לאן טס היין בביזנס של אל על?

מחלקת העסקים של אל על מציעה תפריט יינות שבשנים עברו – אי-אז לפני שנות הקורונה, היה טראראם שלם סביבו. לא יוצא לי לטוס הרבה לטוס באל על – בחירה אישית לגמרי; לא הייתה פעם אחת שהמראתי איתם בזמן. הפעם אולצתי לטוס, ולמזלי זו הייתה טיסה קצרה מברלין לתל אביב (ניחשתם נכון, לא יצאנו בזמן).

אבל הנה קיבלתי את תפריט מחלקת העסקים לאחר חצי שעה של טיסה, ובין מנות הטטאקי טונה על מצע אדממה ווסאבי שהוגש כמנה ראשונה, לעיקרית עוף צלוי ברוטב מיסו לצד אורז שומשום, ולקינוח קרם ברולה וצלחת פירות העונה, מוצע תפריט יינות עם 6 סוגי יינות ישראלים כשרים, וחלקם אף מבושלים. כל היינות מלווים בהסבר מרשים ופואטי, שלצערי אף אחד לא חתום על המילים הללו, וחבל, כי אין שום קשר בין הכתוב ליין. אבל אל על זה להרגיש בבית אתם יודעים, גדולים במילים אבל לא במעשים.

יקב ברקן – קברנה סוביניון סופריור (יין מבושל) ללא שנת בציר

כמה מילים מהכתוב בתפריט: "יין שמקורו בארבע חלקות במרום גליל, אשר להן וותק של מצוינות ביצירת ענבי קברנה סוביניון מעולים. השותה מן היין יטעם סימפוניה שלמה של דקויות בטעם, בניחוח, בבשומת ובמבנה".

ביקורת: היין לא הוצע באותה טיסה

יקב סגל – קברנה סוביניון PETIT UF (יין מבושל) בציר 2017

כמה מילים מהכתוב בתפריט: "מאופיין כיין לא מסונן מהאלגנטים שנעשו בישראל, בעל ארומה עוצמתית של פירות שחורים כגון שזיפים בשילוב של פירות יער. עוצמת הפרי נתמכת במעטפת עץ אלון וקלייה".

ביקורת: יין דחוס, האלכוהול שולט. מרירות מעצבנת באפטר טייסט. ציון 89

יקב יתיר – חבית מס' 80 בציר 2018

כמה מילים מהתפריט: "ביקב יתיר חיפשו כבר שנים לעשות יין בדרום שיתנהג כמו מאזור קר, והיות שקשה לגדל פינו נואר בתנאי הטרואר של יתיר, הם בחרו לערבב גרנאש עם סירה מבציר מוקדם, וכיאה למסורת השלימו את הבלנד עם זן המורבדר". ואני חשבתי שכבר שמעתי וקראתי הכול, אבל לחפש חיקוי לפינו נואר עם שלושה זני ענבים נשמע לי מגוחך לחלוטין. מה נסגר, מה?

ביקורת: מפתיע ברעננותו אבל לא יותר, עם בעיית איזון של אלכוהול ועץ. אולי זה הגובה. ציון 89

יקב קסטל – פטי קסטל בציר 2018

כמה מילים מהתפריט: "יקב קסטל הינו כבר מזמן גאווה ישראלית גדולה. הצרפתיות ניבטת מכל נים ביקב, בתוויות, ואפילו בטעם היין".

ביקורת: מורכב, שופע, יין טוב. ציון 90

יקב סגל – שרדונה רכסים (מבושל) בציר 2021

כמה מילים מהתפריט: "יין אשר מגיע מכרם בן זמרה, בעל גוף קל בטעמי שזיף ירוק, אגסים ותפוחים".

ביקורת: יופי של שרדונה בלי הרבה התחכמויות. ציון 90

יקב הרי גליל – סוביניון בלאן 2021

כמה מילים מהתפריט: "יקב הרי גליל אינו סוד לחובבי היין. היקב ממשיך להצטיין עם יינותיו הלבנים. סוביניון בלאן חד ומדויק, הטרופיות נעימה".

ביקורת: יין נחמד וקליל, לא יותר. ציון 88

לסיכום: תפריט שנבנה בעצלנות. איפה יקבי הבוטיק (ויש רבים כשרים) שהיו נותנים קצת צבע ומורכבות לתפריט, איפה הזנים מחוץ לקופסה. שוב פעם יינות דחוסים ומוכרים. עוד פעם ברקן, עוד פעם קסטל ועל הדרך גם הרי גליל ויתיר. תכלס, חוץ מהלבנים אף יין לא מתאים לאוכל שהוגש. מילים כמו חול ואין מה לאכול (וגם מה לשתות).

