הכתבה הבאה עושה הכללה גורפת, אבל היא נכתבה כך בגלל כמות התלונות והזעקות שהשמיעו כורמים לאחרונה בזמן חודשי הבציר, שהתחילו לפני חודשיים ועדיין לא הסתיימו.
כמובן, אין כוונה להכליל ולהכתים את כל רוכבי האופניים או רוכבי השטח. רובם אנשים הגונים שבאים ליהנות מהטבע ותו לא. מי שייפגע מהכתבה הוא כנראה אותו חמדן, גזלן וגנב קטן.

לא, הפעם לא על גנבות הטרקטורים, צינורות ההשקיה, הגדרות או אפילו השתילים וחומרי ההדברה, שנגנבים ידי גנבים מקצועיים שמתכננים הכל בקפידה. הפעם הגנבות והנזק הן של רוכבי האופניים, שרוכבים בסופי השבוע בשבילי ישראל, ובדרכם וכמילות שירה של נעמי שמר, ואלס להגנת הצומח: "כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר".

המצב פשוט הפך לבלתי נסבל, וכורמים וחקלאים כבר לא יודעים מה לעשות עם התופעה הבזויה הזו.
מאות רוכבי אופניים מציפים את השטחים ועוברים דרך כרמים ומטעים כאילו הכל מותר, והם מרשים לעצמם לקטוף ענבים – לא משנה להם אם אלו ענבי מאכל או יין; הם פשוט משחיתים אשכולות שלמים שנזרקים על הקרקע, ובדרך גם שוברים את הזמורות שעליהן גדלים אשכולות הענבים, והעלים הירוקים נקטפים על מנת לעשות בהם שימוש למילוי באורז, ככה, בלי משים, אותו אשכול ענבים שנשאר על הגפן, נותר חשוף ללא העלים, ופשוט נשרף בשמש.
חקלאי ממושב ליד צפרירים, אף צילם רוכבי אופניים שפשוט סחטו אשכולות ענבים לתוך המימייה שלהם.

רכיבת שטח אמורה להיות רכיבה לשם הנאה מרכיבה נטו, וללא "תוספות" של גניבות חקלאיות או הרס גפנים ומטעים, עקירת צינורות השקיה על ידי הגלגלים, ושלא נדבר על הנזק שנעשה גם לגדרות החשמל שמוצבות כדי למנוע מחזירים ושועלים מלהיכנס לכרמים ולאכול. הזרם חלש, ורק מרתיע ומלמד אותם שלכאן לא כדאי להיכנס. אחד החקלאים אף בודק אפשרות לעלות את מתח הזרם בגדרות, כך שגם בני אדם ילמדו לקח.

השטחים החקלאים הם פרטיים, ורכושו פרטי והבלעדי של החקלאי שמעבד אותם בעמל וביזע, ועובדים קשה כדי לשרוד. חקלאי יכול לעבוד עונה שלמה כמו חמור, להשקיע הון עתק, ובסוף העונה איזה מחלה או ברד או חמסין יכולים להגיע, והכל יורד לטמיון.
אבל זה סיכון מקצועי שהכורם יודע ולוקח, ואף מבוטח מולו. אולם החקלאי לא צריך גם להתמודד עם אותם הולכי על שניים ורוכבי על שניים, שפשוט רומסים ביד גסה ובאופניים היקרות שלהם, שעולות אלפי שקלים, את החלקות שלו והתוצרת שלו.

שטחי חקלאות מעובדים אינם נחלת הכלל. אלו לא שמורות טבע או פינות צל שהטבע העניק לכולם. יש טעות בסיסית אחת בהבנה של אותם גוזלים: חלקות חקלאיות הן רכוש פרטי ובלעדי של החקלאים; כמו כן גם כל הפירות שיש בשטח. ברגע שדרכתם בחלקה פרטית, למעשה אתם משיגי גבול. וברגע שלקחתם פרי מהחלקה זאת, מדובר למעשה בגנבה לכל דבר. נקודה.

מי שנמצא במצוקת רעב או צמא, וראה פרי שיכול להצילו; כמובן שאף אחד לא יגיד לו דבר אם יקלף לעצמו קלמנטינה או יאכל אשכול ענבים, אבל למען הסר ספק: אף מטייל או רוכב שטח לא באמת נמצא במצוקת רעב. האופניים שלו עולות אלפי שקלים, והוא תמיד מאובזר ברכב שטח שמלווה אותו ואת חבריו לשטח כינוס, בו יש תמיד הרבה אוכל משובח.

אז גם הטענה האידיוטית ששמעתי, כי ישנו ציווי בתורה על השארת מעשר, ועוד מספר ציטוטים שפורשו לכיוון התר לאכילה בשטח, הם טענת שווא – לא מדובר בחוק כלשהו, וחלק מהאנשים שמצדדים במנהג עתיק זה שחלף זמנו, פשוט מחפשים תרוץ עלוב לחמדנות שלהם. אין לאף אחד כל זכות לקטוף תוצרת חקלאית, שחקלאים גידלו בזעת אפם.
לא קיים חוק המתיר לאנשים להיכנס למטעים ולכרמים, לקטוף ולאכול את הפירות. הנזק גדול מהמשוער, כל חקלאי שתופס אדם הקוטף מהתוצרת שלו רשאי להגיש תלונה.
מועצת גפן יין ומועצת הפירות, חייבות להגן על הכורמים והחקלאים, ולהתחיל להוביל מהלך חינוכי שיפתור את הבעיה ההולכת וגדלה, הסיירת הירוקה ומשטרת ישראל חייבות להתייחס לאותם גזלנים וחמדנים כאל מבצעי עברה פלילית, ולפתור את הבעיה הזו מהצד הענישתי, ועל ידי כך לגרום לאותם אנשים להירתע – בדיוק כפי שנרתעים משוטר תנועה שחולף על ידך. רק ככה אפשר יהיה למנוע את התופעה הבזויה הזו.

