'אחים ליקב' – רמי ובטינה נעמן התארחו ביקב מרקוס
בשישי 17.11 התקיים בחצר יקב מרקוס בכפר מונש המפגש הראשון של פרויקט 'אחים ליקב'. אור מרקוס אירח את רמי ובטינה נעמן מיקב נעמן, שפונו מביתם במושב רמות נפתלי שבגליל העליון.
'אחים ליקב' היא יוזמה של יקב מרקוס שנועדה לסייע ליקבים שלא יכולים לארח בתקופת המלחמה לעשות זאת אצלו וגם למכור מיינותיהם, ולהתחיל להחזיר לשתות יין ביקבים למרות המצב. אור מרקוס קורא לכול היקבים שיכולים לארח, ולאלה באזורי הלחימה שלא יכולים לארח, להצטרף ל'אחים ליקב' ולשכפל את הרעיון.
על המפגש עם רמי נעמן, אומר אור: "זה היה פשוט מפגש אנושי, ישיר וממלא – כזה של אנשים ושל יין טוב ושל ישראליות במיטבה. זה לא מעט בימים אלה".
היום שישי 24.11 מתארחים אסף וסיגלית גלאי מיקב גלאי שבקרבת שדרות, ובשישי 1.12 יגיע ליקב מרקוס, הכורם-יינן אייל מילס מיקב מילס שבכרם בן זמרה. הרשמה למפגש זה כאן.
יין ומלחמה – יצוא ויבוא עם תמיכה מקיר לקיר
יונתן לבני: לפני שלוש שנים היינו בתקופת המאבק בקורונה. מסעדות חדלו לעבוד, והיקבים לא אירחו קהל במרכזי המבקרים. חנויות נסגרו, וללא ספק עולם היין הישראלי סבל תקופה ממושכת מהסגר הכללי. אחר כך יקבי הבוטיק עם חצרות מבקרים פרחו ושגשגו, והמסעדות התאוששו – כך או אחרת.
והנה אנו שוב בתקופה מורכבת ומסובכת: כיצד משפיעה המלחמה על עולם היין? כשיצאתי יומיים אחרי הטבח של השבת השחורה ב- 7.10 ליקב ליד ירושלים, התקשרה אלי בתי בזמן הנסיעה, ותמהה, אולי אפילו כעסה, על שאני "מעז" לצאת לשתות יין בזמן מלחמה. מאז עברו כבר כ-50 יום, ועדיין אין אנו יודעים מתי תסתיים הלחימה בעזה ובצפון.
איני מתכוון רק להשפעה שיש למלחמה על שני האזורים – עוטף עזה והסביבה והגבול הצפוני מול לבנון וסוריה, אלא כיצד משפיעה המלחמה על שתיית יין בארץ, על היצוא של יינות ישראליים לחו"ל ועל היבוא משם. מגזין היין האמריקאי Wine Spectator, הקדיש מאמר ארוך להשפעת המלחמה על בציר הענבים בתחילת המלחמה. המאמר מתייחס בעיקר לכך שלמרבית היקבים לא מגיעים העובדים כי הם מגויסים.
ביקשתי לבדוק כיצד משפיעה המלחמה על קשרים של יקבים בארץ עם לקוחות מחו"ל, על הקשר בין יבואנים לספקיהם בחו"ל, ומה קורה למכירות יינות בארץ.
אדם מונטיפיורי, מעמודי התווך של תעשיית היין הישראלית בעבר ובהווה, ועיתונאי יין בארץ ובחו"ל, אומר כי הוא ממשיך להיות בקשר עם צרכני יין רבים בעולם. "אני מנסה לעודד אותם להמשיך לשתות יינות ישראלים", הוא אומר, ומציין כי העובדה שנמל אשדוד לא פועל במלואו עקב המלחמה המתחוללת בסמוך, מקשה על העברת יינות לחו"ל.
גם העובדה שתיירים הפסיקו להגיע לארץ ומסעדות סגורות, פוגעת בשתיית יינו ישראלים. עם זאת הוא מספר לי, כי ביקר במסעדה בתל אביב שהייתה מלאה בסועדים שגדשו אותה, יותר מאי פעם. "אנשים אומרים לי כי הם מרגישים רגשות אשם מכך שהם שותים יין בימים כאלה", הוא טוען.
ביקב רמת הגולן מכהנת יעל גיא כבר 17 שנה כמנהלת שיווק ומכירות בינלאומיות. בשיחה איתי היא מציינת כי כל לקוחות היקב הם לקוחות קבועים, הנמצאים בקשר עם היקב כבר שנים רבות. חלקם אף ביקרו בארץ לא אחת. "קיבלתי המון תמיכה מכל לקוחותינו בחו"ל", היא אומרת.
