לרשת לחם ארז יש בעיה עם לקוחות כמוני. כלומר, אלה שזוכרים את הימים בהם ארז קומרובסקי היה אמון על התפריט של הסניפים השונים, והפליא ליצור מנות מחומרי גלם משובחים, המשלבות יצירתיות נדירה.

אתם עשויים לומר שאני קטנוני, אבל קשה לשכוח את מה שהיה ולהתייחס למה שקורה היום, כאשר הרשת משלבת את השם ארז לא רק בשם הרשת אלא בכותרת של כל אחד מחלקי התפריט: הראשונות של ארז, מהגינה של ארז, בלחם של ארז, המטבח של ארז וכולי.
עוד יותר קשה להימנע מההשוואה, כאשר פייסבוק חושף מה באמת מכין ארז ממה שצומח בגינה שלו מאז עזב את הרשת. לא תמצאו את זה בלחם ארז, זה בטוח.

אז מה כן תמצאו כאן? בעלי הרשת – קבוצת קפה קפה; מגדירים את לחם ארז כרשת מאפיות אשר "מתחילה להגיש גם מנות מסעדה מורכבות" שקיבלו השראה ממטבחים שונים מהעולם.

זה נשמע מבטיח, אבל בפועל התפריט קצת יותר משודרג מזה של בית קפה ישראלי ממוצע, אך כמותו הוא מציע סלטים, פסטות, כריכים וטוסטים, מספר מנות ראשונות ומנות עיקריות.

את הביקור שלנו בסניף כיכר מסריק בתל אביב התחלנו עם סלט קינואה, המשלב קינואה בשני צבעים עם עלים ירוקים, בצל סגול, מלפפון, חמוציות, פלפל אדום, וחתיכות של גבינת פרסקה עם ויניגרט הדרים דבש. הגבינה הייתה עדינה, כפי שצריכה להיות ואולי עדינה מדי לסלט הזה. הרכיבים טריים וגם הקינואה עשויה היטב, ויחד עם רוטב זה סלט מספק ומשביע, שמתאים לא פחות לקיץ (49 שקלים). הסלט מגיע עם סלסלה של שני לחמים, האחד משלב קמח מלא והשני קמח לבן, וחמאה. פעם נוספת ננסה להימנע מההשוואה לעבר, ורק נאמר שהלחמים היו טריים יחסית.

החלטנו לוותר על המנה האסייתית – מוקפץ מומבאי, מאותה הסיבה שאנו לא אוכלים סטייק במסעדת דגים. במקום זה החלטנו ללכת על הפתרון הפשוט ליום קר: מרק היום. באותו יום זה היה מרק עדשים, שהיה מלוח במיוחד כך שלא יכלנו לאכול יותר ממספר כפות (28 שקלים).

כדאי לקחת בחשבון שהתפריט עשוי להיות שונה בסניפים גדולים יותר, ולכלול מנות שכאן לא תמצאו, דוגמת פילה סלמון על קרם בטטה ושעועית, או ריזוטו אפונה וסלמון. בכל הסניפים אפשר לרכוש חלק מחומרי הגלם הביתה, דוגמת ממרחים, רטבים, וכמובן לחמים.

בסופו של דבר אין בשורה בתפריט החדש של לחם ארז. עם זאת, הוא נותן מענה לבטן רעבה ביום חורפי, ולפעמים זה כל מה שצריך.

לחם ארז

צילום דן פרץ