המלחמה בליפרול – להציל את תעשיית היין הישראלית
אלון גונן: בעוד אנחנו עוסקים במחלת פירס (קְסִילֵלָה) שגורמת לתמותת גפנים ליין ולמאכל, פרסם ערן פיק יינן יקב צרעה בפייסבוק, תוך כדי הבציר, תמונה ומספר מילים: "האשכולות האלה הם לא פחות מנס. בציר ראשון שלנו של סירה מקלון דרום אפריקאי, שהגיע לארץ ביוזמה של מגדלים וייננים בהובלה של המועצה לגפן היין ושל נועה מעוז. במדינה שנדיר למצוא בה משהו חיובי לומר על פרויקטים מורכבים, זה פרויקט מוצלח מאוד שכנראה הציל לא מעט מגדלים ויקבים. תודה!".
ואכן, מאחורי התמונה מסתתר סיפור מורכב וארוך, שכנראה הציל את תעשיית היין הישראלית, והוא המיזם להבאת חומר ריבוי נקי מליפרול 3 (וירוס קיפול העלים) מדרום אפריקה.
לפני מספר שנים חשפנו לראשונה כאן באתר, את מחלת קיפול העלים שהוסתרה מהציבור על ידי משרד החקלאות. המחלה שאיימה להשמיד את תעשיית היין, צמחה במשתלות מקומיות שככל הנראה עשו ככל העולה על רוחן, בעוד משרד החקלאות והיחידה להגנת הצומח פשוט לא בדקו את המשתלות, לא פיקחו וסרבו לקחת אחריות, מחשש לתביעות של מגדלים. המצב, כאמור, היה אקוטי, ומשרד החקלאות שניצב חסר אונים אל מול ההתפרצות, המליץ לעקור גפנים ולחטא את האדמה במקומות בהם הווירוס התגלה. אף אחד לא הציע פיצוי או תשלום כלשהו לכורמים או ליקבים בגין העקירה והשתילה מחדש. גרוע מכך, משרד החקלאות לא נתן פתרון כלשהו לחומר ריבוי נקי, והמשתלות שהפיצו את הוירוס המשיכו בשלהן.
מחלת קיפול העלים ליפרול הנגרמת על ידי וירוס, גורמת לנזקים כבדים בכרמי ענבי מאכל ובכרמי היין. במהלך השנים גרמו הנזקים בכרמים לירידה של עד 20% ביבול, וירידה של כ-50% באיכות הפרי, כאשר הנזק הכלכלי בענבי יין נאמד בכ-8 מיליון ₪ בשנה. בכרמים מסוימים, רמת המחלה בשנים 2015-2017 הייתה כה גבוהה, עד שבסופו של דבר לא הייתה הצדקה כלכלית להמשיך את הטיפול בהם, והיה זה רק עניין של זמן עד שלא יימצא כרם שלא יידבק בליפרול 3.
סדרת מאמרים אצלנו, בקשת תגובות ממשרד החקלאות והשירותים להגנת הצומח, ואפילו בקשה רשמית מהיחידה הממשלתית לחופש המידע לחייב את משרד החקלאות לחשוף את המידע, כנראה עשו את שלהם, ואט אט המשרד החל להודות בטעותו ואף הזרים תקציב למחקר.
הבעיה הייתה שהכול נעשה באיטיות ובחוסר תקציב ומומחים בנושא, וצחי דותן מנכ"ל המועצה לגפן היין, הבין שהנושא לא מעניין אף אחד ושעל הענף לעשות משהו באופן מידי. בשנת 2018 נשלח לדרום אפריקה צוות של המועצה, לפרויקט של ייבוא חומר ריבוי נקי והקמה של בית גרעין חדש של המועצה לגפן היין. הייבוא בוצע ב-2018. נטיעות ראשוניות מאוד (100,000 שתילים) ניטעו כבר ב-2019, אבל בשנת 2020 כבר בוצעו נטיעות בכמויות גדולות בכל הארץ, וכולן מחומר הריבוי החדש. כל הזנים והקלונים הגיעו מדרום אפריקה (כאשר המקורות שלהם ממקומות שונים בעולם), וכל החומר עבר ניקוי מוירוסים על ידי הדרום אפריקאים, ומאז שהגיע לארץ נמצא בפיקוח מחמיר של המועצה לגפן יין.
כשערן פיק מדבר על בציר הענבים השנה, הוא למעשה מציין כי זו שנת הניבה הראשונה (בהיקפים גדולים) של הקלונים החדשים שהובאו לארץ. תמיד קיים חשש שהחומר שהגיע נגוע, ושהמחלה עלולה להתפרץ או להידבק מחלקות נגועות, כך שהמעקב אחרי הגפנים החדשות היה מרתק, ואשכולות הענבים שנבצרו מראים כי מדובר בהצלחת הפרויקט.