"אני מקבלת אין סוף אימיילים וטלפונים מלקוחות בארצות הברית, פולין, סקנדינביה וגרמניה. מאוקראינה תומכים בנו יותר מאשר מהרבה מקומות, כי בתחילת המלחמה שם, היקב גייס כסף לעובדים של חברת וויין בירו, שהם המשווקים שלנו באוקראינה". גם מיפן, סין וברזיל ישנה תמיכה בלתי מסויגת. צרפת, אנגליה וארצות הברית הן מדינות בהן יש הרבה יהודים, ולכן אין זה פלא שתומכים בנו רבים. אנחנו עדיין ממתינים לראות את השפעת המלחמה על קונים בחו"ל, ורוצים לראות אם ימשיכו לקנות יינות ישראלים".
אלכס הרוני, בעלים ומנכ"ל של יקב דלתון ששוכן בצפון הגליל העליון בסמוך לגבול לבנון, אומר: "אין יום שאנחנו יכולים לעבוד ללא הפרעה. אנחנו סובלים מחוסר היכולת לעבוד ביקב עקב התקיפות של החיזבאללה מחד, והפעילות של צה"ל מאידך".
מיד עם פרוץ המלחמה החל אלכס, שגם מנהל אישית את יצוא היקב, לעשות סבב טלפונים בין לקוחותיו בחו"ל. הוא הבין כי זה הזמן להישען על יצוא של היינות לחו"ל. "כולם, ממש כולם, נענו בחיוב. בארה"ב, בקנדה ובאירופה יש לקוחות יהודים שמיד היו מוכנים לרכוש יין של היקב, והזמינו מכולה של היינות שלנו למרות שלא בטוח שהיה צורך בכל כך הרבה יין כרגע".
שאלתי אותו לגבי לקוחות לא יהודים, ואלכס סיפר לי כי אפילו בגרמניה, שם יש לקוחות אוונגליסטים, מקדמים את מכירת יינות יקב דלתון בין אנשי הקהילה. גם בהונג קונג וטאיוואן וגם בדרום אמריקה נמכרים יינות היקב. "כאמור, הבעיה העיקרית שלנו היא מיקום היקב, שאינו מאפשר לנו לעבוד בצורה מלאה. המצב לא יציב בצפון, ומכך היקב סובל מאוד". הוא מסכם.
אתי אדרי, מנהלת היצוא של יקב כרמל, אומרת כי כיקב וותיק שעבר מלחמות רבות, לאחר פרוץ המלחמה חיזק יקב כרמל את הקשר עם לקוחותיו בחו"ל, שרובם צורכים יינות כשרים. מסתבר כי גם הסינים והסינגפורים איתם היקב בקשרי יצוא יין, "מביעים סולידריות נהדרת עם מדינת ישראל ותושביה".
הלקוחות הפרטיים, בעיקר בארה"ב, יוצרים ערבי 'כחול לבן', מקיימים ערבי התרמה, ורוכשים הרבה יין ישראלי. "הם מבקשים מכל מי שמוכן לעשות זאת לתרום לישראל, ושואלים אותי כל הזמן מה הם יכולים לעשות עבור החיילים של ישראל".
דורית בן סימון, מנהלת היצוא של יקב ברקן, אומרת כי למלחמה יש השפעה מצוינת על כמות היין הנרכש, בעיקר בארצות הברית. "אנחנו ממש מרגישים עלייה משמעותית ביצוא לארצות הברית, ואפילו ביצוא לאירופה, אך היצוא לארצות הברית בעלייה גדולה ביותר".
"מרגישים שהיהודים תומכים בנו, והם קונים יינות כשרים רק מישראל. הם חווים אנטישמיות, ולכן שותים רק יין ישראלי". דורית אומרת זאת כי יש לה קשר ישיר גם עם חנויות המוכרות את יינות יקב ברקן, ויודעת שאכן יש עלייה במכירות. “Thank God for America”, היא מסיימת.
אורי שקד, מנכ"ל חברת היבוא 'המגש שקד', הבעלים של רשת חנויות 'דרך היין' ושותף ביקב רקנאטי, אומר כי לא הופתע מהיחס החם שמקבלים מהיקבים והחברות איתם עומדת אנשי שקד בקשר.
"אין גבול ליחסים הטובים, הפירגון והצלחה שהם מאחלים לעם ישראל. עשינו סרטון יחד עם הספקים שלנו בגרמניה ובצרפת ובחלקים אחרים בעולם, בו הם מברכים ומאחלים לישראל הצלחה. יש סולידריות מוחלטת איתנו. לא מזניחים אותנו בשום מקום בעולם. היחס הוא כל כך חיובי".
טל שקד, מנהל השיווק של חברת שקד, אמר לאחרונה במפגש עם עיתונאים כי בשבוע הראשון של המלחמה הייתה ירידה דרמטית של 80% במכירת יינות. מאז יש עלייה מדי שבוע, אך עדיין מדובר בירידה של עשרות אחוזים.
בורגון קראון אותה הקים דניאל ליפשיץ, שסבתו וסבו נחטפו לעזה מביתם בקיבוץ ניר עוז (אימו כבר הוחזרה), היא יבואנית יינות שמתמחה בעיקר ביבוא יינות פינו נואר מאזור בורגון, ומקיימת ערבי טעימות של יינותיהם בלופט ברחוב שוקן בתל אביב.