אז על מה דיברו בכנס היין באוניברסיטת אריאל?

עידו וולק כתב, ד"ר ישי נצר ערך: ביום שלישי 22.3.22 התקיים באוניברסיטת אריאל הכנס השלישי של המכון לחקר גפן ויין באריאל, בהשתתפות חוקרים, סטודנטים, אגרונומים, ייננים, כורמים ובעלי עניין בתחום לאחר ברכות של פרופ' מרים ביליג – מנהלת מו"פ אזורי מזרח, פרופ' יהודה שינפלד – נשיא אוניברסיטת אריאל, וד"ר אלישיב דרורי הביע את שאיפתו, שהמחקרים הנערכים במו"פ לא יישארו באקדמיה אלא ייצאו לנחלת הכלל בתעשייה, יצא הכנס בארגון והנחיית ד"ר ישי נצר, לדרך.

עידו לוינסון – יינן ראשי של יקב ברקן-סגל, סקר את מצב הנגיעות של וירוס קיפול העלים (ליפרול 3) בישראל. הווירוס חדר לישראל לפני כעשור, וגורם לירידה באיכות היין וכן לעקירה מוקדמת של כרמים נגועים בכל רחבי הארץ. הכנימה הקמחית מפיצה את הווירוס, וכדי למנוע את התפשטותו נדרשים מאמצי הדברה רבים. לוינסון הצביע על כך שחסר גוף ריכוזי שיילחם בתופעה, שהנזק ממנה לתעשייה מגיע לכ- 20 מיליון שקלים. כדי להתמודד עם הווירוס הוא מציע לעקור יותר כרמים נגועים בעצימות גבוהה, ולדאוג לחומר ריבוי נקי. כמו כן, היערכות מוקדמת לבציר ושימוש באמצעים טכניים ביקב, יסייעו להתמודד עם המצב הקיים.

נועם רשף ממנהל המחקר החקלאי, ציין את מיני גפני הבר כמקור גנטי לפתרון חלק מאתגרי ענף. כיום המגוון הביולוגי של הגפן התרבותית מצומצם מאוד, ולכן פגיע למחלות. שימוש במיני גפני בר יוכל להרחיב את המגוון והעמידות למחלות.

נווה חג'אג' – סטודנט לתואר שני במו"פ מזרח והאוניברסיטה העברית, הציג את הניסוי בגלבוע, בו מפותחת מתודת השקייה מושכלת לענבי יין לבנים (סוביניון בלאן). הטיפולים כוללים השקיה במקדמי השקיה שונים ומשתנים בהתאם לשלבי התפתחות הגפן. ניכרים הבדלים ביבול, ואיכות היין הגבוהה ביותר נמצאה בהשקיה מדורגת: נמוכה בתחילת העונה וגבוהה בסופה.

שרון גיל – מסטרנטית בתחילת דרכה במעבדה של ד"ר נצר, טיפלה באחת הבעיות הכואבות בענף: היעדר מנות קור ופחיתות יבולים כתוצאה משינויי אקלים. שרון בוחנת את השפעת מועדי זמירה חורפית על ההתעוררות האביבית ויבול הגפן. זני גפן שונים מגיבים בצורות שונות מאוד לתאריכי זמירה שונים, ונדרש ידע לגבי מועד הזמירה האופטימלי לכל זן. בסיכום ראשוני נראה כי זמירה בתחילת פברואר מביאה לתוצאות הטובות ביותר ברוב הזנים.

יניב לופו וטניה אקונה – מהמעבדה של פרופ' אהרון פייט באוניברסיטת בן גוריון בנגב, שותפים לניסוי בו נבחנת השפעת השקיה ברמות שונות של מים מליחים, בהשוואה בין כנות על גדילת הגפן ואיכות היין. לופו הציג צילומי שורשים, ונראה כי השקיה עודפת לא תרמה להתפתחות השורשים. אקונה תיארה את תהליך הפקת היין ומדידת ריכוזי החומרים התורמים לאיכותו. מהתוצאות נראה כי כנה מסוג פולסן הגיבה טוב יותר מכנת SO4 להשקיה במים מליחים, והציגה ביצועים גבוהים יותר מבחינת איכות הענבים והיין.