ומצד החקלאים והכורמים שנמצאים בלב הבעיה, אולי אפשר פשוט לשים דוכני מכירה בשטחים המועדים לפורענות, ולאפשר למטיילים שכן שומרים על החוק, ליהנות מתוצרת טרייה במחירים סבירים שמדלגים על פער התיווך של הירקן.

 

 

קראו את תגובתו של יפתח ליברזון, אגרונום בכרמי קיבוץ סאסא:

תגיש תלונה אם בא לך. הגשתי עשרות. כולן נסגרות מ"חוסר עניין לציבור". אתם, כנראה, הכורמים, חדשים בענף. אצלנו, הנוטעים, זה חולי ידוע. בעבר ניסינו לחמש שומרים – לא כל כך טוב, בעיקר כי השומרים מסתבכים עם המשטרה יותר מהגנבים, כי הגנבה לא נחשבת לפשע והאלימות נגד הגנבים דווקא כן. הקטע של לקט (פרי שנפל לקרקע מסיבות שונות) פואה (צמרות העצים) ושיכחה (קורה), דווקא מצויין להתמודדות עם מזיקים שמתנחלים ומשתקעים במטעים, כמו זפי"ת ועש האשכול. מפקחים על המטע יום-יום ולא בשלט רחוק (כמו עם תאילנדים וקבלנים), ומזמינים את הציבור לקטיפי סניטציה אחרי הקטיף המסחרי. רוב הגנבים לא מסתבכים עם זקיף (להבדיל משומר שמתוגמל על תפיסה ולכן נסתר, זקיף צריך להראות ולקרוא לכוחות במקרה הצורך), ויעדיפו חלקות נידחות או כאלו שמנוהלות בשלט רחוק. תסביר לקוטפי העלים שהכרם מרוסס, ו-DMI פוגע באון הגברי (לא שקר). תציע להם עלים בחילון או בשילוך.

 

 

קראו את תגובתו של אדם דליות ממושב מזור:

אוי, כמה מוכר. לצערי מניסיון בן שנים,יש כמה אפשרויות להסביר לרוכבי האופנים , טרקטורונים, בעלי הג'יפים, סוסים ואצני הבוקר, את הסיטואציה בה אנחנו נמצאים, כמובן לא כולם מוכנים לשמוע, ובמיוחד אנשי "הקשת האלימה". אני חייב לציין את הגרועים ביותר ראשונים, אלה ההורים הבאים ברכב עם כמה מילדיהם "לעשות שוק", אנשים אמידים, על פי רכבם ומלבושיהם. כשאני פונה אליהם ואומר, "כואב לי שאתם מלמדים את ילדיכם לגנוב", התשובה הטריה בשטח: "האדמה אינה שלך. מה, יש לקחנו כמה משמשים". לרדת לרמה זאת ולמצוא מילת הרגעה לעצמי איני יכול.

שש רוכבות אופנים יוצאות מהמטע, אחת אני מצליח לעצור ולדובב: "לא יכולתי להתאפק נוכח המשמש, נזכרתי בטעם הילדות", ואני מנסה להסביר לה, שאני מבין, אבל היא מספר 38 הבוקר, אין לי סיבה להאמין לה, שלא תעשה זאת שוב, ודרך אגב אומרת שהיא ממושב, אבל מההרחבה.

טרקטורונים עליהם מורכבת על פי חוק קשת התהפכות, נוסעים בניצב לשורות.  הבחורה היושבת מאחורי הנוהג, נהנית מההקפצה בכל שורה, ואחריהם שובל של פרי וענפים שבורים, דבר אל העצים!!!

ואז מופיע החכם התורן, עו"ד במקצועו. הוא נוהג לעשות סיבוב 30 ק"מ בכל בוקר, לפני לכתו למשרד, הוא יחיה הרבה שנים אחרי! בפיו שאלה, כנראה מספר החוקים, "מדוע אתה לא מגדר את המטעים?". מה אפשר לענות? האמת, התשובה המלומדת ביותר צריכה להיות, להוציא את המזמרה מנרתיקה, לחתוך לו את צמיגי האופניים, שימשיך ברגל, את זה היה זוכר! לא כנקמה חלילה, אלא כשיעור לזיכרון לכל חייו, ואני אלך לשבת בבית הסוהר בגלל שרציתי להגן על יבול שעמלתי עליו שנה. ומה לעשות, יבול אחד בלבד בכל שנה נותן העץ, וממנו קיוויתי להביא אוכל לילדי.

אילו הייתי בעל מפעל לאלקטרוניקה, הייתי מזמין את כיתת נכדי לסייר במפעל. כל ילד שני-שלישי, היה שם בכיסו שבב (צ'יפ) מקו הייצור שלאורכו הובלתי אותם בגאווה. איך היה כל אחד מאתנו מגיב, כשנתגלה שחסרים שבבים על קו הייצור שהושבת בשל הלקיחה של הילדים החמודים??? לא עלה בדעת אף אחד מהלוקחים הפוטנציאליים שההבדל היחיד בין הפרי והשבב, הוא שהפרי גדל על עץ והשבב נרכש ממדף במפעל.