אסף רוזנטל, שותף ומנהל בבורגון קראון, אומר: "לא נכנסנו לשיחות עמוקות עם היקבים מהם אנחנו מייבאים יין, אבל האימיילים מלאים בתמיכה בנו. כולם מתפללים שהמלחמה תיגמר. בסך הכול תומכים בנו, מבלי שאנו נכנסים לדקויות של המלחמה". הוא מציין כי יש פגיעה בכמות היינות הנמכרים בארץ. "ענף המסעדות נפגע, ולכן פחות מוכרים למסעדות. מאידך יש התעוררות אצל לקוחות פרטיים, שתומכים בנו וממתינים בקוצר רוח ליינות החדשים שאמורים להגיע ארצה בזמן הקרוב."
אלדד לוי (בעבר עיתונאי יין מעולה) הוא יבואן של יינות מצרפת, בעיקר מאזור שמפיין, ויינות ריזלינג מגרמניה. "המצב בארץ אינו טוב, כי הרבה מסעדות נסגרו וברור שאינן מזמינות יינות", הוא אומר. "גם למסעדות שפתוחות ופועלות, לוקח זמן לצאת מההלם בכל הקשור ליין". לדבריו, אין מכירה של יינות יקרים למסעדות, ואינן מרגישות בנוח לבצע מהלכים שיווקיים. "כשתותחים רועמים, המוזות והיין שותקים", הוא אומר, ומציין כי בתקופת הקורונה הייתה פריחה, כי אנשים שתו. "הייתה אוירה של כיף, כי זו מחלה של זקנים, כך אמרו. היום הסקטור של הצעירים נמחק כולו".
באשר ליקבים מהם הוא מייבא, אלדד אומר כי כולם דואגים לישראל. "הוזמנתי על ידי כולם לבוא אליהם אם יש צורך. היצרנים הגרמניים יוצאים מגדרם לדרוש בשלומנו". כך למשל יוהאנס זלבך ובנו סבסטיאן, שאת יינותיהם מאזור המוזל הוא מייבא מיקב J&H Selbach שמייצר יין משנת 1660. "הם מתקשרים על בסיס שבועי, ומודיעים לי בכול פעם שהם תומכים בישראל".
גם וילי שייפר, שאלדד מייבא את יינות הריזלינג מיקב Weingut Willi Schaefer שלו, מתעניין בישראל ללא גבול. "כל יקב שאני מבקש ממנו דחייה במועד התשלום עקב המצב, נענה לי. תשלם מתי שתרצה אנו סומכים עליך ותומכים בך", כך לדבריו אומרים לו הספקים.
ובאותו עניין: קומנדו ישראלי נשי בתערוכת יין בינלאומית בעיצומה של מלחמה
רני רוגל: החודש, בעיצומה של מלחמה אצלנו, התקיים זו השנה השנייה בבלגרד בירת סרביה (עיר של שני מיליון תושבים), יריד יין בינלאומי – Wine vision by open Balkan ; יוזמה בין-מדינתית של סרביה, צפון מקדוניה ואלבניה שנועדה לחגוג את השלום בין מדינות הבלקן אחרי שנים ארוכות של מלחמות מדממות.
הנושא שנבחר כשיתוף הפעולה הראשון והמייצג בין מדינות הבלקן הינו יין. היריד התקיים במשך ארבעה ימים (16-19.11.23), כאשר היומיים הראשונים היו באוריינטציה מקצועית ועסקית, והיומיים הנוספים נפתחו גם לקהל הרחב. השתתפו 570 מציגים מ-28 מדינות ברחבי חמישה אולמות תצוגה שחולקו לפי נושאים, ובמהלך היריד התקיימו תחרויות יין, הרצאות וטעימות יין, וגם יריד אוכל.
לקראת היריד השנה, ולאור הצלחתו בשנה שעברה, החליטו בשגרירות ישראל בסרביה להקים ביריד ביתן שייצג את תעשיית היין הישראלי. השגרירות פנתה ליקב רמת הגולן, שכבר מיוצג ומוכר את יינותיו בסרביה, ויעל גיא מנהלת היצוא רתמה את חגית לרר כדי שתוביל את המהלך באופן מקצועי, ותגייס אליו יקבים לייצוג התעשיה שלנו.
מהרגע שהוסכם על הפרויקט פעלה חגית להשגת תקציבים, ספונסרים, גיוס סומלייה מקצועית, איתור יקבים שיתרמו את היינות לדוכן (כן, היקבים לא שילמו – רק תרמו יינות. מי שילם ומי לא שילם? קראו בהמשך), מציאת פתרונות לוגיסטיים, וזה לא הכול.
קצת על חגית לרר: היא הפיקה אירועי יין רבים, ירידים, כנסים מקצועיים, אירועים פרטניים ליקבים בראשם יקב רמת הגולן, ואת כנס הייננים IPEVO הראשון שהתקיים השנה, אך זו הייתה הפעם הראשונה בה נדרשה להרים הפקה של תערוכת יין בחו"ל. לשם כך רתמה חגית לפרויקט את הסומלייה נעמי דוד, שהגיעה מענף המסעדנות בו פעלה שנים רבות. היום היא אשת יין עצמאית שעוסקת בהדרכות, טעימות, ותיירות יין.
