כבר טעמנו יינות רבים טובים וטובים יותר, אך כשהתאספנו בביתו של אחד מחברי WITA (קראו בסוף מה זה) לערב נוסף של טעימות עיוורות, לא ציפינו למסע מקיף שכזה מסביב לעולם. גם לא ידענו שאנחנו עומדים לטעום 13 יינות מזן ענבים אקספרסיבי במיוחד המסוגל להסתגל לאקלים מגוון ולייצר יינות בעלי מאפיינים שונים למדי, החל מיינות בעלי גוף מתון ובינוני באקלים הקריר של אזורי העולם הישן, ועד ליינות פירותיים ונועזים המגיעים ממדינות העולם החדש כמו אוסטרליה למשל, בה הזן הזה הוא כוכב עליון. ואם לא ניחשתם עד עכשיו, הרי שהערב שלנו הוקדש ליינות העשויים כולם מענבי סירה.
הדעה הרווחת בימינו היא כי מקורו של זן הסירה הוא בעמק הרון שבצרפת, אבל אם תשאלו את האוסטרלים הם יישבעו לכם שהזן מגיע משיראז, בירתה העתיקה של האימפריה הפרסית, שהתפרסמה ברחבי העולם בזכות יינותיה שצבעם אדום עמוק נוטה לסגול. כך או כך, אחרי חימום (או נכון יותר קירור) הקנה עם השמפניה החדשה של יקב רזיאל, יצאנו לדרך כדי לחוות את טעמם של ינות הסירה שאסף בשקידה רבה מארחנו הנדיב. רק שימו לב, כל הטעימות היו עיוורות, ולכן הערכנו את היינות לפי טיבם וללא כל קשר לארץ מוצאם או ליקב בו יוצרו.
סבב ראשון – דרום אפריקה מול קפריסין
Vlassides – Shiraz 2016
צבעו אדום כהה, עם נטייה קלה לכתום. כבר במבט בכוס, היין נראה ותיק משהו, וכשקירבנו את האף לכוס קיבלנו ריחות של דובדבנים שחורים ושזיפים בשלים, שהזכירו ליקר דובדבנים. טעמי השזיפים הם גם מה שקיבלנו בפה. שש שנים לאחר שיוצר עדיין הייתה ליין חמיצות נעימה, אך סיומת די קצרה. גם ממאפייני הייין קשה היה לזהות באיזה זן ענבים מדובר. קשה לא פחות היה לנסות לזהות מאיזו מדינה הוא מגיע. רק בדיעבד למדנו שהיינן הקפריסאי שמאחורי היין הזה הוא דור שלישי למשפחת ייננים, ולצד המסורת המשפחתית הוסיף גם את הידע שרכש מלימודי ייננות באוניברסיטת דיוויס, קליפורניה.
Delheim Shiraz 2017 – Stellenbosch
צבעו אדום כהה. באף מעט ריחות עשבוניים, תותים וגרגרי יער סגולים, ובפה שזיפים עם חמיצות נעימה. ליין גוף קל וטעמים שלא הרשימו את החבורה. השוני הגדול בין שני היינות גם לא איפשר לחברינו לזהות מאפיינים בולטים, ובשלב הזה טרם זיהינו את הזן שנבחר ככוכב הערב.
סבב שני – צרפת מול מרוקו
סבב יחודי בו טעמנו שני יינות של אותו יינן משתי מדינות שונות. בדיעבד הסתבר ששני היינות הללו היו הגפרור "שהצית" במוחו של מארחנו את הרעיון להקדיש את הערב לינות סירה מסביב לעולם.
Thalvin – Alain Graillot – Syrocco – Syrah du Morocco 2017
ליין צבע אדום כהה. באף קיבלנו ארומות של פירות יער ודובדבנים מתקתקים, וגם הפה המשיך את האף עם טעמי ריבת דובדבנים ושזיפים. הטעמים המתקתקים משהו, הזכירו ינות מזן הזינפנדל, אבל ללא הסיומת המעושנת של הזן הזה. בכל מקרה ניתן היה לנחש כי מדובר בענבים מארץ חמה. אלן גריילו, מטובי יצרני הסירה ב-Crozes-Hermitage, הוא זה שעמד מאחורי היין שיוצר ביקב Thalvin במרוקו. הוא נתקל בכרמים של יקב זה כאשר רכב על אופניו באזור זנאטה בין קזבלנקה לרבאט (זו גם הסיבה לציור אופני הטנדם ועץ הדקל שעל תווית הבקבוק). כדי לספק גפנים ליין הסירה שלו יצר אלן שותפות עם בעלי יקב Thalvin. היין מיוצר מגפנים בנות 10-40 שנים (גיל ממוצע 25 שנים), תוך שימוש בשיטות חקלאות מסורתיות, כלומר תסיסה עם השזרות במיכלי בטון סגורים. היין יושן 15 חודשים, תחילה במיכלים ולאחר מכן בחביות עץ אלון גדולות שיובאו מבורגון.
