מועצת גפן היין בלחץ עקב חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים

נראה כי מועצת גפן היין נמצאת בלחץ עקב כניסתו לתוקף של חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"ב–2012, ובעקבות כך קיימה דיון חירום פתוח ביום ראשון 5 בינואר 2014.
במפגש השתתפו צחי דותן – מנכ"ל המועצה לגפן יין, היועץ המשפטי, בעלי יקבים, חברת שקד, ומספר עיתונאים.

בדיון הסביר היועץ המשפטי של מועצת גפן היין את פרטי החוק החדש: על פניו החוק מקשה ופוגע בבעלי יקבים, אולם בדיקה של הסעיפים מראה שאפשר לחיות עם החוק, ואפשר גם לפרסם ולכתוב ולמכור יין במסגרת התקנות החדשות. אולם צריך להבין את השינויים ולפעול במסגרתם, על מנת לא להסתבך בקנסות גבוהים ומיותרים. בעל יקב שחושב שאפשר להתעלם ולהמשיך לנהוג על פי מה שהיה, לא ירצה להיות הראשון שייקנס בעשרות אלפי שקלים.

אלה עיקרי החוק, ולפני שמתעצבנים עליו, מוצע לקרוא אותו שוב ולראות שמה שאתם מפרסמים כיום הוא בדיוק מה שהחוק מתיר:
לגבי כיתוב ההזהרה שיקבים יצטרכו להדביק על כל היינות, כולל המלאי, עוד שנתיים, להלן הנוסח:
"הזהרה – מכיל אלכוהול. מומלץ להימנע משתיה מופרזת"
וזה באותיות שחורות עם מסגרת לבנה בגודל של 15% משטח התווית.
בכל נושא פרסום באינטרנט ובפייסבוק, ביום שני 6 בינואר יוגש בג"ץ, וכולם מקווים כי לאחר מכן החוק יהיה ברור יותר.

על פי החוק החדש:
4. פרסומת למשקה משכר יכולה לכלול פרטים אלה, כולם או חלקם:
(1) השם המסחרי של המשקה המשכר;
(2) סימן המסחר של המשקה המשכר;
(3) השם המסחרי של היצרן של המשקה המשכר;
(4) סימן המסחר של היצרן של המשקה המשכר;
(5) אריזת המשקה המשכר ומקום מכירתו;
(6) מקום ייצור המשקה המשכר ותמונות המקום;
(7) אחוז האלכוהול במשקה המשכר;
(8) קיומה של תעודת הכשר למשקה המשכר;
(9) תחרות שבה השתתף המשקה המשכר, לרבות ציון, דירוג וסוג זכייה בתחרות;
(10) מחיר המשקה המשכר;
(11) שנת הייצור של המשקה המשכר;
(12) פרטי מידע נוספים שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה, אם הפרסום נעשה בכתב עת מקצועי שעניינו משקאות משכרים והשר אישר לעניין זה.

 
5. לא יעשה אדם במהדורה אחת של עיתון אחד או של כל דבר דפוס אחר, יותר משלוש פרסומות לשם מסחרי של משקה משכר אחד, אלא אם כן הפרסומת היא פרסומת מעורבת לכמה מוצרים שרובם אינם משקה משכר, וגודל הפרסומת לשם המסחרי של המשקה המשכר אינו עולה על 5% משטח הפרסומת המעורבת כולה.

לסיכום: יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. המחוקקים הם חבורה של לא יוצלחים שלא מבינים דבר וחצי דבר בענף היין. על מנת לא להסתבך, ועל מנת להראות לכולם שתעשיית היין שונה משאר יצרני האלכוהול, אנו חייבים ליישם את החוק כלשונו ולפעול אך ורק בדרכים המקובלות על מנת לשנות גזירות מטורפות.

הערת העורך רענן רוגל:
אלון גונן השתתף במפגש החירום, ראה את הלחץ בו נמצאים אנשי המועצה לגפן יין, והשתכנע מהם כי החוק אינו כה גרוע, בשונה ממה שחשב וכתב לפני מספר ימים בלבד.
איזה חידושים דווחו במפגש המבוהל הזה? שום דבר חדש שלא פורסם באכול ושאטו ב- 31 ביולי 2013, בדיווח לקראת ההצבעה על החוק בוועדת הכספים ומיד אחריה.
אז זריקת ההרגעה היא שרק עוד שנתיים יישאו כל בקבוקי היין במדינת ישראל טלאי שחור-לבן בשטח 15% מהתווית.איזה יופי. שנתיים זה המון זמן. רגע, שני בצירים – והופ, הגענו לזה. בושה וחרפה.

זאב דוניה מיקב סוסון ים, מוסיף:

החוק מעורפל מאד, וגם היועץ המשפטי שדיבר בפגישה לא יכול היה לענות על שאלות רבות. סעיף ד/12 אומר שכל מה שלא ברור, ויש הרבה, יוחלט ע"י שר הכלכלה.

צפירת אזעקה ראשונה: שר יחליט מה מותר ומה אסור על פי שיקול דעתו, דעתו של אדם אחד?

צפירת אזעקה שנייה: הפקחים שימונו על מנת לפקח ולקנוס… על פי מה שלא כתוב, אך נאמר בע"פ, אם יופיע תאור מילולי חיובי/ נלהב של יין, בקטלוג של היקב ו/או בביקורת בעיתון רגיל (לא מוגדר מקצועי) שממליץ לרכוש בקבוק מסוים, בדומה לביקורת על ספר, דיסק (מוזיקה) או הצגה לאמור: "לכו לראות" או "תקנו ארגז" – פקיד "רע" יכול להחליט שזה פרסום… והקנס תיכף בא בעקבותיו… במילים אחרות: צריך להיזהר עם המילים בהן אנחנו מתארים יין. זה נשמע למישהו הגיוני…