עכשיו היה כאן קומנדו של שלוש: ביחד בנו חגית לרר, נעמי דוד ויעל גיא את הקונספט: ליצור נציגות של יקבים מאזורים שונים, כדי להציג חלק קטן ממגוון יינות האיכות בטרוארים שונים בארץ. זאת לצד ייצוג של סוגי יקבים מגוונים המבטאים את הסיפור של תעשיית היין הישראלית הצעירה, וגם יוכלו לייצא אם היריד יצליח ויישא פרי. כך הורכבה רשימת היינות מתשעה יקבים הפרוסים מצפון עד הנגב: רמת הגולן, הרי גליל, טוליפ, כרמל, להט, סוסון ים, ברקן, דרום ופינטו.
מכיוון שלחגית ונעמי לא היו ידע או ניסיון בתערוכות וירידים בחו"ל, יעל גיא מיקב רמת הגולן נתנה להן הכשרה מזורזת בנושא, שיתפה מניסיונה העשיר בייצוג יינות ישראלים בשווקים בינלאומיים, וליוותה אותן מקרוב ומרחוק לאורך כל הפרויקט.
בואו נדבר על כסף ומי לא בתמונה
כאמור, היקבים המשתתפים רק תרמו יינות ששונעו לבלגרד. חגית ונעמי ייצגו את כל היקבים בביתן אחד, אותו עיצבה ומיתגה טליה בר תחת הלוגו והסלוגן Wines of Israel from the highland to the desert, במימון מלא של נותני החסות ובשיתוף פעולה מלא איתם. מאחר שמדובר בימי מלחמה, משימת ייצוג ישראל קיבלה ממד חשוב נוסף, והפרויקט הפך לסוג של שליחות ציונית.
אפילו הלוגיסטיקה של משלוח הציוד או הגעה לתערוכה עצמה, הפכו למשימות מורכבות ויקרות מהצפוי. כאן התגייסו למשימה אנשי עסקים ישראלים בבלגרד ותרמו בנדיבות רבה, ובראשם רשת קניונים ישראלית גדולה, לה יש בבלגרד סניפים רבים. מי לא מימן או השתתף במימון הביתן הישראלי ביריד זה בו אליו הגיעו יותר מ-30,000 מבקרים – מקצועיים ופרטיים? ניחשם נכון; מכון היצוא הישראלי, ש"לא היה להם אפילו פרוספקט לתת לנו" לחלוקה למבקרים. בעצם למה להתפלא? לא עושים שם כלום לקידום היין הישראלי בעולם, אז התמידו בכך גם הפעם.
משרד התיירות איפשר למפיקות להשתמש בסרטון תיירות יין אותו הפיק, ועליו הן ערכו קטעי וידאו ותמונות שקיבלו מהיקבים. הסרטון רץ ברקע במהלך כל היריד והציג את יופי ארצנו, מהנופים המושלגים בגולן ועד למדבר בירוחם. אדם מונטיפיורי, שגריר יין ישראלי בעולם, העביר להן חומרים על ההיסטוריה ועל התעשייה כיום, ואיש היין גיא הרן תרם את הספרים על דרך היין הישראלית. מי שעוד היו שם הם אנשי השגרירות בבלגרד, שליוו אותן לאורך כל הדרך – משלב הרעיון עד לסיום היריד.
איך קיבל הקהל את הביתן הישראלי בימי מלחמה?
"מארגני התערוכה התגלו כתומכים נלהבים, ולא חסכו מאיתנו שום דבר כדי לוודא שהביתן הישראלי יהפוך להיות פנינת היריד כולו", אומרת חגית לרר. "במהלך כל ימי היריד קיבל אותנו הקהל המקומי בחום והרבה הערכה ותמיכה. הסרבים הביעו סולידריות והזדהות מאוד עמוקה עם ישראל, מתוך ניסיון העבר שלהם במלחמות שחוו על בשרם. אבל לא רק הסרבים, תגובות אורחי היריד – יוגוסלבים, סינים, צרפתים, קנדים, ברזילאים, פורטוגלים, אנגלים, רוסים, איטלקים ועוד, היו אוהדות ותומכות. לא היה אף לא רגע אחד בו הרגשנו שיפוטיות או איום.
התגובות ליינות ישראל היו בהתאם. למעשה, מהתחלה ועד הסוף, במשך ארבעת ימי היריד, דוכן Wines of Israel היה המבוקש והעמוס ביותר. גם הייננים שהיו לידינו לא הפסיקו לפקוד אותנו ולהתפעל. היינו הראשונות למזוג והאחרונות לצאת אחרי שעות הסגירה. הביקורות היו מטורפות, והביקוש ליין ישראלי הפתיע הרבה מעל המצופה. אחרי יומיים אנשים כבר החלו להגיע לדוכן הישראלי בעקבות המלצות שקיבלו מאחרים, והשמועה עברה מפה לאוזן. ביומיים של הקהל הרחב, הופתענו מאוד לגלות שמדובר בקהל איכותי, מתעניין ואוהד מאוד.