מעניין לבדוק אם יהיה שינוי בטעמי היין שיופק מחומרי הגלם החדשים שהגיעו מדרום אפריקה ורגילים לטרואר שונה, שיטות עיבוד כרמים שונות, ואולי אף לאסכולה ייננית שונה. הבדלי הטרואר, גם כאשר מדובר באותו זן, יכולים להתבטא בפרופילי טעם שונים בשל שינויים בהרכב הקרקע, האקלים והגובה. לאקלים תפקיד משמעותי בהתפתחות והבשלת הענבים, ומעניין יהיה לטעום את המוצר המוגמר ולהשוות אותו לגפנים הקודמות.
נועה מעוז, אגרונומית המועצה לגפן היין, שהובילה את הפרויקט מטעמה, אומרת: "זו שנה חשובה ומסקרנת מאוד. כרגע ההתרשמויות מהשטח נראות טוב מאוד. יש מקום לאופטימיות". אנחנו נמשיך לעקוב.
סיום בציר ביקב אדם – לגבור על שנת בציר מאתגרת
אורנה לב ייננית יקב אדם כתבה: ב-13.8 סיימנו את בציר 2023 בכרם היקב ברמת צבאים (נטיעת 2015, 5 דונם במושב רמת צבי ברמת צבאים, 7 זני ענבים – סירה, קריניאן, גרנאש, מלבק, ויונייה, רוסאן וקברנה פרנק). נראה שאנחנו הראשונים לסיים. שנת בציר מאתגרת; מכות חום, הצטמקויות, ענבים קטנטנים דחוסים מלאי טעם. 20-30% פחות פרי משנה קודמת. למרות מזג האויר החריג והחום המעיק על כולנו, הסוכר בענבים עלה במתינות והחומצה נהדרת.
אנחנו כבר בסוף אוגוסט. כל היינות האדומים משנת 2021 שנעשים בתסיסה ספונטנית בזכות השמר המיוחד שיש לנו בכרם, עומדים לקראת סיום תסיסה וסחיטה. בינתיים צוברים עוד טעמים מהשהייה על הקליפות. ניסינו השנה, בינתיים ללא הצלחה, לבודד את אותו שמר ״מסתורי״. נמשיך עם הניסיון בשנה הבאה באופן טוב יותר.
השנה עשיתי ניסיון ראשון לתסיסה ספונטנית בזן לבן – רוסאן עם מעט ויונייה. לאחר מעיכה קלה, סחיטה ושיקוע, היין הוכנס לביצת חרס. לאחר עשרה ימים, עם הרבה דפיקות לב, בכל זאת ניסיון ראשון, התחילה תסיסה ולשמחתי כבר לקראת סופה".
אלון גונן מבקר: יינות קברנה סוביניון מבצירי 2018 עד 2021
מפתיע שיש הבדלים בין בציר לבציר בישראל. מזג האוויר כאן תמיד יציב וחסר הפתעות, הקיץ שלנו תמיד חם, ואירועי גשם פתאומיים לא ממש מתרחשים (טוב, השבוע כן אבל כללית לא), פה ושם חמסין, פה ושם סופת חול, אבל בפועל ההבדלים בין שנה לשנה מסתכמים באופי הבציר ובעבודה הייננית.
שנת בציר 2018
ניקח לדוגמה את שנת בציר 2018 – עונה שהחלה מוקדם ביותר באופן מפתיע, חורף חם, מחסור במשקעים, ולכן הלבלוב הוקדם ובעקבותיו הפריחה נכנסה לחודש אפריל, שהיה קר מהרגיל וגרם לחוסר אחידות בגפנים. במהלך חודש מאי נשבר שיא שלילי של טמפרטורות, מעל 40 מעלות, ובאזורי הגידול החמים יותר נשרפו האשכולות.
יקב רקנאטי – קברנה סוביניון 2018 כרם לבנון: ארומות של פרי שחור, דובדבן, קסיס ותיבול ים תיכוני. פה טאני, חמיצות נהדרת עם סיומת ארוכה. עדיין ינוקא לדעתי. מחירו 135 ₪. ציון 90. תמורה למחיר (VFM)- 110 ₪.
יקב מרגלית – קברנה סוביניון 2018: ארומות של פירות אדומים ושחורים בשלים, שזיף שחור, פטל אדום, דשא קצוץ, ציפורן, קפה וקקאו. יין חומצי עם טאנינים עוצמתיים. פה בשל עם סיומת נעימה ומתמשכת. מחירו 210 ₪. ציון 89. תמורה למחיר – 160 ₪.
שנת בציר 2019
שנת בציר 2019 הייתה לא אחידה ומבלבלת – חורף קר, ארוך וגשום שנמשך עד סוף אפריל, מה שהוביל להתעוררות מאוחרת מהרגיל של הכרמים. האביב היה מוזר וקר מהרגיל, והלבלוב החל מאוחר. לאחר מכן השתנה המצב בפתאומיות לגל חום אביבי בתחילת הפריחה. 2019 הייתה שנה בה הרבה מאוד יקבים איבדו עד 40 אחוזים מהיבול.
יקב מירון – קברנה סוביניון ספיישל רזרב 2019: ארומות של אוכמניות, קסיס ואקליפטוס. הרבה עץ שמשתלט גם על הטעם. בנוסף האלכוהול מכה ללא רחם. מחירו 300 ₪. ציון 88. תמורה למחיר – רק אם אתם חובבים טעמי נגריה.