עידו וולק מאוניברסיטת אריאל דיבר על אתגרי ניהול העשבייה בכרם, והציג פרקטיקות הנבדקות בניסוי המשותף לאריאל ולאוניברסיטה העברית (פרופ' ברוך רובין): זריעה של דשא שיסייע בהדברת עשבים רעים בכרם, וכן הדברה סלקטיבית ליצירה של אוכלוסיית עשבים רצויה, שאינה מתחרה ופוגעת בגפן.

שמעון פרגמניק משירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות, תיאר ניסוי הבוחן דרכים להתמודד עם אתגרי הזמירה בכרמים בהם לא בוצרים בשנת השמיטה. פרגמניק הציג את שיטת ה"פיסול", שגורמת להפחתה של היבול בשנת השמיטה אך לא פוגעת בצימוח לטווח הארוך. ניכר ששיטה זו מביאה לתוצאות טובות ברוב זני הגפן, אולם יש זנים שנפגעים דרמטית ו"מתקרחים".

ד"ר מיכל דוד מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, סקרה את היסטוריית הגפן בארץ ישראל, והציגה שיטה שפיתחה לזיהוי זני גפן קדומים. במקורות הקדומים מתוארת שתייה נרחבת של יין בארץ ישראל, אך במאות השנים בהן שלטו המוסלמים, תפוצת הגפן התדלדלה עד לתחייתה בימי הברון רוטשילד במאה התשע עשרה. באתרים ארכיאולוגיים נמצאו חרצני גפן בני מאות ואלפי שנים, ובעזרת שיטות מתקדמות לעיבוד תמונה, זיהוי גנטי וניתוח סטטיסטי, ניתן לשייך אותם לזנים קדומים הידועים למחקר. כיום מיכל נמצאת בשלבי הזיהוי הסופיים של חרצנים מהתקופה הביזנטית שנמצאו בנמל קיסריה.

ד"ר אורי הוכברג ממנהל המחקר החקלאי, הציג את מחקרו על הידראוליקה במערכת העצה של הגפן. מחסור מים בגפן גורם לקוויטציה – בועת אוויר הנוצרת בתוך העצה וחוסמת את הובלת המים. הוכברג הראה את התהליך בצמחים שונים וכמובן בגפן, וקבע כי עלי הגפן רגישים יותר מהגבעולים ובעת יובש הם יסיימו את חייהם מוקדם יותר, אך הגפן תוכל להתחדש בעלים חדשים לאחר השקיה. כמו כן, הגפן מווסתת את איבוד המים שלה, ובעקבות זאת מסוגלת להגיע למצבי יובש קיצוניים מבלי להגיע להרס הרקמות.

ד"ר נעה אוחנה-לוי מחברת Variability, תיארה את הבעיה העומדת בפני חוקרים הבאים לנסח מסקנות מניסוי בשטח: מתקבלות תוצאות המעידות לכאורה על הבדלים בין טיפול כזה או אחר, אך התבוננות מעמיקה בנתונים רב שנתיים, חושפת כי רבים מן ההבדלים נעוצים דווקא במשתנים סביבתיים ואקלימיים. כך לדוגמה, בניסוי של נצר שנערך בגלבוע ונותח בידי אוחנה-לוי, נמצא כי השקיה בעוצמות שונות אכן השפיעה על כמות היבול, אך לא פחות מכך השפיעו המשקעים בעונות השונות, ומיקום הגפן מבחינת השיפוע והניקוז בשטח. הכללת כל המשתנים תוכל לסייע בפיתוח שיטות ניתוח נתונים מתקדמות יותר (בינה מלאכותית), המתחשבות בתנאי השטח והעונה.

ד"ר רן אראל ממרכז מחקר גילת של מנהל המחקר החקלאי, נתן מבוא כללי לדישון, וסקר את תכונותיהם של יסודות ההזנה החשובים: חנקן, אשלגן וזרחן. דישון יכול להעלות את רמת היסודות הללו בקרקע, אך נדרשת תשומת לב לכך שהם עלולים להיגרע או להיספח לקרקע תוך זמן קצר בעקבות תהליכים פיזיקליים וביולוגיים. בעקבות זאת נדרש מהחקלאים אבחון מצב ההזנה של הגידול דרך בדיקות מעבדה לעלים, ובדיקות קרקע משלימות. מעקב רציף יסייע בהבנת החוסרים המינרליים, ולדישון מושכל שיגרום לקבלת יבול גבוה ואיכותי.