בצד המקצועי, הביקורות על היינות חיזקו את ההבנה שיש עניין וביקוש של אוהבי יין מקצועיים וחובבים כאחד ליינות ישראלים, ובהחלט יש ליין הישראלי מקום של כבוד כיין איכותי מעניין וייחודי, שעומד לצד המותגים הבינלאומיים האיכותיים ביותר. לא היה לנו רגע דל, וכבר הוזמנו לעוד פסטיבל בעוד שבועיים. אמנם לא נגיע אליו, אבל בימים אלה התמיכה הזו בתעשייה שלנו מחממת לב. אין ספק שהפוטנציאל בשוק זה קיים – עכשיו צריך להמשיך ולעשות את עבודת השטח".
יוסי נאור על יין ועצבות – שלושה בקבוקי יין, שלושה אנשים שאינם
הרבה זמן לא כתבתי. קשה לי לכתוב, אופף אותי תסכול, חוסר אונים, וצער גדול. בעיקר על שלושה אנשים נפלאים, חברים טובים מקיבוץ נחל עוז. הכוח שבו אני מוצא נחמה, הוא הכוח שמפליא אותי תמיד מחדש ברגע ההקשה על המקלדת. יין וג'אז מרכזים בתוכם אנשים, החזרה לכתיבה בשבילי ובשבילכם, לשמור על הנפש ולחזור לחיים, כמה שאפשר.
יקב רמת נגב – מלבק רמון 2021: אהבה והשקעה בכרמים שבטרואר מדברי, ויינות איכות של משפחת צדוק בישוב קדש ברנע בנגב על גבול מצרים, מייצרים כ-100,000 בקבוקים. יינן יוגב צדוק. זן המלבק, אהוב עליי. צבע סגול. טעמי פרי מודגשים, תבלינים, וחמיצות טובה. יין עשיר, מאוזן, מורכב, מעודן, איכותי, מפנק.
יין וג'אז – מארינה מקסימיליאן בלומין – עמוק בטל
מילים לאה גולדברג, תרגום חופשי לרוסית אלה בלומין, לחן מארינה מקסימיליאן בלומין, הפקה מוזיקלית תמיר מוסקט. הקול עדין, מלטף, מרגיע ושקט. לחן קסום, ביצוע מדהים. שילוב מרגש ונפלא. ביצוע יפה ועדין, רוך ועומק. עמוק בטל, עמוק בגוף.
יקב דומיין סרור – קברנה סוביניון 2021: היקב מדגיש את הקשר החזק בין פרי האדמה, הארץ וחברות אמת. חזון הדומיין והיינן איתי להט, מאפשרים להתחבר, להכיר, וליהנות מיין ישראלי מקומי ייחודי, במושב אבנ"י אית"ן, ביחד עם החקלאי יובל מצליח. יין בסגנון צרפתי. עשוי מ-100% ענבי קברנה סוביניון, התיישן 18 חודשים בחביות עץ צרפתי. טעם מופלא ופירותי. ניחוחות פרי, תבלינים ועשבי תיבול. יין מרוכז, מוצק, נעים, עשיר, אלגנטי ומהנה. לא יין כבד ומעיק, כיף לשתות בקבוק שלם. מצליח ליובל.
יין וג'אז – Michel Petrucciani (מישל פטרוצ'אני) – Cantabile (קנטאבילה)
מישל פטרוצ'אני, אחד מגדולי פסנתרני הג'אז של סוף המילניום. היה כל כך קטן (99 סנטימטרים בלבד) אבל ניגן כמו ענק. כישרון מוזיקלי בלתי נתפס. מוזיקאי רגיש, בעל יכולות מוזיקליות יוצאות דופן. גאון. ראיתי אותו פעמיים כשהופיע בפסטיבל הג'ז בים האדום באילת. ביצוע מוזיקלי מקסים, מרהיב, יוצא דופן, נהדר. משמח, יפה וטהור. שלווה והנאה. מלאך אמיתי.
יקב סריג – טנאט 2020: יקב בוטיק משפחתי, ממוקם במושב מרחביה ליד עפולה. ד"ר פיני סריג הוא אגרונום ומומחה לגידול גפנים, ואמיר הבן, יינן יקב סריג, יועץ ליקבים ולכורמים. מגדלים בשלושת העשורים האחרונים ענבי יין עבור יקבים גדולים וידועים, ומייצרים כ-5,000 בקבוקי יין בשנה ליקב שלהם.
מוצאו של זן הטנאט בחבל הבאסקים בצפון ספרד, פופולרי במיוחד בדרום צרפת ובאורוגוואי. צבע היין אדום כהה נוטה לסגול. טעמים חדים וריחות נפלאים. גוף מלא וטאנינים בולטים. 12 חודשי התיישנות בחביות ריככו את היין. הזמן יוסיף עומק ומורכבות. יין עשיר ומורכב. שונה מכול מה שהתרגלנו להכיר. משאיר רושם עמוק. יין ייחודי.