Domaine Alain Graillot, Crozes-Hermitage 2017
צבעו סגול כהה מרשים. באף קיבלנו ריחות פלפל לבן עדין ותות שדה ובפה בלטה החמיצות של היין, טעמי אוכמניות וגוף קל-בינוני אך עדיין מעט טאני. הענבים מהם יוצר היין מגיעים מגפנים בנות 50 שנה, וכרמים אורגניים. התסיסה נעשתה באשכולות שלמים במיכלי בטון, ולאחריה יישון של שנה בחביות עץ אלון ישנות ברובן. היין היה אלגנטי אך לא מלהיב. כשנחשפו ארבעת היינות הראשונים הופתענו פעמיים. ראשית אף אחד לא זיהה שכל הינות עשויים מאותו הזן, ושנית הופתענו במיוחד לטעום יין ממרוקו.
סבב שלישי – קרב מעניין בין אוסטרליה לניו זילנד
בשלב הזה כבר ידענו שלפנינו ערב יינות סירה, אך שום דבר מעבר לכך.
Cedalion SV Syrah 'Block 31' Waiheke Island 2015
ביין הראשון קיבלנו באף בנוסף לריחות פירותים גם פלפל שחור ותבלינים. בפה התווספו טעמי תותים בשלים, שזיפים ודובדבנים שחורים. חוץ מרבדים של טעמי פירות הייתה ליין מין מליחות עדינה ברקע, שלא הפריעה לנו להתלהב ממנו. אפשר לומר שהיין הזה סיפק לנו את קפיצת המדרגה לה ציפינו. ה- Cedalion הרשים מאוד, והיה בין מצטייני הערב – מורכב, מתפתח, אלגנטי ומינרלי. היין יוצר על ידי סם הארופ, MASTER OF WINE שהוא גם יועץ יין בינלאומי, סופר ויצרן יין. לאחר שחי בלונדון שנים רבות חזר לניו זילנד, וכעת מייצר יינות תחת מותג משלו. הכרם היחידני ממנו מופק היין בן 15 שנים, ונמצא ב Waiheke- – אי קטן ליד אוקלנד ניו זילנד, הידוע כאזור יין משובח. האקלים באי סוב-טרופי, והוא מאופיין בקרקע חרסיתית בעלת אחוז מינרלים גבוה.
Two Hands Wines Ares Shiraz 2015 – Barossa Valley, Australia
צבעו של היין בן ה-7 סגול כהה נוטה לשחור. באף אי אפשר היה לפספס את ריחות המנטה והאקליפטוס האופייניים לשיראזים אוסטרלים, ובחך קיבלנו יין עשיר ואיכותי עם טעמי דובדבנים ושזיפים בשלים, בשילוב טעמי וניל ובזוקה. יין מורכב בעל גוף בינוני-כבד. מדובר ביין הדגל של היקב, המיוצר מענבי שיראז האיכותים ביותר שלו. היין התיישן 25 חודשים בחביות, 20% מהן עשויות מאלון צרפתי חדש, והיתר בחביות בנות שנה עד 4 שנים. בתום שנה, רק היין הטוב ביותר מהחביות נלקח לבלנד הסופי. יצרני היין הצליחו ליצר יין איכותי ולא בומבסטי מדי (כפי שניתן לפעמים לצפות מחלק מיינות הסירה האוסטרלים). בקבוק הזכוכית שלו זכה ללא מתחרים בתואר "הבקבוק הכבד של הערב".
סבב רביעי – ישראל מול ספרד
שתי מדינות חמות הפיקו שני יינות סירה מעניינים, וגם כאן קיבלנו מופעים של סירה שהזכירו יותר את השיראזים האוסטרלים, ותיכף תבינו מדוע.