יקב בן חיים – קברנה סוביניון טרדישן 2019: ליין ניחוחות של שזיף ודובדבן בשל, ותווים מורגשים של קקאו ועשבי תיבול טריים. פה מאוד עשיר, מאוזן. יין משובח. מחירו 100 ₪. ציון 92. תמורה למחיר – מדהימה.
יקב ירושלים – קברנה סוביניון סינגל ויניארד 2019: ין עוצמתי ומרשים, עם טעמים מודגשים של פירות טובים, גרגרי יער, שזיף, טבק ואדמה. גוף חסון. מחירו 120 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – 100 ₪.
יקב שילה – קברנה סוביניון סדרת סוד 2019: צבע עמוק. גוף מלא ועשיר בטעמים עוצמתיים של פולי קפה וקקאו, יחד עם פרי שחור, אוכמניות ופטל. היין מאוזן להפליא, עם סיומת ארוכה ומענגת. מחירו 145 ₪. ציון 91. תמורה למחיר: 110 ₪.
שנת בציר 2020
שנת בציר 2020 מוגדרת כשנה אידיאלית. חורף קר יחסית, וגשם מעל הממוצע שהגיע בשלב השני של החורף. זה טוב כי כשהגפנים מתעוררות הקרקע כבר רוויה במים. היו שני אירועי קיצון של חמסין, אבל רוב היקבים לא דיווחו על בעיה.
יקב טפרברג – קברנה סוביניון אסנס 2020: ריחות וטעמים מאוד עוצמתיים. פרי בשל וריבתי. לחובבי הקברנה הכבד והעשיר זה יין מאוד נוכח. מחירו 99 ₪. ציון 89. תמורה למחיר – 80 ₪.
יקב גבעות – קברנה סוביניון 2020: צבע אדום-בורדו עמוק. ארומה עשירה של פירות מיובשים ואדמה געשית. קטיפתי ומתובל, סיומת חלקה ונעימה. מחירו 149 ₪. ציון 92. תמורה למחיר – 130 ₪.
שנת בציר 2021
בשנת בציר 2021 היו אביב וקיץ מאוד נוחים. עונת הקיץ הייתה נהדרת. השרבים לא היו בנקודות קריטיות, כך שהבציר התחיל בזמן.
יקב יפו – קברנה סוביניון סובאז' 2021: טעמים נעימים של אוכמניות ודובדבנים. ניחוחות עץ אלון, וסיומת מתקתקה עדינה. מחירו 65 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – מצוינת.
יקב פסגות – קברנה סוביניון 2021: ארומות וטעמים עשירים של קסיס, שזיפים וקפה. בעל מבנה עשיר וסיומת ארוכה. מפגין עוצמה של קברנה סוביניון קלאסי. מחיר 95 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – 80 ₪.
בציר יקב גיתו בכרם כנף יוסף – חם? הפכו לימון ללימונדה
דרור הדרי מיקב גיתו, אותו מובילים הוריו בהובלת מלכיאל ודינה הדרי, כתב וצילם: "בציר 2023 ביקב גיתו החל בכרם כנף יוסף (כרם היקב בין גבעת עדה ובנימינה) בשליש האחרון של חודש יולי. ראשית נבצרו השרדונה והסוביניון בלאן, שאליהם הצטרף באיחור קל הקולומבר שלנו. זו שנה רביעית שיחד הם מרכיבים את הפילד בלנד שלנו ״ שׂוֹרֵקָה״.
בחלקות הזנים הלבנים האיכויות ניכרות משנה לשנה, נראה שאנחנו עושים משהו נכון. הפינו גרי מגוש עציון המשיך את בציר הלבנים, ומיד אחריו בציר שני לסובניון בלאן מכרם בן זימרה. אחרון חביב הוא הסמיון, שביחד עם הסוביניון בלאן ירכיבו את ה"אופז" שלנו.
הגרנאש שאנחנו אוהבים כל כך פתח את הדרך בבציר האדומים, ואחריו בציר קריניאן בעמק תות לרוזה שלנו. השבוע כבר בצרנו את חלקות הסירה והמרסלאן בכרם כנף יוסף. לפנינו עוד בציר סירה, קריניאן, והסמיון שיסיים את הבציר בספטמבר.
אנחנו מתרשמים שעל אף מזג האויר החם, בחירת זני ענבים המתאימים לנו, טכניקות כורמות, בצירים יחסית מוקדמים ואפילו מספר חיתוכי בציר באותו הכרם, הפכו את הלימון ללימונדה.
השנה לא נגדיל את כמות הייצור, על אף הביקוש ההולך וגובר. נתמקד ונחדד את הקיים, נפתח את מערך הכרמים, ואולי הכי חשוב: נקדיש קצת זמן לעצמנו. מאחלים לכל היקבים, כורמים וייננים המשך בציר פורה מחכים ובעיקר ממלא את הנפש. תכף חוזרים לארח, מתרגשים".
