מידה צלחת גבינות טובה אם הסעודה לא הייתה ארוחה בשר כשרה.

כמחווה מיוחדת, שלא ניתנה לכל משתתפי הארוחה, קיבלנו בונוס דקדנטי של טעימת יין קינוח לבן הר אודם "ענבר" 2008, עשוי מהתססת ענבי שרדונה מבציר מאוחר, שהתיישנו בעץ אלון במשך שנתיים וחצי.