יין וג'אז – מחרוזת תימנית – מקהלת הגוספל של איריס ועופר פורטוגלי ושגיב כהן
שירה עוצמתית, מרגשת, מהפנטת, סוחפת, מרהיבה. וואו.
שלושה אנשים שאינם
לפני הרבה שנים הגורל הפגיש בינינו. ביקורים בסופי שבוע ואירועים בנחל עוז. רוכבים אופניים באזור בשישי שבת, ישנים בנחל עוז. אירוח מכול הלב. תמיד דקלה זכרה, לקינוח בארוחת ערב בשבילי: עוגת פרג. אוירה נעימה ושקטה, דיבורים וצחוקים. סוף העולם שמאלה. ועכשיו הם אינם, משפחה שלמה נמחקה בסבל נוראי. הלב מסרב להאמין. וכשנזכרים הדמעות לא עוצרות. סוף עצוב. אין לנו בית בנחל עוז.
דקלה ערבה, בן זוגה נועם אליקים, ותומר בנה של דקלה נרצחו על ידי מחבלי החמאס. שתי בנותיו של נועם, דפנה בת חמש עשרה ואחותה אלה בת שמונה נחטפו לעזה. דקלה, אישה אהובה ועוצמתית. אישה חייכנית שכול כולה טוב, שונה ומיוחדת. כמו זן הטנאט. האור והשמחה של המשפחה. משרה ביטחון על כולם, בחיבוק ובדיבור. זן נדיר. נועם, בחור חזק פיזית ומנטלית, רגיש ועדין מצד שני. כמו קברנה סוביניון של סרור. איש טוב, אוהב אדם. כשמך היית: נעים, נינוח, ואדיב. איש של עשייה, נתינה וחסד. תומר, נער מקסים ואהוב. שובב, שובה לב. חיוך מתוק, חבר טוב, אהוב מאוד על חבריו, קצת ממזר. כמו המלבק רמון.
קשה לי לסיים. קשה לבחור ברגע שאחריו תבוא שתיקה, תקווה.
שם טוב לוי והאורקסטרה (תזמורת הג'אז הישראלית) – פסק זמן
נעים וטעים להיזכר – פרק א
יונתן לבני: בימים קשים כמו אלה – כשפחות אנשים מגיעים ליקבים ולטעימות של יין, ורק יקבים שניזוקו בצורה קשה מהמלחמה מככבים, החלטתי לנבור בארכיון הכתבות שלי באתר 'אכול ושאטו', ולהיזכר ביקבים השונים עליהם כתבתי בשנה האחרונה, ביינות שנהניתי מהם במיוחד ובטעימות בהן השתתפתי. הכו בתקוה שעוד ישובו ימים כתיקנם – ימים בהם התנהלו דברים ללא אירועים מיוחדים. כיוון שהחורף הזה התחיל בצורה של מזג אויר חם במיוחד עד ימי הגשם בתחילת שבוע זה, התחלתי בזיכרונות על יין לבן.
יקב רקנאטי – שרדונה תל פארס 2021: לראשונה הציג יקב רקנאטי יין מכרם יחידני מתל פארס בגולן מול סוריה, בגובה 630 מטרים. שילוב של מיקרו אקלים ואדמת בזלת והתיישנות משך 18 חודש SUR LIE בחביות עץ אלון מיוחדות, שיוצרו במיוחד עבור היקב. התוצאה של היינן הראשי קובי ארביב היא שרדונה במיטבו, עם מינרליות איכותית המזכירה את מיטב השרדונה-ים מצרפת. 120 ₪.
יקב ברקן – שרדונה ספיישל רזרב 2022: ואם בשרדונה עסקינן וביקבים גדולים, אז נזכרתי ביין זה של היקב. זהו שרדונה מהרי יהודה ליד ירושלים, פרי יצירת היינן הראשי אז – עידו לוינסון, שהתיישן מספר חודשים בחביות עץ בנפח 500 ליטר. שרדונה נעים עם חמיצות בולטת ומאוזנת, מעט חמאתי, שמזכיר שרדונה קליפורני עם סיומת ארוכה, אם כי מעט מרירה בסופה. 65 ₪.
יקב ויתקין – מסע ישראלי לבן 2022: אסף פז הוא מהייננים המוכשרים בארץ, שיוצר יינות בעלי יופי ישראלי, גם אם עשויים מזנים בינלאומיים ידועים. יין זה עשוי מענבי גרנאש לבן, קולומבר ומעט גוורצטרמינר. יין ארומטי מאוד עם טעמי פרי הדר, פרחים ועשבי בר ישראלים. לא מזכיר יין חו"ל, אלא מזכיר בריח ובטעם משהו מאוד מקומי. 80 ₪.
