בפורום יין ואלכוהול בקהילת אוכל של YNET התנוסס משפט בן כמה מילים שצד את עיני: "ביום רביעי 28.12.05 תתקיים בטיב טעם ראשל"צ טעימת עומק של יקב הר אודם בליווי הרצאה של בעל היקב והיינן. הטעימה מוגבלת במקומות".
הרמתי טלפון ונרשמתי לאירוע. דוד ביטון, המארגן, טרח להודיעני כי האירוע יחל ב-20:00, וכי הוא שואף לקהל מוזמנים של כ-30-40 איש, וכי העלות לטעימה 20 ₪ לאיש וכוללת כיבוד קל.
נשמע אטרקטיבי והלכנו. עד 20:35 היינו 8 איש, מהם שני זוגות, ועוד ארבעה גברים. שלא תבינו לא נכון. "טיב טעם" יצאה מגדרה להכין את האירוע. דוד ביטון מנהל מחלקת היינות בחנות, וכן אנשים מצוות הניהול ומלצרים, הכינו את השולחנות, הכיסאות, הכוסות, האווירה, התאורה, והכיבוד. הכל היה נכון, מושקע, והוכן בטוב טעם של "טיב טעם". אבל לא הגיעו 40 וגם לא 30, אלא 8 בלבד כפי שכבר אמרנו. ומי הפסיד? מי שלא בא! והפסיד בגדול.
אז מה קיבלנו ב-20 ₪ : את היינן ד"ר ארקדי פפיקיאן יועץ לעשיית יין, שיקום, פיתוח והקמת יקבים. ואיזה ידען ענק!
ואת מיכאל אלפסי, בעלים ויינן של יקב הר אודם – יקב צעיר ובתולי שהוקם אך לפני שנתיים במושב אודם בצפון רמת הגולן. ואיזה אדם מקסים!
קצת על היקב.
יקב אודם שוכן בצפון רמת הגולן, בלב ליבו של יער אלונים ברום של 1,184 מטר מעל פני הים. הגובה הרב והלחות הנמוכה מקנים לאזור אקלים ייחודי, והקרקע העשירה בבזלת מעשירה את הגפן במינרלים הבאים היישר מליבת כדור הארץ.
הרבה על היין.
אם אומרים על ענף היין שהשמים הם הגבול, על היקב הצפוני הזה אפשר לומר שהפסגות של החרמון הן עבורו הגבול.
מרלו 2004 – "סדרת נמרוד"- היין לא רך ולא קטיפתי. בטעימה יכולנו להרגיש ברעננות ובחומציות המודגשת. מצד אחד היין עדיין צעיר, ומצד שני עם עוצמות פרי מודגשות עם ארומות מרלו ראשוניות. מורכבות היישון בחבית עם שילוב הפרי הטרי וטניניות נמוכה הביאו אותנו לחוש בעיניים עצומות נטייה מסוימת ליינות צפון איטליה. פעמיים נמזג לנו היין לכוס במזיגה נדיבה. פעמיים היו הטעמים והניחוחות שונים. היין מתאים לסעודה. זהו יין קצר עם מעט אפטר טייסט ההופך אותו ליין של יום יום, וככזה, זו תרומתו.
קברנה סוביניון 2004 -"סדרת נמרוד"- גוף היין מלא. פירותיות מובהקת. זהו יין עולם חדש עם שילוב עץ אלון קלוי שלא סוגר את הפרי. גם יין זה צעיר. שוב חשנו נטייה מסוימת ליינות תוצרת חוץ, אך הפעם הכיוון נטה לאוסטרליה וקליפורניה. הטנינים כבר לא פיקנטיים עם תיבול ועפיצות, אלא רכים משהו ובשלים יותר. אילו היקב היה "זקן" יותר, היה מקום לתת ליין הזה לשכב עוד במרתף לעוד שנה שנתיים.
בלנד יין וולקני מענבים אורגניים 2004 – זהו יין שהופק מענבים מכרם מעלה צבייה. טעמו של היין נתן לנו להרגיש פרי יותר בשל. טעמי וריחות הפרי באף היו יבשים משהו, צימוקיים משהו. גוף היין יותר כבד מקודמיו. העפיצות הפכה להיות עוצמתית. היא חתכה את הבשר ללא סכין,והיא מזמינה את היין לארוחת בשר כבדה ודשנה. 60% מרלו ו- 40% קברנה הביאו את צבע היין לבורדו עמוק אטום משהו, יפייפה מול האור ומול מפית נייר לבנה. עם ארומה עשירה מורכבת עם רמיזה למנטה ושוקולד מריר.
בלנד קברנה מרלו 2003 – 50% מרלו 50% קברנה 15 חודש בחבית. זהו היין הראשון בטעימה אחרי קודמיו שמשמש כתבלין תוספת לארוחה, ולא כיין בשיחות סלון. הארומות במזיגה הראשונה היו עדינות משהו חסרות משהו. מיכאל אלפסי שב ומילא לנו את הכוסות, ומזיגתו נדיבה. ככל שגדלה כמות היין בכוס (ובפירוש זו אינה מזיגה מדודה ומסומנת של 50CC), החלו גם הארומות להופיע, והמינרליות של האדמה הוולקנית הפכה להיות מודגשת ומתחזקת. ריחות של טבק איכותי ותבלינים עדינים. אפשר לשתות את היין הזה דקות ארוכות. גווניו מתגלים בהמשך. זהו יין בסגנון העולם הישן.
