טעימת יינות שאטונף דו פאפ – גם רוברט פארקר מעדיף

באזור מגדלים 18 זני ענבים אדומים ולבנים והאפלסיון מחייב שילוב אך ורק של ענבים מבין הזנים הללו. בעבר היה מותר לכלול 13 זנים בלבד. צילום יגאל ברנע
אזור יין זה משתייך לדרום הרון שבצרפת. קיבל את שמו מהיישוב שאטונף דו פאפ אך האזור הנכלל באפלסיון כולל עוד מספר ישובים סמוכים. רוב היינות המיוצרים באפלסיון הם אדומים – מעל 90% מתפוקת היין המקומית

המפגש ה-186 במניין מפגשי מועדון היין שלנו 'יולו' (YOLO – קראו בסוף מה זה), אפשר לנו הנאה צרופה ממגוון מצומצם של יינות האזור, אחד לבן וחמישה אדומים.

כרם בשאטונף דו פאפ. צילום unsplash

ממש על קצה המזלג אודות אזור יין זה המשתייך לדרום הרון שבצרפת. קיבל את שמו מהיישוב שאטונף דו פאפ, אך האפלסיון כולל עוד מספר ישובים סמוכים. באזור מגדלים 18 זני ענבים, אדומים ולבנים, והאפלסיון מחייב שילוב אך ורק של ענבים מבין הזנים הללו (בעבר היה מותר לכלול 13 זנים בלבד). רוב היינות המיוצרים באפלסיון הם אדומים – מעל 90% מתפוקת היין המקומית. הזנים העיקריים שיופיעו ביינות יהיו גרנאש, מורבדר, סירה ועוד כמה מהרפרטואר המקומי. האזור מייצר יין איכותי ובעל יכולת התיישנות טובה. היסטורית היינות היו בדרך כלל עוצמתיים ובשלים, אבל כיום, מתוך התחשבות בדרישות הקהל, קיימת נטייה ליינות יותר מאוזנים ואלגנטיים, ונגישים.

רוברט פרקר בימי הזוהר שלו. הסיט את הרכישות שלו מיינות בורדו ליינות שאטונף דו פאפ

אגב, קראתי לאחרונה ציטוט של רוברט פארקר, שמאוד מחובר ליקבי האזור ולאורך העשורים האחרונים גם תרם להתפתחות האפלסיון. הוא אמר שעם הגיל הוא הסיט את הרכישות שלו מיינות בורדו ליינות שאטונף דו פאפ, מהטעם שכדי להפיק מיינות בורדו הנאה מרבית, עליו לחכות שנים רבות מדי, שלא בהכרח נותרו לו, בעוד יינות שאטונף נגישים מהר יותר.

יינות הטעימה. צילום יגאל ברנע

זהו. אני חושב שכתבתי מספיק. ולמי שאוהב לטייל – האזור גם מקסים לטיולים; אני ביליתי שם במספר הזדמנויות. ונעבור לטעימה של הערב:

Vieux telegraphe, Chateauneuf du Pape, La Crau Blanc 2016  

צילום יגאל ברנע

יין לבן. 40% ענבי קלארט (Clairette), 25% גרנאש לבן, 25% רוסאן, 10% בורבולנק. גפנים בנות 45 שנה. יין שבדרך כלל מאופיין בארומות פרחוניות וברעננות ואיזון איכותיים. יכול להתיישן היטב. רשמי טעימה – צבע זהוב מרשים. אף פרחוני ופירותי, פירות לבנים – אגס ואפרסק, פרחים לבנים, שקדים, מעט מתיקות טרופית באף, קצת גוון של פירות יבשים. קצת פטרול ברקע. בפה – יין מאוזן, חמיצות נפלאה, עשיר וקטיפתי, שכבות של טעמים המשתלבות באלגנטיות רבה. סיומת טעימה ובלתי נגמרת. יופי של יין. ציון יולו 16.4 (93). מחיר מדף 400 ₪.

Domaine de la Mordoree, Chateauneuf du Pape, La Reine des Bois 2012

צילום יגאל ברנע

33% ענבי גרנאש, 33% מורבדר, 34% סירה. בביקורת צרפתית שקראתי, המליצו על חלון זמן לשתייה בין 2017-2022. אז אולי הגענו אליו קצת באיחור, אבל עדיין לא סבלנו. רשמי טעימה – צבע שזיף כהה, אטום עם נטייה לעכירות. אכן הצבע העיד על גיל בשלב מתקדם. אף עשיר עם פרי שחור, גרגרי יער, טחוב ואדמתי. ריח הגרנאש מאוד בולט ומאפיל על השאר. מעט תיבול של פלפל לבן. בפה – יין כבד ובשל, גוף בינוני מינוס, חמיצות טובה אבל משולבת במרירות קלה. בסך הכול יין טוב אבל לא מורכב, ועם סיומת בינונית. ציון יולו 15.5 (91). מחיר מדף 300 ₪.