יקב יתיר – נחל יתיר לבן 2021: נחל יתיר הוא יין הדגל הלבן של יקב יתיר, שערן גולדווסר, היינן הנעים והמוכשר של היקב, יוצר מבלנד של ענבי ויונייה, רוסאן, גרנאש בלאן וקלארט. הטעם מזכיר לי בבירור את היינות לבנים של עמק הרון הצרפתי, עם תוספת ישראלית נעימה של פרי הדר. יין מאוד ייחודי, שהתבגר ומוכן לשתייה עכשיו יותר מתמיד. 180 ₪.
יקב ספרה – ריזלינג 2022: היינן דורון רב הון עושה אך ורק יינות לבנים, ובכך, בנוסף לכישרון היינני המורכב ופעילות השיווק של אשתו סימה, המוסיפים לאיכות, הוא יוצא דופן בין יינני ישראל. הריזלינג שלו הוא מהטובים בארץ; יין עם מינרליות מאופקת ופירותיות מוקפדת, שעושה אותו לריזלינג ייחודי שמזכיר קצת את הריזלינגים מאזור אלזס בצרפת, וזו מחמאה. 119 ₪.
יקב סוסון ים – ווילד שנין בלאן 2022: שנין בלאן הוא הזן הלבן האהוב עליי. הוא מתאים לכל מזג אויר בארץ. זאב דוניה הוא יינן שעושה יינות ייחודיים, שמאפיינים את גישתו לחיים, לאדמה ולמיקום, וחשיבה הרואה בחלק מהזנים תבלינים הנוספים ליין. השנין של דוניה נוצר מענבים מכרם בר גיורא בהרי יהודה, שתססו משמרים מקומיים ללא כל תוספת, והתפתח בחביות עץ אלון צרפתי לא חדשות. יין מורכב, אלגנטי וטעים, עם טעמים של חבושים ואגסים מקומיים. 139 ₪.
יקב רביב – בלנד 2019: עברתי לאדומים מנס הרים, קרוב לבר גיורא. הרי יהודה נותנים תוצאה מיוחדת מהענבים. הבלנד של היינן אופיר רביב מורכב מארבעת הזנים שגדלים סמוך ליקב: מרלו, סירה, קברנה סוביניון ופטיוורדו. היין לא יושן בחביות, אלא שהה שנה במיכלי נירוסטה, שנותנים לו טעמים רעננים ונעימים ומאפשרים למי שמפחד מזנים אדומים כבדים ליהנות מיין אדום קל לשתייה. 80 ₪.
יקב גבעות – גופנה פינו נואר רזרב 2020: אני חסיד של יין פינו נואר המאפיין את אזור בורגון בצרפת. היינן ד"ר שיבי דרורי, מדען עולם היין הישראלי, עושה את הפינו הישראלי הטוב ביותר בארץ לטעמי. כרמים בגבעת הראל בגובה 720 מטר ויישון משך 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי מבורגון, עושים את שלהם. לעצום עיניים בעת השתייה, ולטעום מהיין שמזכיר בטעמו את הטוב שביינות בורגון, במחיר סמלי לעומת יינות בורגון היקרים כל כך. 160 ₪.
יעקב אוריה – הדוכס פונטיף 2020: אחד הייננים המוכשרים והייחודיים ביותר בישראל, יעקב אוריה הוא גם היינן של יקב פינטו המדברי בירוחם. הדוכס פונטיף (האפיפיור) נקרא כך על שם שאטונף די-פאפ (האפיפיור בצרפתית), האזור הכפרי הדרומי של עמק הרון בו יש יקבים מעולים. היין של אוריה הינו בלנד אדום יבש מורכב מפינו נואר, סירה וגרנאש, ששהו שנה בחביות עץ. גוף בינוני, חומצי עם טעמי פירות יער שחורים. יין מתובלן וייחודי ליינן, שגם הוא ייחודי בנוף המקומי. 140 ₪.
יקב אדם – פרא אדם 2021: הייננית אורנה לב שמייצרת את יינותיה ביקב שורק, היא ייננית יוצאת דופן; לא רק בשל היותה בתו של האלוף יקותיאל אדם ז"ל שנהרג בלבנון, אלא בעיקר בזכות ייננות מאוד ייחודית ורב-גונית שיוצרת יינות מצוינים. ה'פרא אדם' הוא יין פראי שנוצר מ-95% ענבי קריניאן ו-5% מלבק בתסיסה ספונטנית במשך 13 חודש בחביות עץ אלון, בשמרים טבעיים המדגישים את הישראליות של הקריניאן הישראלי. יין נעים לשתייה ותחושה של יין אופייני לישראל. 120 ₪.
עולֵלות מלחמה
(עוֹלֵלָה – פרי שלא היה בָּשֵל בזמן הבציר ונשאר על הגפן)
אלעד כץ מנכ"ל יקב עגור: "לא קל להיות ישראלי בימים אלו"
אלעד כץ מנכ"ל יקב עגור כתב: "לא קל להיות ישראלי בימים אלו, וקשה למצוא מילים. התלישות. שברון הלב. האובדן. חוסר הוודאות. כולנו מכירים מישהו או מישהי ש…
החבר היקר שלנו – דרור אור מקיבוץ בארי, שמכין את הגבינות שאנחנו כל כך אוהבים, עם משקעי היין שלנו, חטוף עם ילדיו. מחשבותינו איתם כל הזמן.