Borsao, ZARIHS 2015
צבעו של היין הזה ממש סגול כהה נוטה לשחור, כיאה לסירה ותיקה. באף קיבלנו ריחות טבק, קפה וריחות שלישונים של יין ותיק. בחך הופיעו על הלשון טעמים עשירים של שזיפים ופירות יער בשלים, עם מעט טעמי מנטה ברקע. יין עגול, מאוזן, עשיר, ואפילו אפשר לומר אלגנטי. גם הסיפור מאחורי היין הזה אינו אופייני, שכן למרות שהוא מיוצר בספרד, מדובר בשיתוף פעולה עם כריס רינגלנד – ניו זילנדי המייצר כיום יינות באוסטרליה ונחשב לאחד מהייננים הטובים ביבשת. כריס חבר ליקב Borsao הגדול ב-Campo de Borja , וביחד יצרו את היין המיוחד הזה. היין התיישן 12 חודשים 40% בחביות עץ אלון אמריקאי, ו-60% במיכלי נירוסטה.
קלו דה גת, סיקרה, סירה 2014
צבעו סגלגל כצבע חציל. הניחוחות שהפיק הזכירו ליקר דובדבנים, וגם כאן קיבלנו טבק, עור וריחות שלישונים המזכירים טחב ורצפת יער. בפה קיבלנו טעמים של שזיפים בשלים, ריבת אוכמניות סמיכה ועשירה ברבדים, וחמיצות טובה. החיבור של היין הזה לאוסטרליה מגיע מאיל רותם, הינן של יקב קלו דה גת, שאת לימודי היינות שלו השלים באוניברסיטאת אדלייד האוסטרלית.
סבב חמישי – רון מול ארה"ב
Chapoutier Hermitage Monier de la Sizeranne 2010
חלל האף התמלא בריחות טחב ועשן, בתחילה גם הופיעו מעט ריחות ברט שנעלמו לאחר זמן קצר ופלפל לבן. הפה אופייני מאוד לסירה, עם טעם עשיר של שזיפים שחורים בצירוף פלפל שחור. היה זה יין אופיני לעמק הרון הצפוני, וכפי שהגדיר זאת מארחנו, היין היה בדיוק מה שמצפים משפוטייה, ולטובה – אף 'סרחוני' ומעושן, פה מורכב, בעל גוף בינוני וחמיצות יפה. בהחלט יין מעניין ומהנה.
Chateau Ste. Michelle – Ethos Reserve Syrah 2011
צבעו אדום כהה מאוד. באף קיבלנו ריחות שזיפים בשלים וקצת אבקת מרק. הפה התחבר היטב עם האף, וסיפק טעמי פירות בשלים, בעיקר דובדבנים ושזיפים שחורים. פחות מרשים מקודמו ואחד הפחות מוצלחים בטעימה. היקב ממנו הגיע היין הוא אחד היקבים הוותיקים והמוערכים במדינת וושינגטון, ארה"ב. היין שטעמנו מורכב מ- 98% סירה ו- 2% מורבדר, התיישן 22 חודשים ב-22% חביות חדשות ו-78% בחביות אלון צרפתי בשימוש שני. היקב ידוע בעיקר בזכות יינות הריזלינג שלו, ונראה שהטרואר שלו מתאים יותר ליינות מסוג זה.
סבב שישי – האיטלקי
Le Macchiole, 'Scrio', Toscana IGT – Tuscany ,2010
צבעו שחור ובאף קיבלנו מנעד רחב ומעניין של ריחות, החל מתבלינים הודים כמו מסאלה ועד קינמון ושזיפים שחורים. הפה עשיר בטעמי פירות שחורים כולל דובדבנים שחורים, תאנים בשלות ושזיפים מיובשים. עשיר, אלגנטי ואחת ההפתעות הגדולות של הטעימה. למרות שהאיטלקים אינם ידועים בייצור ינות מזן הסירה, יין זה ייצג בצורה ראויה להערכה את תעשיית היין המפוארת של איטליה. יין מצוין והרמוני, שחלק מהנוכחים הגדירו כטוב בטעימה. יושן 17 חודשים, 75% בחביות אלון חדשות ו-25% בחביות בשימוש שני.
סבב שביעי – המאכזב
Paul Jaboulet Aine Hermitage La Chapelle 2009
צבעו הסגלגל כהה הבטיח רבות, אך באף קיבלנו ריח חלש ודלוח. גם הפה היה מאכזב למדי, חסר איזון וללא חמיצות. נראה שהיין היה מקולקל או שהתחמצן טרם זמנו. פול ז'אבולה הוא יצרן מצוין של ינות סירה מצפון עמק הרון, וינותיו מחלקת La Chapelle הם יינות הדגל שלו. לכן תיכנן המארח כי יהיה זה "היין של הערב", אך בפועל זכה היין בתואר "היין המבאס של הערב" – אף שהיה פתוח שעות ארוכות היה 'ריקני' סגור ואטום. חלק מהמשתתפים סברו שהוא לא תקין. המארח חשב שאולי לא נפתח מספיק, אבל גם ניסיון לחזור אליו כעבור 24 שעות לא שיפר את הרושם הרע שהותיר בנו.