האגרונום יעקב כהן-אחדות סיפר על המהפכה בממשק עיבוד הקרקע שנעשתה ביקבי ברקן בהם עבד. לאחר שנים ארוכות בהם העשבייה בכרם נחשבה לאויב שצריך להשמידו על ידי קוטלי עשבים ועיבודי קרקע, חלחלה ההבנה שפרקטיקה זו גורמת לאיבוד כמויות עצומות של קרקע כתוצאה מסחף. לעומת זאת, קיום העשבים בשטח מסייע ליצירת "מחסום חי", וגורם לירידה בסחף ולתוספת חומר אורגני המעשיר את הקרקע. בניסוי שנערך בשפלה על ידי חוקרי מכון וולקני, נמצא כי ממשק הכולל כיסוח העשבייה ללא שימוש בקוטלי עשבים, גורם לעלייה בכמות החומר האורגני בקרקע ומונע סחף שנגרם בעת שימוש בריסוס וקלטור. למרות השארת העשבייה לא נראתה ירידה ביבול, ולאורך זמן תיתכן גם עלייה בעקבות העשרת הקרקע.

אורן בן סידון מאגף שימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות, דיבר אף הוא על חשיבות השמירה על הקרקע החקלאית, ופירט דרכים למניעת סחף. כאמור, השארת העשבייה בכרם תועיל למטרה זו, והוסברה הדרך לעשות זאת על פי דרישות ההלכה של גופי הכשרות החוששים לאיסור "כלאי הכרם". בן סידון פרש מגוון פתרונות הנדסיים לטיפול בנגר העילי – זרם המים שנוצר לאחר ירידת גשמים. בניית דרכי גישה בשיפוע, תעלות ומאגרים לניקוז הנגר, תסייע להקטנת הסחף ואיבוד הקרקע.

את הכנס חתם ד"ר אלישיב דרורי ממו"פ אזורי מזרח ואוניברסיטת אריאל, בנושא ניקוי וירוסים מזני גפן מקומיים. דרורי חשף את אוסף הזנים העתיקים שקיים ברשות המו"פ ומכיל קרוב ל- 100 זנים עתיקים הייחודיים לארץ ישראל. העובדה המצערת היא שלמרות קיום האוסף המרשים, לא ניתן לגדל את הזנים בתפוצה רחבה בגלל הנגיעות לווירוסים שונים. כדי לנקות את הווירוסים נדרשת עבודה מורכבת וארוכה, בה מופרד החלק העליון והצעיר בצמח שעדיין לא נדבק בווירוס, ומועבר לגדילה בתרבית רקמה. דרורי ייעל את השיטה בכך חשף את הניצנים המלבלבים לחושך, והללו התארכו וגרמו לפישוט של העבודה הסיזיפית. דרך פעולה זו תוביל לריבוי מהיר ונקי יותר מווירוסים של הזנים המקומיים, בתקווה שהשיטה תופץ ברבים בזמן הקרוב.

את הכנס חתם ד"ר ישי נצר, היוזם והמארגן, שהזמין את המשתתפים לכנס היין הבינלאומי שיתקיים בנובמבר השנה באוניברסיטת אריאל. אין ספק שיש כאן אקשן.

כדאי לכם לקרוא גם את זה

ביקור בית ביקב לוריא – הכורם יוסף סיידא והיינן גידי סיידא

מאפיין מרכזי של משפחת סיידא במשך שנים רבות היה הכורמות ומכירת ענבים מובחרים למיטב היקבים. עכשיו כבר לא מוכרים ענבים, ומשתמשים בכל הענבים עבור יקב לוריא במגוון הפורמטים שלו. יותר מ-200 דונם גפנים וכל שנה נוטעים עוד או מחדש. קראו כאן

7.4.22: יקבי הבוטיק יסתערו על קניון גן העיר בתל אביב

ביום חמישי 7 באפריל החל מ- 16:00, יתקיים  בקומת המזרקה של קניון גן העיר ת"א פסטיבל יין ישראלי שיוקדש ליקבי בוטיק ישראלים ובהשתתפותם. המארגנים, נתי נעים מחברת MyYain  ושחר זיו מ- 100%IL, כבר קיימו שלושה אירועים כאלה בתל אביב וקיסריה, והפעם תחת הסיסמה 'לא קונים יין לחג לפני שטועמים'.