יונתן לבני מבקר ביקב ישראלי בקפריסין הטורקית
קפריסין הטורקית משמשת מקום נופש להרבה ישראלים שמחפשים מקום נופש קרוב לישראל, לא יקר, עם אוכל טוב, וכמובן גם עם קזינו. את כל אלה תמצאו בחלק הטורקי של קפריסין, כמחצית שעת טיסה מנתב"ג. נוחתים בלרנקה – החלק היווני של האי, וממשיכים לחלק הטורקי עם מעבר גבול רשמי בין שני חלקי האי.
יין מקומי לא תמצאו שם, מפני שבחלק הטורקי של האי לא מייצרים יין. יש כמה אנשים המייצרים יין בביתם, אבל בניגוד לחלק היווני של האי, בו יש יקבים מצוינים, אין יצרני יין בחלק הטורקי – למעט 'יקב אתל' – Etel Winery, שכולו ישראלי: אחד מבעלי היקב הוא בנצי פרידמן, איש עסקים ישראלי ובעל חברת בנייה הבונה במקום, ובעיקר הישראלית לין גולד, שהיא לא רק הייננית אלא גם מי שעמדה בראש היקב בעת בנייתו, ומי שחולשת היום על כל הנעשה בו. אך לא רק אלו הסממנים הישראלים של היקב: הגפנים ל-40 דונם כרמים בבעלות היקב, הובאו כולן מהארץ וניטעו במקום בעזרת טל פלטר מ'יקב פלטר'.
אגב, היקב שוכן ליד מלון מיוחד במינו, המיועד למבוגרים בלבד – Gillham Vineyard Hotel, שכשמו כן הוא; המלון והיקב חד הם. היקב קרוי 'יקב אתל', על שם רעייתו של בנצי פרידמן שהלכה לעולמה. על היקב אחראית כאמור לין גולד, ייננית שהכרתי עוד בארץ, כשהייתה הייננית של 'יקב עמק האלה', בימים הטובים של היקב.
לין היא בעלת ניסיון רב בעולם היין – ילידת רוסיה שעלתה ארצה בגיל צעיר, עסקה ביין אחרי לימודים לתואר ראשון, הייתה ייננית באוסטרליה במשך מספר שנים, ואחר כך עבדה ביקבים תבור, שאטו גולן ועמק האלה. בימים אלה מתבצע בקפריסין הבציר השביעי של יקב אתל, המייצר כ-30,000 בקבוקים בשנה, שנמכרים רובם ככולם במלון לאורחיו ובמרכז המבקרים היפהפה, וכן לאנשי האזור הפוקדים אותו בהיותו היקב היחיד בכול קפריסין הטורקית.
זו הפעם השנייה שאני מגיע ליקב. לראשונה הייתי בו לפני פרוץ הקורונה, וכבר אז התרשמתי מאיכויות היין שמייצרת לין גולד, ייננית מוכשרת ובעלת אישיות מרתקת. בפגישתנו הנוכחית היא אומרת כי היא סבורה שתעשיית היין בישראל דומה לתעשיית ההייטק הישראלי. "בזמן כל כך קצר הגיעה תעשיית היין בארץ להישגים כל כך גדולים". דבר נוסף שהיא מציינת: "הקורונה עשתה טוב לתעשיית היין. אנשים רבים, בהם צעירים, התחילו לשתות יין בבית וביקבים שמכרו יין מחוץ ליקב עם סלסלת מזון". וגם: "דווקא בישראל, באמצע החיים, החלו רבים כל כך להקדיש עצמם לייננות, ויין נהייה דבר מרכזי בארץ".
לדבריה, היותה אישה ייננית אשר למעשה הקימה ומנהלת יקב, אינו דבר מיוחד כל כך כפי שאני חשבתי. "המכנה המשותף ביני ובין ייננים ויוצרים של יקבים, אינו המכנה המגדרי. הקושי של אישה בכל עסק הוא הצורך להיות רעיה ואם, ובעת ובעונה אחת להיות אחראית לפרויקט כל כך מורכב כמו יקב. אני צריכה להחליט מה לרכוש ומה לעשות. הכול מוטל עלי. אם משהו ביקב מתקלקל, אין מישהו אחר שיש לו יקב ויוכל להשאיל או לעזור. אנחנו לבדנו כאן. פה הבנתי מה זאת אומרת אם אין אני לי מי לי". נעבור ליינות שלין מייצרת ואותם טעמתי.
Rose 2022 – עשוי מענבי גרנאש בלבד, מיוצר משנת 2018. יין מענבים אדומים שנעשה בטכניקה של עשיית יין לבן. עשוי כולו בנירוסטה ללא חבית. קליל ומאוד מצליח להימכר בגלל החום השורר באזור. עקב ההצלחה במכירה, לין הייתה רוצה לייצר יותר ממנו אך כמות ענבי הגרנאש בכרם היקב אינה מספיקה לכך. ניסיונותיה להוסיף זנים אחרים לרוזה שלה לא צלחו, והיא הבינה שרק הגרנאש יעשה את היין כל כך מיוחד. עבודה מדויקת יצרה יין טעים ונעים לשתייה. מחיר בקבוק 19 יורו.
