מי שמכיר את רעננה יודע שיש בעיר מקומות שאוכלים בהם, אבל אין בה הרבה מסעדות, ובוודאי לא מסעדה-בר. פרט לאדיסון, כמובן. אדיסון קיימת כבר מספר שנים, מתחילת פעילותו של מרכז העסקים והאוכל הסמוך לבית לוינשטיין, בקצה המערבי של רחוב אחוזה.

אדיסון פועלת כל ימות השבוע – יתרון חשוב בעיר כמו רעננה, גם אל תוך הלילה – כנ"ל, עם בר מצויד היטב, ותפריט מגוון. תמצאו כאן שניצל טוב, סטייקים, סלטים ופסטה, גם פירות ים, וגם סושי.
סושי? כן, סושי מעולה מיד ראשונה, יד של יפני-ישראלי, ועוד דוקטור לארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
מעניין ומסקרן? בהחלט. ככה גם אנחנו חשבנו, והגענו למפגש עם קזואי נומי, שכבר יותר מ- 43 שנים שמו בישראל הוא שאול.

קזואי נומי נולד לפני 62 שנים באוסקה שביפן, ושם סיים בית ספר תיכון. במסגרת חילופי סטודנטים בין ישראל ויפן, הוא הגיע לישראל ב- 1967 בזמן מלחמת ששת הימים, קיבל את השם העברי  שאול, והתחיל ללמוד ארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, ולצדה גם תלמוד ומשנה, מיסטיקה וחסידות – כל מה שקשור ביהדות.

עד כאן שום קשר למטבח. התפנית הייתה ב- 1981, כאשר אחרי שסיים את לימודי הדוקטורט וקיבל את התואר, נסע שאול ליפן והתעניין במטבח היפני.
לאחד הקרובים שלו הייתה סושיה באוסקה. שאול התדפק על הדלתות, והתקבל לעבודה, כלומר לשלב מקצועי בו במשך שלושה חודשים רק חתך ירקות, ולא נגע בדגים או באורז. ככה נגמרה חופשת קיץ ראשונה ביפן, ומאז נכנס שאול לעולם הקולינריה ובעיקר סושי והמטבח היפני.

מאז ועד היום, מדי שנה-שנתיים הוא חוזר ליפן לחופשת קיץ ארוכה להשתלמות; מה שמתאפשר מהיותו מרצה ומחופשות הקיץ הארוכות באוניברסיטה.צילום איתמר גרינברג, מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה
שאול מלמד ארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. הוא מציין בצער כי השנה יש מעט מאוד סטודנטים. אין תורמי כספים, ולפיכך לא יוצאים לחפירות. התקופה הכלקוליתית – אבן- ברזל זו התמחות מאה 18 עד מאה 12 לפני הספירה. ברונזה תיכונה וברונזה אחרונה.
חפירות בהן נטל חלק כוללות מציאת שרידי אוניה פניקית מלפני כ- 2700 שנה באורך 3.5 מ' בחוף דור-נחשונים. "מצאנו את הספינה עם המכון לארכיאולוגיה תת ימית באוניברסיטת חיפה בראשות ד"ר אלישע לינדר ממעגן מיכאל, ומשלחת מאוניברסיטת שיקאגו. זו הייתה התרגשות וחוויה גדולה", הוא אומר.

נחזור למסעדנות: שאול התחיל את הקריירה שלו במסעדת קיוטו ת"א ברח' מונטיפיורי, שם עבד קרוב לשנתיים בקיצוץ שעות עבודה באוניברסיטה. ההמשך היה ברעננה בקפה נובה בקניון רננים – שם פתח דוכן סושי, ולאחר מכן העביראת דוכן הסושי למקום בלב, גם כן ברעננה.
באדיסון מפעיל שאול כבר שנה וחצי את את דוכן הסושי הבולט מחוץ למסעדה, בכניסה אליה. הוא הגיע לכאן במטרה לעשות סושי, שלא היה בכלל בתפריט, ולדבריו זו אחת מההצלחות הגדולות שלו, פרט לקיוטו.