סבב שמיני – המבטיח שגם קיים
Côte-Rôtie Château d'Ampuis Guigal – 1999
יין נפלא. עשיר בריחות טבק, פטריות, עור ועשן, ובפה טעמי פירות בשלים. רב שכבות ובעל טעמים עשירים של תותים וגרגרי יער סגולים, שזיפים ודובדבנים שחורים, לצד פלפל שחור, טבק ועשן. גיגל הוא אחד היקבים הטובים בצפון עמק הרון, ויין זה נעשה מענבים שהגיעו מאחת החלקות המשובחות ביותר בכל צפון הרון – חלקת d'Ampuis של אזור Côte-Rôtie. הוסיפו לזה יין בן 23 שנה, וקיבלתם חוויה מיוחדת במינה. וואוו איזה יין!!! שאפו ליינן וגם למארח שדאג לחלוק איתנו את היין הנפלא הזה, שמימש את ההבטחה. יושן 38 חודשים בחביות חדשות. כמיטב מסורת האזור נוספו לענבי הסירה של היין גם 7% ענבי ויונייה.
אז מה ניתן לומר לסיכום טעימה עשירה, מגוונת ומיוחדת שכזו? מעבר לחוויה ולהתנסות בטעימת 13 ינות סירה שונים, שמחנו לגלות כי יש כמה אזורי יין שאינם נחשבים למעוזי סירה אופייניים, כמו צפון ניו זילנד ואיטליה, אך בעבודת כורמות ויננות מתאימה יכולים להפיק ינות סירה מענגים מאוד. יחד עם זאת, נראה שאין תחליף לידע ולניסיון. וכשהידע מצטרף לטרואר מתאים, יינני צפון הרון יודעים להפיק מזן הסירה הרב-גוני יינות נפלאים, המצדיקים את המוניטין שיצא לסירות של הרון הצפוני. ערב חוויה כבר אמרנו?
על שלמה גרדמן
על שלמה גרדמןשלמה גרדמן, איש הייטק ותיק ויו"ר פורום מנכ"לי ההייטק של ישראל, התאהב בעולם היין לפני כ- 20 שנה, והחליט להתמקצע בתחום. במהלך השנים העמיק את הידע המקצועי שלו בתחום היין בארץ ובעולם. גרדמן בוגר בהצטיינות של התוכנית המתקדמת ליין בביה"ס הבריטי WINE & SPIRIT EDUCATIONAL TRUST, קורסים והשתלמויות בתרבות היין, כולל השתלמויות בטעימות טכניות, שיפוט יין וגידול גפנים, בהובלת אנשי יין מהמומחים בישראל כעידו לוינסון (יינן ראשי של יקבי ברקן וגראז' דה פאפא), ערן פיק (יינן ראשי ומנכ"ל יקב צרעה), וחיים גן (מנכ"ל איש הענבים). כמו כן גרדמן הוא בוגר קורס של שנה לייצור יין, בהנחיית ניר שחם בביה"ס לייצור יין ביקב שורק, ושופט יין בתחריות היין הבינלאומיות TERRAVINO.
על WITA
((WINE IS THE ANSWER WITA היא קבוצת טעימה מקצועית הנפגשת בקביעות מדי חודש, וכוללת כמה מטובי המומחים ליין בישראל, ייננים ושופטי יין. כל מפגש מוקדש לנושא מסוים (זן ענבים, אזור יין או יקב מסוים), וכולל כעשרה ינות (מהארץ או מהעולם), שנבחרו בקפידה על ידי המארח. במטרה להעמיק את הידע וההבנה של חברי הקבוצה, כל הטעימות הן עיוורות, ולאחריהן מעניקים חברי הקבוצה ציונים לינות שנטעמו.
תגובה אחת
אני מאד מעריך את הידע של חברי הקבוצה . אבל כנראה היינות אמרקאים לא כל כך מבינים . מכל היינות שיש בחרתם יקב שהוא מפעל והסירה הוא בכלל לא הצד החזק שלו . חוסר הבנה בסיסי . סירה או מווואלה וואלה או מרוק וואלי בדרום אורגון .