Gillham White 2022 – יין כניסה, מהראשונים והזולים של היקב. בלנד של סוביניון בלאן ושנין בלאן, כאשר השנין שהה מעט זמן בחבית. יין פרחוני וקליל בשתייה, עגלגל ונעים והחבית אינה מורגשת. סיומת מעט מתוקה ומתמשכת. אותי היין עניין ביותר כי אני אוהב את שני הזנים, ומעולם לא שתיתי יין המורכב משניהם. יין שונה ביותר ומלא עניין. המחיר 13 יורו.
Sauvignon Blanc 2021 – סוביניון בלאן הוא מהזנים הלבנים הנפוצים בעולם. היין התיישן במשך כשנה ללא חבית. בוקה מורכב, כל כך אופייני לזן שלא ניתן לטעות בו. הטעם ללא ספק טעם של סוביניון בלאן, שגם בטעימתו מרגישים עדיין את הבוקה, שהרחנו בתחילה. יין בשל נעים ומיוחד. אם תעצמו עיניים ותטעמו אותו, תהיו בטוחים ששתיתם Claudy Bay – הסוביניון בלאן מניו זילנד שנחשב לאחד מגדולי הזן בעולם. המחיר 15 יורו.
Chenin Blanc 2021 – שנין בלאן הוא מהזנים הלבנים האהובים עלי, בעיקר השנין מווברה בעמק הלואר. גם בארץ מספר יקבים מייצרים שנין בלאן. המיוחד בזן זה הוא שניתן לעשות ממנו החל משמפנואז דרך יינות יבשים, חצי מתוקים, מתוקים ויין קינוח. בארץ עושים רק שנין יבשים, ולי חסר המגוון. לין גולד יצרה שנין מיוחד במינו Late Harvest Non Vintage :מהשנים 2020 ו-2021. זה של 2021 שהה בחבית עם השגחה מרחוק, כי לין חלתה בקורונה ופספסה את נקודת העצירה שלו והענבים נבצרו מאוחר. הענבים של שנת 2022 שימשו לאיזון. שנה בחבית, אלכוהול כ-14% – הרבה ליין לבן. התוצאה ריתקה אותי, גם כי הזכיר לי את היין הטוב של פיליפ פורו, מגדולי יצרני היין בווברי – יין חצי מתוק עם אף נהדר. אסור להחמיצו – הפתעת הטעימה, ובמחיר 17 יורו הוא מציאה.
Gillham Red 2019 – בלנד של קברנה סוביניון, מרלו וסירה, ששהו כ-14 חודש בחבית. יין יומיומי, מזכיר מאוד יינות זהים מישראל. קליל וטוב כיין פתיחה ליינות אדומים. פחות התחברתי. המחיר 15 יורו.
Novus 2018 – שוב בלנד של קברנה סוביניון, מרלו וסירה, שמראה ומלמד איך אותם ענבים יכולים ליצור יינות כל כך שונים בטעם, והכול – כמעט, בזכות עבודת הייננית. ב-2018 עשתה לין ניסיון מענין: היא השתמשה בענבים שבאו מגפנים בנות שנה וחצי שנתנו מעט פרי. אגב ביקבים כשרים, אסור להשתמש בהם מפני שהם נחשבים לענבי עורלה. בטעם מרגישים את העומק של הענבים ואת איכותם בגיל כל כך צעיר. בוקה מרגש. טעמים מאוד מורכבים שכל הזנים משתלבים בהם. יין בעל אופי בולט ומרירות נעימה מאוד בסיומת. עולם שונה לחלוטין, מהיין הקודם. תחושה בפה שהמרלו והסירה נותנים את מיטבם. טעמי שוקולד ופירות שחורים. יין טאניני ביותר. לא להחמיץ. המחיר 25 יורו.
Primus 2018 – בלנד של סירה ופטי ורדו – שני זנים מאוד דומיננטיים. היינות שהו 16 חודש בחביות עץ חדשות וישנות. מבנה היין נותן טעם של מורכבות ועסיסיות רבה. יין כבד, שלטעמי מתאים בעיקר לחורף . היין עדיין סגור וידרוש זמן להיפתח. ממליץ לפתוח אותו מספר שעות בטרם השתייה, ולהשאירו בדיקנטר. היה יום חם כששתיתי אותו, ולכן קצת פחות התחברתי אליו. המחיר 27 יורו.
קשר עם יקב אתל: Tel: +90 533 871 7070, Email: [email protected]
גלית בר-און הגיבה
"בכתבה המהנה על Ethel Winery חשוב לציין את ליטל עובדיה, שהייתה אשת המקצוע ש"הרימה" את הכרמים עוד משלב סקר הקרקע של טרום הנטיעה".
שרונה פז-בלוגולובסקי מיקב ויתקין הגיבה
"שמחתי לקרוא על יקב אתל ומלון גילהם. לא צוין בכתבה שמי שייעץ ועזר להקים את היקב היה דורון בלוגולובסקי בעלי, חבר של בנצי פרידמן עוד מהשרות הסדיר. כשבנצי נפרד מפלטר וליטל עובדיה אחרי נטיעת הכרמים ובטרם הקמת היקב, הוא פנה לעזרתו של דורון, ודורון הוא זה שליווה את כל ההקמה, שידך את לין גולד לפרויקט, ועד היום עוזר בכל מיני היבטים ליקב".
בציר ביקב גלאי מהנגב הצפוני – "משנה סדרי עולם" עם ענבים גם מהנגב הדרומי
אסף גלאי – בעלים ויינן יקב גלאי, כתב לנו: "הבציר השנה יהיה הגדול, הארוך והמורכב ביותר שהיה לנו עד כה, וגם שונה במעט ממה שהיה עד כה. עד לבציר 2021 בצרנו רק משתי חלקות הכרם שלנו – הוותיקה בת 23 שנים נכון להיום (נטיעת 2000), והשנייה קטנה וצעירה יותר – בת 9 שנים (נטיעת 2014), כאשר שטח שתי החלקות כ-13 דונם שהניבו עד כה כ-15-16 טון ענבים בעונה ליצירת כ-12,000 בקבוקים. כל זה מהחלקות שלנו הצמודות ליקב במושב ניר-עקיבא שבצפון-מערב הנגב.
ב-2022 עשינו ניסיון קטן לקלוט ענבים מאזור מצפה רמון, מתוך עניין לבחון את הנושא ומתוך אמונה כי ניתן לעשות יינות טובים וייחודיים שמקורם במדבר של ממש, ולאו דווקא מהאזור שלנו שהוא מפנק יותר בתנאי האקלים, הקרקע והמים בו ודומה נכון להיום, אחרי הפרחת השממה מאז ימי בן גוריון, יותר ויותר לטוסקנה שבאיטליה מאשר לנגב מדברי – כרמי-יין, כרמי זיתים ופרדסים, כמו גם שדות חקלאיים עמוסים בכול טוב הארץ.
כתוצאה מחברות ב'מועדון יקבי הנגב' שהוקם לפני שנתיים על ידי קרן מיראז' במטרה לאגד את אנשי הנגב סביב תיירות יין אזורית ועוד, התוודענו לכורמים נוספים ויצרנים שונים מאזור הנגב הדרומי. היכרות זו הניבה קשרים חדשים ושיתופי פעולה שונים וחלוקת ידע הדדית, מה שהניב לנו לאחרונה שיתוף פעולה הדוק עם אחת מהחוות הוותיקות באזור מצפה-רמון בנגב – חווה שאינה מייצרת יין בעצמה (פרט לצורך ביתי-פרטי שלהם), ולקחנו את הפיקוד על כרמי החווה, במטרה לבחון לעומק יישום שיטות גידול ברוח התקופה. כל זאת כדי להפיק יינות איכות דווקא מזנים אדומים בנגב – שעד עתה לא היו מצטיינים להפקת יינות איכות אדומים, פרט למקרים בודדים בהם נתקלנו במהלך שנים של התבוננות, בדיקה, מחקר עצמי וטעימות לרוב.
אצלנו בחלקות בניר-עקיבא גדלים רק ענבי מרלו, מרסלאן וקברנה סוביניון (מעט שיראז וקברנה פרנק), ואילו בכרם הדרומי ליד מצפה רמון גדלים זנים נוספים שאין לנו, דוגמת פטי ורדו, קברנה סוביניון (שאנו מנסים השנה להשוות לשלנו), וקברנה פרנק בכמויות יותר משמעותיות ממה שיש אצלנו. אנו נבצור שם כשלושה עד חמישה טון בסך הכול, מה שיעמיד את היקף הבציר אצלנו השנה על כ-20 טון ואת היקף הייצור לבציר 2023 על כ-17,000 בקבוקים.
מאחר ואני חסיד גדול של בלנדים, וכמובן שגם יקב Estate וחסיד של יינות כרם יחידני(Single Vineyard) , הרי בשיתוף פעולה הנ"ל אני "משנה סדרי עולם" אצלי – בסבירות גדולה שאכין קברנה סוביניון זני מהיקב במצפה רמון, בעוד שמהחלקה שלי הוא משמש אך ורק בבלנדים אצלי. גם מהפטי אכין כנראה יין זני. בשני המקרים אלה לא יהיו יינותEstate , אבל כן מכרם יחידני. לא יהיו ערבובים בין הכרמים, וכל כרם או אזור יקבל במה משל עצמו לזנים שלו. לגבי הקברנה פרנק, אני משאיר לעצמי את הזכות לערבב אותו עם שני שכניו במדבר הקשוח, או לעשותו זני – נראה. המרסלאן אצלי, שהוא כן יין זני, הוא סוג של "פשרה" מבחינתי על יין זני, מפני שהוא הכלאה (הייבריד) בין שני זנים: קברנה סוביניון וגרנאש, ולכן נחשב בעיניי סוג של בלנד.
בתחילת אוגוסט התחלנו לבצור אצלנו ענבים שחורים ליינות הרוזה והבלאן דה נואר שלנו (לבן משחורים). בימים אלה (סוף אוגוסט) אנו בוצרים ענבים ליינות האדומים שלנו, ובעוד כשלושה שבועות עד חודש – נבצור בכרם במצפה רמון. אגב, שני האזורים נהנים מכמעט אותן טמפרטורות קיץ וחורף. ההבדל הוא בגובה – 170 מטר אצלי לעומת 870 מטר במצפה רמון, וכמות המשקעים – 400 מ"ל אצלי לעומת 40 מ"ל במצפה רמון.