בין היקבים המשתתפים: אביבים, אגת, אחת, בן עמי, ברניקי, בת הרים, גוש עציון, גת שומרון, דני, האגם הצפוני, הר זמר, ויינר, ירושלים, כהנוב, מבצר עלית, מוניץ, מיטב, נעמן, סקוריה, עגור, עמק יזרעאל, פינטו, רימון, שור, תל אפק. ייחוד הפסטיבל בכך שיקבים לא משלמים למארגנים עמלות, וגם מתוגמלים על הטעימות, כאשר ההכנסות מהרכישות באותו יום מגיעים ישירות ליקבים. השיטה היא פורמט כרטיסיות: 10 טעימות של 50 מ"ל, מה שמבטיח לכל מבקר לפחות חצי ליטר יין באירוע, וגם כוס קריסטל במתנה. קונים כרטיסים כאן.

גם זו דרך לפגוש ייננים מהעולם: הפלגות 'לפגוש את היינן.ית' של נורוויג'ן קרוז ליין

כן, אנחנו יודעים שזה נראה מתנשא, אבל לא עמדנו בפיתוי: סדרת Meet the Winemaker בהפלגות הקרוזים של נורוויג'ן קרוז ליין (NLC) מגיעה לראשונה לאירופה, כשהחברה משתפת פעולה עם יקבים ידועים כדי ליצור תוכן ייחודי המיועד לחובבי היין, ומספק הזדמנויות לקשר עם ייננים ומומחים בתחום, באמצעות מגוון סמינרים ופעילויות מעשירות כמו טעימות יין וארוחות ערב בשילוב יין, הדגמות קולינריות אינטראקטיביות ומפגשים חברתיים.

הסדרה  תגיע לאירופה על אוניית הקרוזים Norwegian Escape, שתפליג מסביב לאיי יוון ואיטליה ב-17 ביולי וב-12 באוקטובר 2022. מנחה האירוע ביולי יהיה אנטוניו הידאלגו מיקב Bodegas Hidalgo La Gitana בבעלות משפחתית שהוקם ב- 1792. אנטוניו הוא דור שמיני ביקב, והצטרף לצוות הייננים כבר בגיל 17.

את הקרוז באוקטובר ינחה סנדרו בוטגה, היינן הראשי של יקב Bottega  האיטלקי, שמייצר ומשווק יינות אדומים של ולפוליצ'לה וטוסקנה, גראפה, פרוסקו, יינות מבעבעים, לימונצ'ינו וליקרים מתוקים. ב- 2018  קיבל סנדרו בוטגה את אות יינן השנה מטעם יצרנית כוסות היין Riedel .

עוד שמות ידועים בתחום היין בהפלגות אחרות של החברה:  ז'ראר ברטרן – קראו עליו בכתבה שלנו כאן; רוב מונדבי – דור רביעי לייננים בעמק נאפה; הייננית דיאן פלמנד –  מ- Domaines Barons de Rothschild (Lafite)   – קראו עליה כאן, ומייקל מונדבי – קראו עליו כאן.

בכל אחד מהקרוזים  יוצעו יינות שנבחרו במיוחד. רק שצדעו: המחיר עבור חבילות יין נע בין $22 ל-$100 לאדם (בתוספת מס וטיפ), וניתן להזמין אותם עם העלייה לקרוז. אז הפלגה נעימה, ושתו במתינות – אה, אתם לא משיטים את האונייה.

ואם כבר עוררנו אצלכם את הצמא, אז הנה רשימת ההפלגות  של סדרת Meet the Winemaker 2022:  2.4.22 – בריחה נורבגית: ארוחת ערב בשילוב יין Chateau Lafite Rothschild (Lafite)  בהנחיית הייננית דיאן פלמנד עם יינות בורדו.  2.7.22 – אושר נורבגי: מאז 1993 אחראי  סלבטורה פראגמו עם אביו פרוצ'יו לשימור אחוזת Il Borro  בטוסקנה, איטליה, תוך הפקת יינות איכות.

17.7.22 – בריחה נורבגית: אנטוניו הידאלגו מבית השרי הספרדי המוכר בעולם בבעלות משפחתית  Bodegas Hidalgo La Gitana  . 24.7.22: – הדרן נורווגי: ארוחת ערב בשילוב יינות של היקב הקליפורני Opus One בהנחיית גרג מילר, מנהל מכירות ושיווק של  היקב. 13.8.22 – אושר נורבגי: מייקל מונדבי מיקב משפחת מייקל מונדבי.

12.10.22 – בריחה נורבגית: היינן סנדרו בוטגה מ – Bottega S.p.A. 22.10.22 – שמחה נורווגית: ז'ראר ברטרן, זוכה ה-   Green Awards לשנת 2020. 11.12.22 – הדרן נורבגי: רנדי אולום מטעם משפחת הייננים ובעלי הכרמים קנדל-ג'קסון.