אנחנו נטועים בקרקע. יום יום מזכירים לעצמנו כל דונם וכל חלקה, בעמק ובהר. נאחזים בשורשים ומשתדלים להסתכל קדימה. כוח החיים וחדוות היצירה משדרים את פעימותיהם באופן בלתי תלוי, ומזכירים לנו שאנחנו חיים.
50% מהצוות של יקב עגור גויסו בצו 8. אייל דרורי היינן נשאר ביקב, ולא הפסיק לרגע לטפל ביין ולסיים את משימות הבציר, ללא פשרות. את בציר 2023 – עוד נסכם, כשחנן לינדר יחזור אלינו לצוות הייננות מגבול הצפון.
כיקב – שהוא עסק חקלאי קטן, אנחנו עושים את כל מה שצריך ואפשר כדי להמשיך ולהילחם על הנורמליות. במיוחד במצב כל כך מאתגר. מתאימים את עצמנו למציאות הכאוטית – יוצאים למכור ולמזוג את יינות עגור בירידי חקלאים ברחבי הארץ, ובשבועיים האחרונים גם מרכז המבקרים חזר לפעילות מבורכת, להיות מקום שאפשר לנשום בו אויר טוב ולשתות יין בנחת מסויגת.
יש מקום בתוכנו שלעולם לא יחשיך. גם אם החושך רב. מקווים לשמוע ולראות אתכם, ובשורות טובות לכולנו".
המשורר דוד פרץ כתב:
יֵשׁ לִי דֶּרֶךְ אַחַת שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תֹּאבַד
יֵשׁ לִי כֹּח לָתֵת גַּם כְּשֶׁאֵין לִי לְמִי
וְאַהֲבָה שֶׁאוֹהֶבֶת לִפְעָמִים גַּם אוֹתִי
יֵשׁ תִּקְוָה בַּשּׁוּרָה שֶׁעוֹד לֹא נִכְתְּבָה
יֵשׁ קְרָבוֹת אֲבוּדִים שֶׁמְּחַכִּים לִי אֵי שָׁם
יֵשׁ יָמִים לְלֹא סוֹף, וְסוֹפִים מְלֵאֵי יָם
וְאַהֲבָה שֶׁאוֹהֶבֶת עוֹלָם לֹא מֻשְׁלָם
30.11-1.12.23: בית פתוח תומכים ביקבי ישראל צפוניים קטנים באיש הענבים
חיים גן וצוות איש הענבים יקיימו בחמישי 30.11 בין השעות 17:00-23:00 ושישי 1.12.2023 בין השעות 10:00-16:00, בית פתוח מיוחד בשם 'תומכים ביקבי ישראל', במסגרתו יארחו יקבים צפוניים קטנים שמרכזי המבקרים שלהם סגורים עקב המצב, ואינם יכולים למכור את יינותיהם. היקבים המשתתפים: אור הגנוז, בזלת הגולן, גלילאו, כמיסה, נעמן, סקוריה, רמות נפתלי, שטרן, מזקקת אולגר.
חברי צוות איש הענבים אחראים לאירוח, הייננים יהיו בעמדות הטעימה, ואוהבי יין מוזמנים להגיע, להכיר, לטעום ולפרגן ליקבים ולייננים, ולקנות את היינות ישירות מהיצרנים. מחיר הטעימה לאדם ברכישה מוקדמת: 60 ₪ במקום 75 ₪. לחברי מועדון הפלטינום של איש הענבים: 35 ₪.
בית איש הענבים – דרך שלמה (סלמה) 4 – מתחם חצרות יפו. לפרטים או רכישה טלפונית 03-5180533. רכישה באתר. אפשר גם דרך Whatsapp
איגוד עיתונאי היין הבינלאומי תומך בישראל
האיגוד הבינלאומי של עיתונאי יין -FIJEV, פרסם הודעת תמיכה בישראל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה עם מתקפת הטרור האכזרית של החמאס ב-7.10.
בישיבת הדירקטוריון של האיגוד, בו חברים כ-350 עיתונאי יין מכ- 60 מדינות, אמר וולפגנג יונגלס, נשיא FIJEV : "אנחנו איגוד ניטרלי מבחינה פוליטית, אבל אני רוצה להביע את אהדתי העמוקה לקורבנות הסלמה זאת של האלימות במזרח התיכון. הרגשות והמחשבות שלי נתונות בימים אלה לחברינו בישראל. אני מקווה לחזרה בטוחה של החטופים לבתיהם, ושהאזור כולו יחזור לרגיעה בטוחה בקרוב. אני גם מקווה להגיע בשנה הקרובה לבקר בישראל כפי שתכננתי."
שלמה גרדמן, סגן נשיא FIJEV וחבר דירקטוריון האיגוד, אומר: "היוזמה של נשיא האיגוד מרגשת מאוד. הודיתי ליונגלס על דבריו החמים ועל תמיכתו בישראל, ואני מצפה לארח אותו בישראל כשהשקט יחזור לאזורנו".