Domaine du Pegau, Chateauneuf du Pape, Cuvee Réservée 2012

צילום יגאל ברנע

80% ענבי גרנאש, 6% סירה, 4% מורבדר ושאר ה-10% – עשרה זנים אחרים של האזור. זהו יין הדגל של יקב משפחתי, שהחל את דרכו ב-1987 על ידי בת למשפחת יין מקומית, שהחליטה לצאת לדרך עצמאית. היקב מייצר מגוון יינות לבנים ואדומים, וכאמור זהו יין הדגל שלו. רשמי טעימה – צבע אדום עמוק וצלול. אף מורכב מלא פרי אדום ופרי שחור, אדמה כבדה, אוכף ופלפל שחור. הרמוניה יפה מאוד של האף והפה. טעים, מורכב, אלגנטי, מלא רעננות, קטיפתי. סיומת ארוכה ונעימה עם טאנינים בעלי נוכחות. יופי של יין. ציון יולו  16.5 (93). מחיר מדף 400 ₪.

Chateau de Beaucastel, Chateauneuf du Pape 2013

צילום יגאל ברנע

יקב ויין שזוכים להערכה רבה. היין מאופיין בדרך כלל באיזון ובאלגנטיות שלו, וביכולתו להתיישן ולתת "תמורה טובה לאגרה" גם לאחר שנים רבות. 2013 הייתה שנה קשה באזור, ולמרות זאת, לפחות לדברי היקב, הצליחו להוציא תוצר טוב בעבודת ייננות איכותית. בלנד של 30% ענבי גרנאש, 30% מורבדר,  10%קונואז,   10% סירה, 5% סינסו, והשאר מגוון של עוד שמצונה זנים. רשמי טעימה – צבע אדום כהה. אף מלא פרי אדום. כבד ואלכוהולי. מתובל ואדמתי. בפה הוא מרגיש צעיר. יש שילוב של חמיצות ומרירות וקצת עפיצות, שגרמו לחלקנו לחשוב שאולי הבקבוק עבר איזו טראומה או שיש בעיה עם הפקק. הסיומת בינונית. עדיין היין טוב, אבל ציפינו להרבה יותר. בכל זאת זכה לציון מכבד. ציון יולו 15.7 (91). מחיר מדף 600 ₪.

Vieux Telegraphe, Chateauneuf du Pape, La Crau 2010

צילום יגאל ברנע

הדומיין הזה מייצר ארבעה סוגי יין, כולל הלבן שהיה הראשון בטעימה שלנו. היין הנוכחי – בלנד שמורכב מ-65% ענבי גרנאש שחור, 15% מורבדר, 15% סירה, והיתרה מספר זנים אחרים. מבקרי יין מכובדים נותנים לו ציונים גבוהים ומבטיחים לו אורך חיים נכבד, כך שלא חייבים למהר ולשתות אותו. גם אנחנו מאוד אהבנו את היין הזה. רשמי טעימה – צבע אדום מקסים ונטול פגמים, כהגדרת אחד החברים. אף מלא פירות שחורים, שזיפים ודובדבנים. צרור תבלינים. אדמה חרושה. בפה הוא מאופיין במורכבות ובהרמוניה שלו. עשיר, עם נופך מרירות שרק מוסיף להנאה. יין חי ובועט. הסיומת ארוכה ומאוד נעימה. חלק וקטיפתי. יופי של יין. ציון יולו 17 (94). מחיר מדף 700 ₪.

Chateau de Beaucastel, Chateauneuf du Pape 2010

שנת בציר איכותית שהניבה יינות איכותיים. הבציר הזה זכה למחמאות רבות ולציונים גבוהים בביקורות היין למיניהן. אפשר להבין, והוא אכן דורג במקום ראשון באיכות ובציון בערב זה. רשמי טעימה – צבע שזיף עמוק ויפה. אף עם ריח של אדמה לאחר הגשם. מפולפל בפלפל שחור בתוספת ניחוח שוקולד. ניחוח פירות. גוף מלא. קצת מתקתק. הרמוניה ואיזון מצוינים. היין מרגיש עדיין צעיר, ומצביע על יכולת להתפתח עוד יפה מאוד לאורך השנים הבאות. עגול, עם טאנינים רכים וקטיפתיים. סיומת ארוכה ומעולה. מרשים. ציון יולו 17.2 (94). מחיר מדף 700 ₪.

סיום מרשים לערב מעולה ומעניין, שלא לדבר על המעדנים הטעימים והמוקפדים שליוו כל בקבוק שפגשנו.

יקב שאטו דה בוקסטל

מה זה  YOLO?

יולו הוא מועדון חברים חובבי יין אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף. אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה’ האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תכנית שנתית קבועה מראש, בכעשרה מפגשים בשנה. המארח קובע את תכנית הערב וקונה את היינות. נוהגים לטעום עד שבעה יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20 נקודות. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.

המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון על ידי שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות. אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כל לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחוויה הכוללת של שתיית יין בחברותא, ובלוויית אוכל מתאים שגם כן זוכה לתשומת לב בכול מפגש.

תגובה אחת

  1. קווה רזרב של פגו אינו יין הדגל. אולי הוא המוכר מיינות היקב אבל מעליו יש את קווה לוראן ואת קווה דה קאפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר