בשבוע שעבר פרסמנו כתבה על מבול תביעות יצוגיות שנוחתות על מפעלים קטנים, מסעדות ובתי עסק. אלו תביעות שברובן הגדול נסגרות עוד לפני שהן מגיעות לדיון. עורכי הדין מגיעים לפשרות ותביעות של מאות אלפי שקלים וצפונה אל מיליוני שקלים, נסגרות בכמה עשרות אלפי שקלים – וכמובן שכר טרחת עורכי הדין. בתי המשפט נתנו דעתם בגין המבול הבלתי פוסק של תביעות כאלה, והאגרה הגבוהה שמטילה המדינה על התובעים עושה קצת את העבודה. אבל גם לזה יש פרצה, שכן החוק קובע שבעלי מוגבלויות פטורים מאגרה.
השבוע נשלחה תביעה ייצוגית על סך 14 מיליון שקלים נגד היקבים תשבי, קסטל, אלכסנדר, מוני, בזלת הגולן, קלו דה גת וצובה. כתב התביעה ארוך ומנומק, וברובו מתבסס על אי הנגשת אתר היקב – לא האתר הפיזי כי אם אתר האינטרנט הוירטואלי דיגיטלי, לציבור הנכים על פי חוק. ואכן יש חוק שדואג שבעלי מגבלות ראייה, עיוורון, נכי גפיים וכו', יוכלו לשוטט במרחב האינטרנטי ככל האדם. אז קצת הסברים חוקיים:
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשע"ג 2013
נכון לסוף 2013 מדינת ישראל יישרה קו עם מדינות נוספות בעולם, ומחייבת על פי חוק הנגשה של אתרי אינטרנט. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עוסק בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. במסגרת החוק תוקנו תקנות רבות הנוגעות לנגישות, ביניהן גם תקנות נגישות השירות, שכוללות סעיף ספציפי ומפורט – סעיף 35, לעניין הנגשת אתרי אינטרנט, ומה נדרש מבעל האתר לבצע כדי לעמוד בתקנות ובחוק.
קודם כל, כפי שכתבתי לא צריך להיבהל כל כך מהר מתביעה ייצוגית. רובן נסגרות ומתאדות טרם הגעתן לערכאות, בוודאי תביעות שבית המשפט רואה בהן נסיון לעשיית עושר ותו לא. שנית יש חוקים שמגינים על בעלי עסקים בנוגע להנגשת העסק או אתר האינטרנט, וצריך לקחת את זה בחשבון. ראשית, התובע חייב לשלוח מכתב התראה על מנת לתת לעסק אפשרות להגיב ולתקן את העוולה תוך 60 יום. שנית, קיים קובץ חוק שאפשר להוריד אותו ולפעול על פיו "תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התאמות נגישות לשירות, התשע"ג-2013" סעיף 35א. וכמובן מוקצה זמן סביר כדי להנגיש אתרים קיימים או אתרים חדשים. החוק קובע יש להשלים בתוך 36 חודשים מיום התחילה, את ביצוע ההתאמות לשירות אינטרנט קיים או לשירות אינטרנט חדש, שתחילת הספקתם עד 24 חודשים מיום התחילה. ועסק שיכול להראות כי הוא בקשיים כלכליים, יכול לבקש פטור.
הנגשה היא אינטרס עסקי
בשיחה עם יובל וגנר – פעיל חברתי למען אנשים עם מוגבלויות, מייסד ויו"ר עמותת נגישות ישראל, נמסר לי מידע רב בנושא. העמותה לא מעודדת תביעות כנגד עסקים, אלא פועלת בדרכי הסברה לבעלי עסקים, ועוזרת להם להבין את האינטרס שלהם להנגיש מתקנים, אתרים, חניות, שירותים, וכמובן הדרכת צוות איך להתנהג עם בעלי מוגבלויות שונות, האינטרס של בעל העסק מובן; מדובר בעשרות ואף מאות אלפי אנשים שנוסעים ומטיילים עם בני משפחותיהם, וכמובן רוכשים מוצרים. היום, בוודאי בעידן הקורונה בו חיפוש מידע האינטרנט וקניות ברשת הפכו לנחלת מרבית האוכלוסייה, הדבר נכון פי כמה וכמה.