מבחינת יבולים בכל הכרמים – כמות היבול משביעה רצון ואין חוסר בכלל. כך גם לגבי האיכות. מעריך שזה הודות לממשק הגידול, ובעיקר לפעולות שונות שבוצעו בעבר בהתאם לאקלים המשתנה ללא הרף שנה אחר שנה.
יכול לסכם שאין שנה אחת דומה למשנתה, וצריכים להיות ערים לעניין זה ולא להיות שבויים בכל מיני קונספציות ישנות ולא עדכניות למצב המשתנה. לתפיסתי, הגרוע מכול עוד לפנינו מבחינה זו. מאחל לכול הכורמים והעוסקים בעולם היין ולכול הלקוחות, החברים והמשפחות שלנו – שנה טובה ומבורכת, בציר מוצלח, בריאות, אושר ו'לחיים' אחד ענק לכל השנה. חג שמח!"
יקב דלתון – דסטימר בוכר ראשון מהדור החדש בבציר 23 בחצי כדור הארץ הצפוני
רני רוגל: נראה כי יקבי הצפון, וליתר דיוק היקבים ב'פארק תעשייה דלתון-חבל כרמים' הם הסיפור החם של קיץ לוהט זה – יקב רקנאטי שכבר בעיצומו בציר שני במשכנו החדש ומרכז המבקרים שלו כבר בהרצה, יקב דלתון, יקב כמיסה (לשעבר דלתא), יקב אדיר, יקב רימון-האגם הצפוני, יקב לוריא שיעבור בקרוב מספסופה, השכנים ממושב בן זמרה: מילס, ya, וסליחה מאלה ששכחתי.
נראה שהאקשן באזור התעשייה עושה טוב ליקב דלתון, שממש לאחרונה הוציא לשוק סדרת יינות חדשה בשם 'האוסף המשפחתי' (Family Collection), שמחליפה את סדרת הרזרב ופותחת את חגיגות שלושים שנות היקב, שממשיך להגדיל בהתמדה את הכמויות ומשכלל את מערכות הייצור שלו.
במסגרת זו הצטייד יקב דלתון לקראת בציר 2023 בדסטימר מהדור החדש של חברת בוכר (Bucher Vaslin) מצרפת, יצרנית דסטימרים, פרסים מסננים וממיינות אופטיות. הציוד מיועד לבציר מכני וגם לבציר ידני. מי שהבין את צרכי היקב ונתן להם מענה מהיצרן הוא דוד דרוקר, ישראלי-צרפתי ששנים רבות התגורר בבורדו – לב תעשיית היין הצרפתית, ועתה מתגורר במרסיי. מזה 22 שנים הוא מייבא ארצה ציוד מקצועי לכ-50 יקבים, כפי שמופיע באתר שלו.
בעוד לדסטימרים של בוכר מהדור הקודם, שפועלים ביקבים רמת הגולן, טפרברג, כמיסה, שילה ולטרון, יש קצב עיבוד של עד 12 טון ענבים בשעה ולדגם קטן יותר קצב עיבוד של 5-6 טון בשעה, הדסטימר החדש של יקב דלתון מעבד עד 30 טון ענבים בשעה (יש גם דגם שמעבד עד 15 טון בשעה).
דגם הדסטימר החדש נקרא Oscillys XL (אוסיליס – מטוטלת בלטינית). המפריד בו אינו תוף עם חורים ו"אצבעות" שמכות את האשכולות וכך מופרדים הענבים, כפי שהיה עד עכשיו. בשיטת אוסיליס הפעולה הרבה יותר עדינה, כשהענבים הבשלים נפרדים מהשדרה ואלה שאינם בשלים נשארים צמודים אליה. שיטה זו יוצרת תוך כדי התהליך במפריד מיון אוטומטי. בדור החדש ה"כלוב" מלבני ולא תוף עם חורים, והוא הרבה יותר חזק ועמיד בפני אבנים או ענפים שמגיעים לדסטימר בבציר מכני יחד עם אשכולות הענבים. המכשיר מוציא גם את כל החרצנים, עלים, ענפים וחצאי שדרות, מה שמשפר את איכות התסיסה והיין.
אלכס הרוני, בעלים ומנכ"ל של יקב דלתון, שרכש את הדסטימר המשוכלל מ-Bucher Vaslin באמצעות דוד דרוקר ובהמלצת יוחאי עזרן – המנהל הטכני של היקב שמלווה את התפעול, אומר: "אנו נרגשים מאוד להיות אחד הלקוחות הראשונים עבור המכונה חדשה זו. אנו בטוחים שהיא תיתן לנו דחיפה עצומה לאיכות הפרי שנוכל לעבד".