מרלו ריזרב 2003 – אחד מיינות הדגל של היקב. זהו יין מהבציר הראשון. אילו שכב במרתף קר או בטמפרטורה נמוכה מ-14 מעלות, והיה שוהה בתנאים אלו 4-5 שנים ככה בלי לגעת. היה היין מגלה את צפונותיו. ליין הזה פוטנציאל עם יכולת התיישנות. זהו אחיו הגדול של המרלו 2004 שטעמנו בתחילת הערב. יין זה התיישן 15 חודש בחביות אלון צרפתי. היין עוצמתי והוא, איך אומרים: "רוצה לתת". בשנים הבאות הוא ילך וישתבח. אהבנו.
קברנה סוביניון ריזרב 2003 – אחד מיינות הדגל של היקב. פרי השקעה של תהליך יישון איכותי וארוך. היין רך עם גוף מלא. ישנה שאיפה לקטיפתיות. הפירותיות של הקברנה ברורה. החביות החדשות מדגישות את הטעם, והן מורגשות בניחוח העץ. היין מורכב ועשיר, והוא נכון לשתייה עכשיו. בהשוואה ליין הדגל השני, המרלו, לדעתנו הקברנה נופל מאחיו לדגל.
שיכר דובדבנים – זוהי סדרת הקינוח של היקב. היין עשוי מדובדבני הגולן. זהו שיכר שתסס מדובדבנים מזנים מאוחרים של רמת הגולן, ומתיקותו מורגשת- גימיק חביב.
ולחתן השמחה – מסמר הערב – שוס גדול ו-WOW אחריו…
פורט אודם- יין קינוח – מה אומר ומה אגיד. יש קבוצה אליטיסטית בישראל של יינות פורט טובים, ביניהם אמנה את הפורט של "יקב רות", ואת הפורט של "יקב פסגות", ועתה את הפורט של יקב הר אודם.
רבותי, רוצו לקנות! צימוקים, וענבים בשלים, שפע פירות יבשים, שזיפים, דובדבנים, טניניות רכה ובשלה חמאתית וקטיפתית שמנונית משהו כאחד. יש כאן ריכוז אדיר ונדיר של טעמי פרי הגפן עם בלסמיות. אתה טועם, מפחד שזה ייגמר בכוס, זה מרגיש עוד, זה מחמם את הגרון, זה לוהט בקיבה. אתה מרגיש את העץ, אתה חש בחום החבית תחת סככת החממה. הטמפרטורות שמגיעות עד 35 מעלות בסככה שהוקמה במיוחד לייצור הפורט,עושות כאן את תפקיד חייהן. אני לא מעשן. אני מודה לאל על כך. אבל כאן ועכשיו, ועם היין הזה, התקנאתי במעשני הסיגר. משהו כאן התקרב לפסגות התענוג הצרוף. ב- 110 ₪ אתה מקבל עולם ומלואו.
ב-20- ₪ כבר אמרנו, קיבלנו הטעמת עומק של יקב די צעיר.
בכסף הזה, קיבלנו סדנת הדרכת יין ברמות שרק ד"ר ארקדי פפיקיאן ידע להעביר, והוא אומר: "לעולם היין מסורת משלו, אתיקה, חוקים, ואופנה. בכל יין תוכל למצוא את טביעת ידו ואת נשמתו של היינן. צוות היקב, הכורם, היינן, מדבר איתנו, קהל חובבי היין, דרך היין שאנו טועמים. ליין שפה משלו. כשאתה לומד את השפה, נופלת בחיקך הזכות להבין למה התכוון היינן ביציר כפיו. היין מצפה מאיתנו שנבין אותו. כשאנו טועמים יין. אסור שדעתנו וחושינו יהיו מופרעים ע"י רעש הסביבה, ריחות הסביבה, תיאורה, קור מזגן, חום רב. אלה יפגעו לנו בארומות. בכדי לחוש ביין אנו חייבים להיות מנותקים. אם אנו רוצים להבין את היין, אנו צריכים להיות איתו, אחרת לא נבין מה הוא רוצה לומר.
תהיו עם היין. הוא יספר לכם המון. היין יעביר לכם מסר דרך מראהו החיצוני בצבע, בטעם, בארומה, באפטר טייסט. אלו יחד יוצרים הרמוניה. לאלו, יש לצקת קצת מזל, והרבה מהאווירה השורה ביקב.
מוסיף ואומר, ובעצם כבר לא מפתיע ד"ר פפיקיאן: "בעיני, הטועמים הגדולים בעולם הן דווקא הטועמות. אלה דווקא הנשים שעושות זאת בצורה יותר עמוקה. דיסקט הריחות והטעמים שלהן עשיר לאין ערוך משל הגברים. טעמן עשיר ומפותח, והן תיטבנה לתאר את היין".
לסיכום – רשת "טיב טעם" מבקשת לקיים אירועי טעימות יקבים ישראלים במתכונת זו מדי יום רביעי. כך נמסר לנו.
עכשיו, משקראתם, אתם שם כבר ביום ד' הבא ממלאים את החניה – בכך אין לנו ספק.
הכוונה, הרעיון, ההשקעה, והחזון ראויים לכל ציון. יישר כוח. תזמינו אותנו, נבוא.
(צילום: דני רובין)