שאול, מה אתה אוהב להכין?
בעיקר סשימי. "אינסייד אאוט" זה הבן החורג, אך אין ברירה אלא להתאים לחך הישראלי עם סגנון אמריקאי: מסה של אורז ופחות דגים מטוגנים למיניהם.
יפני זה סשימי. ביפן בהישג יד 1000 סוגי דגים. פה 4-5 מקסימום שאפשר להציג במקרר סושי. גם בפירות ים לא מגיעה האיכות לקרסול המוצרים ביפן, אך אין ברירה – אני שגריר של האוכל היפני.

מה אנשים אוהבים לאכול?
אוהבים סושי מטוגן – קרנץ' רול עם שילוב של גבינת מוצרלה. זה להיט באדיסון.
כמובן אינסייד אאוט עם שילוב של טונה, סלמון ושרימפס טמפורה. יש לי פיתוח למיקס שמגיע לחך עם מתקתקות הטריאקי, ומתאים לחך הישראלי.
האמת היא שהגעתי לנוסחה של סושי ישראלי מצליח ביותר שאני מככב איתו. מגיעים מרחבי הארץ כדי לטעום את מטעמי סושי-שף שאול. בשבילי זה כבוד גדול.

מה אתה אוהב לאכול?
אורז עם תה ירוק ואושינקו – צנון יפני כבוש. בבוקר אני פותח עם שלוש קערות אורז, מרק מיסו, צנון יפני כבוש, קצת דגים מיובשים ותה ירוק. זה מחזיק אותי כל היום.
אני בן 62 ומרגיש מצוין. תזונה נכונה – מה שאתה מכניס לגוף שלך, ופעילות גופנית; זה חלק מתורת החיים שלי.
האמת היא שהפכתי לישראלי לכל דבר, אבל פלאפל אני לא מסוגל לאכול.

מה הילדים שלך אוהבים לאכול?
יש לי ארבעה ילדים משני נישואים לנשים ישראליות. הגדולים אהבו את האוכל היפני, אך מטבח יפני מבוסס דגים ואורז – לאו דווקא סושי, והרבה ירקות.
הצעירים אוהבים ג'אנק פוד. אין מה לעשות. הבת שלי מגיעה לאדיסון ומזמינה המבורגר. בבית היא מבקשת פעם בשבוע סושי, תחילה לגן הילדים והיום לבית הספר.

איזה מסעדות אתה אוהב בארץ?
בעיקר שתי מסעדות: צפרה של אבי קונפורטי, ואונמי – תמיד אני חוזר לשם.

אנחנו ניגשים לדוכן הסושי, כדי לראות את סושי-שף שאול בעבודה מקרוב, יחד עם העוזר שלו – סוי מסין, שעד שהגיעו לתקשורת מילולית, צייר לו שאול את בקשותיו והנחיותיו בכתב סיני מסורתי אותו למד, כמו כל ילד יפני, בבית הספר.

המוצרים:
טונה מספרד – דג שמגיע שלם ותוך 24 שעות הופך לסשימי.
סלמון – מגיע מנורבגיה פעמיים בשבוע, שני וחמישי, ארוז בקלקר סגור ב- 0 מעלות. בקופסה מגיע ים ארבעה דגים שלמים, משקל כל דג 6-7 ק"ג.
אורז נישוקי – "זהב טהור" בתרגום לעברית, מגיע מארה"ב. זהו אורז שעובר מיון בקרן לייזר. שאול אומר כי ביפן האורז יותר יקר מדגים, והוא משתמש באורז שעולה בארץ 30 ₪ לקילו – הכי טוב בישראל, לדבריו.
"אחד התנאים שלי הוא לעבוד עם החומרים המובחרים ביותר", הוא מדגיש.

מסעדה-בר אדיסון