מאז שהאדם פיתח חקלאות, הוא ביצע שינויים ביבול על מנת לשדרג ולעודדאפיונים רצויים, כמו שיפור בתנובה ועמידות למחלות ומזיקים. הרבה מן המזונות שאנחנו אוכלים פותחו דרך טכניקות מסורתיות לשינויים גנטיים, למשל, אבטיח ללא גרעינים ותירס מתוק.

ההבדל העיקרי בין טכניקות מסורתיות לשינוי גנטי של יבול לבין טכניקות של הנדוס גנטי, הוא שהנדוס גנטי מאפשר הכנסה של גנים מזנים אחרים לתוך היבול, כדי ליצור את האפיון הרצוי. לרוב, הגנים החדשים משפרים אפיונים כמו תנובה, חיי מדף, תוכן תזונתי, עמידות למזיקים, לקוטלי חרקים ולבצורת וכפור.
הנדוס גנטי שימושי גם בתעשיית התרופות, ליצירת חיידקים יוצרי אינסולין ושמרים לחיסונים. הנדוס גנטי מאפשר לחקלאים לגדל יותר מזון בפחות משאבים, וכך להוזיל עלות ייצור המזון.

היכולת לגדל יותר אוכל בעלות נמוכה, חשובה לאור הגידול הצפוי באוכלוסיית העולם. מצפים כי בשנת 2050, אוכלוסיית העולם תמנה 2 מיליארד אנשים נוספים, כלומר, עלייה של כ- 35% באוכלוסיית העולם. כדי להאכיל את כולם, נצטרך להכפיל את יצור המזון ביחס להיום. לשם כך ניתן:
להגדיל את שטח האדמה המוקדשת לחקלאות, אבל דבר זה דורש הרס של יערות הגשם.
צריכה של פחות בשר, אבל העולם המתפתח דווקא מגביר את הצריכה של בשר.
גידול מזון בשיטת ההידרופוניקה, שהיא שיטת גידול במצע מנותק, ללא שימוש בהזנה דרך אדמה דשנה, אבל לא סביר ששיטה הזאת תספק את כמות האוכל הנדרשת.

יישום טכניקות הנדוס גנטי להגברת התנובה ללא נזק לסביבה
היום, 8 מדינות מתועשות ו- 19 מדינות מתפתחות מגדלות יבול מהונדס גנטית (GMO), לרוב פולי סויה, תירס, כותנה וקנולה. ישראל משתתפת בחקר ופיתוח של יבול GMO, אבל לא מותרת מכירה של יבול GMO ישירות לתושבים. עם זאת, רוב האוכל שאנחנו קונים בסופרמרקטים (כ-70% ממנו) מכיל אלמנטים של GMO , כמו סירופ תירס, סוכר ואנזימים לייצור של גבינות.
כמובן שהמאכלים תקניים למכירה ואכילה בישראל, והם גם כשרים.

הרבה אנשים מודאגים בנושא גידולי GMO. למשל, הם פוחדים שיבול עמיד לקוטלי צמחים יגרום לזנים של צמחים עמידים במיוחד, או יגרום לעמידות לכימיקלים הללו בקרב חרקים. יש עדות להתפתחויות אלו, אבל עמידות מתרחשת כאשר משתמשים בקוטלי צמחים וקוטלי חרקים בקצב מהיר יותר, ותוך נזק לסביבה. צריך לזכור כי גידול כזה מאפשר שימוש מופחת בכימיקלים הללו.

אנשים גם דואגים להשפעת מזון כזה על בריאות האדם. במיוחד דואגים כי אוליGMO מהווה גורם מסרטן (קרצינוגני), או יחשוף את האוכלוסייה לאלרגנים חדשים. כיום אין כל עדות להתרחשויות כאלו, ומזוןGMO עובר בדיקות רבות ואינטנסיביות לפני הגעתו לשוק. ארגון הבריאות העולמי קבע כי GMO בטיחותי לאכילה ע"י האדם.

למרות זאת מופעל לחץ על ממשלות להגביל את השימוש ב- GMO. קבוצות לחץ כמו ארגון "גרין פיס", לחצו על ממשלות למנוע את השיווק של אורז מזן "גולדן רייס" שמכיל כמויות גדולות של ויטמין A, דבר שיכול למנוע עיוורון בקרב מיליוני ילדים בעולם המתפתח. לדאבוננו ממשלות נכנעות לעיתים ללחץ למרות העדר ביסוס מדעי.

לסיכום, GMO הוא פתרון אחד להגברת תנובה בעולם שאוכלוסייתו גדלה. הוא מאפשר זאת תוך שימוש בפחות כימיקלים חקלאיים, ותוך שימוש מופחת של משאבים טבעיים.


פרופ' מונה בועז, המחלקה למדעי התזונה, אוניברסיטת אריאל בשומרון