בחברת בוכר שמחים לא רק מעצם המכירה ליקב דלתון וההתקנה המוצלחת, אלא גם מכך שזה דסטימר Oscillys XL הראשון בבציר 2023 בחצי כדור הארץ הצפוני. מתייה כריסטין (Mathieu Christin), מנהל שיווק ותקשורת ב- Bucher Vaslin, אומר: "השוק הישראלי מוביל בקביעות בטכנולוגיות חדשות ובחדשנות, בדיוק כמו הזהות שלנו. ההפעלה של דסטימר Oscillys XL הראשון ביקב דלתון היא דוגמה בולטת לכך. אנו מברכים את פעילות נציגנו דוד דרוקר בגישור בין אתגרי היקב והידע המקצועי של החברה שלנו בצרפת. יחסי אמון והקשבה אלה אפשרו לנו להתקין את הדסטימר שממיין אוטומטית ובאופן מדויק את הפסולת, תוך מענה מדויק לדרישות של יקב דלתון. באופן סמלי, הכנסת המכונה לפעילות סימלה את תחילת הבצירים של 2023 בחצי הצפוני של כדור הארץ".
כדאי לקרוא גם כתבה זאת: יינות לחגי תשרי ולשנה טובה – תשפ"ד 2023
כמדי שנה אנו מציינים את חגי תשרי עם ריכוז יינות שהגיעו למערכת לקראת החג – יינות לבנים, רוזה, אדומים וקינוח בשלוש רמות מחיר: עד 50 ₪, 50-100 ₪ ומעל 100 ₪. הפעם ריכזנו מ-21 יקבים ושני יבואנים מידע על 60 יינות שונים לחגי תשרי ובנוסף גם הצעות למארזי שי. כל היינות הישראלים כשרים. שתהיה לכולנו שנה טובה באמת. קראו כאן.
7.9.23: פסטיבל היין 'בציר בעיר' חוזר לגבעתיים
ביום חמישי 7.9.23 יתקיים בין השעות 18:00-23:00 בגן הפסלים ליד תיאטרון גבעתיים פסטיבל היין "בציר בעיר" בארגון העירייה, בה אומרים כי לאור ההצלחה הגדולה של הפסטיבל, שהתקיים לראשונה בעיר בשנה שעברה ומשך מאות מבקרים מהעיר ומחוצה לה, הוחלט לקיים את האירוע גם השנה. המבקרים ייהנו מטעימות של יקבים בוטיק מקומיים, דוכני אוכל, הופעות של הרכבים מוזיקליים ודי.ג'יי, וכמובן יוכלו לקנות בקבוקי יין לחגים.
היקבים שישתתפו בפסטיבל: יקב אבנר מהרי ירושלים, יקב אגת משפלת יהודה, יקב אנדרדוג מהרי ירושלים, יקב אפק מראש העין, יקב בקוש מגוש עציון, יקב בר מאור מבקעת הנדיב, יקב הרא"ה מעמק חפר, יקב הר זמר מהגליל העליון, יקב שדות משדה יעקב בגליל תחתון, יקב שדות ים מחוף הכרמל, יקב תל אפק מראש העין.
הכניסה מעל גיל 18. הכרטיס מקנה כוס מתנה וגם כוס יין לבחירה מאחד היקבים המשתתפים באירוע. רכישה מראש כאן ב-25 ₪, או במקום ב-35 ₪ על בסיס מקום פנוי. מספר המקומות מוגבל
8.9.23: פסטיבל יין בשילה הקדומה – יין בין העתיקות
ביום שישי 8.9.23 בין השעות 10:00-15:00, יתקיים ב'מרכז המבקרים שילה הקדומה' פסטיבל היין המשותף לאגף התיירות של המועצה האזורית חבל בנימין, מרכז המבקרים שילה הקדומה, 'רזי הכרם' ו'הבוטיק של נתי'. זה יהיה פסטיבל היין הראשון שיתקיים בין המבנים העתיקים באתר בו עמדה עיר המשכן הקדומה.
בקניית כרטיס יחיד ב-95 ₪ או כרטיס זוגי ב-170 ₪ – כאן, יקבלו המבקרים בפסטיבל כוס יין מקריסטל (לקחת הביתה) לטעימות חופשיות של יינות מיותר מ-20 יקבים, ביניהם כאלה שעדיין לא נחשפו. דוכני היין יוצבו בין עתיקות שילה הקדומה, ולצידם יוצבו פוד-טראקס מהם ניתן לקנות את המנות שיציעו.
היקבים המשתתפים מרחבי יהודה ושומרון: פסגות, גבעות, שילה, בית אל, גת שומרון, הר ברכה, קידה, בן עמי, בן פורת, תלם, גלעד, כביר, מחקרי אריאל, קדוש, אבהתנא, יקב סְפַר – בין הר למדבר, Settlers Cellar, גת בסלע, משק שפיץ, סנה, מזקקת תמרים.
אנשי היין מהאזור אומרים כי אזור בנימין והשומרון הוא אחד מבתי גידול הענבים וייצור היין העתיקים בעולם. יקבי האזור נהנים מטרואר המאפשר גידול ענבים איכותיים באדמת טרה רוסה במיקומים גבוהים, במזג אוויר אופטימלי שבא לידי ביטוי בימים חמים ובלילות קרים.