אך כאמור, לא כל הזמן צריך לרוץ לבית משפט. עמותת נגישות ישראל גם מודעת לקשיים כלכליים של בעלי עסקים קיימים, והנגשת מקום באופן מלא יכולה לעלות כסף רב. בכלל, המילה שיובל חזר עליה כל הזמן היא "איזונים". לעסקים יש אילוצים – בניינים לשימור, בעיות הנדסיות, וכמובן אילוצים כלכליים. הסיסמה של העמותה היא "עסק מנגיש הוא עסק מרוויח. לכן החינוך, שיתוף הפעולה והבנת הצרכים המיוחדים של ציבור גדול של בעלי מוגבלויות, הינו חשוב מאוד. בנוגע להנגשת אתרי אינטרנט מדובר בסוג וגודל פונטים, אפשרות להפעיל מסך ללא עכבר, האפשרות שעיוורים יוכלו לשמוע את המידע, וכו'.
זה לא עסק מסובך, אבל תוכניתן שבונה אתר אינטרנט ליקב, צריך להיות מודע לכך.
תגובות
המועצה לגפן יין בישראל: "המועצה אינה צד להליך, ואינה בקיאה בטענות המוצגות במסגרת התובענה הייצוגית, אשר יצטרכו להתברר בבית המשפט. יחד עם זאת, מקריאת התובענה עולה, כי התובע בחר שלא לפנות אל אף אחד מהיקבים הנתבעים, ולהפנות תשומת לבם לליקויים הנטענים על ידו באתרי האינטרנט שלהם, ככל שאכן קיימים, ותחת זאת בחר להגיש תביעה כספית:
משרד עורכי הדין ליבמן ושות' שמייצגים את התובע: "להלן תגובת משרדנו ונא להביאה כלשונה: הנתבעות מכירות מזה שנים את הוראות החוק, וחרף כך נמנעו מלדאוג להנגשת אתריהן הפיזיים והאינטרנטיים לטובת ציבור הנכים הגדול בישראל. כעת הנתבעות מנסות להפוך את היוצרות, ליצור את הרושם כאילו הן "הקורבן" ולא ציבור הנכים. מוטב יהיה אם הנתבעות יתקנו דרכיהן ובהקדם. משרדנו ימשיך לפעול למען זכויות הכלל והפרט בהתאם לחוק, ולרבות למען זכויות הנכים בישראל".
תגובת יקב קסטל: "האתר הונגש עוד בטרם הגשת התביעה. יקב קסטל נרתם ותמיד משתפר ומשכלל את עצמו, כך שיוכל להתאים לכל המשתמשים באתר".
תגובת יקב בזלת הגולן: "מדובר בעורכי דין שמנצלים כל מצב כדי לעשוק".
תגובת יקב אלכסנדר: "אנו ביקב אלכסנדר פועלים על פי רישיון עסק וכמובן תחת תקנות נגישות. באתר האינטרנט נפלה טעות כאשר האתר עבר שיפוץ ותיקונים, ובמשך מספר חודשים בודדים לא הייתה נגישות. ברגע שהודיעו לנו על הבעיה, תוך מספר ימים היה האתר נגיש באופן מסודר ותקני. אנחנו מבקשים את סליחת הקהילה בעלת המגבלות".
לסיכום: ציבור המוגבלים בארץ הוא אדיר. בין אם מדובר בנכי צה"ל או בנכי הביטוח הלאומי, מדובר לפחות באלפי מוגבלים ועשרות אלפי בני משפחותיהם. אין שום סיבה בעולם לא לאפשר למוגבלים ליהנות מחוויית גלישה, ובוודאי ביקור וטעימות ביקבים. החוק ברור, ויש לפעול על פיו. כאמור, החוק גם מאפשר הקלות ופרקי זמן ארוכים על מנת להנגיש את האתרים.
הריצה לבית המשפט עם תביעה צריכה להיעשות רק כאשר יש התעלמות מוחלטת ממכתבי התראה, וצריך לאפשר לתקן את העוולה לפני הגשת כתב תביעה. בכל מקרה, במידה ובית המשפט מקבל את התובענה הייצוגית ופוסק לטובת התובע, אז צריך לדעת שחלק גדול מהסכום הולך לקופה ציבורית במשרד המשפטים, ולא ממש מגיע לציבור הנכים. לכן במידה ויש פשרה, אפשר לבקש שהכסף או התמורה (בקבוקי יין, ביקור ביקבים חינם וכו') יועברו לעמותת נגישות ישראל.
יובל וגנר וצוות העמותה עומדים לרשותכם בכל שאלה מקצועית בנוגע להנגשה ולייעוץ.
